טני אדבר מהנקודה הרגשית, פשוט
אשים בצד את השיקולים הכלכליים שלך ושלו. את צריכה לזכור דבר אחד - שהוא אמור לפרנס את הילד הזה, כך שאפילו אם הוא יבחר שלא להיות בתמונה פיזית, הוא יצטרך לשלם מזונות עבור הילד הזה. יש לי סיפור קטן לספר לך. על חברה טובה שלי, שהיתה גם בהריון מחבר, בגיל 28 שנה, והיא העלתה גם את החששות הללו שלך, שהיא לא תסתדר, ומה יהיה ומה יהיה. והיא עשתה הפלה. לא רוצה לספר לך על הגהינום שהיא עברה, וכמובן הסביבה החברית התומכת עברה איתה. אבל, מה שאני כן רוצה לספר לך, שלאחר שהיא השתקמה נפשית, היא בכל זאת עשתה מעשה, ובפעם השניה שהתפקשש לה, היא השאירה את ההריון והיא מאושרת עד השמים. נכון שקשה לה כלכלית, ונכון שיש ימים לא קלים עם הילד, אבל היא המאושרת באדם, ולהשוות אותה עם התחושות שלאחר ההפלה ואחר הבאת העולם שמיים וארץ (דרך אגב - שני ההריונות מאותו האב, זה לא חוסר אחריות מצידה. זה חוסר אחריות מצידו, שכשהיא העזה ועשתה מעשה - לאחר 7 שנים ביחד - הוא קם ועזב וניתק). בקשר למצב כלכלי. מצב כלכלי משתנה לרעה, כשלא מחשבים נכון את ההוצאות מול ההכנסות. תקחי את ההכנסות שלך בזמן אמת - מול ההוצאות שיש לך היום. תנסי לברר - על אמת - מהן הוצאות שוטפות שנדרשות, כאשר מתקיימים מ- X משכורת ותעשי את החישובים שלך. לצערי, אני מכירה הרבה נשים שההורים לא יכולים לתמוך בהן רגשית וכלכלית, והן מוצאות כבר את הכתובת המתאימה. יש פתגם האומר "כשהתלמיד מוכן - המורה מגיע". את שואלת אלו חיים יהיו לילד שלך בנסיבות הללו? תפקחי את העיניים תסתכלי סביב, - אבל על אמת - תסתכלי, על מציאויות שונות, תקראי עיתונים - על זוגות נשואים, שמביאים ילדים לעוני וחרפה, שחיים בחיים ללא חיים, אבל בכל זאת ממשיכים להביא ילדים, הם לא עוצרים לשאול - את השאלה הזו. שהיא שאלה מאוד חכמה. אבל, כנראה הצורך הזה בהבאת ילדים יותר חזק מהשאלה הזו. בשורה התחתונה - תשקלי את כל האפשרויות העומדות בפניך. תכנסי פנימה פנימה לתוך תוכך ותשאלי את עצמך - אם לאחר אקט כזה תוכלי לחיות בשלום עם עצמך. ואם כן - בהצלחה. ותדעי - שכל החלטה שתקחי, לקחת לאחר שבדקת את כל האופציות שעומדות בפניך, ופעלת ממקום של טוהר ורוח ולא של חומר. ב ה צ ל ח ה ב כ ל ה ח ל ט ה ורד
