אז רגע, מישהי שרוצה שוב ושוב לנתח
מן הראוי שתשקיע את הכסף הדרוש לניתוח בטיפול פסיכולוגי ארוך מעמיק על מנת לנתח את הסיבות והגורמים המובילים אותה שוב ושוב לרצות לנתח? אישית, לא רואה בכתבה (אותה קראתי ברפרוף) על בחורה שלא מרוצה מהנקבוביות הפעורות בפנים שלה או מה(אין) ציצי שלה סימן לאיזושהי התפשטות של תופעה וגם אם כן- אז בטח שלא תופעה מסוכנת. בחורה לא מרוצה מהגוף שלה ויש לה אמצעים? שתלך ותנתח. החור באוזון מטריד אותי יותר מהחור שאולי יווצר לה, בסופו של דבר, בחשבון הבנק. אגב, בין המקרים המתוארים בכתבה לבין מקרה מייקל ג'קסון והאמנית ההיא, שהפכה את גופה לחומר ביד הפלסטיקאי (אורלאן שמה, אם אינני טועה) קיים מרחק גדול.