חיפושית
את יודעת... בתור אישה שתצטרך לעבור את ההריון בתוך גופה... איכשהו חובת הזהירות שלה צריכה להיות יותר גדולה. אבל, בינינו, ההתממות והצביעות פה ממש בלתי נסבלים. המצב [החוקי] הוא כזה שברגע שנכנסת להריון- יש צילצול וכל הקלפים נטרפים. עכשיו היא כבר משוחררת מהמחוייבות העצמית על עצמה, היא יכולה להחליט [לבד] לא רק על גורלה... אלא גם על גורל הילד שיוולד וגורל האבא שלו. מדובר פה בדרמה ברמת שינוי מסלול חיים. הבעיה הגדולה שגם החוק, גם הדת וגם החברה מגבה אותה ונותנת לגיטימציה למצב שבו רב הנשים באמת יכולות לשים את האחריות האישית בצד. היא המחליטה . "הריון לא מתוכנן" הפך לכלי נפוץ בארגז הכלים של כמעט כל מערכת יחסים. תחשבי רגע, נגיד שהיו נותנים למישהו כזה כח על חייך. את יכולה לדמיין את זה בכלל? זה באמת נראה לך בסדר? בתור אמא לילד, את יכולה לדמיין שמישהי תעשה לו את זה בבוא העת? אז מה, תלמדי אותו לפחד מנשים? ועד שזה ישתנה... הגברים יהיו או מניאקים או קורבנות. אין להם אפשרות נוספת. זה לא שירשור על "רמת סיכון בהפלה". מדובר על הגינות, אחריות, שותפות כבוד לזולת ועוד כל מיני שטויות שמתפוגגות ברגע שנאמרה מילת הקסם "הריון".