מיאמי היט - לאן?

[שנים שלושים]

מיאמי היט - לאן?

עכשיו גם מיאמי הודחה ומישהו בטח עוד יעשה שרשור כזה בהמשך על דאלאס. לדעתי השאלה הראשונה היא איזה כוכב מזדקן חסר טבעת יצטרף להיט בשביל גרושים כדי לקחת אליפות (סטיב נאש? ... לא סביר). אחרי זה, מיאמי תחפש סנטר קצת יותר משמעותי (לא בטוח שיש כזה בנמצא כרגע), ותנסה למצוא שחקנים משלימים אחרים, כאשר מייק ביבי בדרך החוצה (אפילו לא שותף במשחק מספר 6) וכמוהו סביר להניח גם ג'יימס ג'ונס. ביג זי פורש, בטח גם הווארד. מיאמי תשאיר את אנתוני אבל לא יכולה להרשות לעצמה להחזיק אותו כסנטר פותח, היא צריכה איזושהי יכולת התקפית בעמדה הזאת. האסלם, צ'אלמרס ומילר צריכים להשאר. ספולסטרה צריך ללכת... משהו צריך להשתנות מבחינה פסיכולוגית בקבוצה, וספולסטרה לא נתן משהו שמאמן סביר אחר לא היה נותן, בטח מאמן בעל ניסיון. לגבי העונה שהסתיימה הבוקר, אני חושב שמיאמי ענתה על הציפיות שלי ואף מעבר. לא חשבתי שכבר בשנה הראשונה שלה היא תגיע לגמר, ואפילו תשחק בו לא רע בכלל (אולי אפילו הייתה לוקחת אילולא הבעיות הפסיכולוגיות של לברון). אחרי ההופעות שלה ברוב העונה הסדירה, מיאמי ידעה להתעלות בפלייאוף, ולתת משהו שדומה יותר לכדורסל (היא עדיין לא שם). באיזשהו מקום גם אני רציתי שמיאמי לא תזכה השנה, אני לא אוהב את הרעיון שקבוצה נבנית ובשנה הראשונה לוקחת אליפות. גם לא אהבתי את היחס של שחקני מיאמי, בראשם לברון ווייד, שהיו בטוחים שהאליפות בכיס שלהם, וכל מה שהם צריכים זה רק לנצח את בוסטון. נראה לי שעד לאמצע הרבע הרביעי בבוקר הם עדיין היו בטוחים שהם יהיו אלופים. שנה הבאה יכול להיות שיהיה יותר קשה להגיע לגמר - שיקאגו, אינדיאנה וניו יורק צפויות להיות המשוכות הראשיות, אבל אולי הכל יילקח יותר בפרופורציה. כמובן בתקווה שהשביתה לא תחרב את העונה הבאה (ראיתי מישהו פה שרוצה שביתה כדי שלברון לא יצליח - מוזר להעדיף שלא יהיה כדורסל מאשר שיהיה כדורסל והרעים בעיניו ינצחו).

 

[סלים וארזה]

אתה טוב כמו המשחק האחרון שלך? מיאמי קרעה את שיקגו 4-1, הביסה את בוסטון 4-1 וגם עברה את פילדלפיה 4-1. אז לדאלאס היה מאץ' אפ טוב מול מיאמי. מצד שני דאלאס התקשתה בסיבוב הראשון מול פורטלנד. ג'יימס ג'ונס פצוע, גם אדי האוס, גם אילגאוסקאס ואפילו מייק מילר לא בריא 100%. כלומר הספסל של מיאמי לא היה קיים כל כך. נכון שגם אצל דאלאס באטלר ובובואה פצועים, אבל קרלייל אפילו נתן דקות לקרדינל ומהינמי על מנת להגדיל את הרוטציה. ככה זה, פציעות הן חלק מהמשחק - פעם זה לטובתך ופעם לרעתך.

 

[OrEl74]

בוא נחשוב על זה שוב

פילדלפיה קבוצה הרבה פחות טוב ממיאמי ועל זה אין וויכוח. אבל בוסטון ושיקאגו (כשבוסטון בריאה) לא נופלות ממיאמי ומה שהכריע זה ה"זיקנה" במקרה של בוסטון וחוסר הנסיון במקרה של שיקאגו. שים לב למשהו מעניין נוסף. ההפסד היחיד של מיאמי לפילדלפיה היה במשחק צמוד כשההיט שוב לא מצליחים לספק את הסחורה. ההפסד היחיד של מיאמי לבוסטון היה במשחק צמוד כש...תנחש מה קרה? הקבוצה היחידה שמיאמי הצליחו לנצח במשחקים צמודים היתה שיקאגו וגם זה בגלל חוסר הנסיון של הבולס (כולל עמדת המאמן אגב). ברגע שהגיעה קבוצה שהיא מצד אחד לא זקנה מידי ומצד שני מנוסה מספיק, למיאמי לא היתה תשובה. אם אתה שואל אותי, באותה מידה הם היו מפסידים גם ללייקרס אם הם לא היו מתפרקים.

 

[לורנס יוסף בירד]

הסיבה העיקרית להפסד הסלטיקס היא לדעתי הטרייד

בס"ד למרות הגיל המתקדם בסלטיקס של כמה שחקני מפתח, עם פרקינס, הסלטיקס יכולים היו לעבור את מיאמי. העניין הוא שעם הפציעות של האונילים והיכולת הלא טובה של גלן דיוויס, זה היה יכגול לפגוע במשחק הפנים בהמשך, ואולי בסופו של דבר גם נגד מיאמי. אך בכל מקרה עם פרקינס הקרב עם מיאמי היה הרבה יותר צמוד, והיא לא הייתה מפסידה את המשחק החמישי כפי שהפסידה כשמיאמי קולעת את 16 הנק' האחרונות במשחק לאחר יתרון 6 של הסלטיקס כמה דקות לפני הסוף. עסקת החליפין הזו בשלב קריטי של העונה כשהסלטיקס במקום הראשון במזרח ביתרוןשל כמה מש', פגעה באיזון של הקבוצה והייתה עסקה מטומטמת מיסודה במצב כזה כשהסלטיקס ביכולת טוב ומובילים את המזרח די בבטחה.

 

[אשתקד]

סליחה- אבל חוסר הכבוד שלך לדאלאס

וההתעסקות הזו במיאמי מזכיר לי בדיוק את האטיטיוד של ווייד ולברון. אתה עושה עוול גדול לקבוצה גדולה עם שחקנים נפלאים בשם דאלאס כאשר אתה זוקף את ההפסד של מיאמי בגמר לבעיות הפסיכולוגיות של לברון. הנה הציטוט: "לגבי העונה שהסתיימה הבוקר, אני חושב שמיאמי ענתה על הציפיות שלי ואף מעבר. לא חשבתי שכבר בשנה הראשונה שלה היא תגיע לגמר, ואפילו תשחק בו לא רע בכלל (אולי אפילו הייתה לוקחת אילולא הבעיות הפסיכולוגיות של לברון)." גם ההתרצה בדיעבד ש:"באיזשהו מקום גם אני רציתי שמיאמי לא תזכה השנה, אני לא אוהב את הרעיון שקבוצה נבנית ובשנה הראשונה לוקחת אליפות. " לא יודע, אבל לי זה נשמע קצת לוזרי לכתוב כזה דבר. ואני שואל, אתה אוהד? מה אתה?! ואם אתה אוהד של מיאמי אז מה אתה אוהד שם את רענן כץ? כי אם אתה אוהד של המועדון או של ווייד או לברון או האסלם אז מה משנה לך באיזו שנה הם זוכים באליפות? ולגבי מיאמי... העלו אופציה ספקולנטית בה יתכן שמיאמי תעשה טרייד על ווייד או לברון (סביר להניח לברון) למען דווייט האווארד. טרייד כזה ייצור שם קבוצה הרבה יותר מאוזנת עם 3 עמדות חזקות (ווייד, בוש, האווארד) שלא מפריעות אחת לשניה אלא מפרות אחת את השניה. בעיניי זאת אופציה סבירה עבור מיאמי וגם עבור אורלנדו (אולי שם יצליחו הלוזריות של לברון והלוזריות של אורלנדו לייצר סוף סוף פלוס?). לגבי שאר הקבוצה, צ'אלמרס (שחקן מאוד מרשים), מילר והאסלם צריכים להשאר ומיאמי צריכים להביא רכז סביר עם יכולת קליעה מ3. אני לא הייתי ממהר לפטר את ספולסטרה- זאת לא אשמתו שהוא מאמן אגומניאקים מול קהל של רולקסים שחושבים שכדור סל זה משחק של היי לייטס ואלי הופים. אבל מבחינתי שמיאמי לא ייזכו באליפות ושפט ריילי יפוטר מתפקידו. אני אחיה עם זה בסדר גמור! כרגע מיאמי היא הקבוצה השנואה ביותר, המובסת ביותר עם השחקן הכי לוזר בNBA ושחקן נוסף שהוא בכיין פומבי סידרתי. ואם זה לא מספיק אז גם הקהל שלהם היה פאטתי והפסיד לקהל של דאלאס וגם של שיקאגו וגם של בוסטון. אם אני הייתי הבעלים של מיאמי אז הייתי מתחיל בלשקם קודם כל את התדמית של המותג שללא ספק נפגעה העונה. אם הם היו זוכים באליפות אז ניחא אבל הם לא...

 

[שנים שלושים]

לתפקוד של לברון היה תפקיד מכריע

אני לא חושב שמישהו יכול להתווכח על כך שהסדרה הנוראית שלברון נתן מול דאלאס הכריעה את הסדרה. אני גם לא חושב שמישהו זוקף זאת להגנה של שון מריון. כשמיאמי שיחקה כמו שהיא יודעת (שזה משחק ו-3/4), דאלאס לא הצליחה להתמודד. ההתמוטטות המנטלית בסוף משחק 2 כנראה הוציאה את לברון לגמרי מהסדרה ובסופו של דבר הכריעה את האליפות. מה שראינו בסופו של דבר היה פחות או יותר המיאמי של השנים האחרונות נגד דאלאס, וראינו לאן הגיעה המיאמי הזו. לברון הוא מה ששידרג את הקבוצה הזו לקבוצה של אליפות. דאלאס קבוצה טובה, חזקה מאד מנטלית, אבל ההתקפה שלה מוגבלת. ראינו הרבה מאד זריקות קשות ואולי גם מטורפות (שהתחילו להכנס רק בשני המשחקים האחרונים ובמאני טיים של משחקים 2 ו-4), ומעט מאד משחק קבוצתי ומסודר. אני חושב שבאטלר היה מאד חסר לה, ואיתו זה סיפור אחר. דאלאס הזו לא הייתה (ועובדתית לא זכתה) זוכה באליפויות בשנים עם קבוצות טובות באמת (גם מיאמי לא). אני אוהד של הקבוצה קודם כל - נכון, וגם של ווייד. אבל אני גם אוהד כדורסל נכון ומוסריות, הסיבות שגרמו לי לכתוב מה שכתבתי נובעות מפגיעה באושיות הללו, שהן הבסיס שלי כחובב NBA. קשה לי לראות טרייד עם הווארד שהופך להיות שחקן חופשי בשנה הבאה, אי אפשר להשוות את זה למצב של לברון שחתום לכמה שנים. לגבי לברון, אני חושב שצריך לחכות לעוד גמר או שניים כדי לחרוץ את גורלו.

 

[אשתקד]

אני זוקף זאת להגנה של מריון

ושל סטיבנסון ושל קיד ושל צ'אנדלר. כמו שקיובן אמר אם עוצרים שחקן כמו לברון משחק אחד אז זה קורה אבל אם עוצרים אותו סידרה שלמה אז או שזה באמת מה שהוא שווה או שצריך לתת קרדיט להגנה - אני נותן קרדיט להגנה ורק בגלל הפליי אוף שהיה לו עד שהוא ראה את המאבריקס. וכן, זה דיי ברור כמובן שהקבוצה שניצחה את האלופה היוצאת, את אוקלהומה שרבים מצפים שהיא תהיה העתיד של ה-NBA ואת מיאמי (שניצחה את בוסטון ואת שיקאגו) אז במילים שלך "דאלאס הזו לא הייתה (ועובדתית לא זכתה) זוכה באליפויות בשנים עם קבוצות טובות באמת (גם מיאמי לא)." אני לא מוצא טעם להגיב לטיעון הזה. אני רק חושב שאתה לא יודע להעריך את הקבוצה שזכתה באליפות בזכות ועל פי יסודות הכדורסל הכי בסיסיים שכידוע לך זה משחק קבוצתי. כשהעסק התחבר לדאלאס אז הוא התחבר ואני לפחות חושב שזו הקבוצה ששיחקה את הכדורסל הכי איכותי העונה בפליי אוף ואולי אף יותר מכך. ואני לא חושב שכל אוהד של מיאמי רשאי לכתוב משפט מהסוג של "דאלאס קבוצה טובה, חזקה מאד מנטלית, אבל ההתקפה שלה מוגבלת. ראינו הרבה מאד זריקות קשות ואולי גם מטורפות (שהתחילו להכנס רק בשני המשחקים האחרונים ובמאני טיים של משחקים 2 ו-4), ומעט מאד משחק קבוצתי ומסודר." יש את המשפט של הגמל והדבשת וזה דיי מתבקש. אבל לטעון שהמשחק של דאלאס הוא לא קבוצתי ומסודר זה כבר בכלל...

 

[שנים שלושים]

הכדורסל של דאלאס קבוצתי?!

יש עליהם סטיגמה של כדורסל קבוצתי. צריך לבדוק רק במשחק שהיה הבוקר בכמה התקפות התרחשה אחת מהאפשרויות הבאות: א. סל מריבאונד התקפה ב. נוביצקי בבידוד ג. טרי הוליך כדור וקובר זריקה ד. בראה מכדרר, מכדרר, מכדרר, מוצא את עצמו מול הסל וקולע בכל המהלכים האלה אפשר למצוא אלמנט קבוצתי (כמו גם בבידוד של לברון), אבל בפועל אלו לא מהלכים קבוצתיים! וכן, רוב הזריקות האלה קשות, ואילולא המנטליות השבירה של מיאמי דאלאס לא הייתה מתקרבת בארבעת המשחקים הראשונים עם השיטה הזאת. זה פשוט לא כדורסל איכותי. הכדורסל בעשור האחרון של סן אנטוניו, דטרויט, הלייקרס של קובי ושאק, היה כדורסל איכותי. דאלאס באה עם המון נחישות, ועם המון וינרים. לא עם קבוצה באמת טובה. ואתה מתעלם מהאמירה הנוספת שלי - גם מיאמי לא באה עם קבוצה באמת טובה, ואתה יודע עד כמה הסדרה הזאת הייתה צמודה. ולגבי ההגנה, לדעתי דאנג שמר עליו טוב יותר מכל שחקן של דאלאס. וזה לא מפתיע, הוא הרבה יותר מותאם לשמור על לברון. העניין עם לברון הוא מנטאלי. קשה היה לפספס את כל הפעמים שהוא היה יכול בקלות להגיע לטבעת אבל התפשר על זריקה או על מסירה (או הכי גרוע - שניהם יחד, עליה לזריקה ואז מסירה).

 

[webber44]

פה בדיוק אתה עונה לעצמך

הכדורסל של דאלאס קבוצתי לא רק בהתקפה. אחד על אחד דאנג יכול לשמור את לברון הכי טוב בליגה (מגזים בכוונה) אבל עדיין לא לנטרל אותו טוטאלית ולברון יכול לחגוג עליו פה ושם. דאלאס שמרו את לברון באחד על אחד בצורה טובה, אבל ההגנה הקבוצתית שלהם הייתה שווה יותר מהגנה אישית של השומרים הכי טובים בליגה. במילה אחת- קווי מסירה. אף קבוצה מהמזרח לא עשתה את זה ללברון כל הפלייאוף עד שהגיעה דאלאס.

 

[שנים שלושים]

מסירה לא הייתה הבעיה שלו

נואה ובוזר סגרו את הצבע טוב יותר מצ'נדלר, ודאנג שמר אותו אישית טוב יותר. וגם אם לא. אם צ'נדלר דומיננטי יותר גם מנואה וגם מבוזר. עדיין, ההבדל לא אמור לנטרל לגמרי את לברון. ברור שהעיקר היה משהו מעבר. הכדורסל של דאלאס היה קבוצתי בהגנה, לא טענתי רגע שלא. גם הכדורסל של מיאמי היה קבוצתי בהגנה. אבל ההתקפה של דאלאס ממש לא. אני מרגיש שיש אנשים עם סטיגמה על ההתקפה של דאלאס שנבנתה מכך שבאמת הייתה קבוצתית כשהולכים כמה שנים אחורה, וגם במשחק שהם העיפו את הלייקרס. בסדרת הגמר ההתקפה שלהם הייתה מאד אינדיבודיאליסטית. אני פשוט מציע שתסתכלו מה קרה במשחקים, להתבונן בעובדות, לא מעבר.

 

[webber44]

צודק בקשר להתקפה של דאלאס

היא אמנם התקפה מאוד לא אנוכית (הרבהשחקנים יוותרו על זריקה\קליעה כדי לתצת את הכדור לטרי ונוביצקי), אבל פרק לשחרור קלעים לזריקות מבחוץ (והרבה) אין להם משחק קבוצתי משובח. אבל ככה זה כשיש לך כ"כ שחקנים שאוהבים לזרוק מבחוץ גם תחת לחץ. טרי נוביצקי קיד בראה סטיבנסון סטויאקוביץ'. כנראה הסינרגיה שלהם עם צ'אנדלר ומריון היה משהו שדחף אותם לשלב הבא. קח את צ'אנדלר, שחקן עם יכולות פיזיות אדירות שיכול לקחת כמעט כל כדור בצבע לתוך הטבעת, אבל חצי מהפוזשנים בהם הוא מקבל את הכדור הוא בוחר למסור אותו למישהו אחר למרות שיש לו מצב ללכת לסל. זה כ"כ טיפשי, אבל זה מה שהופך את הכדורסל לקבוצתי, כי יש לו יותר ביטחון בקליעה של טרי מבחוץ או בפייד של נוביצקי מאשר בליי-אפ קל של עצמו.

 

[halfdink]

בהרבה התקפות אפשר היה לספור מעל 10 מסירות

נדיר לראות קבוצה כמו עם כל כך הרבה סבלנות בהתקפה. ברוב המקרים הסבלנות השתלמה כי מי שבסופו זרק לסל (לא בהכרח טרי או נוביצקי) זרק זריקה ממצב טוב. זו לא התקפה קבוצתית?

 

[webber44]

זה לא מה שאני ראיתי

 

[אשתקד]

אני מציע שתבחן

לא רק את המשחק האחרון (אם כי גם הוא) ותראה כמה פעמים דאלאס הניעו את הכדור וכמה פעמים היו בהתקפת דאלאס יותר מ3 מסירות התקפיות (ולא רק מסירות בהתקפה - אם אתה מבין למה אני מתכוון). לטעון שהכדוסל של דאלאס הוא לא קבוצתי זה לטעון שדאלאס ניצחה את מיאמי במשחק של אחד על אחד. וזה טומן בחובו אסון גדול יותר למיאמי כשחושבים על זה. מה שאני ראיתי בטלבזיה שלי זה קבוצה קבוצתית שיודעת להפעיל את השחקנים החמים שלה וליצור עבורם מהלכים ומאמץ אישי וקבוצתי ובעיקר אינטילגנטי בהתמודדות מול קבוצה מוכשרת. זה נכון שיש בדאלאס גם שחקנים שיודעים ליצור לעצמם מצבים כמו בראה או טרי אבל זה משהו שחייב להתקיים בכל קבוצה איכותית. זה לא הופך את הקבוצה לפחות קבוצתית אלא לקבוצה עם כלים מגוונים כי כשהשחקנים האלה מושכים את תשומת לב ההגנה אז הם מוסרים את הכדור לקלעים החופשיים שקולעים את הנקודות. שלא לדבר על התרומה והריכוז של קיד שגם היא תורמת לא מעט לקבוצתיות של הקבוצה הזו. אז אתה אומר שזאת קבוצה לא קבוצתית? אני אתקשר מחר לחברת הכבלים ואבקש מהם לתקן אצלי את הקליטה כי אני כנראה רואה משהו אחר לחלוטין.

 

[halfdink]

ממש רשומון

גם אני ראיתי בדיוק את אותו הדבר...

 

[OrEl74]

לא נראה לי שהם צריכים להילחץ מידי

מן הסתם יש להם את הבסיס ההתחלתי הטוב בליגה ושניים מחמשת השחקנים הטובים שיש ל-NBA להציע וזאת למרות ההיעלמות של לברון והפדיחות של וייד במשחק האחרון. הבניה מסביב לא היתה נכונה ואת זה הם יתקנו בפגרה. בסופו של דבר הם לא צריכים לשנות יותר מידי רק להביא לסנטר קצת יותר "ערס" שירביץ לשחקנים מתחת לסלים ויהווה איום הגנתי ממשי כי עם כל הכבוד להאסלם ואנתוני, הם לא מספיק גבוהים בשביל שסנטר רציני באמת יוטרד על ידם וראינו את זה גם נגד טייסון צ'אנדלר. הקבוצה הזאת תצבור הרבה אליפויות בהמשך וההפסד השנה בטח שלא צריך להכניס אותם פלאניקה. קצת שינויים קוסמטיים והכל יסתדר להם.

 

[אשתקד]

תרשה לי לשאול אותך

טרייד של לברון בתמורה לדווייט האווארד, מה דעתך? כמובן שזו ספקולציה אז בוא נשתעשע קצת וננסה לענות על זה. לפי דעתי זה טרייד טוב ל2 הקבוצות. מיאמי מרוויחה שחקן תותח בעמדה שנחוצה לה ויכול להשלים את שאר השחקנים בקבוצה (בוש, ווייד, צ'אלמרס). סנטר עם נוכחות בהגנה שיהנה גם בהתקפה מתשומת הלב שווייד ובוש ימשכו אליהם. אם מיאמי יצליחו להביא גם רכז סביר אז בכלל תהיה חגיגה. אורלנדו מרוויחה סופר סטאר רעב שחתום לעוד 4 או 5 עונות שהיא תקבל במקום הוואקום שישאיר אחריו דווייט (אם ינטוש ורוב הסיכויים שינטוש). דווייט האווארד מרוויח קבוצה עם אפשרות רצינית לאליפות + הוא יהיה זה שיישקם את התדמית של מועדון המיאמי היט (מבחינה ציבורית הוא ההיפך מלברון אבל עם ההיי לייטס). לברון מרוויח מהמהלך... בעצם מי סופר אותו? הוא חתום בחוזה והוא לא סיפק את הסחורה בגמר. יחד עם לברון הקבוצה לא מאוזנת והקושי והחיסרון שלה ברור וידוע לכולם אם הם יביאו את האווארד למיאמי (ורכז סביר) והם שמים את כל החוויה של הקיץ הקודם והעונה מאחוריהם. מה דעתך? (השאלה הזו פתוחה לכולם ואשמח לקרוא מגוון דעות)

 

[OrEl74]

הרשתי לך לשאול אותי ../images/Emo3.gif

תראה, קודם כל אני חושב שזה לא ממש רלוונטי ולא נראה לי שבמיאמי יעשו טרייד על אף אחד מהשלישיה, אלה אם כן בוש ירצה לצאת ועליו הם יעשו טרייד אבל לברון ו-וויד לא הולכים לשום מקום. בכל מקרה, טרייד כזה גומר את לברון לגמרי כי אפילו הקבוצה שהחתימה אותך ברעש גדול וויתרה עליך אחרי עונה אחת. אלה אם כן יקרה באורלנדו נס והוא יסחוב אותם לאליפות אבת איך זה יכול לקרות שיש לך קבוצה של האוורד, בוש ו-וויד בקבוצה אחת?

 

[אשתקד]

וזה בדיוק האינטרס של מיאמי!

עם כל הכבוד הם הביאו את לברון לא בשביל העיניים או הפרצוף היפה שלו. וצריך להודות שהצ'אנס של מיאמי לאליפות הוא גדול יותר עם דווייט האווארד (+ ווייד+בוש+צ'אלמרס+רכז סביר + מילר שעולה מהספסל + עוד כמה שחקני ספסל). קבוצה כזו תהיה הרבה יותר מאוזנת מכפי שמיאמי תוכל להיות עם לברון וווייד - הסיבה? לברון וווייד לא רגילים לשחק בלי הכדור. הם לא רגילים לנוע בלי הכדור וברגע שהכדור בידיים של אחד מהם אז השני כמעט משותק וחסר תועלת. בקיצור - כשווייד ולברון באותה הקבוצה אז הסיכוי הוא נמוך שכל אחד מהם יצליח להוציא מעצמו 100% באותו המשחק. קבוצה עם האווארד תגרום לכך שכל שחקן יתרום ויתבלט בתחום שלו תוך כדי שהם משחקים כיחידה בלי ששום חלק דרך על הבהונות של שחקן אחר. חשוב גם לציין שמהרגע שנחתמו החוזים אז הכוח הוא אצל הקבוצות ואם בוחנים את זה מהזווית של הקבוצות אז זה אפילו כדאי. הדבר היחידי שימנע את זה זה: 1. דווייט לא ירצה להגיע למיאמי (יעדיף קבוצה אחרת לדוגמא הלייקרס או בוסטון או שיקאגו). 2. נסיון של פט ריילי למלא את החלק שלו בהבטחה שלו ללברון באיזה קטע מאצ'ואיסטי שגובר על ההגיון ועל טובת הקבוצה. 3. ווייד ישים וטו על המהלך ויאיים בשביתה איטלקית אם יעשו טרייד על לברון תמורת האווארד (וזה מאוד מאוד לא סביר בעיניי).

 

[Ori L88]

בהחלט עדיף דוייט.

כל מה שכתבת פה נכון וייד ולברון לא הסתדרו כמו שכולנו צפינו ביחד. מפני ששניהם צריכים את הכדור ביד בכל רגע נתון. וקשה להם להיות דומיננטים OFF THE BALL (לא ברור ממש למה חוץ מעצלנות ואגו). עם קו קידמי של הווארד ובוש יחד עם וייד שמנווט את העניינים מאחורה בנוסף לעוד קלעים בעמדות 1+3(צ'למרס ,ביבי ,מילר) זו באמת קבוצה בלתי עצירה. בכלל הווארד+בוש מושלמים לשחק ביחד וראינו את זה כבר באולמפידות בנבחרת ארה"ב.הרכות של בוש ואי היכולת שלו לקחת ריבאונד יפטרו והוא יהנה מהתשומת לב שכל הקבוצות יתנו להאוורד. בקיצור , הגיע הזמן שוייד ולברון יפסיקו להיות אגומניאקים ויחליטו מי זה שמוביל את הכדור ומי זה שמשחק בלי הכדור. אי אפשר לעשות שכונה יותר , דאלאס המרשימה הראו לנו את הדרך לנצח אותם. אפשר רק לקוות אבל שכל מיני שחקנים ותיקים לא יחתמו איתם על חוזה וטרנים בכלום כסף בשביל סיכוי לאליפות.