מה נכון בלהסתובב

schlomitsmile

Member
מנהל
לשתיכן
 

abashel13

New member
כאשר הפן הרוחני מתמזג עם הפן החומרי

והחומרי מתמזג עם הרוחני וזה לא בא על חשבון זה ישנו הן מאזן פסיכופיזי הולם והן מצב תודעה מורחב וזאת האחדות בה מדובר. התנאים הרוחניים אינם עליונים לחומריים והחומריים אינם קונקרטיים מהרוחניים אבל כל עוד אחד מהם מודר מהמציאות האנושית לכאן או לכאן המציאות האנושית יכולה להיות בהחלט עגומה. כל שיטת המדרגים והמדרגות וההיררכיות למינהן מקורה תמיד בתשוקה הפנימית למיזוג הפנים הללו וכל מיזוג הוא אישי ויחודי על כן אי אפשר ללומדו ו/או ללמדו... מאכסימום שאפשר זה להיות אותו.... ולהתנסות בהווה מאוזנת ומתרחבת... עד כמה שהתנסותי מגעת בני נוטה להיות קל תנועה בצד הרוחני יותר ובבואו לתרגם זאת למציאות הפיסית מיד הקלות הזאת פוגשת סמיכות שמעררת את יכולת התמרון שלו במרחב פיסי... עד כמה שניתן אני נמנע מלהציב לו סטנדרטים לקלות תנועה משום שברור לי שהגילוי הדרוש לו הוא גילוי התנועות במרחב פיסי סמיך... וכמו שלקח לי זמן ללמוד להתנועע בקלות באיזורים רוחניים נפשיים בסביבה עויינת שאינה תומכת בסוג תנועה בלתי תכליתי זה אני מניח שהוא ימצא את קלות התנועה והתמרון במרחבים הסמיכים והדחוסים יותר של המציאות הפיסית והחברתית.
 

nofaritrit

New member
חשיבה מעניינת

וגם מאתגרת מאוד. אני רואה את הילד שלי שקלט תוך חמש דקות משמיעה סולם מג'ורי, מינורי לסוגיו ועוד כמה מודוסים , והוא שר אותם להנאתו ומזמזם אותם בדיוק רב. מצד שני אני רואה שללמד אותו לנגן יהייה מאתגר כי כל ההתנהלות הפיזית שלו שונה וגם הצורה שהוא מזיז את האצבעות על המקלדת. ואכן אני מרגישה שהוא יצטרך למצוא את דרכו במרחב הסמיך הביצועי של הנגינה. מה שמעודד אותי זה שאני רואה שגם על אך שיכולותיו המוטוריות לא היו משהו בכלל בתחום הציור זה לא מנע ממנו למצוא את הדרך התנועתית שלו שלו לצייר מקסים על אף הקושי. במציאות חברתית זה אף יהייה מאתגר עוד יותר.
 

ענתנוי

New member
סמיכות

"קלות התנועה והתמרון במרחבים הסמיכים והדחוסים יותר של המציאות הפיסית והחברתית." אהבתי את ההגדרה הזו. יש אחדות בין המציאות הרוחנית והפיזית, בלי רווחים - מה שגורם לפעמים לטענה שאוטיסטים לא יודעים לווסת רגשות או שלוט בעצמם. אבל המציאות החברתית היא "סמיכה" - מידע מעורבל, לא צלול. אני מגדירה אותה כמציאות שמאחורי זכוכית חלבית. הקושי בתפקוד, אם אין בעיה מיוחדת נוספת, הוא חברתי. למשל, נגינה - לפרק צליל לתווים ולהגדיר לכל אצבע מה לעשות בנפרד זו בעיה קשה מאד עבור מי שחושב בתבניות שלמות. השיטה הזו פותחה עבור רוב האנשים, אבל לא מתאימה לאוטיסטים. זו בדיוק אותה בעיה כמו לימוד שפה - מידע שמפורק להברות וסמלים נפרדים. או בהתמודדות אם "שילוב בחברה" - דינמיקה חברתית שלמה, שצריך לפרק אותה לפרטים (אנשים, אינטרסים) ולהתעלם מכל ההקשרים.....
 

nofaritrit

New member
זה בדיוק הקטע

הוא לא מוכן לנגן רק חלק מהסולם..מעניין אותו הכל , הכל צריך להיום שם. אני לא מכירה ילד קטן שהתחיל ללמוד מוסיקה ישר מכל סוגי הסולמות והמודוסים כי ככה הוא רצה. אני רוצה ללמד אותו איך לנגן דו רה מי פה סול, עבור כל אצבע אבל הוא רוצה את כל הסולם..וכמובן שכל הצלילים במקלדת מעניינים אותו וגם המרווחים בינהם. אז היא אפשר ללמד אותו כתיבה רק במפתח סול כי הוא יודע שקיים גם מפתח פה וצלילים אחרים. עם ציור זה היה יותר פשוט, לא התערבתי וזהו. סיפקתי לו דפים וצבעים והוא עשה את שלו , אבל אני לא בטוחה שזה יעבוד במוסיקה ונגינה. אולי אני טועה.
 

abashel13

New member
"לא התערבתי וזהו"

היא הרבה פעמים הדרך המתאימה ליודעי כל... הם משתוקקים לגלות את החלק הטכני בעצמם, בהתאמה אליהם לקצב ולסינכרוניות המתאימה להם... את נשארת צופה ותאמיני או לו צפייתך עבורו ברגישות שלו היא קנה מידה איזשהו... אם את מנגנת בעצמך עשי זאת כשהוא בסביבה וגם כך תעזרי לו ללמוד.
 

nofaritrit

New member
אני אנסה את זה

איכשהו נכנס לי לראש שבלתי אפשרי ללמוד נגינה בלי למידה מכוונת של מורה. אולי בגלל שכל מה שלמדתי אי פעם בתחום הזה היה רק עם מורה אז זה קצת נתקע לי בראש. ביום שבת הוא יקבל אורגנית חדשה עם חמש אוקטובות כמו שהוא רצה ואני אנסה להתרחק קצת ולתת לו לשחק עם זה לבד. הוא ממילא די משחק לבד עם כל העניין של הצלילים,רק שעסוק כל הזמן בתיאוריה ,מרווחים, שמיעה, סולמות, מקצבים, מודוסים בניגוד אלי שלפחות בהתחלה מה שעניין אותי היה לנגן.
 

arana1

New member
התמזגות התיאור למעשה

יתכן שזה ביטוי גם למה שהזכרת בתחילת השרשור כהתפתחות בו זמנית למה שנתפש ככיוונים מנוגדים מסורתית,או ניורו-טיפיקלית,התיאוריה נתפשת כמופרדת ואפילו מנוגדת למעשה,התיאור נתפש כחיצוני ויבש ומרוחק בעוד שהמעשה נתפש כקרוב וחם ונוגע נראה שאחד ממאפייני האוטיזם ובכלל חלק מהמהלך שהוזכר גם כאן הוא שלתיאוריה עצמה יש צלילים מענגים ונוגעים תיאור הדמות שווה למגע בה כשכל היבט מעצים את השני בגלל זה אוטיסטים הם מילוליים "מדי" ורגישים כל כך למבט שנתפש לא רק כדבר חיצוני אלא כפעולה שמחוללת את המציאות עצמה יכול להיות שזו גם הסיבה שכל כך הרבה אספים מוצאים את עצמם בעיצוב תוכנה וחומרה בגלל שגם בתחומים האלה יש קירבה בין המילה למעשה ובין תיאור הדבר להגשמתו(עצם התיאור הוא ההגשמה)
 

nofaritrit

New member
בדיוק כך

אין ספק שהוא נהנה הנאה עצומה מהתאוריה עצמה. רק תקשיב לו בבוקר שהוא מזמזם בעקביות את תחילת הסולם המינורי ולאחריו את המג'ורי כאילו הוא נהנה הנאה עצומה מהשינוי במרווח הזה של החצי טון והגיע לפסגת חייו מבחינתו.
 

arana1

New member
הסמיכות היא תוצאה של חוסר אחדות מהותית

ה"סמיכות" אינה אינהרנטית למציאות הפיזית או החברתית אלא מבטאת מצב שבו חומריות מזוהה עם מיידיות וכמותיות וקונקרטיות (חומרנות,רכושנות,בעלתנות,"מעשיות"...) ואילו הרוחניות תחומה למה שנחשב כגבוה ואוורירי ופלספני ולא מעשי ולא נוגע... הקטע אצל הרבה אוטיסטים ,ובכלל,הוא גם שבירת ההיררכיה הזאת לטובת קיום הרבה יותר מאוזן,הדדי ושיווני שבו גם הרוחניות נתפשות ומוחשת ושואפת להתגשם באופן קונקרטי ומיידי ולכן גם המציאות הפיזית נתפשת כגבוהה ואוורירית,רב משמעית ומורכבת, זו גם הסיבה שלא מעט אספים נוהגים לדבר במילים גבוהות "מדי" ולתת תשומת לב רבה "מדי" לדרך שבה הם מתבטאים ולחשיבות כל מילה ומשפט בעוד שהיחס שלהם לחומרים ולכלים ולחפצים נחשב כלא פונקצינלי(גם חפצים נתפשים כבעלי מהות רוחנית). מציאות פיזית וחברתית דחוסה אינה חוק טבע אלא ביטוי של חוסר הרמוניה ואיזון מהותי שמעדיף דחיקה והתעלמות מתמדת מערכים גבוהים לשם השגת מטרות חומריות מה שמעצבן זה שבסופו של דבר גם אם שמים את החומר (מחסה,מזון,בריאות..) כמטרה ראשונית אז התחשבות בערכים רוחניים משרתת את השגתו בצורה הרבה יותר טובה מהדרך הבהולה וההיסטרית והאלימה והשקרנית שאשליית דחיסותו גורמת עדיין לרוב הפרטים בחברה להצטופף סביבו בצרחות ובדחיפות אין שום סיבה שמציאות חברתית ופיזית לא תהיה צלולה,שקופה,רבודה,הדדית גם היא,להפך,כל העדויות מעידות שבדיוק לשם היא מתפתחת אלא שבינתיים מה שנחשב להדדיות זה רק העיוורון היסטרי של שמור לי ואשמור לך ותנצל אותי בשביל שאוכל לנצל אותך שהרבה אוטיסטים לא יכולים לסבול ולהשתלב בו בדיוק בגלל שהם מרגישים במלוא חושיהם מציאות חברתית אחרת,הדדית באמת,כזאת שבה הקונקרטיות הרוחנית מאפשרת התייחסות אוהבת לחומר,דרך ידיעתו,דרך תחושתו(למשל ,הרגישות והאהבה המוכרת של אוטיסטים למרקמים ידועה,הנטייה למדעי הטבע...) התפישה הלא היררכית של האוטיסטים מבטאת זהות שבה החומרי הוא רוחני ולהפך במציאות כזאת הרווחים בין הדברים קיימים אלא שמשקלם וחשיבותם שווה בדיוק לדברים עצם,הרווח בין הדברים הוא חלק מאופי הדברים ולא משהו נפרד ממנו,האני הוא חלק מהאתה ולא רק דבר נפרד ממנו אוטיסטים מאבדים את יכולת הוויסות העצמי בגלל שהם נכפים להשתלב במערכים חברתיים שמפרקים את התחושות האלה ובכך פוגעים עמוקות ישר בשורש זהותם הקושי של האוטיסטים להשתלב בחברה נובע מזה שהם חשים השתלבות אמיתית ומהותית ולכן גם לא יכולים לסבול שקרים ולא מבינים שמסדרים ומרמים אותם הקושי של האוטיסטים לקיים הדדיות נובע מזה שהם חשים את טיבה של הדדיות אמיתית בגלל זה מה שנחשב נירמול ולימוד כישורים חברתיים זה הרס בו זמני גם של הפרט וגם של החברה כולה אנשים חושבים שצריך לעשות את זה בשביל לפתוח אופציות ואפשרויות בחירה בזמן שמה שזה עושה זה מכחיד לחלוטין את הכשרון האוטיסטי לבחירה נכונה ומדוייקת כזאת שיודעת לסנטז את הרוחני לפיזי ולהפך
 

abashel13

New member
יש סימנים שהסמיכות הזאת

מתפוגגת ולאוטיסטים יש תפקיד נכבד בעניין... מטבע הדברים הנ"ט שיצרו במשך דורת את הסמיכות הזאת מאוהבים בה ובעצם עבורם זה מה שיש... אין לי שעון מתי זה יתפוגג לגמרי אך ממעקב בן 40 שנה בערך אני יכול להעיד שפעם הכל היה הרבה הרבה יותר סמיך
 

arana1

New member
כך גם נדמה לי

יותר מזה,קצב התפוגגות הסמיכות מאיר את חוקי השקיפות ובהחלט סביר שאוטיסטים גם נחשפים דרך, ובזכות, התהליך הזה, ולכן וגם תורמים להאצתו והנצחתו ברור שמי שמרוויח מהדחיסות והאפלה הכחנית לא ימהר לוותר אבל כדאי לזכור שאנשים צועקים יותר חזק ככל שהקרקע נשמטת תחתם מהר יותר אולי שאלת זמן תפוגתה המדוייק שייכת לשפה הדחוסה כי חלק ממה שמתפזר זה גם תפישת הדיוק המבוססת על הפרדה חדה בין העצם לסביבה בגלל זה השפה עצמה נעשית פרדוקסלית במקומות ההם (לכן זה לא נכון לומר שאוטיסטים בוחרים או לא בוחרים לא לדבר אלא שאת מה שהכי אמיתי להם אין עדיין יכולת לומר) בשעון שמספר מתי זה יקרה המספרים מסודרים ברווחים הידועים רק בזמן שזה קורה אבל כמו שאתה אומר בהחלט אפשר לחוש בקצב הגובר
 
נכון רוב האוכלוסיה היא נוירו -טיפיקלית

כי אולי רוב האוכלוסיה איבדה את הדרך. צר לי שדברי הובנו כאילו אני רואה בבתי משהו עליון, לא זו הכוונה, זה שאני קוראת לה מלאכית זה כי ככה אני רואה אותה בעיניים שלי ולא כמשל למשהו עליון לא זו הכוונה. וכשאני כותבת "תיקון" זה לרוב במרכאות כי לא רק שאני לא חושבת שהיא פגומה אלא אני כועסת על כל ניסיון להראות אותה כפגומה. כמו שאמרת אני מסכימה איתך יש לה קסם מופלא והמון המון קשיים, ואני מצטערת אבל אני חושבת ולצערי גם נתקלתי באנשי מקצוע שחושבים במונחים של אנחנו ננרמל אותה. לא רוצה תודה רבה הילדה שלי לא צריכה נירמול, כל מה שהיא צריכה זה תווך עם האוכלוסיה הנירו-טיפיקלית, כי כפי שאמרת זה הרוב והרוב קובע את הטון, אבל אני מצפה גם מהאוכלוסיה הנ"ט להיות פחות יהירים, ולא לראות עצמה כעליונה. זו אחת הסיבות שאני מאוד לא אוהבת את שיטת ABA, זה מזכיר לי ניסיון לאילוף, ויסלחו לי מראש כל חסידי השיטה. למזלי בתי נמצאת בגן שבו "זורמים איתה" מגיעים אליה מהמקום שלה ולכן היא גם כל כך אוהבת את הצוות בגן ונכנסת בשמחה לגן מחבקת ומנשקת את הצוות, היא יודעת שמקבלים אותה כפי שהיא ולא מנסים לאלף אותה או להכריח אותה לעשות דברים שהיא אינה רוצה. לדוגמה, בתי עדיין לא מדברת, תחילה הייתי מאוד חרדה, תפסה אותי יום אחד אחת המטפלות שלה ואמרה לי אם תשחררי את הפחדים ותיהי קשובה אליה תראי שהיא אומרת ללא מילים הרבה מעבר למה שנדמה לך, וזה נכון אוי כמה שזה נכון. היא הוסיפה ואמרה, יש הרבה ילדים שמדברים בגן אבל היא מדברת הרבה יותר מהם, היא אומרת הרבה יותר ממה שהם אומרים, בדרך שלה רק צריך ליהיות קשוב לה. שלומית נסי להבין את מה שאני מנסה להגיד ולא להיתפס לכל מילה בנפרד. לרגע לא הוצאתי אותה מההגדרה האנושית להפך היא הרבה יותר אנושית מאלו המחשיבים עצמם אנושיים. כשאני משתמשת במילים של מלאך, לתקן ועוד, אלו מטאפורות בלבד. אם דברי פגעו כאן במישהו אני מצטערת, אבל זו דעתי זכותכם לקבל וזכותכם שלא, אבל שוב לא באה לפגוע באף אחד
 

schlomitsmile

Member
מנהל
רוב האוכלוסיה נ"טית כי כך הם נולדו לא כי הם איבדו את הדרך
מסכימה מאד עם המטפלת- יש שפה ללא מילים ובטח שנירמול אנשים הוא מסוכן ולא מוסרי. אני לא נתפסת לכל מילה שלך בנפרד- גם כאן את כותבת "היא הרבה יותר אנושית מאלו המחשיבים עצמם אנושיים" אני מציעה לוותר על המדרג. היא לא יותר ולא פחות אנושית מהם, אלא אחרת. הם לא צריכים לתקן את עצמם ולהיות כמוה, וגם היא לא זקוקה לתיקון ונירמול. האהבה שלה לא יותר נפלאה משל נ"ט, וגם לא פחות.
 
טוב בואי נתחיל שוב מהתחלה

אני מסכימה איתך היא לא יותר ולא פחות היא אחרת. לגבי הם לא צריכים לתקן את עצמם, יש לי היסתייגות כי אני בכל זאת חושבת וגם נתקלתי, שוב נתקלתי באנשים שחושבים שיש לעשות הכל על מנת "לנרמל" את האס"ים, כמה שיותר, אפילו כאן בפורום קראתי במספר מקומות, עד כדי כך שישנם כאלו המוכנים לנסות כל דבר על ילדיהם על מנת שידמו לנ"ט יותר ויותר. שוב את יכולה להסכים ואת יכולה שלא, אני לא אומרת שמישהו צריך תיקון, אני אומרת שדווקא בקרב הנ"ט יש כאלה שחושבים שצריך לתקן את האס"ים. לגבי האהבה אני לא מסכימה איתך, האהבה שלה נטולת אינטרס אהבה אמיתית כנה טהורה זכה תראי את זה איך שאת רוצה. היום הילדים הרבה יותר אינטרסנטים דבר שלא קיים בקרב האסי"ם. שוב יש כאן בעיה של תקשורת כמה שזה נשמע סרקסטי, אני לא מצליחה להעביר לך ב-100% את מה שאני רוצה יתכן והיינו יושבות פנים מול פנים ומדברות הייתי מצליחה להעביר לך קצת יותר מהתחושות שלי.
 

nofaritrit

New member
אני לא חושבת

שמשהו לא בסדר בהתבטאות שלה ואני יכולה להבין אותה לגמרי. היא אכן יותר אנושית מהרבה כאלו שמחשיבים את עצמם אנושיים. וכשנמצאים בעמדת נחיתות הרבה מן הזמן , אמירה כזאת היא כל כך הגיונית ואנושית בעיני גם אם היא מבטאת כעס (מוצדק מאוד אגב) בעיני. חייב להיות כעס על מה שקורה כדי שדברים יתחילו להשתנות.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
לא אמרתי לא בסדר
זה שאני רואה את הדברים קצת אחרת ממנה, לא אומר שאני נותנת לה ציון "לא בסדר". אני לא מאמינה בלעקם הפוך ממה שעכשיו עקום כדי שיהיה ישר. זו אכן תגובה טבעית לכעוס ולהחזיר באותה מטבע, אבל אם אני חושבת על זה בשקט, אני פשוט מוותרת על ה"מטבע" הזה. בעיניי כולם אנושיים באותה מידה, גם הטועים.
 

abashel13

New member
הדבר היחיד שנעלה מכל השאר במציאות שלנו הוא

אהבה... היכן וכאשר מתנסים באהבה מתנסים בהתעלות ואני מציע לעצמי להרחיב תמיד את ההתנסות שלי באהבה...
 
למעלה