מעניין אותי לדעת

[מספרת הסיפורים 22]

מעניין אותי לדעת

לגבי נושא השילוב החברתי(לא מעניין אותי השילוב הלימודי). לכל אלו שילדיהם משולבים בכתות רגילות עם משלבת מופלאה,האם הילדים באמת באמת משולבים חברתית? ואני מתכוונת לזה שהם מוזמנים למסיבות, יש להם חברים אמיתיים(אפילו חבר אחד) מהכתה, שממש ניפגשים איתם אחה"צ?שמתקשרים אליהם? שמכנים את ילדכם "חבר שלי"? או שמדובר בנוכחות של ילד א"ס בכתה מבלי שיתעללו בו, וזו למעשה מהותו של השילוב.
משאלתי ניתן ודאי לנחש את דעתי על כל נושא השילוב. בני אמנם לא משולב, כי אני מסרבת לשלבו, כיוון שבכל המקרים בהם נחשפתי לשילובם של ילדים אחרים נכחתי ביותר נזקים מהצלחות, מאידך לא נחשפתי למקרים רבים, ולכן אני פונה אליכם היום, כי אני באמת רוצה לשמוע חוויות של הורים רבים ככול האפשר שילדיהם משולבים.
אשמח לתגובותיכם

 

[yuliyuli1]

גם אותי זה מעניין

אמנם בני כבר משולב, אבל בגן ומעניין אותי מה קורה בגילאי בית הספר (בעיקר היסודיים).

אצל בני, בזכות המשלבות, טוב לו חברתית בגן, אבל אין אף ילד שהוא ממש חבר שלו (שמזמין אותו אחרי הצהריים). אני תוהה מה קורה בגילאי בית הספר, כשהנושא החברתי נהיה יותר מאתגר.

 

[אמא חמסה]

זה לא מושלם,

אבל לדעתי זה תלוי בילד גם.

יש ילדים שזה יצליח אצלם יותר, ויש כאלה שפחות. יש משלבים טובים ויש פחות טובים.

זה תלוי גם בילדים בכיתה המשלבת, ועד כמה הם סובלניים. זה תלוי בהרבה גורמים.

 

[גמבה מתולתלת]

המון תלוי בילד. גם עם המשלבת הכי טובה ביקום

אם הילד לא רוצה ליצור קשרים או ללכת לאירועים, שום דבר לא יעזור. להכריח אי אפשר.

 

[schlomitsmile]

אצלנו הבכור בשילוב יחידני מרגע האיבחון (בגיל 13) כיום מסיים י'ב.
לא היה לו אף פעם חבר מהכתה
(בעצם אחד, ביסודי, לפני האיבחון- גם ההוא אובחן מאז).
בשנתיים האחרונות היו כמה חברים מהשיכבה,
לא בזכות הסייעת הבאמת נהדרת,
אלא כי הגיע נער אחד שקיבץ סביבו כמה נערים וביניהם את בכורי.

ה

בשילוב יחידני בשנתיים האחרונות (כתות ז' ח').
היה בשילוב יחידני גם בכתה ב', לאחר האיבחון (בגיל 6 וחצי),
ואח"כ בכתות ג-ו' בכתת תקשורת.
לא היה לו מעולם חבר, לפחות לא במובן המקובל של המילה
(כמו שתיארת בדוגמאות שכתבת).
נדמה לי שזה לא רק בגללם, זה גם כי הוא לא מעוניין בזה.
הוא מאד מעוניין בקשר אמיתי עם זולת,
לא בסחבקיות.
והוא לא מתפשר על פחות מהדבר האמיתי.
וזה מזכיר לי את זה:
"אני לא מעוניין ביחסים-באופן-כללי, או באנשים-כקבוצות.
אני יכול להיות מאוד מעוניין באנשים אחרי שכבר פגשתי אותם,
אבל אין לי צורך ביחסים בהעדר אנשים מסוימים להתייחס אליהם. במשך חופשות מבית הספר אני יכול להסתובב במשך ימים או שבועות בלי שום מגע אישי עם עוד אדם, ואולי אהיה משועמם, אבל לא ארגיש בודד.
אין לי צורך בקשר חברתי. ומפני שאני לא זקוק לו, אין לי סיבה הכרחית להתחבר למישהו שאיננו מעניין אותי כאדם.
אפילו כאשר מישהו מושך את תשומת לבי, וכאשר אני כן נקשר רגשית ורוצה ביחסים עם אותו אדם, אני לא מפתח תלות ביחסים או באדם.
אין לי צורך בהם.
אבל - חכו ! מפני שאני לא צריך אנשים אחרים בחיי, אני חופשי, כמו שאף אדם לא אוטיסט לא יכול להיות חופשי, לרצות אנשים בחיי.
מפני שאין לי צורך ביחסים עם אדם כלשהו , אני חופשי לבחור יחסים עם מישהו - לא מפני שאני זקוק ליחסים, אלא מפני שאני מחבב את האדם.
כאשר אני יוצר קשר עם מישהו, הוא מיוחד - ולא רק בגלל הזמן והמאמץ הרב שהושקעו כדי להפיק תגובה שהיא חיקוי חיוור של תגובה חברתית נורמאלית. חיקוי חיוור של נורמאליות אינו שווה כלל את הזמן והמאמץ שלי.
כאשר אני יוצר קשר זה מיוחד, מפני שאני לא חייב לעשות זאת, אבל אני בוחר לעשות זאת.
זה מיוחד מפני שאני לא מכליל היטב מאדם אחד למשנהו, כך שכל דבר שאני עושה ממוקד רק באדם זה.
זה מיוחד מפני, שבהעדר מושג על מה נורמאלי ועם כישרון חיקוי מינימאלי, יצרתי משהו שהוא חדש לחלוטין למען אדם זה ונסיבות אלה. "
מתוך גישור על פערים-מבט מבפנים על האוטיזם/ ג'ים סינקלייר
http://www.solashelly.org/gaps.html

 

[גמבה מתולתלת]

מוזמן גם למסיבות סגורות לפעמים

יש לו חברים, אם כי לא חברי נפש. אבל הוא מאד מקובל בין הילדים, במיוחד בקרב הבנות, אבל לא רק. הוא הולך לכל אירוע שיש ומרצון (בר מצווה, בריכה, פארק, לאן שקובעים. זו שכבה מאד מגובשת). מאד אוהב את הכיתה שלו. מכיון שהוא לא הולך לשום טיפול אחה"צ (לא רוצה. הוא כבר בן 14 ויש לו דעה בנושא...), אני עושה איתו המון עבודה בבית (פייסבוק, אינסטגרם, ווטסאפ, מדברת איתו על כל מיני מצבים וכו).
יש לו משלבת טובה מאד, אבל היא בעיקר לימודית. בהפסקות היא יושבת וצופה ולא צריכה להתערב. גם המחנכת שלו טובה.

 

[asa112]

לדעתי יש לך יותר מדי דרישות

אני יכולה לענות חיובי לכל השאלות שלך, חוץ מ"חבר אמיתי" - אין לו חבר אמיתי, יש ילדים עם בעיות חברתיות ברמה זו או אחרת, שבן שלי ביחסים יותר קרובים איתם ולפעמים הם מגיעים (האמת שפעם בשבוע-שבועיים) הביתה, אבל עדיין - זו לא חברות אמיתית, לדעתי. בנוסף יכולה להגיד שבן שלי , לרוב משחק עם ילדים בהפסקות, חוץ ממקרים כאשר הוא לא רוצה. מזמינים אותו למסיבות של כל הכיתה או כל הבנים. היום הוא הולך לשם לבד, בלי ליווי. ליוויתי אותו למדורה של לג בעומר - לא היה לי שם מה לעשות, ילדים עושים לבד עבודה של משלבת - מפעילים את הילד כשרואים שהוא לא מסתדר.


עכשיו, לדעתי, את חושבת, שאם ילד נמצא בשילוב , הוא חייב להתנהג כמו ילד רגיל בכל דבר, כולל "חברות אמיתית" ? לא כל כך מתאים לו להסתובב עם החברה ולעשות צחוקים. הוא לוקח משילוב דברים שמתאים לו (לשחק משחקי כדור בהפסקות, למשל) וילדים משתפים אותו. זה לא מספיק ?

 

[asa112]

שילוב אמיתי

לדעתי - שילוב אמיתי - כאשר סביבה מקבלת ילד פחות או יותר כמושהו ולא דורשים ממנו להיות כמו כולם.

השאלות בשרשור הפתיחה מרמזות שמצפים מילד משולב להיות כמו כולם.

 

[dina199]

 

[TikvaBonneh]

חברות אמיתית

לבנים שלי שבספקטרום יש חברים אמיתיים. זה לא הופך אותם לילדים רגילים.
אני יכולה לענות חיובי לכל השאלות שלה פרט לשאלה שבכותרת.
לא , הם לא בשילוב יחידני.

 

[asa112]

 

[שלומות0]

אני יכולה להגיד לך

לגבי שילוב ילדים שלמדו עם הבת שלי בכיתה תקשורתית, אלו שהיו בתפקוד מאוד גבוה ושקשייהם כמעט ולא הורגשו, הצליחו מאוד יפה בשילוב בכיתות רגילות, חברתית , השתתפות בטיולים ללא בעיה,
שהגיע ילד מורכב לכיתה של הבת שלי לא רק שהוא לא שרד שילוב הוא לא שרד גם את הכיתה התקשורתית,
ז.א. והמסקנה שלי שלשילוב מתאימים ילדים מאוד מסויימים ואצלם זה יצליח,

 

[גמבה מתולתלת]

מה זה ילד מורכב אף פעם לא הבנתי?

 

[שלומות0]

שיש לו הרבה קשיים

נראים לעיין אחרת

 

[שלומות0]

אני אתן לך דוגמא למורכבות

ילד שרעש מאוד מפריע לו אז מנסים ללמד אותו בקבוצה קטנה, אבל אז מתברר שיש לו גם לקות למידה ואז צריך להתאים לו לימוד מיוחד ושמתאימים לו לימוד מיוחד עם ילד שמוחה כפים כל הזמן אז הוא נכנס ללחץ ולאי שקט,
זה מאוד מורכב , הקשים ומציאת פתרונות לפעמים מאוד מורכבים

 

[אמאמהדרום]

שבוע שעבר ליוויתי את בן לטיול

הייתי עם עוד אמא מהכיתה ששאלה אותי על ילד מהשכבה בתפקוד מאוד גבוהה משולב תמיד
אם יש לו חבר ? איך הילדים מתייחסים אליו
כל הדרך מהדרום לירושליים 12 שעות ישב לידנו באוטובוס
אז כן הילדים מקבלים אותו ואפילו השנה כיתה ו' יותר אבל אין לו אף חבר אחד .
פעם היה הולך לבקר חברים אחה"צ לדעתי כיום לא
אפילו את הבר מצווה שלו עשה ללא הזמנה של חברים למרות שהם היו מגיעים כמו לכל בר מצווה של הילדים מהכיתה .

מצד שני הילד נראה תמיד עם חיוך ומאושר .
יש לו משלב שאפשר רק לקנא בו.

 

[גמבה מתולתלת]

גם לבן שלי אין חבר ממש. ולפעמים זה גם טוב

הבת שלי, שיש לה חברות קרובות, צמודה רק אליהן. יש לה 2-3 כאלה, ואם אין אף אחת מהן שפנויה לבילוי, היא לבד. היא לא מחפשת חברות אחרות, כי היא לא רוצה שום דבר אחר. זאת פריחה, זאת רעה וזאת מגעילה. אם אין אף אחת בבריכה, היא תישאר בבית.
הבן שלי בא לבריכה לרוב אחרי שהוא רוצה בפייס או בקבוצה של הווטסאפ (שהוא אירגן, כמובן שיעצתי לו), והוא רואה שם את כולם. ומסתדר עם כולם. והוא לא מתעלק. כלומר, הוא לא גלגל חמישי בשום מכונית.הוא לא משחק שם כדורגל כי הוא שונא כדרוגל (שזה די רע, כי בשכבה שלהם כללל הבנים חולי כדורגל), אבל הוא עושה מה שהם עושים. יושב איתם ולא איתנו, הולך איתם למים, לקיוסק וכו. ברור לי שכישוריו החברתיים מבחינת הדיבור לא כמו של כולם, אבל הוא מסתדר יפה. וזה מספיק. פעם ב....הוא נפגש עם חבר "סולו", אבל לרוב במילא כולם נפגשים בפארק או בבריכה או במסיבות. אין כמעט ללכת לחבר ולשחק במחשב כמו פעם (לא שפעם היה לו את זה....). גם הבת שלי לרוב נפגשת בביג או בבריכה ולא בבתים, אלא להכין עבודות.

 

[אמא חמסה]

חלק מההבדלים ביניהם נובעים מזה

שהוא בן והיא בת.

 

[גמבה מתולתלת]

אין בנות שמסתדרות עם הרבה ילדים?

בחבורה? בשכבה של הבן שלי יש חבורה, ויש שם לא מעט בנות. אם כי ממה שאני רואה יש לכל אחת מהן חברות טובות מלבד שאר הבנות. וגם לבנים.אולי כי השכבה של הבן שלי מגובשת ושל הבת ממש לא. יש שם חבורה של ה"מקובלים", שהבת שלי לא אוהבת/לא מסתדרת איתם ועוד קבוצות קטנות (אני רואה בבריכה וגם שומעת ממנה). בשכבה של הבן שלי יש חבורה גדולה מאד, ויש שם ילדים יותר חזקים חברתית ופחות, אבל ממה שאני רואה בפייסבוק ובבית הספר (הוא משולב מכיתה א), הם מכניסים את כולם לחבורה. יש מפגשים לכולם והם כתובים בפייסבוק או בווטצאפ. מי שרוצה בא.

 

[אמא חמסה]

בכל כלל יש יוצאים מהכלל.

בדרך כלל בנות אוהבות להיות עם כמה חברות קרובות (זה לא אומר שהן לא מסתובבות לעתים בחבורות, אבל זה העיקר) ובנים אוהבים ללכת בחבורות. זה לא אומר שאין להם חברים קרובים, אבל הם יוצאים הרבה בחבורות. גם מה זה חברות קרובה יכול להשתנות אצל בנים ובנות בגיל הזה.

אני רואה הבדלים בנושאי השיחה וברמת הפתיחות, ברמת ה"נאמנות" ואיך למשל מתנהגים אם חברה טובה יוצאת לבלות עם משהי אחרת ועוד.