הסמיכות היא תוצאה של חוסר אחדות מהותית
ה"סמיכות" אינה אינהרנטית למציאות הפיזית או החברתית אלא מבטאת מצב שבו חומריות מזוהה עם מיידיות וכמותיות וקונקרטיות (חומרנות,רכושנות,בעלתנות,"מעשיות"...) ואילו הרוחניות תחומה למה שנחשב כגבוה ואוורירי ופלספני ולא מעשי ולא נוגע... הקטע אצל הרבה אוטיסטים ,ובכלל,הוא גם שבירת ההיררכיה הזאת לטובת קיום הרבה יותר מאוזן,הדדי ושיווני שבו גם הרוחניות נתפשות ומוחשת ושואפת להתגשם באופן קונקרטי ומיידי ולכן גם המציאות הפיזית נתפשת כגבוהה ואוורירית,רב משמעית ומורכבת, זו גם הסיבה שלא מעט אספים נוהגים לדבר במילים גבוהות "מדי" ולתת תשומת לב רבה "מדי" לדרך שבה הם מתבטאים ולחשיבות כל מילה ומשפט בעוד שהיחס שלהם לחומרים ולכלים ולחפצים נחשב כלא פונקצינלי(גם חפצים נתפשים כבעלי מהות רוחנית). מציאות פיזית וחברתית דחוסה אינה חוק טבע אלא ביטוי של חוסר הרמוניה ואיזון מהותי שמעדיף דחיקה והתעלמות מתמדת מערכים גבוהים לשם השגת מטרות חומריות מה שמעצבן זה שבסופו של דבר גם אם שמים את החומר (מחסה,מזון,בריאות..) כמטרה ראשונית אז התחשבות בערכים רוחניים משרתת את השגתו בצורה הרבה יותר טובה מהדרך הבהולה וההיסטרית והאלימה והשקרנית שאשליית דחיסותו גורמת עדיין לרוב הפרטים בחברה להצטופף סביבו בצרחות ובדחיפות אין שום סיבה שמציאות חברתית ופיזית לא תהיה צלולה,שקופה,רבודה,הדדית גם היא,להפך,כל העדויות מעידות שבדיוק לשם היא מתפתחת אלא שבינתיים מה שנחשב להדדיות זה רק העיוורון היסטרי של שמור לי ואשמור לך ותנצל אותי בשביל שאוכל לנצל אותך שהרבה אוטיסטים לא יכולים לסבול ולהשתלב בו בדיוק בגלל שהם מרגישים במלוא חושיהם מציאות חברתית אחרת,הדדית באמת,כזאת שבה הקונקרטיות הרוחנית מאפשרת התייחסות אוהבת לחומר,דרך ידיעתו,דרך תחושתו(למשל ,הרגישות והאהבה המוכרת של אוטיסטים למרקמים ידועה,הנטייה למדעי הטבע...) התפישה הלא היררכית של האוטיסטים מבטאת זהות שבה החומרי הוא רוחני ולהפך במציאות כזאת הרווחים בין הדברים קיימים אלא שמשקלם וחשיבותם שווה בדיוק לדברים עצם,הרווח בין הדברים הוא חלק מאופי הדברים ולא משהו נפרד ממנו,האני הוא חלק מהאתה ולא רק דבר נפרד ממנו אוטיסטים מאבדים את יכולת הוויסות העצמי בגלל שהם נכפים להשתלב במערכים חברתיים שמפרקים את התחושות האלה ובכך פוגעים עמוקות ישר בשורש זהותם הקושי של האוטיסטים להשתלב בחברה נובע מזה שהם חשים השתלבות אמיתית ומהותית ולכן גם לא יכולים לסבול שקרים ולא מבינים שמסדרים ומרמים אותם הקושי של האוטיסטים לקיים הדדיות נובע מזה שהם חשים את טיבה של הדדיות אמיתית בגלל זה מה שנחשב נירמול ולימוד כישורים חברתיים זה הרס בו זמני גם של הפרט וגם של החברה כולה אנשים חושבים שצריך לעשות את זה בשביל לפתוח אופציות ואפשרויות בחירה בזמן שמה שזה עושה זה מכחיד לחלוטין את הכשרון האוטיסטי לבחירה נכונה ומדוייקת כזאת שיודעת לסנטז את הרוחני לפיזי ולהפך