מיעד,MASA

[שמש קטנה]

אושרת

כבר ראינו שטיפולים שהולכים ממש עקום יכולים להצליח. יש לך 2 עוברים שצריך לתת להם סיכוי, ולא חשוב שדברים התפקששו בדרך, זה לא קובע כלום לגבי ההשתרשות שלהם. לגבי בית החולים-אני כמובן מקווה שלא תצטרכי אותם בזמן הקרוב כי הטיפול יצליח, ותחזרי לרופא שלך רק למעקב הריון, אבל אם התאכזבת מהם-זו לא חתונה קתולית, את יודעת. מחזיקה לך אצבעות ושולחת גם מסר (בתקוה שיגיע כי המערכת השתגעה לי) שמש קטנה.

 

[אושרתת]

א-מ-ן אני כבר מתה להיות מאלו שתמיד

מספרות איך הכל היה עקום ובסוף יצא מזה הריון העיקר אני יודעת להגיד לכל העולם את מה שאתן כתבתן לי ולעצמי לא מעיזה להגיד אפילו בלחש. מקווה שט"ו בשבט ינטע בכל אחת פה הריון מושלם

 

[shirarad]

שולחת לך אלפי ומיליוני ברכות

להצלחה. שנייים זה מצויין! עזבי את ההתחלה, מתחילים עכשיו והפעם י- ש - ר לכיוון ההצלחה. שיהיו אלה שבועיים שיחלפו במהירות ובתוצאות חיוביות. אני מתפללת והלב פועם חזק. מעומק הלב, מכל העליות והחדרים, ובהזדהות טוטלית. שירי

 

[אושרתת]

../images/Emo51.gif שירי ../images/Emo25.gif

 

[innes]

../images/Emo23.gifכמה טוב למשפחתך שיש להם כזאת

אור אושר בבית...

 

[אושרתת]

../images/Emo4.gif אל תהי כ"כ בטוחה ../images/Emo8.gif

 

[innes]

די!!!!!!!!!!!!!!!!!

שישתרשו להם העוברים באדמת הרחם. טוב נו תעשו טובה לכבוד ט"ו בשבט, ולכבוד אושרת שלא תהיה עצצצבניתתתתתתת כל השבועיים הבאים.

 

[אושרתת]

../images/Emo6.gif "עצבן" זה השם האמצעי שלי../images/Emo123.gif

 

[shirarad]

מיעד, אופטמיות זהירה אמנם באיחור

אבל הענין הוא ששתיכן צודקות! זו שאלה של פרספקטיבה. הכאב, הוא כאב של כולנו, הטיפולים הממושכים...מצבי הרוח...הכשלונות...העצב שמפיל אותנו ברוחנו. גם דרך העדשה שלך מיעד יקרה וגם דרך העדשה שלך אופטימיות זהירה יקרה, שתיכן צודקות יקירות. בבקשה, בכל לשון של בקשה אל תשקיעו אנרגיה בכך. אני מבינה שמיעד התנצלה מראש ולא היתה לה כל כוונה לפגוע, להיפך כוונתה היתה לעודד - לשמור על אופטימיות זה אכן דבר חיובי. אבל יש רגעים שהאופטימיות מענינית, אותי בכל אופן, כקליפת השום(ועדין אין פרושו שאופטימיות הינה חיובית לכל המשתמש) אבל ברגעים כאלה שהייתי "ממש בהריון", כן אני יודעת - הרגשתי ,היו לי את כל הסמנים....חיכיתי 12 יום בסבלנות - ונכשלתי, אני נכשלתי.....אבל הייתי ממש..... שאריות האופטמיות הדלות שנותרו בי מפנות את מקומם לכאב, לצער, לערפל, לחוסר הוודאות, לחוסר האונים. אני בוחרת לצנוח למעמקי היאוש, לתהום הדיכאון - ושם אין אופטימיות אפילו לא זהירה. מותר לי, מותר לך מיעד היקרה, מותר גם לך אופטימיות זהירה יקרה. מותר כך ומותר גם כך. מיעד ואופטימיות זהירה - אני מאחלת לכן ולכ בנות הפורום ולכל מי שעדין לא מצאה את הפורום.......ולכולן- הצלחה והמון!!!!!!!!!!! עם המון הבנה ובידידות אין קץ שירי

 

[innes]

ניתוח יפה ומדויק, שיר. אני מזדהה את

 

[innes]

את=איתך

 

[shirarad]

innes תודה

 

[shirarad]

הינה=אינה

 

[פסימיות ניצחית]

הגעתי לפורום הנכון ../images/Emo70.gif

איזה כייף

מצאתי את הפורום הנכון

פסימיות - in, אופטימיות - out

לא עוד

מעכשיו

ו-

.

 

[עידית ד]

LOL ../images/Emo13.gif

.

 

[סוכריה על מקל]

איזה תיאום!!!

 

[אולה *]

גם אני ישר חשבתי על זה LOL ../images/Emo6.gif

 

[סוכריה על מקל]

נו, באמת!!!

מה העניין הזה עם פסימיות/אופטימיות??? אפשר לחשוב! כל אחת יכולה לנקוט באיזו גישה שהיא רוצה, יכולה להחליף מסלול באמצע הנסיעה (אפילו בלי לאותת

), אבל לא יכולה לנזוף באלו שנוקטות בגישה השניה! מה קרה לכן??? ממי שדוקא בחודשיים האחרונים היתה ממש פסימית, ו - אתן יודעות מה קרה.

 

[עמית@]

../images/Emo13.gif LOL

 

[אופטימיות זהירה]

רק למען הסדר הטוב

אני ואופטימיות קוסמית זה לא אותו אדם.