מי מנתח לי את הכתב ?

[שייקה לנדאו]

דברים חיוביים? זה כבר לא בחינם.

 

[מילה1]

דוקא האביב המתקרב מביא לנו הרבה

כאלה בחינם... בעצם, במחשבה שניה- אתה צודק, גם לאביב יש מחיר- חמסינים, אלרגיות לפריחות ושלא נדע מצרות- נקיון פסח בפתח! אבל עם כל כך הרבה צרות קטנות (ואני לא רוצה אפילו להזכיר את הגדולות) - מה נותר לנו אם לא גישה חיובית, רחמים ו"בית הלל"? אני בכל אופן עובדת על עצמי בעניין... אבל, נכון, זה לא תמיד אפשרי... אז שיהיה טוב... אני הולכת לקנות עוד כמה זוגות נעליים לשיפור המצברוח... מישהו מוכן להסביר לי למה בעלי קורא לי אימלדה? סתאאם....

 

[astral travel]

פידבק לשייקה,

אוקיי תשמע, - אני יושב כאן וחושב איך לנסח את מה שאני רוצה להגיד - בלי שזה יראה כביטול הדברים מתוך חוסר רצון להתמודד איתם\דחייה - או כל דבר אחר שיכול להיראות כביטוי של מנגון הגנה עצמית על הדימוי העצמי\פנימי. אז פשוט אומר מה שאני חושב, אני חושב שהמורכבות בכתב שלי פותחת פתח לאינטרפיטציות שגויות מצד אלה שמנתחים אותו - וזה בסדר גמור - כי גם אני לפעמים נתקל בכתבים שקשה לי להתמודד איתם ולתת להם פירושים שאני בטוח בנכונותם. לא טעית בהכל, רק בחלק מסויים, ובחלק אחר - אתן ניסוח משלי. אז ככה - לגבי הפוזה - לא נכון. אני הבנאדם הכי אמיתי שקיים, אני ממש לא עושה פוזה, ולא מנסה לעשות פוזה על אנשים. אני מקרין כלפי חוץ את האני העצמי שלי בדיוק כפי שהוא. עם זאת ! - אני מאוד אוהב לשחק - ולכן אני כן יכול להיות ב-Mode פוזה לפעמים - משמע שאני משחק אותה, ומחצין כלפי אנשים מסויימים דברים שהם יותר משחק מאשר מציאות. מאוד מאוד לא חשוב לי מה אחרים חושבים עלי. אני מאוד שלם עם עצמי, ואם יש משהו שחזק אצלי - הוא שאני לא מתאים את עצמי לאחרים. או שמישהו מתאים לי - או שלא. אם הוא מתאים לי - אני יהיה איתו\איתה בקשר - אם לא, אז לא. - באותה מידה אני לא יתאים את עצמי לקבוצת אנשים שמסביבי. - או שהם מתאימים לי או שלא, - אם הם לא מתאימים לי - אני פשוט לא ימצא בה. אני מאוד שחור או לבן בקשרים עם אנשים. וגם בכלל. לגבי תשומת לב - כן אני מאוד אוהב תשומת לב. כשאני הולך למועדון - אני לא מאלה שיושבים בצד וקולטים ת'אווירה. אני מאלה שנמצאים על הבמה - ויוצרים ת'אווירה. כשנמצאים בקבוצה - אני באופן טבעי נוטה להוליך ולהנהיג. אני מוחצן ואני אוהב לעשות שואו-אוף לפעמים, אז כן אני אוהב להשיג תשומת לב ללא ספק - אך באופן חיובי - ואם אני חושב על הסיבה שאני עושה את זה - אז זה כי אני אוהב לקבל גירוי מהסביבה שלי - בשביל שיהיה לי כיף ולא משעמם - וסתם כי זה כיף. לא יודע אם זה ישירות בשביל להשיג אהבה - אוליי בשביל להשיג אהבה - אך סוג אחר של אהבה - לא אהבה שמקבלים כמו עם מישהי - אלא אהבה של אישור\שאוהבים אותך איך שאתה רוקד - שנותנים לך מבטים של 'וואו יש לך את זה', - או כמישהי נותנת לך מבט של "אני אוהבת אותך איך שאתה, אתה משדר לי אווירה מאוד כיפית, אתה מוצא חן בעיניי",,, - סוג כזה של אהבה. אבל לא בקטע של פוזה - בקטע של כיף, בקטע של אני אני עצמי, ותאהבו אותי. בוא אני ייתן דוגמא - לפני שלוש שנים הלכנו ככה קבוצה של 25 בנים בנות לאיזה פארק, כרגיל ישבנו שם על הדשא וזה, - אז זה היה בלילה כזה ככה והיה סבבה - אז קמתי ככה ועליתי שמה על איזה פרגולה כזה - יענו ככה שהייתי יותר גבוהה מעל כולם - והתחלתי לתת איזה נאום של איזה דמות מסרט - משהו בסגנון הנאום של מורפיוס לפני ציון במאטריקס - ונהנהתי מאיך שכולם הסתכלו עלי ואהבו את הביצוע שלי, ומחאו לי כפיים בסוף ושרקו וכל זה - היה כיף. אם זה בשביל אהבה - סבבה שיהיה, לא רואה בזה משהו רע. אם זה נובע מחוסר - יכול מאוד להיות, - אהבה שלא קיבלתי אף פעם מההורים. אבל זה בלי פוזה. - אני מבדיל בין משחק, לפוזה. מישהו שחיי בפוזה זה מישהו שקשה לו להתמודד עם האני העצמי שלו, אצלי זה לא קיים. אני תמיד אני עצמי, משדר את המהות האמיתית שלי. משחק רק כשבא לי, בשביל הכיף - כמו כולם. אגב - קראתי עכשיו מחדש מה שרשמת - מאוד לא אהבתי את המונח 'ילד מפוחד'. מאוד לא מתאים לי. (נראה כאילו אוליי זרקת את זה כמעיין שבלונה ניסוחית כזו שאתה רגיל להשתמש בה). לגבי בדידות - מאוד נכון. אני בודד. כשאני עם אנשים אז אני עם אנשים - ואני לא בודד. אך כל מי שהייתי רגיל להיות איתם התגייסו לצבא, ולמצוא אנשים חדשים - מעטים האנשים שאני מתחבר אליהם על אמת, וחזק. באמת קשה לי למצוא אנשים שאני מתחבר אליהם ברמה עמוקה - ושנותנים לי גירוי מתמשך. אבל בשביל זה נמצאים תמיד במסע תמידי, מכירים אנשים חדשים. אם יש משהו שמרתק אותי יותר מהכל בעולם - זה להכיר אנשים. אז שמע צדקת ברוב האלמנטים - חוץ מאלמנט הפוזה והדאווין שעליו דווקא התרכזת הכי הרבה - אך לא קיים. לפחות בקונטקסט של בריחה מהאני העצמי. מה אתה חושב ?

 

[astral travel]

אגב, תוספת

רשמת שבין הדברים שאני מחצין - הם אי שגרתיות, ייחודיות ואי-הליכה בתלם (זה המונח שאני זוכר שהשתמשת בו), אז מה אני יגיד - עזבתי את הלימודים חודשיים אחרי תחילת כיתה י', אין לי תעודת בגרות, לא התגייסתי לצבא, ונכון לעכשיו אני סוחר מניות מקצועי בוול-סטריט, מנהל תיקי מסחר ללקוחות פרטיים (מנהל את פורום וול-סטריט, אגב), עם הרבה כסף, וזה לפני גיל 20, אז אני באמת לא שיגרתי, אבל אין פה שום פוזה, כשאני אומר את זה למישהו - זה לא מתוך ניסיון לעשות רושם, זה פשוט מי שאני.

 

[שייקה לנדאו]

ובכל זאת פוזה

מה שאתה קורא "שואו אופ" או "מאד אוהב תשומת לב" "אבל באופן חיובי" הוא בדיוק מה שאני קורא פוזה. איך באה הפוזה לידי ביטוי בכתב היד? בכתב שיש בו מפגן ראווה של צורות שתופשות הרבה מקום, סילסולים מיותרים, צורות אקטרווגנטיות ומלאכותיות, חתימה מרשימה ובכלל מפגן ראווה שחורג מן הפשטות. ככל שהצורות פחות ענייניות כך הפוזה פחות אותנטית. בכתב הנוכחי יש המון תשומת לפרטים טפלים ההופכים את הכתב למסורבל ורגרסיבי-כל המשיכות הבומבסטיות של הלמד לאחור, האותיות המפותלות, התוספות הקעורות, החתימות המגובבות, ההתנפחות המתרוממת של האות ד' ועוד. תראה כמה מרץ וכמה אנרגיה מיותרת אתה משקיע במפגן הבומבסבי הלחלוטין מיותר. אתה יכול לספר עד מחר שזה רק בקטע של כיף, זה כמו שהמכור להירואין יצהיר שהוא יכול להפסיק בכל רגע רק שאינו רוצה. אתה אומר שאתה "הבן אדם הכי אמיתי שקיים". אני אכן מוצא אצלך הרבה כנות נאיבית (ראו את האותיות הגדולות, העגולות ואת היומרה הלא מתוחכמת של העיצוב), אבל אני דיברתי על "אני אותנטי" לעומת "אני מזוייף" שזה משהו שונה לחלוטין. אינני מכיר אותך באופן אישי, אבל כבר בתגובה שלך למילה סיפקת דוגמה לא רעה שיכולה להבהיר את כוונתי. כוונתי לקטע שבו אתה מדריך את מילה איך לשפר את כושר הניתוח שלה, ומייעץ לה לפתח אינטואיציה לכתב ולא רק להשתמש בלוגיקה. כל מי שיש לו קצת מושג בגרפולוגיה ועקב אחרי הפורום יודע שמילה היא גרפולוגית מנוסה ובעלת אינטואיציה מצויינת. הניתוחים שלך לעומת זאת, לא רק חובבניים אלא מלאים קביעות מופלצות משום מקום, שלמרות העדר ידע מינימלי בתחום, אתה פוסק אותם בנחרצות כאילו קיבלת אותם מפי הגבורה. נכון שיש לך אינטואיציה מסויימת, אבל זה שאתה רואה את עצמך בחוויה הסובייקטיבית שלך כבר סמכא להדריך גרפולוגית ברמתה של מילה בתחום שאין לך בו שמץ של מושג, זו בדיוק הזהות המזוייפת והסובייקטיבית שעליה דיברתי, הגם שאין ספק שאתה מאמין בה בכנות גמורה.

 

[שייקה לנדאו]

ההגדרה של מישון לפוזה

ואם כבר דיברנו על פוזה, הנה הגדרתו הכל כך קולעת של מישון לתופעה, מספר שפורסם ב-1885 (התרגום מן הצרפתית הוא שלי, ולקוח ממאמר בכתובים על מישון שיתפרסם בקרוב): אופיה של ההתהדרות הריקה היא שלא למצוא בתוכנו את ההסתפקות האצילית בערך שלנו ובמה שהננו, ולחפשה מחוצה לנו. כל הניואנסים של ההתהדרות הריקה מציינים את הרצון להתבלט, ואת הציפיה מאחרים להערכה שאנו סבורים שמעלה את ערכנו.

 

[nili6]

שאלה לשייקה

פוזה אותנטית לעומת פוזה לא אותנטית?

 

[astral travel]

אז ככה

חוץ מה-ל' והאותיות שנמשכות לחלק התחתון - אין שום סלסולים מיותרים\תוספות לאותיות שאין בהן ערך - והכתב אצלי זורם ולא איטי (אם הייתה בה איטיות - כלומר הסלסולים המיותרים היו מעקבים את ההגעה למטרה - אז זה היה לא מועיל ומיותר, אך לא כך זה בכתב שלי). לא אמרתי שאין בי מפגן ראווה - אך sorry - זה לא פוזה. כמו שאמרתי - פוזה זה משהו מלאכותי, לא אמיתי. אם אני מפגין משהו - זה את האני העצמי שלי, באקסטרווגנטיות - אך לא משהו שהוא לא אמיתי. ואם יורדים לעומקו של האספקט - אני מאוד נטול אגו ביסודי. לגבי מילה - לא ידעתי שהיא גרפולוגית מנוסה וכו' וכו' - אני לא עקבתי אחר הפורום בצורה צמודה, בלי שום קשר - זה לא פוסל את האפשרות שהיא פיספסה, או לא דייקה בניתוח שלה. - שוב - אני לא בא להתיימר להיות כאן יותר טוב מכל אחד אחר, אני פשוט אני. לא באתי לנסות להתעלות מעל מילה - בכלל לא ידעתי שהיא גרפולוגית, פשוט אמרתי מה שאני חושב ומה שהרגשתי. לגבי 'קביעות' שאני רושם בניתוחים שלי - היה טוב אם היית יותר ספציפי, מה שאני יודע זה שאני קולע בניתוחים שלי - גם אם הם מתבססים על הרבה אינטואצייה (שאני רואה בה רבת עוצמה הרבה יותר מאשר ניתוח לוגי). אני לא בא לעשות שואו-אוף - אבל בקטע האינטואטיבי אני יכול להרגיש ולדעת דברים שגם הגרפולוג הכי מנוסה לא יוכל, ואוליי אני לא ינסח אותם בצורה הכי מקצועית (כי אני גם לא מוצא צורך לעשות כך - אני מאמין שהגאונות היא בפשטות - ולדבר אל אנשים בשפה רגילה שהם הכי יכולים להתחבר אליה - זה הכי טוב), האינטואצייה אצלי בחיים היא מרכיב מאוד דומיננטי - אני חש דברים שאחרים לא, אני מרגיש כשידידות שלי חושבות עלי (ואז אני מתקשר אליהן ואומר להן "נכון חשבת עלי עכשיו ?" - והן תמיד מתפעלות, - ואני גם יכול להרגיש מחשבות לפעמים, ואני יכול לומר מה בנאדם צייר על נייר - בלי שראיתי מה הוא צייר, ואני יכול להרגיש מה מניות שאני סוחר בהן הולכות לעשות, ואני בא אל אנשים סתם ככה ברחוב ואומר להם שיש להם אח\אחות בשם כזה וכזה, אז כשאני רואה כתב - אני גם מרגיש מי הבנאדם - כאילו המחשבה שלי נשלחת אליו ואני יכול לחוש את המהות שלו - ולתרגם אותה למילים - כפי שאני תופש אותה. לא מצפה שתהייה הסכמה איתי, - אבל בהקשר הגרפולוגי, - כל מה שאני יודע זה שהניתוחים שלי כן קולעים לאנשים. זה לא פוסל את היכולת שלך או של מילה, או כל אחד אחר. אני יכול להבין את ההתעצבנות שלך על דברים שכתבתי בתור אחד שאין לו ידע מעמיק בתחום, לפחות לא כשלך. אבל כמו שאמרתי - אנחנו באים מרקע שונה, והבסיס לניתוחים שלנו הוא שונה. זה לא אומר שאחד צודק יותר מהאחר, זה אומר שיש שוני, וזהו. שוני יכול להתקיים זה לצד זה, גם אם צד אחד לא מקבל את האחר - זה לא פוסל את תקפותו של הנ"ל. אני נראה לי הולך לישון אשמח לתגובה מחר.

 

[שייקה לנדאו]

אסטרל ואילון בן-יוסף

אז הנה, יצא המרצע מן השק, ואנחנו מתחילים להגיע אולי אפילו להסכמה. אין ספק שאינטואיציה חשובה בתהליך הניתוח, אבל לא במובן שאתה מדבר עליו. אינטואיציה בעיני היא הרגישות לדקויות, כושר הסינתיזה של הפרטים והיכולת להשתמש בנסיון שצברת לאורך שנים בדרך מדוייקת וחדה. האינטואיציה שאתה מדבר עליה, ושגם אילון בן יוסף מסתמך עליה בניחושיו, היא האינטואיציה המיסטית. אתה קורא מחשבות, רואה תמונות ומקבל מסרים שמימיים על ביצועי המניות (נקווה שזה לא נחשב שימוש במידע פנימי) וגם עושה מזה הרבה כסף- כפי שטרחת לספר לנו. כל זה טוב ויפה, אבל זו לא גרפולוגיה. אתה לא זקוק לכתב היד כדי לכופף כפיות או לנחש מה החברה חשבה עליך, אתה פשוט יודע! גרפולוגיה היא עניין מדעי, ואמור להיות ניתן ללמידה ולחוקים קבועים שניתן להסתמך עליהם. כאנשי מקצוע איננו יכולים לפסול קבלתם של אנשים לעבודה על סמך טלפטיה, זה טוב לשעשוע ותו לא. אין לי שום בעייה עם אבחון מיסטי, אבל אנא, אל תתחזו לגרפולוגים. אגב, לא קיבלת במקרה שום מסר טלפטי לגבי זה שמילה היא גרפולוגית מקצועית? כי לכל שאר חברי הפורום היה מסר כזה. והערה גרפולוגית טכנית. אתה טוען ש"חוץ מה-ל' והאותיות שנמשכות לחלק התחתון - אין שום סלסולים מיותרים\תוספות לאותיות שאין בהן ערך". ובכן, ראה לדוגמה את האות ד' המתנפחת ומתרוממת, ואת הענבל הגדול שלה, את הקמרונים המיותרים בראשי האות ע', את הקערות המתחנחות בסיום האות מ', את הסימן קריאה במלה "שלום" בשורה ראשונה, את הענבל הפתטי בראש האות ת' ועוד.

 

[astral travel]

כן אבל הכתב זורם

הסלסולים האלו הם לא בתקן של כל המוסיף גורע - כי הם זורמים. הם לא מפריעים לזרימה של הכתב - אלא להיפך, למשל ב-ת' - מיכיוון שאני לא כותב ת' באופן רגיל - כי אני פשוט לא מסוגל - אז אני עושה אותה זוויתית, - אך בגלל שהזוויתיות הזו היא לא זורמת ועל מנת לכתוב את ה-ת' בצורה זוויתית לגמרי יש צורך לשנות כיוון בחדות וחוסר הרמונייה - התפתח לו הסיבוב הזה בחלק העליון - שמחליק את התנועה ויוצר את התוצאה הרצויה + זרימה. ב-ע' זה סלסול 'מיותר' - (אוליי אני אוהב לעשות שואו-אוף במיטה ?!

) בכל מקרה - בקטנה, שיהיה.

 

[שייקה לנדאו]

גם מכונית שנוסעת בזיגזג זורמת

 

[astral travel]

אני אוהב שניניות

בכל מקרה - שיהיה, סבבה. ייתכן ויש אמת בדבריך - אך מנגנוני ההגנה שלי מונעים ממני מלהכיר בה. אחרי הכל.

 

[שייקה לנדאו]

אסטרל, התשובה שעניתי לך רצינית

מבחינה גרפולוגית יש אבחנה בין השטף, כלומר באיזו מידה הכתב זורם, לבין מידת החסכנות של העיצוב והפרוגרסיביות או הרגרסיביות של הכתב. כתב רגרסיבי יכול להיות זורם מבחינת השטף, אבל החזרות הבלתי נחוצות לאחור מאריכות את הדרך ומסרבלות אותה (אם כי בדרך כלל זה פוגע בצורה זו או אחרת גם בשטף - כי זה כמו סולמות וחבלים, הרבה תנועתיות מיותרת קדימה ואחורה).

 

[nili6]

לשייקה,- הפניתי אליך שאלה למעלה.

 

[astral travel]

מסכים

 

[astral travel]

פידבק למילה ../images/Emo13.gif

קיי - לגביי הסערה הזאתי שאתם כל כך מדברים עליה,,, הפירוש שלכם את הכתב בעניין הזה הוא שגוי - הכתב שלי נראה סוער (אוליי מתפרץ טיפה משהו) - אך במקרה שלי זוהי אנרגטיות גבוהה, אוליי טיפה היפראקטיביות (מנטלית ופיזית) - אך כמו שאמרת - ארגון הכתב על גבי שטח הכתיבה הוא מסודר (בניגוד לכתב עצמו) - ועל כן אפשר להסיק שאותה אנרגייה שמתבטאת מן הכתב - מתועלת באופן פרודקטיבי ושתואם את הסביבה. אז כן - אני כן מתחשב באנשים שמסביבי. כל הדברים הבאים שרשמת הם מחמאות - קשה שלא להסכים - אך לגבי יצירתיות ומקוריות - עלי לומר שבקטע של מקוריות אני לא בהכרח תמיד הכי מקורי (באופן יחסי). כשאני חושב על זה - אני יותר טוב בלקחת קצת מכל מקום, וליצור שילובים משל עצמי - וכך אוליי יש מקוריות - אך הבסיס הוא בסיס שנרכש מקודמיי. לגבי החלק התחתי בכתב שלי - אני בהחלט מסכים שיש הפרזה, גם איני יודע ממה זה נובע (גם החלק העילי וגם החלק התחתי אצלי מפותחים), בחלק העילי - אני יכול לשייך את זה לרוחניות גבוהה שאכן קיימת אצלי, אני גם בעל יכולת טלפתית ברמה מסויימת, בחלק התחתי - קשה לי לשייך את המשיכה הארוכה של האותיות למשהו מסויים, אוליי עקרונות חזקים (מעיין נטיעה כזו של הכתב כלפי מטה - כמו שורשים שלוקחים אחיזה), שמתי לב עם זאת שלאחר המשיכה הארוכה כלפי מטה יש חזרה כלפי מעלה - וזה אני יכול לשייך לנטיה הכללית החזקה שיש בכתב שלי להסתיים באותיות כלפי מעלה - יענו שכל האנרגייה מתועלת כלפי מעלה - אנרגטיות\שאפתנות\רוחניות, באופן כללי תיעול של אנרגייה כלפי מעלה - על כל המשתמע מכך. כשאני חושב על זה עוד יותר לעומק - אפשרי גם רתיעה חצי-מודעת מפני שקיעה כלפי מטה (מבחינה מנטלית\נפשית) - ולכן למרות הירידה העמוקה כלפי מטה, יש חזרה מהירה כלפי מעלה. ביצירת קשרים - בדיוק ההפך. אני בנאדם מאוד פתוח, מתחבר לאנשים מאוד בקלות - ואף יותר מכך - אומר באובייקטיביות (ונאמר לי ע"י הרבה אנשים) שאני הבנאדם היחידי שאנשים העזו\היו מוכנים להיפתח בפני ברבדים שהם לא חשפו כלפי אף אחד אחר, אפילו לאנשים הקרובים להם. אני מתחבר לאנשים מאוד מהר, והם גם אלי. לגבי ביצועיסטיות - גם לא נכון, אני דווקא מאוד ביצועיסטי. כל מה שאני חושב אני מבצע, וגם כל מה שאני אומר לאנשים אני מבצע. נכון לעכשיו - אפשרי שיש בי תשישות מסויימת, תשישות של שיעמום - של חוסר אקשן בחיים, - ואני צריך הרבה אקשן, הרבה חוסר-שיגרתיות, - וכשאני לא מקבל את זה - אני דועך. אכזבה - נפרדתי מחברה שלי לפני שבוע כי היא שכבה עם מישהו אחר. לסיכום - יש לך את זה, את רק צריכה לחדד יותר את האינטרפיטציות שאת נותנת לאלמנטים מסויימים. את צריכה לפתח את התפישה האינטואטיבית שלך בכתב ולשלב אותה (תחושה כוללת שאת מקבלת מהכתב) - ולא רק לוגיקה נטו. סה"כ יפה.

 

[astral travel]

אה קחו תמונות שלי

סתם בשביל הסבבה

 

[astral travel]

תמונה 2

 

[astral travel]

תמונה 3

 

[אודי בן יעקב]

היי אסטראל. אל תהיה עצוב, יתכן שמחר

אני מרצה על גרפולוגיה במיפגש רווקות אז אם תהיה הזדמנות אציג בפניהן את תמונותך ותכונותיך, ואדווח לך על התגובות. אתה נראה 10, מהורהר, אפילו קצת רציני מכפי שחשבתי.