אני לא מבין ממה את כ"כ מודאגת...
אישית אליך - יש לך ציונים מצויינים, יש לך מוטיווציה, ואני מניח (ומקווה) שאת אדם נורמלי. אז ממה את מודאגת? מהרושם הראשוני שאת עושה? אם פרופסורים ופסיכולוגים לא יכולים לראות מבעד לזה, אני מניח שאף אחד לא יכול. אמנם זה מעצבן שכל הזמן תנאי הקבלה משתנים, אבל אין ברירה... גם אם יחליטו בשנה הבאה שמי שקופץ הכי הרבה פעמים על רגל אחת יתקבל לרפואה, תתאמי כל יום 3 שעות על קפיצה על רגל אחת, ותתקבלי. בסופו של דבר זה לא משנה. ובאופן כללי - אני תומך בשיטה הזאת, של המרק"מ, והיא נראית לי די הגיונית (למרות שאלוהים יש חוש מפותח לאירוניה, ובטח בסוף דווקא המרק"מ יכשיל אותי). תני למראיינים קצת קרדיט, שהם יודעים לקרוא בין השורות של מה שאת אומרת, ולהסיק את המסקנות הנכונות לגבייך. הצלחה בלימודים אולי מראה על נחישות, יכולת חרישה ו/או אינטליגנציה גבוהה, אבל העובדה העצובה היא שקיימים לא מעט אנשים בעלי פסיכומטרי 780 ובגרויות 11.5 שלא מסוגלים לנהל שיחה נורמאלית על מזג האוויר (אני בטוח שנתקלת במקרים כאלו). אנשים כאלו אולי מסוגלים להיות חוקרים או מדענים מצויינים, אבל לטפל בחולים הם לא יוכלו. קראת את "בית האלוהים"? קחי את ג'ו, לדוגמא. האמא שלהם. בקיצור, ציונים ופסיכומטרי גבוהים מעידים על יכולת להצליח בלימודים אקדמיים, ובמידה מסויימת גם על יכולת להצליח בקריירה אקדמית. אבל הם כלל לא מעידים על אינטליגנציה רגשית, וזה משהו שלרופא חייב להיות. אני מניח שעכשיו המרק"מ והמו"ר רחוקים מלהיות מושלמים, כי עדיין לא נצבר מספיק ידע ונסיון. אבל אינדיקציה כללית על האינטליגנציה הרגשית של המועמד? את זה אני מניח (ומקווה, שוב) שהם בהחלט יכולים לתת.