מסלול כוח המשיכה...

[magic goldfish]

מסלול כוח המשיכה...

איינשטיין הגדיר את כוח המשיכה כמסה גדולה ש'יושבת' (ברור לי שזה ניסוח לא מדוייק, סלחו לי) על מארג היקום ומעוותת את המרחב בצורה כזו שגוף בעל מסה קטנה מהגוף המעוות יימשך (GRAVITATE) אל הגוף המעוות בערך כמו שכדור קטן 'יימשך' לכדור הרבה יותר גדול ממנו כששניהם נמצאים על מזרון (שוב, סלחו לי על הניסוח הלא מדוייק). אם כך, למה פלנטות נמצאות ב'מסלול'? לפי ההגיון הם היו צריכים להתנגש בגוף הגדול, אבל במקום זאת, הם רק סובבים סביבו. תודה לעונים

 

[pelegs]

"ברור לי שזה ניסוח לא מדוייק"

זו בדיוק הנקודה. האלגוריה כאן לא מדויקת בצורה מוחלטת.

 

[magic goldfish]

במטוטא ממך, ידידי...

האר נא את עיניי. זה משהו אחד לומר לבנאדם שהוא טעה. זה משהו אחר להראות לו איפה. תודה.

 

[thmich]

קצת..

במערכת יחוס של ה"גוף הגדול": אם ל"גוף הקטן" יש תנע זוויתי שונה מאפס ואם אין כוחות חיכוך שפועלים עלו, אז התנע זוויתי שלו נשמר (חוק שימור תנע זוויתי), ואז הכיוון של התנועה של הגוף הקטן לא יכול לעבור דרך מרכז הגוף הגדול אף פעם. במקרה של ה"מזרון" ובתנאי של"גוף הקטן" יש תנע זוויתי שונה מאפס: לאט-לאט גוף הקטן מעבד מהירות בגלל הכוח חיכוך (כוח לא משמר!) לא מבוטל בין הגוף הקטן והמזרון. במקרה זה, התנע זוויתי לא נשמר והגוף הקטן יפגע בסוף את הגוף הגדול. בדרך כלל, בהיקום הכוח חיכוך הוא קטן והגופים....מאוד מאוד גדולים. אז, יעבור הרבה, הרבה מאוד זמן עד שפלנטה תתנגש ב"גוף הגדול". אם הגוף הגדול הזה היא השמש, אז השמש הזה שלנו תתפוצץ (nova, etc) הרבה זמן ליפני ש"המסלולים" של הפלנטות ישתנו בצורה חשובה.

 

[magic goldfish]

אז אם הבנתי נכון...

הרי שהגוף כן נמצא באיזשהו מסלול ההולך וקטן עם הזמן, כמה זמן שזה לא יהיה- "אז, יעבור הרבה, הרבה מאוד זמן עד שפלנטה תתנגש ב"גוף הגדול". אם הגוף הגדול הזה היא השמש, אז השמש הזה שלנו תתפוצץ (nova, etc) הרבה זמן ליפני ש"המסלולים" של הפלנטות ישתנו בצורה חשובה". הבנתי נכונה?

 

[pelegs]

כן, אבל בצורה הרבה הרבה פחות

מוקצנת ממה שקורה בדוגמת המזרון, כאמור - כוחות החיכוך שם גדולים בהרבה סדרי גודל. (מצטער שלא פירטתי ממש בהודעה הראשונה, כנראה שהיתי צריך להיות נחמד יותר. בפעם הבאה, מבטיח

)

 

[aetzbar]

שאלה מעמיקה ונוקבת - ובכדי לענות

עליה יש להעמיד לשיפוט עצמי את המושג של "כוח משיכה" אם כוח המשיכה קיים, אז כל חלקי היקום היו צריכים להתקרב זה לזה, ומה שהיה נשאר מהיקום הזה - זה גוף ממשי אחד ויחיד הנמצא בחלל אינסופי. תוצאה כזו לא קיימת במציאות, וממנה עולה ספק בקיומו של כוח המשיכה. ואם כוח המשיכה לא קיים ? מה כן קיים ? במקום כושר משיכה טבעי של החומר, צריך להיות כושר תנועה טבעי של החומר. כוכבים בעלי כושר תנועה טבעי תמיד נעים, וזה מה שאנחנו רוןאים בעניים. כוכב נע ממחיש צירוף מידות של חומר ואנרגיה קינטית, וזה מה שיש במציאות. מכאן מובן מדוע זוהי שאלה נוקבת, כיוון שהיא מעמידה למבחן מושג ראשוני. כוח המשיכה קיים ? או לא קיים ? א.עצבר

 

[AnarchistPhilosopher]

או, הוא קיים ועוד איך קיים.

אחרת כיצד תסביר לאסטרונאוטים למה הם לא הולכים כמו בני האדם בכדוה"א? כנראה שזו תהיה אנרגית הרחיפה המסתורית שלך באחד מהשרשורים.

 

[aetzbar]

אם יש תופעה פשוטה וגלויה, ואין היא

מסתורית כלל וכלל, זוהי התופעה שכיניתי בשם "אנרגיית הרחיפה של הגופים" תפוח הגדל בקצה ענף של עץ, מכופף את הענף - וכיפוף קפיצי זה מגלה את אנרגיית הרחיפה של התפוח. אם כוח המשיכה כופף את הענף, אז כוח המשיכה צריך להיות "ספק אנרגיה " האם כוח המשיכה הוא ספק אנרגיה ? א.עצבר

 

[AnarchistPhilosopher]

כן, אנרגיה שלילית.

 

[AnarchistPhilosopher]

אבל בלי קשר, יש צורך להבדיל בין כוח

לאנרגיה. במקרה שמה שתיארת, תיארת כוח מסויים שפועל על התפוח.

 

[רועי החושב]

המונח "כופף" אינו פיסיקלי

הכיפוף פה הוא המתח שבין שני כוחות- כוח המשיכה שמופעל על התפוח מכדור הארץ, וכוח המשיכה שקיים בין החלקיקים של הענף ומחזיק אותו מלהישבר. כך שאנחנו רואים שמתחים בין כוחות משיכה שונים יוצרים תופעה במרחב שלה אנו קוראים "כיפוף".

 

[טל ר]

מה יהיה, יקירי מזיני הטרולים?

 

[רועי החושב]

תיאורית המפץ הגדול מנסה להסביר זאת

היקום, על פי תיאוריה זו, נמצא בהתרחבות מאז המפץ הגדול, וכיום המדידות של היקום הידוע מורות שכוח ההתרחבות עקב הפיצוץ הוא גדול יותר מכוח המשיכה, ולכן היקום כנראה יתפוגג לנצח ולא ישוב לנקודה סינגולרית. אני סבור שהדבר אינו וודאי מכיוון שלא ידוע אם כוח המשיכה מסתיים בנקודה מסויימת או שהוא מקיף את כל המרחב והולך ופוחת ככל שמתקדמים הרחק ממוקד המשיכה, אך לעולם לא מסתיים לחלוטין (כלומר הוא מעין פרדוקס זנון שכזה). אם הוא כך- הרי שמתישהו הוא "ידביק" את כל המאסה של היקום, רחוקה ככל שתהיה, וישיב אותה לנקודה סינגולרית.

 

[the YOOK]

פסלת פיתרון אפשרי,

והוא שהכוכבים מפוזרים בצורה אחידה ומספרם אינסופי (במרחב אינסופי). זו אגב, גם הייתה תשובתו של ניוטון לשאלה זו בדיוק. המעניין הוא, שאם אתה מקבל את קיומו של כוח כזה, בין שתי כמויות של חומר (ובכוונה אני לא אומר מסה), אתה מקבל בהכרח שהוא פרופורציונלי לאותה כמות חומר (או במילים שקולות: שגופים עם כמות חומר שונה נופלים ביחד, ואין להם מהירות האחד ביחס לשני). נסה לחשוב על העניין.

 

[magic goldfish]

ואף על פי כן, נוע תנוע!

אף על פי שעל השאלה לא ענית, אני מאוד מעריך אנשים ששמים קונבציות כמעט בנאליות תחת עין המיקרוסקופ. קשה לי לומר שאני מסכים איתך, למעשה אני די בטוח שאני לא מסכים איתך, אבל בהחלט השאלה נשאלת. ניטון הגדיר את כוח המשיכה כאיזשהו משהו מיסטי ולא ברור (אני לא זוכר את הניסוח, הוא מופיע בספר 'היקום האלגנטי' של בריאן גרין בפרק על תורת היחסות). ה'גרביטון' עדיין נחשב כ'חלקיק היפותטי' (זאת בניגוד לעוד כוחות שאנחנו מכירים ביקום, כמו הSTORNG FORCE שמופעל ע"י גלאונים והWEAK FORCE שפועל על בוסונים). למרות זאת, קשה לי לקבל את המושג 'כושר תנועה טבעי'. זה דומה מאוד ליחסו של ניטון לכוח המשיכה. הרי משהו חייב להניע אותם.

 

[רועי החושב]

כי מאזן אותו כוח המומנטום

גרמי השמיים מסתובבים סביב מוקדי משיכה מכיוון שכוח המומנטום שאיתו הם הגיעו אל המוקדים הללו התאזן, או התאחד, או תקרא לזה איך שתקרא, עם כוח המשיכה. דמיין אסטרואיד שטס בקו ישר בחלל במהירות מסויימת. הוא מגיע ליד פלנטה שיש לה משיכה מסויימת. מצד אחד יש לו את הכיוון המקורי שבו הוא טס, ומצד שני יש לו את כוח המשיכה של הפלנטה ששואף לרסקו על הפלנטה. התוצאה היא באמצע- הוא נלכד מסביב לפלנטה במעגל נצחי. הוא הופך לירח של הפלנטה.

 

[רועי החושב]

כך שיש כאן שלושה כוחות שניתן לחשב

1 כוח המומנטום 2 כוח המשיכה 3 כוח הסיבוב (אם יש לכוח שם רשמי אחר אשמח לתיקון)

 

[אחמס1]

ב-3 כנראה התכוונת לכוח צנטרפטלי

אבל בקשר ל-1, אני לא יודע למה אתה מתכוון - אין דבר כזה כוח מומנטום. מומנטום זה פשוט השם הלטיני לתנע.

 

[magic goldfish]

אינטואיטיבית, קשה לי לקבל את זה...

ייתכן ויש דברים בגו', אבל גם כמו שחיכוך באוויר מלא חומר גורם להאטה ואיבוד האנרגיה, כך גם כוח המשיכה של השמש צריך לעשות אותו דבר לאנרגיה שאיתה בא הכוכב. אם תאמר שהעניין לוקח אלפי, מיליוני, מיליוני מיליוני בליוני שנים אני אקבל, אבל קשה להבין כיצד האנרגיה פשוט הגיעה לאקוויליבריום, וככה הוא נכנס למעגל נצחי. ממיטב הבנתי, היקום פשוט לא עובד ככה.