מלכודת המלים

aetzbarr

New member
מלכודת המלים

מלכודת המלים.
למה
חקרני : מה זה למה ?
ידעני : מלה
חקרני : מה זה מלה ?
ידעני: צירוף של אותיות.
חקרני: מה זה אות ?
ידעני: ציור בעל צורה ייחודית.
חקרני: אות זה ציור, בעל צורה ייחודית ?
ידעני: כן, לציור הזה ל יש צורה ייחודית, רואים את הצורה וזוכרים אותה.
לציור הזה מ יש צורה ייחודית, רואים את הצורה וזוכרים אותה.
לציור הזה ה יש צורה ייחודית, רואים את הצורה וזוכרים אותה.
חקרני: לקשקושי קווים כאלה ל מ ה אתה קורא ציורים ?
ידעני: כן, כל קשקוש כזה הוא ציור בעל צורה ייחודית, וכשרואים אותו זוכרים אותו.
חקרני: אז המלה למה מורכבת מ 3 אותיות, שהן 3 צורות ייחודיות.
ידעני: נכון
חקרני: ובכן , מה זה למה ?
ידעני : מלה בעלת צורה ייחודית , המורכבת מ 3 צורות ייחודיות .
חקרני: לכל מלה יש צורה ייחודית.
ידעני: נכון, ואם תרצה, כל מלה היא ציור ייחודי.
חקרני: ומה יש במלים חוץ מהצורה הציורית החיצונית שלהם
ידעני: כלום
חקרני: כלום ?
ידעני: בוודאי שכלום, כי מה יש בציור חוץ מהציור ?
חקרני: למה היא מלה בעלת משמעות עצומה.
ידעני: לצירוף האותיות מ ש מ ע ו ת יש צורה חיצונית ייחודית, זה הכל.
חקרני: המשמעות היא תוכן פנימי , ולמלה למה, יש תוכן פנימי.
ידעני: אני מביט במלה למה ולא גיליתי כל תוכן פנימי. גיליתי רק צורה חיצונית ייחודית.
חקרני: אני צריך להשתמש בהרבה מלים, כדי להציג בפניך את התוכן הפנימי של למה.
ידעני: אם המלה למה לא מסוגלת למסור את התוכן הפנימי שלה , אז אף מלה לא מסוגלת למסור את התוכן הפנימי שלה. ולכן, אפילו אם תשתמש בכל המלים שבעולם, לעולם לא תוכל למסור לי את התוכן הפנימי של המלה למה.
חקרני: ובכן, אתה אומר שלמלים אין תוכן פנימי, אלא רק תוכן חיצוני של צורה ייחודית.
ידעני: למלים ..למה.... משמעות.... יש רק תוכן חיצוני של צורות ייחודיות.
חקרני: המלה ..שולחן .. מוסרת את התוכן הפנימי שלה מעצמה
ידעני: רק עם מעשים ניתן להגיע לתוכן הפנימי של המלה שולחן.
חקרני: איזה מעשים ?
ידעני: צריך להביט , לנגוע, להזיז, ואז נדע את התוכן הפנימי.
חקרני: מוזר מאוד....למה זה ככה ? מדוע רק כאשר עושים מעשה, אז יודעים ?
ידעני: ככה זה, זוהי מלכודת המלים, וניתן לעקוף אותה רק באמצעות מעשים.

א.עצבר
 
לא ניתן לעקוף אותה

כי מעשים, ואפילו תחושות, הם בעצמם ידועים רק על ידי מילים.
התחושה של עץ מתווכת על ידי המילה "עץ". בלי המתווך אין תחושה נפרדת.
החושים מפגיזים במבול של רשמים בלתי מובחנים.
ההבחנה נוצרת בגלל המילים.
בלי המילים- הכל רעש סטטי.
המילים, כמערכת של שפה עם חוקיות פנימית, משליכות את החוקיות הזו על העולם ומנבאות תוצאות.
ולכן אפשר לדבר על השפה כמדע העולם.
המדע הזה, נרצה או לא נרצה, הוא מקור המידע היחיד שיש לנו לגבי העולם ובלעדיו המידע שמגיע מהחושים הוא בלתי מובחן וחסר משמעות כלשהי.
 

aetzbarr

New member
מלים מדרג א עוקפות את מלכודת המלים.

חם היא מלה מדרג א
השואל מה זה חם ? עונים לו תעשה ותדע.
ומהו המעשה המביא לידיעה ? יש לנגוע בדופן תנור.
בעקבות המעשה יודעים, וזוהי ידיעה טבעית, שבאה בעקבות מעשה.
ובכן מה זה חם ? התשובה אולי תפתיע אותך
חם זה שם של ידיעה טבעית, הבאה בעקבות מגע בדופן תנור.

מלים מדרג א הן בסך הכל שמות של ידיעות טבעיות, הבאות בעקבות מעשה.
שמות של ידיעות טבעיות נוספות תנועה , צבע , צורה, אור, חושך, מחוספס , חלק , כמות,

מלים מדרג א עוקפות את מלכודת המלים.
מלים מדרג ב אפשר להסביר בעזרת מלים מדרג א
זינוק היא מלה מדרג ב , וניתן להסבירה באמצעות המלה מדרג א , תנועה.

א.עצבר
 

hieroso

New member
אבל נראה כי זה רק בעקבות ומתוך השפה ששואלים

כי הרי "השואל" הוא מלכתחילה כבר בתוך השפה, והשאלה אינה אלא פתח בתוך קיר כבר מובנה שהתשובה אמורה לסגור עוד יותר : אם לא היית שואל כבר מתוך השפה, לא היית שואל בכלל.
עצם העובדה שהמילה כסימן קודמת להוראתה מעצם השאלה מורה על כך שאתה כבר נמצא בתוך החומה שאתה מחפש לסתום את כל פתחיה : ומעצם העובדה ששאלת לא עקפת את החומה, אלא "יצאת לרגע החוצה" כדי למצוא את האבן המתאימה לסתימת הפתח ע"י מתן תשובה.

ברם, מילכדת עצמיך ביתר שאת.
 

aetzbarr

New member
אכסיומה: אי אפשר לחקור שפה באמצעות המלים שלה.

הדרך היחידה לחקור שפה, היא באמצעות הידיעה הטבעית.
מה זה מחוספס ? שם של ידיעה טבעית
מה צריך לעשות בכדי להשיג את הידיעה הטבעית הזו ?
יש להחליק עם כף היד על סלע

מה זה חלק ? שם של ידיעה טבעית
מה צריך לעשות בכדי להשיג את הידיעה הטבעית הזו ?
יש להחליק עם כף היד על פני מרצפת.

חלק ומחוספס הם מלים מדרג א
מלים מדרג א הם בסך הכל שמות של ידיעות טבעיות הבאות מאליהן בעקבות מעשה ממשי.

השפה האנושית המורכבת ממלים של דרג א , היא שפה המתאימה לכל אדם
מכיוון שכל בני האדם ניחנו בידיעה טבעית.

א.עצבר
 

hieroso

New member
אקסיומה חלופית : אי אפשר לחקור שפה ללא מילים

כי עצם "מעשה" המחקר הוא מילולי.
אני מחזיק בדיעה כי לולא השפה, ראשית הכל, לא היה לעצם המושג "חקירה" כל משמעות, על כן כל אפשרות כפעילות מכוונת.
 

aetzbarr

New member
אנו דנים בשפה פשוטה מאוד, שהיא שפת שמות של ידיעות טבעיות.

הידיעות הטבעיות באות מאליהן בעקבות מעשה, והידיעות הטבעיות האלה הן התוכן הפנימי של השמות. התוכן הזה ידוע לעושה המעשה, והוא לא יכול למסור את התוכן הזה לאדם אחר, באמצעות מלים.
ומאחר שרוב בני האדם עשו מעשים פשוטים כאלה , הם יכולים להשתמש בשמות המוסכמים של ידיעות טבעיות כשפה.

איך בני אדם מבינים זה את זה ?
יש להם מערכת טבעית המתרגמת באופן טבעי, שמות של ידיעות טבעיות למעשים, וכך הם מבינים זה את זה.

א.עצבר
 

hieroso

New member
פשוט אינני יודע מהי "שפה פשוטה"

שפה יכולה להיות פחות או יותר דלה מבחינת אוצר המילים, אבל נראה לי כי היא לעולם לא תוכל להיות פשוטה : היא כבר מהתחלה מערך מורכב מאוד שבא עם איבזור פונקציונלי מגוון, שמרכיב לא רק את העולם הסובב כתוכן, אלא גם את אופי היחסים בין תכניו.
אלך יותר רחוק : זאת השפה שאתה לומד (ויכולת הדיבור היא ככל הנראה יכולת מולדת), כלומר סופג מסביבתך, שמעצבת מושגית את האופן בו אתה הופך את שלל האינפורמציה החושית לה אתה חשוף ל"מציאות".
השפה פשוט גוזרת את המציאות על פי מידותיה, ואם המציאות היתה בגד, אזי היא תופרת את הבד על פי התחביר והסכימות המושגיות הספציפיות לה עצמה : תיאור העולם ע"י השפה מעצב את העולם המתואר.

במילים אחרות אני כופר לגמרי במה שאתה קורא לו "ידיעה טבעית", אם הבנתי אותך נכון (למרות שלא היית מה זה בהיר בעניין) : אין ידיעה טבעית שקודמת למילה, כי זה כל מערך השפה לה אתה חשוף כמיקשה אחת שאומר לך מה צריך לדעת ועל מה להסתכל, ובאיזה אופן, כדי לחבר נכון בין מסמן מסוים, למסומן המתאים כאשר מראים לך לאיזה אובייקט הוא מתאים.
זה לא שם העצם שמתאים עצמו ל"אובייקט הטבעי", אלא זהו ה"אובייקט", כדבר וויזואו-טקטילי מאוד מסוים, שהוא כבר מהתחלה פרי הקטגוריה הלשונית "שם עצם" שמוריך מקנים לך מושגית כאשר הם מורים על מה בדיוק צריך להסתכל, ומה צריך לבודד מהרקע, כדי לדעת על מה מדובר.


איך בני אדם מבינים זה זה ? כנראה כי היכולת הלשונית היא מובנית במוח האנושי ככלל, וכולנו באים לעולם כאשר השפה כבר נתונה באופן מלא ו"מוכנה לשימוש" ; כל מה שעלינו לעשות הוא אז ללמוד להשתמש באותו כלי המוכן מראש הזה, כי כללי השימוש בו הם במהותם "ציבוריים".
 

aetzbarr

New member
שאלת שאלה נפלאה..איך בני אדם מבינים זה את זה ?

פשוט מאוד..לאדם יש תרגום אוטומטי בלתי מודע, של מלל למעשים.
התרגום הזה פועל בזמן אמיתי, וכך בני האדם מבינים זה את זה.
ובקשר לאי קבלת רעיון הידיעה הטבעית, אולי הקטע הבא , מתוך הספר
"קיצור תולדות הידיעה הטבעית של האדם" יביא לקבלה.


ידיעות טבעיות מושגות בעקבות מעשים.
האדם רואה ויודע, שומע ויודע , נוגע ויודע , הולך ויודע , מאזין לפעימות ליבו ויודע , נושם ויודע , מתאמץ ומתעייף והוא יודע, והוא גם יודע שהוא יודע. האדם מתחבר אל המציאות דרך מעשים ממשיים גופניים , ובעקבותיהם הוא משיג ידיעות טבעיות.

הידיעה הטבעית טבועה באדם והוא לא מודע לה.
אדם הנתקל "במשהו" זר ולא מוכר המונח על פני האדמה, מפעיל מיד את ידיעתו הטבעית, בלי לדעת כי הוא מפעיל אותה.
הוא מביט מרחוק ומשיג את צורת "המשהו" ואת צבעו.
עתה הוא מתקרב בזהירות, ומזיז את "המשהו" בדחיפה קלה עם הנעל.
לאחר מכן האדם מתכופף ונוגע "במשהו" בעדינות בקצה אצבעו.
לאחר מכן הוא מרים אותו בזהירות כדי לחוש את משקלו, ואפילו טועם אותו בזהירות בקצה הלשון.
לאחר כל המעשים האלה, האדם כבר השיג כמה ידיעות על "המשהו".
"למשהו" יש צורה ייחודית וצבע ייחודי, הוא קשה ומחוספס, טעמו חריף מאוד , וכשמרימים אותו מהקרקע מתעייפים קצת.

האדם הזה לא קיבל ידיעות מאדם אחר.
האדם הזה לא קיבל ידיעות באמצעות מלים.
האדם הזה רכש ידיעות בעקבות מעשים.
האדם הזה הכיר בפלא.....המעשה מביא לידיעה

אם האדם הזה היה ממציא שפה, הוא היה קובע שמות לידיעות הטבעיות שהוא השיג.( צורה, צבע, קשה, מחוספס, חריף , מעייף )
שם של ידיעה טבעית, הוא רעיון חדשני.

הענקת שם לידיעה טבעית , היא ההמשך הטבעי של יצירת שפה.
בשלב ראשון של השפה העניק האדם שמות ליישים ממשיים, (עץ, סלע, הר , ענן , וכו) ובהמשך הוא העניק שמות לידיעות טבעיות המושגות בעקבות מעשים . השפה היא יצירה אנושית פשוטה מאוד, המעניקה שמות - ליישים ממשיים ולידיעות טבעיות.

א.עצבר
 

hieroso

New member
עצבר יקר, האם אינך מתעלם מדבר פשוט ומהותי

והוא שכאשר הוקנתה לך שפתך, היא הוקנתה לך כסיסטמה, כמערך לשוני-מושגי שכבר היה קיים במלואו, מוכן, מקובל, מוסכם, ומה שאתה למד, זהו כללי השימוש המקובלים במערך הלשוני הזה, שקדם לך ?
מכאן שאלה לא "מעשיך" הפרטיים והספונטניים שיוצרים את השפה שאתה מדבר ומרכיבים אותה, ומכאן שאינך מגלה במו ידיך וחושיך את אשר אתה תבחר כאמצעי לתאר את אשר אתה מגלה, אלא ההיפך : זהו אמצעי התיאור, השפה שאתה לומד, שקודמת תמיד למעשיך, וזאת המילה שפוקדת עליך את שעליך לעשות, במידה ואתה באמת צריך לעשות משהו, כדי שתוכל להבינה.

אמרת זאת בעצמיך : "אם האדם היה ממציא שפה" ; אבל הוא לא ! השפה קודמת לו כפרט, ועל כן מעשיו המבארים הם כורח מותאם לדבר שהוא ראשוני יותר : השפה.

במילים אחרות, במציאות בה אנו חיים, בה אנו לא אחראים אישית ויצירתית לשפתנו, זה לא המעשה שקובע מה תהיה המילה, אלא המילה שאומרת לך מה אתה צריך לעשות כדי להשתמש בה נכון.

לגבי ההבנה ההדדית, אני חוזר על עמדתי : זהו קיום כללים ציבוריים מוסכמים שמוקנים לכל מי שלומד שפה שערבים ליכולת הבנה כזאת.
 

aetzbarr

New member
נכון שלימדו אותנו שפה, אבל לא גילו לנו כי בסך הכל מדובר

בשפת שמות.
יש שמות של דברים כמו עציץ, פרח , וילון , חולצה, מטוס,
ויש שמות של ידיעות טבעיות הבאות בעקבות מעשה, כמו
אור ( המעשה הוא פקיחת עיניים)
צורה - יש להביט
מחוספס - יש לגעת
זמן - יש להאזין לפעימות הלב
חם - יש לגעת בדופן תנור
קר - יש לגעת בדופן מקרר

התוכן החיצוני של כל מלה הוא תוכן גיאומטרי של צורה, אבל איך צורה כזו
יכולה למסור תוכן פנימי ? רק אם היא שם מוסכם של ידיעה טבעית שבאה בעקבות מעשה. הידיעה הטבעית קודמת לשם שלה.

א.עצבר
 

hieroso

New member
אבל פרקטית זה לא נכון

המשמעות המוסכמת של מילה נתונה קודמת תמיד למה שאתה צריך לעשות כדי להבינה : הרי המשמעות אינה נחלתך הפרטית, אתה לא מייצר אותה, אתה רק מתוודע אליה, באופן שאומרים לך איך לקשר מסמן מסוים (הצורה האקוסטית או הגרפית של המילה) למה שהיא אמורה להורות עליו.
את הקשר הזה אתה לא הגית יש מאין : הוא הוראה לך כדבר שקדם לתהליך האישי שלך של לימוד השפה.
אין מה לעשות, המשמעות המילולית קודמת תמיד להפנמתך אותה.
 

aetzbarr

New member
קודם יודעים, אחרי זה ממציאים מלה, שתשמש כשם לידיעה

איך תמציא מלה ותצמיד לה ידיעה , הרי אינך יודע
ואם אתה יודע, הרי הידיעה קדמה להמצאת המלה.

א.עצבר
 

hieroso

New member
צא מהתובנה שאתה לבד בעולם

ושמעשה לימוד שפה הוא דבר שבינך לבין עצמיך : המשמעות של המילים (כלומר מה שאתה מכנה ה"ידיעה", אני מניח) לא זהה למאורע הפסיכולוגי הפרטי שלך בו אתה מתוודע אל משמעות מסוימת ומבין את המילה : השפה כולה, מסמן ומסומן, צורה וידיעה, באים כמיקשה אחת כבר מובנית, והיא קודמת למה שאתה יכול ללמוד אודותה.
אתה לא מצמיד שום "ידיעה" לבד : אתה פשוט מיישם את הכלל, ואת הכלל אחרים, שכבר מכירים את השפה, מקנים לך.
 

aetzbarr

New member
תובנה היא מלה מדרג ג , ולכן אינה שם של ידיעה טבעית.

למלה זו מצמיד כל אדם תוכן פרטי משלו, מעולמו הפנימי שלו.
אם תשתמש בכל המלים שבעולם, לא תוכל באמצעותן למסור את התוכן הפנימי
שלך , למלה תובנה.

גם יופי היא מלה מדרג ג
גם פסיכולוגי היא מלה מדרג ג

ולעומת זאת, התוכן הפנימי של מלים מדרג א מושג בקלות, ורק צריך לעשות מעשה.
שפת שמות של ידיעות טבעיות היא שפה כללית המתאימה לכל אדם.
לכל אדם יש שפה פרטית משלו, הכוללת מלים מדרג ג.
גם שפת הכמויות מתאימה לכל אדם, ( שמה המוסכם מתמטיקה) כיוון
שהיא מבוססת על הידחעה הטבעית, ששמה המוסכם הוא כמות.

א.עצבר
 

hieroso

New member
אוקי, אל תצא :)

"תובנה", אגב, היא מילה שמובנת ככל הנראה לך ולי באותו אופן : היא מתיחסת לצורת חשיבה ו/או התיחסות, כך שאין לה כל קשר לטיב התובנה עצמה, כלומר לתוכן שנחשב בה.
ואני סמוך ובטוח שעם קצת מאמץ, אנשים עם רצון טוב ויכולת ביטוי מדויקת יוכלו להתוודע לתובנותיו של האחר, אפילו בדרגה י"א...
 

aetzbarr

New member
מלה אינה מסוגלת למסור את התוכן הפנימי שלה.

למלה יש תוכן חיצוני של צורה גיאומטרית ייחודית, וצליל ייחודי.
רק המספרים מסוגלים למסור את התוכן הפנימי הכמותי שלהם.

וכבר שאלת איך אנשים מבינים זה את זה ?
בעזרת התרגום הטבעי שלהם, של מלל למעשים.

אתה בטח לא תסכים איתי, וזה כל היופי
כל אדם ועולמו הפנימי שלו.

א.עצבר
 

hieroso

New member
אכן לא מסכים, כי "התוכן הפנימי" של המילה שייך למילה

ולא לך.
אני יוצא מנקודת הנחה שמה שאתה קורא לו "התוכן הפנימי" הוא משמעותה של מילה ; אנסה להדגים לך את זה ע"י דימוי שנתן פרגה, לוגיקאי ופילוסוף, אני חושב שהוא מדייק:
המילה כאמצעי הוראה משולה במקרה זה לטלסקופ שתסתכל דרכו על הירח, נאמר : האובייקט הפיזי "ירח" הוא מה שאתה מסתכל עליו, וזאת ההוראה (הרפרנט) של המילה.
התמונה של הירח המופקת בתוך הטלסקופ זמינה לכל המשתמש במכשיר, היא מבחינה זאת "אובייקטיבית", (אפשר לצלם אותה) : התמונה הזאת היא משמעות המילה, שהיא תוכן ציבורי הזמין לכל הדוברים.
לבסוף ישנו מה שאתה רואה כאשר אתה מסתכל דרך הטלסקופ, וזהו הפרצפט שלך (התמונה המופקת במוחך) של התמונה המשתקפת דרך הטלסקופ.

ההבנה הפרטית שלך כמאורע פסיכולוגי המתרחש בתוך ראשך, שהיה בדימוי הזה הפרצפט, אינה אם כן זהה למשמעות המילה, שהיא נחלת הכלל.
 

aetzbarr

New member
לכל מלה יש תוכן חיצוני גיאומטרי של צורה ייחודית,וצליל ייחודי

על זה אין חולק, הרי מה יש בצירוף האותיות ירח ? רק צורה חיצונית ייחודית.
ירח זה שם מוסכם של דבר, כמו עץ, מכונית , או חולצה.
כדי להשיג את התוכן הפנימי של המלה חולצה, צריך לעשות מעשים.
למשש את הבד , להריח אותו, לנגוע בו ולדעת אם הוא עבה או דק, אם הוא חזק ולא נקרע בקלות וכן הלאה.
ואולם המעשה הראשון נעשה מיד והוא המבט על החולצה, וזה מגלה מיד את צורת החולצה, ואת הצבע שלה.
כל המעשים האלה מביאים לידיעות טבעיות, ואז אתה יודע (קצת) על התוכן הפנימי של המלה חולצה.

לגבי התוכן הפנימי של המלה ירח, המבט הפשוט בירח, מגלה צורה וצבע.
צורה וצבע הם שמות של ידיעות טבעיות.
לעולם לא תוכל להסביר במלים אחרות מה זה צורה ומה זה צבע.
ידיעות טבעיות אינן ניתנות למסירה באמצעות מלים.

קח גוש בצק ביד, ומיד תגלה את צורתו.
המבט הפשוט בגוש בצק מביא לידיעה טבעית מדהימה שאין כל דרך לתאר אותה במלים, אך אפשר לתת שם לידיעה טבעית מדהימה זו.
אני יכול לתת את השם קיפלוקרוסינאט, אבל לפני נתנו את השם צורה.
קשה מאוד לקבל את הרעיון שהשפה האנושית היא בסך הכל שפת שמות, וצורה זה שם של ידיעה טבעית הבאה בעקבות מבט על גוש בצק.
מעך את גוש הבצק, ומיד תשתנה צורתו.
מעך עוד פעם, ומיד תשתנה צורתו.
גוש בצק חסר צורה - לא קיים במציאות.

מלה היא תמיד שם של משהו, ויש מלים שהן שמות של ידיעות טבעיות.
לכל מלה יש רק תוכן חיצוני גיאומטרי וצלילי.
אין מלה שיש לה תוכן פנימי חוץ ממספר.
המספר מוסר את התוכן הפנימי הכמותי שלו, על יסוד המצאת המספרים.
המצאה זו לא הייתה באה לעולם, אם לאדם לא הייתה ידיעה טבעית מדהימה
ששמה המוסכם הוא כמות.

האם אתה מכיר מלה, שרק אם אביט בה אדע את תוכנה הפנימי.
אם תגיד אור, אני מסכים אתך. אבל אור זה שם של ידיעה טבעית.
פקחתי את העיניים כשהשמש זרחה, ומיד באה אלי ידיעה טבעית מהממת
שאין לי כל יכולת לתאר אותה במלים. סיפרו לי שיש שם מוסכם לידיעה טבעית זו, והוא אור.

בברכת הרבה אור והרבה שמחה

א.עצבר
 

פרילנסר

New member
"כמות" היא מקרה פרטי של "קנה מידה"

מה שהופך את המספרים (על פי תורת מלכודת המילים), ל"מילים מסוג ב'",
&nbsp
מיספרים (ספרות) הם המצאה אנושית - לאיזה מושג יסודי?
לקנה המידה - שהוא המושג היסודי (על פי תורת מלכודת המילים)
&nbsp
הא?
 
למעלה