מעניין אותי לדעת

דינה זה כן חשוב לי

לא בשלב זה, אבל אני לא מחכה אף פעם לדקה לפני מהלך עם בני ואז מבררת פרטים, אני משתלדת לבחון כל מהלך זמן רב מראש(עד כמה שניתן, לא תמיד זה אפשרי)ולאסוף כמה שיותר אינפורמציה,על מנת שבשלב בו זה יהיה רלוונטי יהיה לי את כל המידע, ואוכל לנווט את הדברים באופן המוצלח ביותר עבורו.
בכל הקשור לספקטרום יש מיגוון רחב מאוד של ילדים, מסגרות והתנסויות אינדיבידואליות, ויש הרבה מה ללמוד ולדעת. מעולם לא התנסינו בשילוה, ואני הנחתי קודם לשירשור כי המטרה היא יצירת קשרים חברתיים כפי שמקובל להגדירם בעיניים"נורמטיביות", בשל בורותי בנושא וחוסר נסיוני לא העליתי בדעתי כלל קיומם של קשרים אלטרנטיביים שמתאימים יותר לסגנונם של הילדים האוטיסטייים. ניתן לאמר שראיתי את הדברים בשחור ולבן- או שהילד יוצר חברויות או שהוא דחוי, ובשרשור הנ"ל התגלו לפני הגוונים שבאמצע ולמדתי המון.
ברור שההתנסות של כל אחד מפה לא תהיה זהה לעולם למה שצפוי לנו, אולם כאמור, גם מהתנסויות שונות יש מה ללמוד ואני שמחה על פתיחת השרשור שפקח את עיני להעלה תובנות שלא היו לי קודם.
 

שלומות0

New member
אני מבינה אותך

רק אני רוצה לתת לך טיפ קטן
"רבות מחשבות בלב איש.........."
וזה נכון פי אלף במקרה של ילדים על הספקטרום , ובמיוחד במקרה של הבן שלך, לא רצוי לחשוב רחוק, רצוי לחשוב על היום, שמדובר בילד על הספקטרום את לא יכולה לצפות מה יקרה בעוד שעה גם
אם הכל נראה הכי מושלם, הדברים מאוד דינמיים ומה שנכון להיום איננו נכון למחר,
ואני מאחלת לבן שלך הרבה הצלחה, אבל חשוב להתמקד בהווה ובעתיד קצר תווך, ומה שתדעי היום לגבי שילוב יכול להיות שלא יהיה אקטואלי בעתיד..
 

שלומות0

New member
ואני שוב באה עם אצבע מאשימה

למסגרת שנותנת להורה תחושה שהילד מתאים לשילוב ואז ההורים מתחילים לחשוב בכיוון, על אף שברור שזה לא רצוי,
אם הם לא היו "מפמפמים" לך את נושא השילוב הרי לאהיית מתחילה בכלל לחשוב על העתיד הרחוק
 
היי שלומות

ברמה הפרקטית היומית אני מרוכזת כל כולי ב"כאן ועכשיו" האמיני לי, אבל בשל זמינותו של הפורום, וזמינותם של הורים שיכולים לחלוק עמי חוויותיהם אני מרשה לעצמי לברר כיוונים ולהתחיל לגשש גם לגבי העתיד. אני חושבת שזה טבעי ונכון, ולמעשה מאז שבני נולד אני כל הזמן עסוקה באיסוף אינפורמציה וליקוט כל בדל מידע שיכול להיות רלוונטי לנו עכשיו או בעתיד, זה לא מקשה עלי, עצם הבדיקה והבירור מקלים עלי ונותנים לי תחושת שליטה בגורלו של בני, כמובן עם ידיעה ברורה לצידה שהכל פתוח לתהפוכות ושינויים, ועדיין עצם החיפוש והברור חשובים לי מאוד.
כל אדם משתמש במנגנוני התמודדות שונים, זהו המנגנון שעוזר לי בהתמודדותי.
 

TikvaBonneh

New member
מבט לעתיד

כשאנחנו בתור הורים בוחרים כיצד לחנך את הילד שלנו, אנחנו עושים זאת מתוך מחשבה על העתיד. איך נרצה שהוא יתנהג בעתיד, לאילו ערכים נגדל אותו, וכדומה. זו מהותו של חינוך. השפעה על העתיד של הילד.
 

שלומות0

New member
כיוון מחשבה מאוד נכון

לגבי ילד נט"י
מאוד לא נכון לגבי ילד אס"י ועוד מורכב שעבר קשיים רבים עד שמצא את מקומו במסגרת
לגבי ילד אס"י המחשבה צריכה להיות לעבור את היום , השבוע החודש את שנת הלימודים בצורה טובה בבית הספר, אם מחשבה מה יש לשפר ואיזה שלב נוסף בקידום שלו אני יכולה לצפות מהילד שלי לגבי שנת הלימודים הבאה,
אני לא יכולה לתכנן מה יהיה בעוד שנתיים,
אני אחשוב כיצד ינהג בעתיד כילד אס"י לא בטוח שמה שאני מצפה ממנו זה מה שהוא יהיה מסוגל לעמוד בצפיות שלי,
לגדל לערכים זה החינוך שההורה נותן ללא שום קשר למסגרת , אבל לצערי הרב גם אני רציתי שהבת שלי כמו עוד משפחות דתיות יתחנכו במסגרות דתיות וזה לא אפשרי אז?
זה שההורה שואף זה לא אומר שזה אפשרי במקרה של אס"י..
 

dina199

New member
לדעתי 'לעבור את היום בהווה'

זה בדיוק מה שיעזור בעתיד.
פעולות בהווה הן החשובות , המחשבות על העתיד הרחוק (אפילו לגבי ילדים נ"טים) הן וירטאוליות
 

dina199

New member
עכשיו הכוונות שלך ברורות וגם תקבלי תשובות

בהתאם
.
אבל העניין הוא שבגלל שכל ההורים עוסקים בהווה והרוב המוחלט לא חושב על העתיד (כי אי אפשר לתכנן כלום) ייתכן שהשאלות שלך לא הובנו נכון. ההנחה הבסיסית שהשאלות שנשאלות בפורום לגבי מסגרת חינוכית (ולא לגבי צבא למשל
) הן לגבי הווה (זה הרוב). ולכן עלול להווצר חוסר הבנה (עד כדי התעצבנות ) כי למעשה לא רק שהשאלה על השילוב היא לא בהווה מיידי , אלא שבנקודת זמן הספציפית הנוכחית את בכלל לא רוצה שילוב אלא שמופעל עלייך לחץ (וייתכן מאוד מאסיסי) מבחוץ. אז ללא קשר מה כל הורה חושב ספציפי על שילוב, כל זמן שזו לא יוזמה שלך - זה לא מתאים לך (ללא קשר כמה זה טוב לאחרים) . וכשיגיע זמן שתרגישי רצון לשילוב (מה שקובע זו הרגשה שלך בלבד ולא שום 'פמפום'
) אין סיכוי שתגיעי ל'רגע אחרון' עם בירורים.
 

dina199

New member
נכון , זה חשוב


אבל אלה שתי נקודות זמן שונות.
במיידי את לא רוצה שילוב (למרות שהצוות לוחץ) , וזה לא היה ברור מההדעה הראשונה ( הסברת את זה במהלך השרשור).בד"כ מגיעים לשילוב כי זה מה שההורים רוצים . אבל בהחלט ייתכן שחל שינוי בגישה ויש נטיה (לא מוצהרת כי זה מהלך לא חוקי) לפעול לסגירת כיתות תקשורת בגלל 'חוסר ביקוש') .ובד"כ כשאנשים עונים הם מניחים שהשאלה היא להחלטה בזמן קרוב.
לגבי החלטת השילוב עצמו עד כמה שאני מבינה זה לא יהיה בשנה הקרובה (שתתחיל בספטמבר) ואני לא בטוחה שתרצי אפילו בשנה הבאה. לכן גם כשתחליטי , את אף פעם לא תהי במצב של 'להחליט ברגע אחרון'
 

שלומות0

New member


רק רוצה להוסיף מה שהיא תלמד מהשילוב היום לא בטוח שיהיה אקטואלי לעוד שנתיים שלוש, הנושא דינמי ודברים משתנים,
גם תקנות וגם חוקים, יכולים לצוץ כל מני שינויים או לטובה או לרעה, כך שאין לדעת אפילו בטווח של שנתיים..
גם מחינת הבן שלה שנתיים בגיל שלו זה המון שינויים, מה שנכון להיום יכול להיות מאוד שונה לעוד שנתיים..
 
כן לכל השאלות שלך

בן שלי משולב מגיל 4.5 שילוב יחידני, כבר 5 שנים. 3 שנים היה משולב בגן וכבר שנתיים בבית הספר. משולב בצורה מקצועית עם משלבות מדהימות, עם מנחה מקצועית מאוד, עם תוכנית שילוב מאוד מסודרת.
בן שלי לא בתפקוד גבוה מבחינה תקשורתית והוא בדרך כלל לא מתייחס לילדים אחרים (ולא משנה אם רגילים או בספקטרום, דווקא לרגילים הוא מתייחס קצת יותר). לאורך כל השנים תמיד היו לו 2-3 חברים טובים, ילדים מאוד אוהבים אותו ותמיד זה היה ככה. לא חווינו אף פעם דחיה או הצקות. תמיד באו אלינו הרבה חברים הביתה (בן שלי כמעט ולא הולך ולא בגלל שלא מזמינים אלא כי קשה לו, יותר קל לו בבית שלו, עם תיווך שלי או של טרפיסטיות). הוא מוזמן לכל ימי ההולדת. ילדים מהכיתה רודפים אחריו בהפסקה כי רוצים לשחק איתו, ממש עומדים בתור. הוא מבחינתו לפעמים יש לו תקופות שהוא מאוד רוצה ואז הוא משחק עם חבר או קבוצת חברים בתיווך ממש קל (למשל הייתה השנה תקופה של 4 חודשים שכל הפסקה הוא היה משחק עם חברים, לפעמים היה אוסף מסביבו קבוצה של 5-10 ילדים ומסביר להם במה הוא רוצה לשחק, נותן הוראות והם היו עושים את מה שהוא אומר להם). ולפעמים יש לו תקופות שיותר קשה לו ואז הוא מעדיף להתבודד בהפסקות ואומר לחברים שבאים אליו שהוא לא רוצה לשחק כי עייף או סתם רוצה להיות לבד. כן יש ילדים שחושבים שהוא חבר שלהם. עכשיו למשל בבית ספר הולכים כנראה לפרק את הכיתות ולהרכיב מחדש אז שני ילדים רשמו שרוצים להשאר איתו שנה הבאה.

בן שלי מרוויח המון משילוב. בסביבה מוגנת לגמרי הוא לאט לאט לומד להכיר את העולם וילדים אחרים ורואים את ההתקדמות משנה לשנה (זה התקדמות איטית מאוד אבל יחסית מאיפה שהתחלנו כאשר ילדים אחרים היו אויר בשבילו, שגם אם היו דורכים עליו הוא לא היה מתייחס זה מאוד מאוד משמעותי). בן שלי מאוד אוהב את בית הספר. אני לא מאמינה שבן שלי היה שורד בחינוך מיוחד. שנה אחת שהוא היה בגן תקשורת הייתה ממש קטסטרופה. הוא ילד בתפקוד לא גבוה שממש זקוק לתיווך אישי כל הזמן אחרת הוא הולך לאיבוד. אין משאבים בכיתות תקשורת לילדים בתפקוד שלו. כיתות תקשורת טובות לילדים בתפקוד מאוד מאוד גבוה שמסוגלים לתפקד עצמאית רוב הזמן. בן שלי רוכש את העצמאות שלו לאט לאט בקצב משלו, ותיווך צמוד ומקצועי היא הדרך היחידה בשבילו.
 
זה באמת מדהים


כל הזמן בן שלי מפתיעה מחדש. והכי חשוב שהוא מרגיש בטוח ומוגן בבית הספר. הכי חשוב שהוא ילד מלא שמחת חיים.
אבל מאחורי זה יש המון המון עבודה והשקעה שלי (גם כלכלית אבל גם נפשית בעיקר התמודדות מול מערכת החינוך וגם המון המון זמן). זה לא פשוט לעשות שילוב בצורה מקצועית.
ויכול להיות שלא לכל ילד זה גם מתאים. כל ילד הוא שונה ביכולות וצרכים שלו.
 

TikvaBonneh

New member
וגם לא לכל אמא זה מתאים.

את מאוד מיוחדת, יש לך כוחות שלא לכל אחת יש.
 
אתגר השילוב

הוא האתגר המשמעותי ואולי הקשה ביותר להתמודדות, מכמה סיבות שהעיקרית בהן לדעתי היא רמת הגירויים והדרישות המוצבות בפני הילדים, הן מעצם השילוב והן מצד מנהלי השילוב - המורות, המשלבות וגם ההורים.

ילדים שמתאימים לשילוב בדרך כלל מוגדרים כילדים בתפקוד גבוה. ההגדרה הזו היא בעייתית ויוצרת לא פעם, גם אצל ההורים את התחושה שהילד כמעט כמו כולם, רק חסר לו... חברים?
והתשובה שלי היא - לא. מה שחסר לו זו מוטיבציה ועזרה מותאמת. המוטיבציה החברתית קיימת ברמה כזו או אחרת. המוטיבאציה החסרה היא להבנת התכלית של היחסים החברתיים. אסביר - הילדים בדרך כלל רוצים לשחק עם ילדים אחרים ומעוניינים בחברתם, אך המורכבות החברתית, שהולכת וגדלה עם השנים - הופכת את ההתנסות והחויה המשותפת ליותר ויותר קשה, ובהיעדר תכלית אמיתית ליחסים מורכבים - תחושת המסוגלות לנהל אותם הולכת ויורדת. במקומה אנחנו רואים הסתגרות, הימנעות או קיום משחקים חזרתיים. במקרים מסויימים ראיתי גם שהילדים משחקים רק כי המשלבת דרשה או התנתנה זאת בקבלת פרס. בדרך כלל הפרס הוא להניח לילד לנפשו.

התכלית היא העיקר. אם הילד מתחבר לכיף הגדול שיש בבילוי והתנסות משותפת, אם הוא מחפש את חוסר הוודאות הכרוכה בגילוי המשותף - אז הוא יחפש את חברת הזולת וגם יוכל לתרום לו. השילוב לא מתרחש רק כתוצאה מחיכוך עם ילדים בהתפתחות תקינה, בוודאי לא אם המערכת שמיועדת לעזור בשילוב גורמת לתלות בעזרה ובעצם מבודדת את הילד מהכיתה המשלבת.

בהצלחה
דורון זוהר
מנחה תכניות טיפול ושילוב
מוסמך RDI
 

Calm Waters

New member
אם משהו עוד קורא...

בדיוק הערב קראתי מחקר על חברויות של א"ס בתפקוד גבוה המשולבים בכיתות רגילות, בלונדון.
בדיון העלו הזה משתנים רלוונטיים שהשפיעו על חברויות:
• יכולת קוגניטיבית
• כישורים מנטליים וחשיבה מופשטת
• מיומנויות "תפקוד ניהולי", ופעילות מכוונת מטרה.
• מוטיבציה לחברות
כל אלו הם משתנים של הא"ס.
היה גם משתנה בחברה שהשפיע וזה "יכולות הכלה/שילוב".

אולי התרגום לא מדוייק, המאמר היה באנגלית...
 

TikvaBonneh

New member
נראה מאוד הגיוני

אצלנו השילוב נפל בעיקר על הנקודה של מיומנויות "תפקוד ניהולי", ופעילות מכוונת מטרה.
אי אפשר ללמוד בכיתה של 40 תלמידים בלי זה.
וגם על יכולות הכלה ושילוב של החברה.
 

dina199

New member
אני חושבת שאם המשתנה האחרון הוא במצב של

'חוסר הכלה' - לכל שאר הדברים אין משמעות
 
למעלה