מלאכיו של יעקב.

[סוריאל]

אכן, כיוונת לדעתי

אני לא חושב שהתנ"ך הכיר את הרמב"ם.

 

[יוסי ר1]

../images/Emo6.gifודאי שכן. "שמעו נא המורים המן.."

 

[פלמוני777]

לולי דברי הרמב"ם

איך היית מפרש ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך: המעלים סימני שאלה על אומרו והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך: והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך: וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי: ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים: ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שם העיר לראשנה: וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש: ושבתי בשלום אל בית אבי והיה יהוה לי לאלהים: והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך: וכן על אומרו ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני: אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר האם נדר נדר למלאך ? ובהכרח שאותו מלאך הוא הניצב עליו בבית אל. והוא האלוהים אשר התהלכו לפניו אבותיו אברהם ויצחק.

 

[אורן של איה ויולי]

אולי אני תמים- אבל משהו בענין

כתוב שיעקב התמודד עם מלאך ויכל לו- אבל שמו הישתנה לישר-אל, לא ישר-מלאך. למרות שהמאבק היה עם מלאך- הזהות היא עם האל. משמע- המלאך חסר אינדוידואליזם אלא רק משקף את האל במלואו. אולי זו דרכו של האל "לתפוס נפח" בעולמינו- באמצעות המלאכים? אילולי הם- זו "רק" שכינה- משמע- ללא נוכחות פיזית (למרות שכמובן אומניפוטנטית וכו')? יש בזה משהו?

 

[אלי ו.]

יש בזה הרבה

ביהדות למלאכים אין רצון משלהם או בחירה חופשית והם שליחיו של הקב"ה. (ופלמוני בודאי יזכר בפולסא דנורא שקיבל מטטרון)

 

[אורן של איה ויולי]

תוכל להרחיב לגבי הפסקה האחרונה?

 

[אלי ו.]

מסכת חגיגה ט"ו א

אחר קיצץ בנטיעות עליו הכתוב אומר (קוהלת ה) אל תתן את פיך לחטיא את בשרך מאי היא חזא מיטטרון דאתיהבא ליה רשותא למיתב למיכתב זכוותא דישראל אמר גמירא דלמעלה לא הוי לא ישיבה ולא תחרות ולא עורף ולא עיפוי שמא חס ושלום ב' רשויות הן אפקוהו למיטטרון ומחיוהו שיתין פולסי דנורא א"ל מאי טעמא כי חזיתיה לא קמת מקמיה הסבר: הגמרא מספרת* על "אחר" הלא הוא כינויו של אלישע בן אבויה שקיצץ בנטיעות (הגיע לכפירה) עליו אומר הכתוב "אל תתן את פיך לחטיא את בשרך". שואלת הגמרא, מה גרם לו לכפור? "אחר" עלה לעולמות עליונים וראה את המלאך מטטרון שתפקידו לכתוב את זכויותיהם של ישראל וניתנה לו רשות לשבת יושב. אמר אחר, למדנו שבעולמות עליונים לא יושבים, אין תחרות או עורף ואין עייפות ומכאן הסיק שאם מישהו שאינו האל יושב סימן שיש שתי רשויות ולא אל אחד. מכאן החלה כפירתו. לקחו בשמיים את מטטרון ממקומו והכיהו בשישים רצועות של אש (פולסא דנורא) כדי להענישו ע"כ שראה את אלישע בן אבויה ולא קם ממקומו כדי שלא יטעה. * זו רק אחת מהגרסאות להתפקרותו של אלישע בן אבויה, יש גם עוד גרסאות.

 

[אורן של איה ויולי]

תודה וחג שמח

 

[יוסי ר1]

יש לפחות עוד שני מקורות שונים

לסיפור הזה. בבראשית רבה ניתן טעם אחר מדוע המלאכים אינם אמורים לשבת "רבי ראובן אמר: כתיב (יחזקאל א): בעמדם תרפינה כנפיהם. בעמדם, וכי יש ישיבה למעלה?! לא כן אמר רבי שמואל, אין ישיבה למעלה, שנאמר (שם): ורגליהם רגל ישרה, אין להם קפיצים". כלומר אם רגליהן של מלאכים ישרות כדברי יחזקאל, הרי שאין להם קפיצים = ברכיים, ולכן אינם יושבים. המקור הנוסף, שלצערי אינו לפני כרגע, קדום הן למדרש רבא והן לתלמוד הבבלי, והוא ספר היכלות רבתי, שבו מובא הסיפור לראשונה, וגם הטעם מדוע דווקא מטטרון כן יושב - מטטרון הוא חנוך בן ירד, שמסופר עליו בספר בראשית שאיננו כי לקח אותו הא-ל. על פי היכלות רבתי חנוך הפך להיות מטטרון, המלאך המדובר. אם אינני טועה, המלאך אוזעיה הוא שהכהו, וכמדומני שם הוא הוכה 70 פולסי דנורא.

 

[יוסי ר1]

עוד מדיון קודם על חנוך כמטטרון