מה נכון בלהסתובב

[אמא של המלאכית]

כמה שזה נכון

את יודעת בימים שלא טוב לי ואני חסרת אנרגיה, אני ניגשת למלאכית שלי מספיק לי חיבוק קטן והכל משתנה הכל מתגמד ואני נשבעת לך זו לא קלישאה היא משרה עלי אווירת רוגע שלווה, שאני לא מקבלת משום מקור אחר, וכן אני מאמינה בזה שהיא מלאכית שנשלחה אלי זה לא במקרה במיוחד שאני נקלטתי איתה להריון לאחר קשירת חצוצרות, שעל פי דברי הרופאים בבית החולים מדובר ב- .5% מכלל האוכלוסיה בעולם שנקלטות להריון אחרי קשירת חצוצרות, לא הייתה כאן שום טעות של הרופאים במהלך הניתוח לקשירת החצוצרות, פשוט בבדיקה התגלה שהחצוצרה עשתה מעקף טיבעי. אז אני שמחה שזה מה שקרה כי קיבלתי מתנה ענקית מלמעלה, מלאכית קטנה ששובה את הלבבות של כל מי שפוגש אותה. תהני מהמלאך שלך ותשמרי עליו מכל משמר

 

[schlomitsmile]

אני חושבת שזה נכון לגבי כל הילדים מעבר ליחסי הורה-ילד, יש גם קטע של אדם לאדם. גם "אם אתה רוצה להבין אוטיסט אז תתאהב בו" נכון לדעתי לכל אדם, לא רק אוטיסט. מה שכן, כמו בהרבה דברים אחרים, העוצמה חזקה יותר כשמדובר באוטיסט.

 

[אמא של המלאכית]

לזה אני מתכוונת

לפעמים יש לי רגשי אשמה כלפי ילדי האחרים, אומנם אני לא נותנת להם לחוש בהעדפות שלי כלפיה כי באמת אני מאוד אוהבת אותם אבל, אולי אני חשה שלקבל ולתת להם אהבה זה כלכך מובן מאילו וכשהיא מחבקת ומנשקת אותי זה משהו אחר, זה לא מובן מאילו זה הרגשה של עשית לי משהו טוב ולכן מגיע לך החיבוק והנשיקה. את יודעת הילדים היום הם כל כך אינטרסנטים, אז כשהאחרים אומרים לי אמא אני אוהב/ת אותך ומחבקים ומנשקים, אני כמעט בטוחה שאחריה תבוא גם בקשה, איתה זה אחרת אין אינטרסים זה אהבה נטו

 

[schlomitsmile]

זה שקל להם יותר לומר שהם אוהבים אותך ושאולי לפעמים הם אומרים זאת כדי לרכך את לבך ולקבל ממך משהו, לא מקטין מעצם אהבתם אלייך ובכלל. רגשי האשמה האלה מוכרים לי מאד- אני חווה אותם כלפי הפשוש המתוק והסופר-נ"ט שלי. מרגישה שבגלל שהוא בתדר שונה ממני (מהיותי אשת אמצע) קשה לי יותר להתחבר אליו. לא שאני אוהבת אותו פחות, אבל ברמה של אדם לאדם החיבור מסובך יותר, לא זורם כמו עם שני האחים הא"סים והאח הכנראה ילד אמצע. אבל זה לא כי הם יותר נפלאים ממנו (אגב- אם מדברים על אהבה זכה: הילד הזה כשהיה ממש קטן, נהג לומר לי כשהלכנו ברחוב:"אמא, תראי את הילד הזה- אני אוהב אותו!" כך על כלמיני עוברים ושבים שמעולם לא פגש), אלא פשוט כי לי יותר קל להתחבר בגלל הקירבה בין התדר שלהם לשלי. ולכן רגשי האשמה... אגב- כמה שננסה להסתיר מה"אחים של" את רגשותינו, אני בספק אם יש לנו סיכוי להצליח. לילדים, לא רק א"סים, יש אנטנות רגישות מאד, במיוחד במה שנוגע להוריהם ורגשותיהם כלפיהם.

 

[abashel13]

"אם"

אם אתה רוצה להבין אוטיסט אז תתאהב בו אחרת פשוט חבל על הזמן שלו ושלך

 

[abashel13]

הסופים מסתובבים נגד כיוון השעון

כמו כדור הארץ, ותנועת השעון היא מדידה של סיבוב כדור הארץ בשיטה השישונית... (מתמיטקה על בסיס 12) כמי שעסק בסוג ריקוד זה ואף לימד אותו לפני הרבה שנים אני יכול להוסיף על מה שכבר כתבו כאן שאכן כיווני הסיבוב יוצרים אפקטים שונים ובאופן טבעי ילדים ובעלי חיים מאזנים את עצמם לא פעם ע"י סיבוב סביב הציר של עצמם וכמעט בכל הריקודים התרבותיים סיבוב סביב הציר העצמי או במעגל סביב ציר גיאמטרי חיצוני הם לחם חוק... כשבני היה מסתובב בחצר שעות ומקיף את הבית הרבה בטרם אובחן תמיד ראיתי זאת כמעשה שנועד לאיזון עצמי ואינטואיטיבת הבנתי שהילד מצא דרך לאזן את עצמו ומכך הסקתי שמה שאני למדתי ממיסטיקנים סופיים הוא יודע באופן אינטואיטיבי ואף עם היה מגיע גדול חוקרי הנפש ומסביר לי שאפשר ללקרוא לזה חזרתיות כפייתית כפי שאכן קוראים לזה הייתי מפנה אותו לסיבוב כדור הארץ החוזר על עצמו ומחזיק באיזון רפטטיבי את כולנו כולל מלומדי פסיכולגיה ופסיכאטריה למיניהם... חחח... אינני פיסקאי על כן לא אסביר את הספירלות הקוסמיות השונות למעט העובדה שהסיבוב נתמך ע"י 2 שדות כוח ידועים - הכוח האלקטרומגנטי וכוח הכבידה... לאותם סופים יש עוד טכניקה הנקראת זיכר(כ עם סגול) שהיא חזרה מעגלית וקצבית על שמות אלהים תוך כדי ספירת מספר הפעמים שבהם המתרגל חוזר על אותו שם. טכניקה דומה שימשה גם מקובלים כמו אבולעפיה ותלמידיו שטענו שהגיה מעגלית של שמות אלהים מביאה אותם למצב תודעה שונה ובעזרתו הם יכולים לקרוא מציאויות מתהוות וכיו"ב.

 

[ענתנוי]

הקבלות?...

מניסיוני, תנועה נגד כיוון השעון עוטפת אותי באהבה - אני מניחה שאפשר לתרגם את זה לעליה ברמת המודעות העצמית, ומעבר למצב תודעה שונה, "גבוה" יותר. אני בדרך כלל מסתובבת הפוך, כי הבעיה שלי הפוכה - אני נמצאת כל הזמן במצב תודעה שונה ומתקשה להתחבר למציאות המוחשית, לתפקוד "נורמלי". בשפה שלי : אני חיה "בזמן חלום" ולא "בזמן שעון".

 

[nofaritrit]

זמן חלום זה מושג שאני מאוד אוהבת

בפסיכולוגיה תהליכית מינדל מדבר המון על הגופחלום, שזה צרוף של הגוף והחלומות שלנו בלילה וגם מהחלימה שקורית כל הזמן ברקע ומנהלת אותנו. רובנו לא מודעים אליה. אני לומדת ממה שאת כותבת ואחרים כאן על כל שהמציאות הלא מודעת הזאת היא החיים של האוטיסטים והיא שקופה עבורם, הם לא צריכים להגיע אליה אלא כבר נוכחים בה.

 

[nofaritrit]

קצת אוטיסטים הסופיים האלו לא..

תודה על ההסבר המעניין... אולי אלך ללמוד את זה באחד הימים.

 

[abashel13]

כל המיסטיקנים בכל הזרמים השונים

ועיסוקם בשינוי מצבי תודעה באמצעות טקסים איזה שלא יהיו טוענים לנסיון להשיב לעצמם כישורים טבעיים שבתרבות הכללית הולכים לאיבוד ומאחר ואכן אפשר למצוא מקבילות לכישורים האלה אצל אוטיסטים אפשר לומר שאוטיזם הוא מצב תודעה בלתי רגיל... גם המיסטיקנים זוכים ליחס לא אוהד במיוחד מצד הכלל ולא מעט מהם בילו את חייהם בבדידות מזהרת עד כדי אי יכולת לתקשר עם הסביבה.... מצב דומה של בני אדם בעלי יצירתיות אהבה וחכמה ללא עוררין שאינם מתקשרים עם סביבה שאינה מתקשרת איתם. מאחר ואני אישית אמון על פרקטיקות מיסטיות למינהן לא מצאתי אף פעם קושי מיוחד לתקשר ולהיות הדדי לבן שלי וגם הוא לא.

 

[אמא של המלאכית]

אז אני יכולה

להרחיק לכת ולהגיד שהם ה" נורמאלים" ולא אנחנו, כי אנחנו איבדנו משהו בדרך, משהו עם החיבור האמיתי שלנו לטבע לאמת אנחנו חיים במעין שקר במשהו שהוא לא טיבעי לנו ולגוף שלנו ואילו הם הילדים שלנו הם חיים במציאות הנכונה, מדובר במציאות שאנחנו, רוב האנושות, איבדה אותה ואת הדרך אליה לא מצליחים להבין, חלקנו מפחדים, ולכן מנסים בכל כוחנו לשנות אותה וזה במקום לנסות ולהתחבר אליה וללמוד ממנה. אם נחשוב נכון, וכולנו נדבוק במציאות הזו ולא במה שנראה לנו הדרך הנכונה, אולי באמת אז תגיע שלווה לאנושות, כי כולנו נתחבר לאמת הפנימית שלנו, לטבע שלנו, ולא נעסוק בשטויות. זאת כמובן התובנות שלי בלבד אבל אני חושבת שזה נחמד אם אנשים יראו את הדברים בצורה זו ולא יחשבו שהילדים שלנו מוזרים, נחותים שצריך לתקן בכל מחיר. קודם נתחיל כל אחד ואחד לתקן את עצמו.

 

[abashel13]

לטעמי לתקן את עצמי זה תרבותי מידי

ועוד יותר תרבותי לתקן מישהו אחר... לא שאני נגד התרבות אך ברם אולם לקבל את עצמי כפי שהנני מספיק מכובד

 

[אמא של המלאכית]

הייתי מוסיפה ולקבל את האחר כמו שהוא

 

[schlomitsmile]

"נורמלי" אינו תו איכות

נ"טים הם הנורמלים במובן זה שזו הנורמה, רוב האוכלוסיה היא נוירו-טיפיקלית. בנאדם ובודאי רוח האדם, אינם חפץ, לכן המונחים לקוי/תיקון לא נראים לי אישית מתאימים. כולנו צריכים ללמוד, כולנו צריכים לאהוב- את עצמנו, זולתנו (ובעצם אין כ"כ הבדל). לכולנו גם יש קשיים, כאלה ואחרים, וכדאי שנכיר גם בהם, נשמע מוזר לחשוב על לאהוב אותם, אבל זה לא בלתי אפשרי, גם כשמדובר בקשיים מרים, וזה לא אומר להתקע איתם, בדיוק להיפך. מתוך החיבוק של הקשיים (שלנו ושל ילדינו) אפשר לצמוח. אני תמיד חושבת בהקשר זה על איימי מולינס http://www.ted.com/talks/aimee_mullins_the_opportunity_of_adversity.html (אפשר לבחור למטה תרגום לאחת מ 31 שפות, ביניהן גם עברית). מה שאני מנסה לומר, הוא שאני לא רואה בילדיי האוטיסטים פגומים בשום אופן, אבל גם לא האדם העליון, מלאכים או משהו כזה. הם בני אדם. יש להם קסם מופלא, וגם קשיים עצומים, אלה גם אלה נובעים מהאוטיזם שלהם. ההוויה האנושית היא מספיק רחבה ועמוקה כדי לכלול בתוכה כלמיני בני אדם, גם אוטיסטים, ואין צורך וגם לא נכון לדעתי, להוציא את האוטיסטים מההגדרה האנושית- לא כלפי מטה ולא כלפי מעלה.

 

[abashel13]

אכן

יש גם נ"ט קסומים ומופלאים והם בגדר אדם לא פחות... ונראה לי לעיתים שאנחנו נמצאים בכלל בתקופה בה הווית האדם מתרחבת והרשות לקבל פנים שונות ומגוונות יותר באופן פנימי וחיצוני אל הכלל האנושי צוברת תאוצה וייתכן שהשלב האבולוציוני האנושי הבא יהיה נסיון לאחדות של שונים. יש סימנים לתופעה וכן,גם אני לא הייתי רץ להכתיר אוטיסטים בכתר נעלה מהשאר... כמו שאומרים לא נעלה ולא נעליים... שונה כן, ירוד - לא, נעלה - לא.

 

[arana1]

התנועה לאחדות השונות היא לא השלב הבא

אלא מתקיימת כאבולוציה וכהיסטוריה וכאני לא יודע איך קוראים לזה מעולם ולעולם ובדיוק כמו בנושא הסיבוב שמי שישרשרה אותו כתבה שהוא מאפשר גם תנועות הפוכות כביכול אז הכיוון של האבולוציה היה ונשאר לא הגיוני זאת אומרת,כמה שאנחנו יותר מיוחדים ככה אנחנו יותר מאוחדים,כמה שאנחנו יותר שונים כך אנחנו יותר דומים... התנועה הזאת עומדת בניגוד להגיונות היותר כחניים ומטופשים שמבטאים שלבים התפתחותיים יותר ראשוניים ולכן תפישות פשיסטיות ומנרמלות עדיין מתקשות לתפוש אותה ולתמוך בה זו גם אחת הסיבות שהדיון כאן בנושא המלאכיות והנעלות של האוטיסטים נתקע תמיד באותו מקום פרדוקסלי בגלל שמה ש"מלאכי" באוטיסטים זה שהם לא חושבים שהם יותר או פחות או נעלים על אחרים(הרי חלק מהגדרת הלקות האוטיסטים זה "חוסר יכולת" של תפישות היררכיות,משער שאם מי שנחשבים בטעות לחוקרים היו קודם מציירים את המטרה ורק אחרי זה יורים אז הם היו מסוגלים להבין שאוטיסטים מחוננים ביכולת לתפישה לא היררכית ומה שהם מחשיבים כקללה זה בעצם ברכה) את זה הרי חושבים מי שמנסים לתקן אותם כל הזמן(שלפי דעת רוב האנשים בפורום הזה ובעולם לא רק הכרחי אלא עצם הניסיון לחלוק על כך נחשב לחוצפה וגסות רוח נוראית) אני מעולם לא נהניתי מזה שקראו לי מלאך והתייחסו אלי כאל מישהו שנחת מהשמיים או נולד בערוגת הכרוב שלומית צודקת,עדיף ונחוץ יחס אנושי,ענייני אלא שמצד שני יהיה לא נכון להתעלם ממהות המידע שהיחוס של מלאכיות מבטא ומלמד על אוטיזם זה קיים וזה אומר משהו ולא נכון ולא חכם לדרוס את זה רק בגלל שזה לא יפה לדבר ככה כי כולנו שווים וכולנו אותו הדבר(שזה משהו שכמובן נזכרים בו רק שמדברים על מעלות האוטיסטים ושוכחים מייד ברגע שמדברים על כמה הם דפוקים) לא נכון להתעלם מהזווית הזאת גם בגלל שהיא מהווה חלק מהגורמים לכך שאוטיסטים מבוזים ומנוצלים ונדרסים כשיגרה וזה במקרה הטוב שמישהו בכלל שם לב שיש שם בכלל בן אדם

 

[schlomitsmile]

מסכימה איתך לא נכון, לא מוסרי, מסוכן וגם ביזבוז משווע לאנושות להתעלם מהנגיעה הטבעית של אוטיסטים ברוחני שהוא גם הקונקרטי, בפלא החיים. ואני מוסיפה- לדעתי גם לא נכון להתעלם מהקשיים שגם הם חלק מהאוטיזם.

 

[אמא של המלאכית]

את מבינה שהאשמה היא בחוסר היכולת

שלי להעביר לך את תחושותי. גם אני חושבת שהאוטיסטים הם יותר רוחניים ובשל הסיבה הזו כך אני חשה יש משהו טהור מעין הילה סביבם. רוב האנשים רחוקים מרוחניות וככאלה הם רואים באנשים יותר רוחניים זן מוזר. תראי דוגמה למה האנשים הדתיים יותר קל להם לקבל (ולא אני לא דתית) את האוטיסטים. כשאיבחנו את הבת שלי נברתי גם באספקט הדתי רוחני של העניין ושם נאמר כי החפץ חיים (שנחשב עילוי בזמנו, אחד מגדולי ישראל בתחום הדת) היה עומד מפאת הכבוד כאשר היה ניתקל באוטיסטים וזאת מפאת רמת הרוחניות הגבוהה שלהם. אולי אני טועה ואולי לא אבל אי אפשר שלא לתהות כאשר אני רואה את בתי שוכבת על הגב ומסתכלת על התקרה בנקודה מסויימת ומתגלגלת מצחוק, אני מאמינה שהיא רואה יישות, משהו שאני לא רואה משהו שעושה לה טוב וגורם לה לצחוק. דרך אגב תגובה זו יכולה להימשך גם מעל 10 דקות. ונכון באיבחון שעשו לה שאלו אותי האם קורה שהיא צוחקת ללא סיבה, כלומר זה חלק מהתכונות שמקטלגות אותה מחוץ לנורמה, ולמה כי שוב זה משהו מעל היכולת שלנו לראות ולכן זה לא קיים. ואילו בעיניי זה הגיוני, ואפילו מאוד נחמד לראות תינוקת בת 2.5 מתגלגלת מצחוק וכן בעיקר בגלל הדברים האלו יש לה המון קשיים ותסכולים אבל ביחד ננצח.

 

[nofaritrit]

גם אני מאמינה

שיש נשמות שהן בפרוש בדרגה רוחנית גבוהה יותר מן השאר וברמת התפתחות גבוהה יותר. אני לא יודעת מי הם והאם זה כל האוטיסטים וכדומה. .. ואני מסכימה איתך. אני זוכרת שנאמר לי ע"י רב מסויים שהילד שלי עושה תיקון עבור נשמות אחרות והוא לקח את זה על עצמו . הוא אמר לי שבתור אמא זה קשה אבל שזאת גדולה של נשמה לעשות את זה. בכל אופן אני לא מהאנשים שמאמינים שאנחנו רק מוח או גוף ובחלט יש אנשים עם רמת תודעה גבוהה יותר.

 

[schlomitsmile]

איזו אשמה?

אין שום אשמה, ואני מבינה אותך מצויין

הנה שיר שכתבתי פעם על ה

שלי, אפרופו רוחניות ואוטיסטים http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=647735 כל מה שניסיתי לומר, הוא שלהבנתי לא נכון וגם לא טוב עבור האוטיסטים, להפוך אותם למעין גורו. הם בני אדם ככל אדם, לא נשגבים יותר ולא מקולקלים. כשאת מעלה אותם על נס, את בעצם עושה אותו דבר כמו אלה שנגדם את ואני מתקוממות, הטוענים שהם מקולקלים, רק בכיוון ההפוך. מסביב לכל אדם יש הילה, אוטיסטים אולי יכולים לחוש בה יותר מנ"טים.