מיעד,MASA

[נועם@בת]

אינס, קבלי את הערצתי ../images/Emo25.gif

 

[במבה במבי]

למנהלת הפורום נעם בת

קראתי מה שקרה כאן. זו התלהמה וזו גם..אבל בכל זאת לא נראה לי שצריך למחוק הודעות מותר קצת להתבטא ..ולפעמים יש מילים מעט חזקות.גם ביום יום.. לא? זוהי דעתי..יש פורומים שבהם ההנהלה מצנזרת בלי חשבון ואני מקווה שזה לא כך כאן.

 

[אולה *]

אי אפשר להאשים את נועם

כל מה שהיא מנסה לעשות, זה למנוע פגיעה ישירה באנשים. ועושה את זה, לדעתי, עם המון טקט, סבלנות וחן.

 

[נועם@בת]

בפורום הזה מצנזרים עם חשבון

ולמרות שתמיד הייתי גרועה בחשבון

אני יכולה להעיד על עצמי שאני עושה הרבה חשבון לפני שאני מוחקת. ההודעה ההיא לא עמדה בקריטריונים שלי ונמחקה. יש הבדל בין קצת להתבטא ובין להכניס שיפוד לוהט. מה שקורה בפורומים אחרים לא ממש קשור לענין. כללי הפורום הם נוקשים בענין הזה- הודעות מכאיבות ופוגעות תימחקנה מיד. אני מודה שגם ההודעה המקיאה עמדה למשפט- אבל איכשהו לא היתה מספיק מכוערת, ולכן נשארה. כדי לדעת אם אצלנו זה כך או לא כך- פשוט תצטרכי לקרוא יומיום ולהתרשם בעצמך

נועם

 

[innes]

../images/Emo143.gifנעים, נועם../images/Emo143.gif

 

[oc101]

אף אחת לא עוזבת פורום כזה ../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

גם לי היתה אי נעימות בקשר לכינוי שלי . כעסתי, נעלבתי, התכסכתי, העלבתי אחרות , ביקשתי סליחה, קצת ישבתי בצד, אך מכל זה רק בגרתי, גם אם מיעד ומאסה לא ישתתפו באופן פעיל , אני בטוחה שהן ימשיכו לקרוא, תעבור תקופת צינון והן שוב יהיו איתנו: אוהבות , רוצות ומחבקות תינוק מתוק מתוק שלכם הצעירה בבשלניות שאפילו לכינוי שלי התרגלו....

 

[שמש קטנה]

../images/Emo13.gif

 

[תוליק]

תעזבבבבבבווווו! זה הכל ההורמונים!!!

מיכל צודקת, זה בטח היתה התפרצות הורמונים,(התפרצות? התפוצצות!) צריך לזכור (כמו שכתבו) שלכל אחת יש את הדרך שלה להתמודד. אם מיעד ומסה רוצות לעזוב -שזה זכותן אבל חבל - ולא ימצאו פורום דומה אחר - כי באמת אין- הן פשוט יכולות לשנות שם ואף אחד לא ידע.

דרך אגב, מה קורה עם טובשבט- עושים סדר בפורום? נעשה סימנים = צימוקים - שנהיה גפן פוריה, רימון - שירבו זקיקינו כרימון. תמר- שנהיה הדבש ולא העוקץ (אם כבר מזכירים הורמונים) אם יש לעוד מישהי רעיונות - אשמח לשמוע! יאללה - ממשיכים הלאה...

 

[תוליק]

מרוב התרגשות לא שמתי לב לאיקונים

אז הנה עוד אחד שתפרח הרירית מ-

ל-

 

[מרב.]

כבר הרבה זמן לא היה כאן אקשן ../images/Emo8.gif

מיעד, מסה- אני מ"חסידות" האופטימיות, אבל האופטימיות שלי הולכת גם עם הרבה שלווה והבנה שאפשר גם אחרת, ואחד הדברים שצרמו לי היו התשובות החותכות וההצהרות של "אני הולכת". אני דווקא נהניתי לקרוא את ההודעות שלכן, ואני לא חושבת שאם אחת או שתיים או עשר מהבנות לא אופטימיות ואינן דוגלות בדרך חיים זו- הדבר צריך להפריע לך להביע את עמדתך ודרך חייך. מה שכן הפריע לי מעט היה המיסיונריות שבה הובעו הדיעות, אבל זה שולי בעיני, כי אני יודעת שטיבם של גלים להירגע, ומגמות שונות שהחלו בפורום היטשטשו ונטמעו בשגרת השמחות/עצבונות של הפורום. בזהירות אני סבורה שהתשובה שלך לקוסמית (שעם דעתה איני מסכימה כלל ועיקר) היתה צריכה להיות מתונה יותר, ואולי את לא מכירה את מסורת הפורום שאין להתלהם ולהתלהב מאלמונות למינהן, ולכן השבת בהתקפה. תנו לסערה לשכוך, תנו לגלים להירגע, ועם הרגיעה תבינו שיש מקום לכולן, ובסה"כ כל אחת מאיתנו(האופטימיות, הפסימיות, הסקפטיות, הזהירות והקוסמיות) נושאת את אותן כאבים ודמעות, וטוב שיש את המקום הזה לחלוק אותם. אשמח אם תישארנה, יש לכן מה לתרום, ויש לכן מה לקבל מכאן, מרב

 

[הרמוניה]

תמיד אני באה כשנגמר האקשן אבל בכל

זאת אני רוצה להוסיף משהו... יש כל מיני מילים שאנחנו משתמשות בהן באופן כמעט אוטומטי אבל שבעצם לא ממש ברור לי מה המשמעות שלהן. לא יודעת מה זה אופטימיות עבור כל אחת ולכן אין לי ממש מושג למה בדיוק אנשים מתכוונים. חלק מהענין בפורום הוא שהקשר כאן הוא וירטואלי במידה מרובה ואני יכולה לשער כל מיני דברים על חלק מהכותבות אבל לא באמת לדעת. מהמקום הזה נראה לי שחשוב לבדוק ולשאול לפני שתוקפים או אחרי שנעלבים-כי לעיתים אנחנו מדברות על דברים דומים רק בשפה שונה. וכן-בגלל שאנחנו לא שומעות את הדברים עם האינטונציה או החיוך המובלע-יש חשיבות להתנסחות שתהיה כמה שיותר מדויקת. ויש מילים כמו אופטימיות או להרגע שהן מבלבלות ומתסכלות במיוחד-לפחות עבורי... אז אפשר לא להסכים-זה אפילו מכניס ענין לחיים אבל בואו נדע על מה אנחנו מסכימות או לא מסכימות הרמוניה

 

[מרב של ערן]

אפשר להגיד משהו?

אני חושבת שחשוב שנשמור על אחד מכללי הברזל שהופכים את הפורום הזה למה שהוא, והוא שכל דעה היא לגיטימית בתנאי שכותבים אותה כך שאין בה פגיעה/זלזול באחרים. כן, מותר להיות אופטימיות ללא תקנה. מותר להאמין שרק בעזרת חשיבה חיובית ואמונה רבה נגיע למטרה. באותה מידה, מותר גם שלא. מותר לי לפקפק בסגולותיה המדהימות של האופטימיות, בייחוד אחרי שעברו כבר כמעט שלוש שנים מאז שרופא הנשים שלי אמר לי, "קחי איקקלומין אחד במשך חמישה ימים, תעשו הרבה אהבה, תהיו אופטימיים וצ´יק-צ´ק אתם בהריון". לא קשה להבין למה יש רגעים בהם לא רק שאני לא אופטימית, אלא אני תוהה אם אי פעם אני אזכה לרגע בו ארגיש תינוק בועט בבטן. לאף אחת מאיתנו אין מרשם בדוק להצלחה. גם לרופאים המטפלים בנו אין מרשם בדוק להצלחה. המטרה שלנו כאן היא לתמוך אחת בשניה, לספר, לשתף, להתייעץ, לבכות כשכואב, לצחוק כשמצחיק, להביע דעה, לחלוק מחשבות, כל דבר שיסייע לנו להגיע בשלום ליום הבא. בואו לא נשכח את זה. מרב

 

[זוהרה מצליחה החודש]

כל מילה זהב...

אני מסכימה כמעט עם כל התגובות, מכל תגובה לקחתי משהו. כשאני אופטימית, נראה לי שהצדק עם האופטימיות, עם אלה שרואות את החיים במשקפיים ורודים, המונעות בעזרת התחושה האמיתית והחזקה שיהיה טוב, ושמוכרח להצליח. ואז, פתאום אני חושבת שאולי זה נאיבי, ועננים שחורים מכסים את השמש הזו, ואז לבי ודמעותיי נוהים אחר הפסימיות. הדשדוש בביצת האיכס, נעים, הוא לא דורש מאמצים של התחזקות. הוא מאפשר ונטילציה של תסכול, עצב ואכזבה. לפעמים הפסימיות הופכת אותי למרירה קצת, ואולי לטיפה תוקפנית או צינית ואז בא לי להכניס למישהו איזה פאנץ´ ליין. אבל תמיד, אני חושבת שלכל דעה (חוץ ממסיונריות פנאטית נגד הפלות) יש מקום פה בפורום. הפורום משרת כל כך הרבה צרכים, פירטתי חלק מהצרכים שהוא עונה בשבילי, אבל יש עוד. צורך במידע, צורך בשיתוף ותמיכה, צורך בפורקן, צורך של cring out, ולפעמים גם צורך "לבעוט" במשהו או מישהו. כל מגוון הצרכים האלה צריך לדור בכפיפה אחת, באינטנסיביות של ארועים ובמעברים לפעמים קיצוניים בין שמחה לעצב ובין הצלחה לכשלון. יש צרכים לותיקות, שזוכרות בנוסטלגיה את הבית הישן ביואל, ויש צרכים לחדשות, שרוצות לרענן את השורות. מילת המפתח כאן היא שוב סובלנות. לא תמיד חייבים כולם להיות נחמדים לכולם, זו לא המטרה. אפשר להעיר, אפשר לא להסכים, אבל כדאי לשמור על הבית נקי. לי הבית נקי, רוב השכנים מוצאים חן בעיניי (אלו שלא אני פשוט לא בקשר איתם) וחשוב לי לשמור את הבית שלי כזה, כי פשוט אין לי בית אחר. זוהרה ותזכורת קטנה, עליי פעם כעסה האלמונית שיש לי תנודות קיצוניות במצבי הרוח.. כך שיש מקום גם שאופטימי יהיה רגע פסימי ולהיפך.

 

[אושרתת]

ואאוו כמה אקשן היה פה היום! בסה"כ

עברתי שאיבה לא צריך להיות במתח ולהוציאו כך

תעזבו את כל השטויות האלו,,, למה לכתוב דברים שבסוף מתחרטים עליהם? בסופו של דבר מה שיצא זה שכל היום היתה פה שרשרת ארוכה שבסופה שתי בנות ברחו מפה,, וחבל! הפורום נועד לעודד, לתמוך ולאהוב (טוב לא חובה לאהוב) אחד את השני היתה מציעה לקחת נשימה ארוכה ולשכוח מהכל,,מה דעתכם/ן? וכמו שאינס כתבה כשהיא נכנסה ירו בה מכל הכיוונים (גם אני

) ובכל זאת היא לא ויתרה ונשארה ועכשיו הכל טוב ויפה,, מיעד ומאסה - תשארנה,, שיהיה ערב מוצלח עם הודעות משמחות

שמתם לב לאייקונים החמודים שהוסיפו?

 

[מרב.]

אושרתרת, איך עברה השאיבה???

מקווה שהיבול בהתאם לטו בשבט...

המון הצלחה- מרב

 

[אושרתת]

לא משהו,,,,קצת מאוכזת,,,תמיד שואבים

לי הרבה ביציות והפעם רק 7, אני יודעת ששבע זה בסדר,,אולי יהיה שבע בום

אבל עדין מאוכזבת, מחר בבוקר נראה כמה הופרו ואז אדע אם האכזבה אכן מוצדקת,, תודה חמודה אושרת@@

 

[עמית@]

אני יכולה להבין את האכזבה- אבל

שבע זה מצויין- זה תאומים ועוד תאומים

בהצלחה להם בלילה

 

[מרב.]

אם יהיו שבעה עוברים-

זה יהיה לא שבע בּום אלא בּייבּי בּום... הכי חשוב זה מקסימום הפריות והתחלקות נאה ונאותה (כיאות לחיי משפחה- מתחלקים עם כולם

) בהצלחה כבר מעכשיו, אושרת, מרב

 

[אושרתת]

../images/Emo51.gif מרב וכולם אבל אני ממממש

סקפטית באשר לטיפול הנוכחי,, התקשרתי לבי"ח עכשיו ורק שניים הופרו! בחיים לא קרה לי דבר כזה,, ובכלל כל הטיפול הזה הלך עקום לגמרי מההתחלה ועד הסוף,,,הרופא שלי עזב את בית החולים שבו עברתי את הטיפול,,ועוד ועוד דברים שממש התאכזבתי מהם. זהו מחר החזרה נראה מה יהיה עוד שבועיים עצבניים,,

תודה בכל אופן על העידוד

 

[מרב.]

אוי אושרת...

איזה הפתעה לא נעימה... תמיד מה שנותר זה להיתלות במה שיש- שיתחלקו, שיתפתחו יפה, והכי חשוב, שיאחזו בשורשים דקים באדמת הרחם ויכו שורשים לתשעה חודשים. שני עוברים זה יופי של תאומים, הלוואי ש... והלוואי שאווירת הט"ו בשבט תשכנע אותם.. מרב