ממה שאני רואה,
מאוד מאפיין חברוּת בין בנות בגילאי התיכון.
אם דברת איתה, אז אני לא מדברת איתך יותר, את אוהבת אותה יותר ממני וכו', מאוד מאפיין בנות בגיל התיכון.
והרבה פחות בנים. היחסים פחות עמוקים, פחות מחייבים. אם החבר הכי טוב שלך הולך עם משהו אחר, זה בדרך כלל לא יפגע בך, אבל אצל בנות...
אצל בנים יש פחות שיחות נפש, יותר עושים דברים ביחד. וגם אם יש שיחות נפש, פחות דיבורים על רגשות.
אפילו ההגדרה של המושג 'החבר/ה הכי טוב/ה' משתנה מאוד בין בנים לבנות. תנסי לשאול בנים בשכבה של הבן שלך ובנות בשכבה של הבן שלך איך הם מגדרים את החבר הכי טוב שלהם.
(וכמובן, יש יוצאי דופן, אבל כהכללה אצל רוב הבנים והבנות זה ככה. )
