מלכודת המלים

aetzbarr

New member
המלכודת היא בהחלפת המלה כמות ,במלים אחרות,וזאת ללא כל תועלת

מדוע המלה כמות לא מוסרת את התוכן הפנימי שלה ישירות ?
אתה משתמש במלים מספר, יחידות מדידה, ו כמה, כדי לתאר את התוכן הפנימי של המלה כמות.
אם אשאל מה זה מספר ? תצטרך להשתמש במלה כמות להסביר אותו, ומצב
זה הוא מצב של מלכודת מלים.
ואם אשאל מה זה כמה ? שוב תשתמש במלה כמות.
מעגל הקסמים הזה , הוא מלכודת המלים, ומלכודת זאת נוצרת, כאשר מנסים לתאר תוכן פנימי של מלה, עם תוכן פנימי של מלים אחרות.
אבל צריך לזכור, כי לאף מלה אין תוכן פנימי, אלא רק תוכן חיצוני של צורה גיאומטרית.
ואיך נשבר מעגל הקסמים הזה ? איך יוצאים ממלכודת המלים ? פשוט מאוד.
עוברים למעשים פשוטים המזהים מה שיש במציאות, פרחים, עצים , מכוניות, כוכבים, מטבעות , ואז פתאום מגיעה ידיעה טבעית ששמה המוסכם הוא כמות.
יש כמות של פרחים בערוגה, וכמות של מטבעות בכיס, וכמות של מכוניות במגרש החניה, וכמות של ס"מ בגובהו של ראובן, וכמות של ק"ג במשקלו של לוי,
וכמות של ק"מ עד הירח , וכן הלאה ללא סוף.
עתה נשבר סופית מעגל הקסמים, והמלה כמות נהפכת לשם של ידיעה טבעית המושגת בעקבות מעשים.
אין יותר הגדרות חסרות טעם, יש עתה ידיעות טבעיות שיש להם שמות.
גם השפה האנושית הופכת להיות פשוטה מאוד.
זוהי שפת שמות וזה הכל.
יש שמות של דברים, כמו עצים , מכוניות , חולצות
יש שמות של פעולות כמו ללכת, לקפוץ,
ויש שמות של ידיעות טבעיות כמו כמות, צורה , תנועה, חושך , אור, חם , קר וכ

אתה משתמש במלה הגדרה ללא היסוס , כי כך מקובל
אבל מה זה הגדרה ? לשם מה יש צורך בהגדרה ?
אם תנסה לענות על שאלות אלו, התשובה אכן תבוא.
היות ולמלה אין תוכן פנימי, חייבים לנסות להסביר אותה בעזרת מלים אחרות.
אבל ניסיון זה נועד לכישלון, כי גם למלים האחרות אין תוכן פנימי.
ומדוע בכל זאת שיטת ההגדרה קיימת ?
כי תהליך טבעי עצמאי מתרחש באדם, והוא מתרגם את המלל למעשים, וכך
אנשים מבינים זה את זה.....פחות או יותר.
בלי תרגום למעשים, אנשים לא יבינו זה את זה.

א.עצבר
 

חנוך25

New member
אתה חוזר על הביטוי "תוכן פנימי",

מה זה? אתה מתכוון למשמעות המוסכמת של מילים?
המשמעות של המילה זאת המוסכמה של מה שהיא מצביעה עליו במציאות.
ברור שההמילים הן שמות של כל מיני דברים. זה טריוויאלי.

לא הבנתי מה הפגם בהגדרת "כמות" שהצעתי.
אם כמות זה ערך מספרי שמתקבל בדרך של מניה - מה הבעיה?
מניה זאת פעולה. נו אז?
 

aetzbarr

New member
לשם מה אתה מחליף את המלה כמות, במלים ערך מספרי.

בשלב זה המלה כמות היא ציור ייחודי ( כ מ ו ת )
והמלים ערך מספרי הם ציור ייחודי ( ע ר ך מ ס פ ר י )

מדוע אנחנו לא מבינים מהציור הזה ( כ מ ו ת ) משהו נוסף פרט לתוכן החיצוני הגיאומטרי שלו, שאני מכנה אותו ציור ייחודי.

אנחנו גם לא מבינים מהציור הזה ( ע ר ך מ ס פ ר י ) משהו נוסף
פרט לתוכן החיצוני הגיאומטרי שלו , שהוא ציור ייחודי.

מה מועיל אם אתה אומר ציור זה = ציור זה

יש למצוא דרך להגיע לתוכן הפנימי של מלים.
שלב א של הדרך, היא הידיעה שמלים הם רק שמות. ( זה מוסכם עליך ?)
ואם כמות זה שם ? יש לשאול שם של מה ?
אני הצעתי .....שם של ידיעה טבעית שבאה בעקבות מעשה.

זה כל החידוש
יש שמות של דברים, כמו עיפרון, עץ , חולצה
יש שמות של פעולות, כמו לספור, ללכת, לנשום, לזנק,
ויש שמות של ידיעות טבעיות הבאות בעקבות מעשה.

כמות, צורה , אור , חושך, חלק , מחוספס , קר , חם , צבע, כל אלה הם שמות של ידיעות טבעיות.

אין טעם לשאול מה זה חושך ?
יש טעם לשאול..מה המעשה שעלי לעשותו, כדי להשיג את הידיעה הטבעית המופלאה ששמה המוסכם הוא חושך ?
והמעשה פשוט וברור....יש לעצום עיניים, והידיעה הזו כבר תבוא

לכן, כל שיטת ההגדרה נפסלת, כיוון שהיא מחליפה מלים במלים אחרות, ( או ציורים בציורים אחרים) וזאת ללא כל טעם וצורך , וללא כל הישג.

א.עצבר
 

חנוך25

New member
דקה, אל תתן לי שוב את כל ההרצאה.

פרה פרה.
צירוף האותיות "כמות" אם הוא מופיע בטקסט הוא מסמן למשמעות מסויימת לצרכי תקשורת. זה סימון מוסכם. זה "שם" של משהו במציאות. עד כאן נדמה לי שאנחנו מסכימים, רק שבעיני זה טריוויאלי.

עכשו, בלי כל ההרצאה - מה הבעיה עם ההגדרה של "כמות" שהצעתי?
 

aetzbarr

New member
עכשיו אתה מחליף את המלה כמות , במלים משמעות מסוימת לצורכי

תקשורת.
לשם מה אתה מחליף ציור ייחודי בציור ייחודי אחר.

עכשיו, אם אשאל מה זה משמעות ? מה תעשה ?
שוב פעם תחליף את המלה משמעות במלים אחרות.
אתה מציג מצב נצחי של הימצאות בתוך מלכודת מלים.
הדרך היחידה לצאת ממנה, היא באמצעות מעשה המביא לידיעה טבעית.
וכשיש לך את הידיעה הטבעית, נשאר לתת לה שם , וזה הכל.

כמות זה שם מוסכם של ידיעה טבעית שבאה מתוך הניסיון המעשי של חיי יום יום.
אין צורך יותר בהגדרות חסרות טעם.
ובכלל....מה זה הגדרה ?
לפי שיטת ההגדרות, צריך עכשיו להחליף את המלה הגדרה (ציור)
במלים אחרות ( ציורים אחרים )

א.עצבר
 
ברגע שאתה נותן שם, ביצעת הכללה

השם אינו מדויק כמו הקלט החושי (מה שאתה מכנה "ידיעה טבעית").
כשאתה נוגע בעץ, אתה מרגיש מרקם מסוים.
המילה מחוספס לא מתארת אותו במדויק - היא שם לתכונה כללית של המרקם הזה.
גם אם תנסה לתאר בדיוק כל גרגר וגרגר שאתה מרגיש, כל עוד תשתמש במילים, לא תגיע לדיוק של הקלט החושי עצמו.
לכן המילים "מדרג א" שלך אינן שונות ממילים אחרות - אלה פשוט הכללות על בסיס הרכב תחושתי מסוים.
בדיוק כמו ש"עיפרון" הוא הכללה על בסיס תפקודי, כך "מחוספס" הוא הכללה על בסיס חישתי. בשני המקרים אין מדובר בשם מדויק של "ידיעה טבעית" זו או אחרת.
כינויי גוף כמו "היא, הוא, זה, אני, אתה" הם מדויקים, כי הם מצביעים על אובייקט ספציפי.
כיוון שאינם מתארים שום דבר, אין להם הרבה משמעות ללא האובייקט עליו הם מצביעים.
 

aetzbarr

New member
שם הוא רק שם

הידיעה הטבעית שלי שבאה בעקבות מגע בגזע עץ, היא שלי ,
הידיעה הטבעית שלך שבאה בעקבות מגע בגזע עץ, היא שלך.
אין לי יכולת להשיג את הידיעה הטבעית שלך, ואין לך יכולת להשיג את הידיעה הטבעית שלי.
אם הסכמנו שהמלה מחוספס תהיה שם של הידיעה הטבעית שבאה בעקבות מגע בגזע עץ, אין לנו יותר דרישות מהמלה הזו. היא רק שם של ידיעה טבעית.
למלה יש רק תוכן חיצוני של צורה גיאומטרי, ואין לה תוכן פנימי.
לאחר שהסכמנו על מה שהסכמנו, למלה מחוספס יש תוכן פנימי שלך, ותוכן פנימי שלי. ( הידיעות הטבעיות שלנו)
האם הידיעות הטבעיות זהות ? כנראה שכן, אך לעולם לא נדע זאת.

שם של ידיעה טבעית הוא חידוש , והוא הופך את השפה האנושית לשפת שמות.
יש שמות של דברים, כמו עץ, חולצה, עיפרון, מכונית,
יש שמות של פעולות כמו, לנשום, לראות, לקפוץ, להחזיק, לנגוע,
ויש שמות של ידיעות טבעיות, הבאות בעקבות מעשה.

משמות אין הרבה דרישות.
השם ראובן, אינו מתאר את כל המאפיינים של ראובן.
השם מכונית אינו מתאר את כל המאפיינים של מכונית
השם, מחוספס אינו מתאר "את הידיעה הטבעית" שבאה בעקבות מגע .
אבל...יש לנו עתה שפה כללית המובנת לכל בני האדם, מכיוון שלכולם יש ידיעה טבעית, הבאה בעקבות מעשה.

עתה אין צורך בהגדרות ( החלפת מלים במלים אחרות - ללא כל טעם)
מה זה צורה ? זה שם של ידיעה טבעית.
מה המעשה שעלי לעשות כדי שידיעה טבעית זו תבוא אלי ?
המעשה פשוט, וצריך רק לפקוח עיניים.

א.עצבר
 

חנוך25

New member
למה אתה לא עונה לשאלה הפשוטה שלי?

כל המילים שבעולם כולל המילה "כמות" הן סימנים לצרכי תקשורת.
אני לא הצעתי הגדרה למילה "משמעות". הצעתי הגדרה למילה "כמות".
מה הבעיה עם ההגדרה שהצעתי למילה "כמות"?
 

חנוך25

New member
משהו שנקלט בחושים -

בדרך כלל צורה או צליל, אך גם תנועות גוף - שמוסכם בין אנשים שהם מצביעים על משהו - עצמים במציאות הפיסית, תכליות, חוויות, רעיונות.
 

aetzbarr

New member
היות ואין תשובה, ברשותך אמשיך

בשפה האנושית המלים הם בסך הכל שמות.

יש שמות של דברים, כמו עציץ, עיפרון, ניר אריזה, מטוס,
יש שמות של פעולות, כמו לרוץ, לנשום, להביט, לנגוע,
ויש שמות של ידיעות טבעיות הבאות בעקבות מעשה.

כמות זה שם של ידיעה טבעית.

א.עצבר
 

חנוך25

New member
א. הדוגמאות שלך ל"דברים" הם תכליות

רק עם ה' הידיעה הם מצביעים על עצם ספציפי.
לרוץ, לנשום לנגוע, למנות - זה שמות של פעולות.
"כמות" זה הנתון המספרי שמתקבל מפעולה שנקראת "מניה".
 

חנוך25

New member
לא בדיוק. לפני שהומצא הכתב

נדמה לי שהיו צלילים וסימני ידיים.
גם הצורה הכתובה היא לא יחודית דוקא, אלא שבהקשר של טקסט היא מובנת כמסמן, ולא כדבר עצמו. (בניגוד לציור למשל, או לריקוד, או למוזיקה ).
ויש גם מצבים שאותה מילה ממש משמשת במשמעויות שונות, והמשמעות הנכונה היא לפי ההקשר. ויש גם מצבים שמילה משמשת במשמעות הנגדית - למשל בסרקאזם. וגם זה מובן מההקשר.
אבל נגיד יחודית...נו אז?
 

aetzbarr

New member
סיכום: שלושת השפות של האדם.

בשתי השפות הראשונות, יופיעו מלים מדרג א , דרג ב , ודרג ג .

מלה מדרג א היא שם של ידיעה טבעית הבאה בעקבות מעשה.
מלים של דרג א, יוצרות את השפה האנושית הכללית, המתאימה לכל בני האדם.
התאמה זו מושגת, ממעשה שכל אדם יכול לעשותו, והוא מביא לידיעה.

התקשורת של שפה כללית היא טובה.
מלה מדרג ב ניתנת להסבר בעזרת מלה של דרג א
חודש ניתן להסבר בעזרת המלה מדרג א ...זמן

לגבי מלים מדרג ג , התמונה אחרת לגמרי.
מלה מדרג ג היא שם של ידיעה טבעית, הבאה מעולמו הפנימי של האדם.
מלים מדרג ג לדוגמה, הם האהבה , השנאה, הטוב והרע, הכיעור והיופי, הגעגוע
הכאב , ההנאה, וכן הלאה.

מלים מדרג ג , יוצרות את השפות האנושיות הפרטיות.
לכל אדם שפה פרטית משלו.
יופי זה שם של ידיעה טבעית פרטית, ואם תשאל ... מה המעשה שעלי לעשותו , כדי שידיעה טבעית פרטית זו תבוא אלי - לא תקבל תשובה.

התקשורת של שפות פרטיות לא תמיד מצליחה, והיא המקור לוויכוחים אינסופיים
כל אדם מעניק תוכן פנימי ייחודי למלה מדרג ג, ומכאן מקור הוויכוחים.
בעייה כזו לא קיימת עם מלים מדרג א , כיוון שהמעשה מביא את התוכן הפנימי.

לכן המציא האדם שפה, שהמלים שלה מוסרות את התוכן הפנימי שלהם ישירות,
וללא כל צורך במעשה.
זוהי השפה, המבוססת על הידיעה הטבעית הכללית ששמה המוסכם ..כמות..
המלים של שפה זו הם מספרים, וכל מספר מוסר את התוכן הפנימי הכמותי שלו
באופן מדויק ומושלם.
שפה זו ראויה לשם...שפת הכמתנות., והתקשורת בה מצוינת.

ולסיכום
3 שפות יש לו לאדם, שפה כללית, שפה פרטית, ושפת הכמתנות.

א.עצבר
 
למעלה