מירק"ם

[נסי זגורי 18]

שוב, אני לא מבין מדוע חושבים

שירושלים 'מפריזה' בחשיבות הראיונות. הרי מי שמקבל זימון לראיון הוא מי שיש לו נתונים מ-א-ו-ד גבוהים, וקשה מאוד להבדיל בין זה שנמצא במקום ה20 ברשימה לבין זה שנמצא במקום ה200, ההבדלים הם של שאלה בפסיכומטרי, והרחבה או לא של מקצוע חובה. אז לקחנו את 400 המועמדים בעלי הנתונים הגבוהים ביותר, אשר ההבדלים ביניהם הם בעצם *ל=א ק-י-י-מ-י-ם* ואם הם כן-הם לא רלבנטים, וממיינים אותם לפי שיטה שמתיימרת למצוא את אלו עם האישיות הכי טובה. אז נכון, גם השיטה הזו לא חפה מטעויות, אבל אם נשים על 'מאזן ההיגיון' את הבדלי השאלה/לא שאלה נכונה בפסיכומטרי או הבדלי אישיות שבאים לידי ביטוי בראיונות-כל אחד ילך על האופציה השנייה, שהיא בעצם "הרע במיעוטו".

 

[Y a n i B]

אתה בעצמך אומר את זה:

"שיטה שמתיימרת". לדעתי, אין בשיטה הזו כלום. ומכיוון שאין בה כלום - אין טעם להתחשב בה. אז עם מה נשארנו? עם 3 נק' בפסיכומטרי ו\או הרחבה של מקצוע חובה. וזה יותר טוב מכלום, למרות הכל. נמצא, שירושלים כן מפריזים בחשיבות הראיונות.

 

[Y a n i B]

במילים אחרות (ובקיצור): זה רק עניין

של אמונה.

 

[נסי זגורי 18]

יש בה משהו...

לדעתי-הרבה יותר מאשר בשיטה הקודמת של שאלה בפסיכומטרי שבמקרים רבים תחרוץ גורלות בין קבלה לדחיה. הפקולטות משנות את שיטות המיון ושמות יותר דגש על האופי והאישיות, זו עובדה. הן לא יעשו זאת סתם, הן כנראה שינו את השיטה הקודמת כי היא שיטה לא מוצלחת, שאולי הניבה רופאים מוכשרים, אבל לא רופאים מתאימים. אני חושב שהדגש הוא לא על אמונה, אלא על הגדרות ,יעדים ונתונים? מהי ההגדרה של רופא 'מתאים' בעל אופי מתאים? מהו היעד במיון-הצלחה בלימודים/הצלחה בתור רופא? מהם הנתונים-האם יש התאמה בין סכם גבוה להצלחה בלימודים/הצלחה במבחני אישיות להצלחה בתור רופאים? ניתן לסכם ולומר, שהתחום של 'ניסיון לחזות כיצד בן אדם יתנהג בעתיד' הוא תחום מאוד, מאוד, מאוד א-פ-ו-ר. אז אפשר לנקוט בגישה של ניסוי וטעיה, ואפשר גם לשים דגש על מבחנים מוגדרים(מבחני אישיות, מבחנים קוגנטיביים), אך לעולם, לעולם, לא ימצא שביל הזהב, ותמיד יהיו יוצאי הדופן שהתאימו ולא התקבלו, התקבלו ולא התאימו. אני חושב שבאופן כללי, השיטות שנהוגות היום, במיוחד השיטה של ירושלים-יוכיחו את עצמן כעדיפות על שיטת ראיונות הפסילה, וזו רק הערכה שלא מתבססת על כלום(בדיוק כמו הפקולטות השונות, זה לא שיש להם בסיס מדעי או משהו כזה).

 

[Y a n i B]

אז אתה מציג את הבעייתיות בשיטה:

אתה אומר: "הן לא יעשו זאת סתם, הן כנראה שינו את השיטה הקודמת כי היא שיטה לא מוצלחת". ואז אומר (ואני מסכים לכך): "מהי ההגדרה של רופא 'מתאים' (הערה שלי: מתאים =מוצלח|סדגש) בעל אופי מתאים?" כלומר - המסקנה מדבריך היא שהם מחפשים את המוצלח למרות שככל שנעמיק לעיין בדבר נגיע למסקנה שאין לנו תשובה אמיתית על כך. וגם אם כן נדע את התשובה לשאלה הזו - עדיין תישאר השאלה האם ישנה אפשרות ריאלית לתכנן מבחן שימצא מוצלח שכזה. שאלה שאני, כאמור, משיב עליה בלא מוחלט.

 

[Y a n i B]

להתעלם, לקרוא את זה:

אתה אומר: "הן לא יעשו זאת סתם, הן כנראה שינו את השיטה הקודמת כי היא שיטה לא מוצלחת". ואז אומר (ואני מסכים לכך): "מהי ההגדרה של רופא 'מתאים' (הערה שלי: מתאים =מוצלח) בעל אופי מתאים?" כלומר - המסקנה מדבריך היא שהם מחפשים את המוצלח למרות שככל שנעמיק לעיין בדבר נגיע למסקנה שאין לנו תשובה אמיתית על מה אופיו. וגם אם כן נדע את התשובה לשאלה הזו - עדיין תישאר השאלה האם ישנה אפשרות ריאלית לתכנן מבחן שימצא מוצלח שכזה. שאלה שאני, כאמור, משיב עליה בלא מוחלט.

 

[Y a n i B]

ותוספת אחרונה, שאנחנו כמעט לא

מתייחסים אליה: טובה או לא טובה - היתרון של הסכם (זה שמורכב מפסיכומטרי + בגרויות בלבד) הוא שהוא אובייקטיבי בכל המובנים של המושג הזה. רבותי, נחשוב על כך!

 

[Regina Phalange]

יומרנות, יומרנות ושוב יומרנות

תיאורטית, הכל טוב ונפלא ונכון שיש בזה היגיון. מה שמעצבן אותי הוא העיקרון- היומרנות הזו למיין את "האנשים הכי טובים לפי אופי". אופי זה עניין גמיש שמשתנה, ורפואה, למרות כל ההשגות, זה עדיין מקצוע תחרותי שמבוסס על מבחנים די (מאוד) קשים. פסיכומטרי זה המבחן הראשון ביניהם. אנשים שמזלזלים בבגרויות עושים זאת די בצדק, ובכל זאת, אני לא רואה למה אדם שהשקיע בתיכון כדי שהעתיד שלו יהיה טוב יותר- לא יתקבל, ואילו מישהו עם ממוצע של ילדה בגן כן יתקבל רק כי הוא עקף אותו במו"ר ובכמה נקודות פסיכו. בנוסף, רזין לא היה חייב לשנות את שיטות הקבלה בצורה כה דרסטית בשנה אחת, כי יצא שאנשים עם נתונים גבוהים מאוד שהיו סגורים על קבלה שנה שעברה, פתאום מוצאים את עצמם במצב מאוד לא נוח כי הם קיבלו ציון שהוא רק "ממוצע" במו"ר.

 

[נסי זגורי 18]

השאלה היא מה המטרה

אם המטרה היא הצלחה בלימודים הרפואה-אני תומך בשיטה הקודמת, בה רק אנשים לא שפויים נדחו(המועמדים שרואיינו דורגו בסולם של 1 עד 5, ורק אלו עם הציון 1, נדחו!), ובעצם לאופי לא הייתה שום השפעה. אם המטרה היא קבלת מועמדים שאמורים להיות גם חכמים וגם בעלי האופי הרצוי-השיטה של מבחני המו"ר ומבחני המרק"מ היא השיטה הרצויה. הרבה אנשים נוטים לחפש את הנוסחה המושלמת, את הדבר הנכון והרצוי שיביא תמיד את התוצאה הרצויה, אבל בהקשר של מיון מועמדים לרפואה, כמעט יותר מכל דבר אחר(במיוחד אם המטרה היא המטרה השנייה)-קשה מאוד עד בלתי אפשרי להגיע לתוצאה הרצויה(בין אם זה רופא גאון אך אגואיסט ולא מתחשב, ובין אם זה רופא פחות חכם אבל בעל יכולות לתקשר ולהתחשב באחרים). אז נשאלת השאלה, מה אנחנו עושים?-יושבים בחיבוק ידיים וסומכים על משרד החינוך והמרכז הארצי שיביאו לנו את האנשים ש'כביכול' חכמים, שהשקיעו וחרשו והקיזו דם עד לסכם הרצוי בלי ל-נ-ס-ו-ת להכיר את האנשים, לנסות להגדיר את יכולותם האחרות, השונות, הרלבנטיות לרופא הרצוי, או מנסים דברים אחרים שישימו גם דגש על האופי והאישיות ויכולות להתחשב וכו'. בנוגע ל'בגרות של ילדה בגן'-אין צורך להסחף, הנתונים שנדרשים לקבלת זימון הם גבוהים מאוד, וכמו שאמרתי, אין שום הבדל אמיתי ורלבנטי בין המקום ה20 ברשימה(עם בגרות 113 ופסיכומטרי 780) לבין המקום ה200(בגרות 110 ופסיכומטרי 720), באמת שאין, הבגרויות בעייתיות, וגם הפסיכומטרי לא מנבא כל כך חזק(מקדם התאמה של 0.4 הוא לא כזה גבוה). השינוי הדרסטי בשיטת המיון הוא לא כזה רציני, אם שינו את השיטה זה אומר שהיא לא עובדת, אז למה להמשיך איתה לעזאזל?, בקיצור-טיעון לא רלבנטי.

 

[Regina Phalange]

לא עובדת לדעת מי?

בקיצור, נסכים שלא להסכים, אין טעם להמשיך בדיונים עקרים פה. שבת שלום.

 

[johngalt2]

בגרות 113 ופסיכו' 780

הוא רק מקום 20?? אלוהים ישמור. זה הערכה שלך, או שאת מתבססת על משהו?

 

[Y a n i B]

ג'ון (בחיי שאני לא זוכר איך אמרת

קוראים לך ביום של הבגרות) - באמת נראה לך ש"נסי זגורי" זאת בחורה?

 

[johngalt2]

ליאור.

אה, הייתה לי הרגשה שכן. נסי זה די שם של בחורה, לא? וד"א, מה נסגר עם הבגרות שלך?