אתה מזכיר לי כופר אחד שערכתי אתו דיון בנושא הזה בדיוק,
וגם הליצן ההוא הביא לי את השפופרת הקטודית כדוגמה.
יש לכם איזה מאגר של טיעונים מטופשים שכולכם אוספים ממנו?
קתודית, פלורוסנטית, הבדיחה הגדולה תותח אלקטרונים...
איך אתה יודע שזה תותח אלקטרונים אם עוד לא הוכחת את קיומו של האלקטרון?
אולי זה תותח של פיות? של קרליצים?
חבוב, סיפורים לילדים מוגבלים, אל תנסה למכור לי.
דבר מדע נטו, הוכחה ישירה לקיומו של האלקטרון.
לא הוכחה, סיפור, שאפשר לחבר לו כל עצם שנרצה.
כמה שטויות עוד תצליח לחבר?
מדע האלקטרוניקה החל מזמן.
נדבך אחר נדבך נבנתה התיאוריה ובהתאם לידע המצטבר, נבנו מכשירים או מוצרים שנסמכים על אותה תיאוריה.
א. בתחילה נבנתה שפופרת ריק (ואקום) שהכילה קטודה ואנודה, והוכח שגוף בעל ציפוי כזה או אחר פולט "זרם" חשמלי "שלילי" כשהוא מחומם וכשיש גוף נוסף בעל פוטנציאל חיובי שיכול לקלוט אל הזרם הזה. אז לגוף המחומם קוראים קטודה ולגוף שעוטף אותו קוראים אנודה. הזרם יכול לזרום אך ורק מהקטודה לאנודה ואין כל אפשרות שנאתר זרם שמתקדם מהאנודה לקטודה.
ב. לאחר שגילו את התופעה הזו, נמצאה גם לשלוט בעצמת הזרם. עטפו את הקטודה ברשת ואל הרשת חיברו מתח חשמלי. ואז גילו שמתח שלילי עוצר את זרימת הזרם ומתח חיובי מאפשר או מגביר את הזרימה. אפשר לכנות את הרשת הזו "ברז", שכן, כמו ברז במערכת של נוזלים, היא מסוגלת לעצור לגמרי את הזרם או שהיא מאפשרת בהדרגה להגביר את עצמת הזרם עד למקסימום שהקטודה מסוגלת "לירות".
ג. מכאן התקדמו הלאה, ויצרו את השפופרת הקטודית (מסך הטלוויזיה). אז בגלל המרחק העצום שבין תותח האלקטרונים לבין המסך הפלורסצנטי, נוצר צורך להפעיל על המסך מתח של כ-20,000 וולט, כי מתח של 180-250 וולט לא הספיק לשם כך.
אז עכשיו, כשאנו יודעים שעולם השפופרות הוא עולם אמיתי וקיים = עולם ששירת אותנו יותר ממאה שנים ואולי בתחומים מסוימים הוא עדיין ממשיך ומשרת אותנו, הרי שתיאוריית השפופרות היא תיאוריה שהומצאה, התקדמה ובעזרתה ייצרו מכשירי רדיו, מגברים ומסכי טלוויזיה (בהתחלה שחור לבן ובהמשך גם צבעוניים באיכות מעולה).
אז נכון שמעולם לא נראה אלקטרון בודד, אבל גם אם תגדיר את זרימת האלקטרונים כזרימה של חשמל מהקוטב השלילי אל הקוטב החיובי (זרם ישר), ניתן לשלוט בזרם הזה ולהפוך אותו אפילו ל"זרם חילופין", ככל שאנו מקטבים את הרשת שעוטפת אל הקטודה ברשת.
אז תקרא לזה זרימה של חשמל. תקרא לזה זרימה של אלקטרונים או זרימה של אקסודוס. מה זה משנה? הזרימה הוכחה כקיימת ומשהו חייב שיזרום שם.
ד. בשלב מאוחר יותר, המציאו את הדיודות מגרמניום ומסיליקון ובהמשך את הטרנזיסטורים. אלא שכאן השמתשו ביסודות כימיים בעלי יכולת "קשירה" של 4 זרועות, 3 זרועות ו-5 זרועות, דבר שאיפשר שיחרור של מטען וקליטה של מטען מכיוון אחד לאחר. אז שוב: הדיודות והטרנזיסטורים מאפשרים זרימה של זרם, אלקטרונים או אקסודוסים מכיוון אחד לאחר, וגם בטרנזיסטורים ניתן לשלוט בעצמת הזרימה של אותו זרם ישר ללא חימום ועם בלאי הרבה יותר נמוך.
בכל מקרה, לא ניתן היה לייצר את כל עולם השפופרות והטרנזיסטורים למיניהם השונים, ללא התבססות על ידע שנסמך על הבלתי נראה שאתם כל כך מרבים להתווכח עליו. אז הן אם אנחנו כן או לא מסוגלים לראות אלקטרון בודד, אנו כן מזהים מטענים שזורמים מנקודה לנקודה ואנו כן מסוגלים לפתח מוצרים רבים שנסמכים על זרימה זו. אז יאללה. נגיד שאנו מזרימים סוג של אלוהים לא נראה מקטודה לאנודה. נחמד, לא?
