מה לעשות?

מה לעשות?

אני סטודנטית רווקה בת 28, אין לי עבודה קבועה,ואני בקושי רב מממנת את לימודי ואת חיי . גילתי היום ששבוע לפני שנפרדתי מהחבר נכנסתי ממנו להריון. עכשיו אני בשבוע הרביעי...ושוקלת מה לעשות. מה דעתכם?
 
אוייש... קודם כל../images/Emo24.gif../images/Emo23.gifענק

קודם כל... מצב לא קל... אני זוכרת את עצמי במצבך לפני ארבע ומשהו שנים. חסרים המון המון פרטים בסיפורך. השאלה הגדולה מכולן: האם את מרגישה בלב שאת מוכנה לתינוק? (מעבר לעובדות בשטח שאין כסף וכו'). האם תהיה עזרה כלשהי (אפילו ריגשית) מהמשפחה? האם את בכלל בנויה להיות חד הורית?? אני רואה סביבי אמהות רבות שברור לי שלא היו יכולות להיות חד הוריות. קשה להן לתפקד לבד, הן חייבות עוד מישהו לצדן (בן זוג) כדי להתחלק וגם כדי לקטר. השאלה הענקית שאת שואלת- רק את יכולה לענות עליה. את חייבת לדעת שאם כן תבחרי להמשיך, חייך ישתנו לחלוטין. לא בטוח שתוכלי להמשיך בלימודים (אלא אם כן תהיה עזרה כספית מאיפשהו). יש לי שאלה אלייך: אם היית בת 35 באותו המצב, היית מפילה? אני אבקש מחברה טובה שגם היא היתה במצבך להיכנס ולהגיב. אני, לדוגמא, עברתי את אותו הסיפור ממש ולמרות השוק המוחלט- נקשרתי לתינוקת שלי מהרגע הראשון ולא יכולתי לדמיין שום אופציה אחרת.
 
קראו לי אז באתי ../images/Emo13.gif

מתלבטת יקרה, קודם כל, תנשמי עמוק, תחשבי... תירגעי... תתמוגגי לרגע אחד מהפלא הזה שצומח בך. דבר שני, אני יכולה לספר לך שגם אני הייתי במצבך לפני (וואו) 18 חודש. תבור שלי בן תשעה חודשים עכשיו, לא מזמן התחיל לזחול
לא מצאתי עבודה, לא היה לי כסף לשכר דירה, וכל המשפחה רחוק בישראל (אני גרה בארה"ב), לא היתה לי שמץ עזרה, הייתי לבד לבד לבד, ואבא שלו לא רצה להיות בסביבה מסיבותיו שלו. יש לי המון מה להגיד לך חמודה, אבל בינתיים אני שולחת לך חיבוק אחד גדול, המון כוח, ושתדעי שרבות וטובות מאיתנו היו במצבך, ושהעולם ללא אבא הוא ממש, אבל ממש לא שחור כמו שמנסים להראות אותו. כמו שחגית כבר כתבה לך, את צריכה לעשות חושבים עם עצמך, האם זה מה שאת רוצה? האם את מסוגלת? יש את הפן הכלכלי יש את הפן הרגשי את הפן המשפחתי את הפן האישי ויש את הסיפוק והאושר הבלתי ניתנים לתיאור ביום שהפיצי שלך מחייך אלייך, או ברגע שמניחים אותו עלייך והוא מתחבר ויונק... לא הייתי עושה כל בחירה אחרת לא הייתי יכולה לחיות עם עצמי אני חד הורית, גאה ומאושרת. אם יש משהו שנוכל לעזור לך, נשמח. את מוזמנת לשתף בהתלבטויות ולשפוך את שעל ליבך.
 

m i c h a l i

New member
מצטרפת אליכן בנות ../images/Emo24.gif

ואני כל כך שמחה עדי ששמת את הפן הכלכלי בראש... אם נשים לרגע את הרגשות בצד, רק לרגע, ונהייה קצת מעשיים.. ילד כרוך בכל כך הרבה כסף: בגידול,בחינוך ובצרכים. אם לא תמצאי עבודה במהרה המצב לא יהיה קל ( והוא קשה מלכתחילה). את צריכה לקחת בחשבון שאולי לא תמצאי עבודה קבועה במצבך הנוכחי. אין ספק שיש להשקיע הרבה מחשבה בעיניין...נשמח לעזור לך ככל שנוכל מקווה שתגיעי להחלטה הנכונה לך ולעובר שבבטן.
 

בטיה

New member
הפלה או שאת תפלי

אין לך כל אפשרות אחרת מאשר לעשות הפלה. אם לא תעשי הפלה החיים שלך יהרסו. להיות אם חד הורית תוכלי תמיד להיות. בגיל שלך לא בוער כלום. רק דתיות ינסו לשכנע אותך כמה נפלא וכמה חשוב ללדת אבל מה ההמשך? תגשי לועדה ותוך שבועיים את משוחררת מהסיוט. אל תנסי לחשוב אפילו אחרת. עצות ממי שבפנים לא יתרמו לך כי השמחה לאיד גדולה.
 
בטיה, הגזמת לגמרי../images/Emo46.gif../images/Emo31.gif

אני לא עשיתי הפלה וחיי לא נהרסו- רק להיפך!! (והייתי צעירה יותר מהמתלבטת שיש לנו עכשיו). אינני דתיה וזה בכלל לא קשור. אני נקשרתי לילדה שלי מהשנייה שידעתי על קיומה בבטן ולא יכולתי לתאר שום אופציה אחרת. הדילמה היא קשה ומסובכת, אבל לקבוע שחייה יהרסו ו"שלא תעיז לחשוב אחרת"?? את מגזימה כרגיל ומנסה לעורר פה פרובוקציות. על איזו שמחה לאיד את מדברת? ובאיזו חוצפה את קוראת להריון- גם אם אינו רצוי- "סיוט" ??!!. אני מקווה שהכותבת בחרה בדרך ההגיונית והחכמה והיא מתעלמת מהודעתך!!
 
דרך אגב,

גם מבחינתי ההריון הוא סיוט שלא מהעולם הזה, אבל זה עדיין לא השיקול המכריע לעשות הפלה.
 
מצטרפת ../images/Emo31.gif

מה פשר הקיצוניות הזאת? אני חילונית, אפילו אתאיסטית, אבל אי אפשר להתעלם לחלוטין מהעובדה שעובר זה חיים. אפשר להתווכח על חשיבותם של החיים האלה, אבל להפיל עובר זה לא כמו לנגב אבק. אני עצמי ילדתי בגיל 20 כתוצאה מפנצ'ר, ושום דבר לא נהרס לי. אמנם לא היה קל, אבל היום אני בת 32 ואני מאושרת, יש לי עבודה טובה, בן זוג נהדר, בית חם, ויש לי גם ילדה יפיפיה, מקסימה וחכמה בת 12. רק לחשוב שיכולתי להרוג אותה בגלל עצות נחרצות של אנשים, שלא מבינים שכל אחד זה משהו אחר.
 

mmmmmmmmmmmm

New member
תגובה

חמודה, לא כולם מסיימים כמוך ולא צריך לשפוט דעות של אנשים זאת דעה לפי דעתי אוביקטיבית לגמרי אל תשכחי שלמטבע יש 2 צדדים
 
אני לא שופטת דעה

להפך, אני שופטת עמדה שלא נותנת סיכוי לשום דעה אחרת. כמו זו שהביעה הבחורה שהגבתי לה. נחרצת, קיצונית, חושבת שהיא יודעת הכל. כך לא מביעים דעה, כך קובעים אמת אבסולוטית. ואין כזו.
 

danayhav

New member
כדאי לך ליקרוא !!! מניסיון אישי....

אם תחליטי לא לעשות הפלה זוהי החלטה שלך ושלך בילבד לעולם אבל לעולם ותיזכרי טוב אל תבקשי תמיכה ומזונות ממי שניכנסת ממנו להריון כי הוא ישנא אותך ואת הילד כל החיים, אלא אם כן זה יהיה מרצונו הטוב כי ככה גברים בנויים ושום בית מישפט לא ישנה את זה אז שימי לב טוב טוב אם תחליטי על מהלך כזה כי אז לא תוכלו לחיות בשקט כי הוא לעולם לא יכיר בכם. אז אל תעשי את זה אם זה הכיוון. בהצלחה עם מה שלא תחליטי.!
 
מסכימה עם הבנות..

שאומרות לך לעשות רגע חושבים לפעמים עושים דברים שמצטערים עליהם אחר כך, ולא חשובה מהי ההחלטה.. בהצלחה...
 
עוד פרטים

תודה על התגובות עוד כמה פרטים חשובים... אני חושבת שיהיה לי מאוד קשה להיות אם יחידה (מאחר וגדלתי עם אם גרושה ) והאקס לא מוכן להכנס בכל צורה שהיא לתמונה .הוא חושב שאני צריכה להפיל,כמו דעתם של שאר בני משפחתי. המצב הכלכלי ישתנה רק לרעה והורי אינם יכולים לתמוך בי.רק ריגשית. אני צמחונית וערך החיים הוא ערך קדוש בעיני ..אך אילו חיים יהיו לילד שלי בנסיבות אלו??
 
טני אדבר מהנקודה הרגשית, פשוט

אשים בצד את השיקולים הכלכליים שלך ושלו. את צריכה לזכור דבר אחד - שהוא אמור לפרנס את הילד הזה, כך שאפילו אם הוא יבחר שלא להיות בתמונה פיזית, הוא יצטרך לשלם מזונות עבור הילד הזה. יש לי סיפור קטן לספר לך. על חברה טובה שלי, שהיתה גם בהריון מחבר, בגיל 28 שנה, והיא העלתה גם את החששות הללו שלך, שהיא לא תסתדר, ומה יהיה ומה יהיה. והיא עשתה הפלה. לא רוצה לספר לך על הגהינום שהיא עברה, וכמובן הסביבה החברית התומכת עברה איתה. אבל, מה שאני כן רוצה לספר לך, שלאחר שהיא השתקמה נפשית, היא בכל זאת עשתה מעשה, ובפעם השניה שהתפקשש לה, היא השאירה את ההריון והיא מאושרת עד השמים. נכון שקשה לה כלכלית, ונכון שיש ימים לא קלים עם הילד, אבל היא המאושרת באדם, ולהשוות אותה עם התחושות שלאחר ההפלה ואחר הבאת העולם שמיים וארץ (דרך אגב - שני ההריונות מאותו האב, זה לא חוסר אחריות מצידה. זה חוסר אחריות מצידו, שכשהיא העזה ועשתה מעשה - לאחר 7 שנים ביחד - הוא קם ועזב וניתק). בקשר למצב כלכלי. מצב כלכלי משתנה לרעה, כשלא מחשבים נכון את ההוצאות מול ההכנסות. תקחי את ההכנסות שלך בזמן אמת - מול ההוצאות שיש לך היום. תנסי לברר - על אמת - מהן הוצאות שוטפות שנדרשות, כאשר מתקיימים מ- X משכורת ותעשי את החישובים שלך. לצערי, אני מכירה הרבה נשים שההורים לא יכולים לתמוך בהן רגשית וכלכלית, והן מוצאות כבר את הכתובת המתאימה. יש פתגם האומר "כשהתלמיד מוכן - המורה מגיע". את שואלת אלו חיים יהיו לילד שלך בנסיבות הללו? תפקחי את העיניים תסתכלי סביב, - אבל על אמת - תסתכלי, על מציאויות שונות, תקראי עיתונים - על זוגות נשואים, שמביאים ילדים לעוני וחרפה, שחיים בחיים ללא חיים, אבל בכל זאת ממשיכים להביא ילדים, הם לא עוצרים לשאול - את השאלה הזו. שהיא שאלה מאוד חכמה. אבל, כנראה הצורך הזה בהבאת ילדים יותר חזק מהשאלה הזו. בשורה התחתונה - תשקלי את כל האפשרויות העומדות בפניך. תכנסי פנימה פנימה לתוך תוכך ותשאלי את עצמך - אם לאחר אקט כזה תוכלי לחיות בשלום עם עצמך. ואם כן - בהצלחה. ותדעי - שכל החלטה שתקחי, לקחת לאחר שבדקת את כל האופציות שעומדות בפניך, ופעלת ממקום של טוהר ורוח ולא של חומר. ב ה צ ל ח ה ב כ ל ה ח ל ט ה ורד
 
יש לי הערה לגבי מה שורד כתבה

לגבי העובדה המישפטית שהאב חייב לשלם מזונות גם אם אינו בתמונה... אז כן, חוקית-מישפטית זה נכון. אבל לדעתי לא נכון לעשות את זה. קרה לכם הריון לא מתוכנן והוא אומר לך מהרגע הראשון שהוא לא רוצה כלום עם הילד. לדעתי עלייך לכבד את רצונו ולהניח לו. לעשות את שיקולייך הכלכליים בלעדיו בתמונה. פשוט נראה לי מוסרית לא נכון לכפות אבהות על מישהו. יצא שביולוגית ההחלטה אם לשמור תינוק או לא היא בידנו ולא בידי האבות לעתיד, אבל תארי לך שזה היה ההיפך?? את בטח לא תרצי שיסתובב לו מישהו בעולם הזה , אבא בעל כורחו, שינטור טינה לך ולילדך על שהכרחתם אותו, אמנם בעקיפין אבל לטווח ארוך של 18 שנה, להיות בתמונה. הזיכרון של רצח הודיה קדם ז"ל טרי מדי, גם לפניו חשבתי שלא נכון לכפות אבהות על מישהו שאומר לך חד משמעית ומההתחלה שאינו מעונין. אם את רוצה לדבר את מוזמנת לשלוח לי במסר את המספר שלך
 

m i c h a l i

New member
לא מסכימה איתך חגית

נכון שהיא צריכה לעשות את שיקוליה הכלכליים בלעדיו אבל מכאן ועד לטענה שזה לא מוסרי לדרוש ממנו מזונות ... קצת מוגזם לא מוסרי? היה צריך לחשוב על זה לפני שקיים יחסים ללא הגנה כמובן שהאחריות חלה על שניהם. הוא בחר לא להיות חלק מזה ויש לציין לטובתה שהיא יידעה אותו ( יש כאלה שפוסחים גם על זה). אני חושבת שיש מקום לשבת ולשוחח על העיניין. לשבת איתו ולשוחח על ההחלטות שיש לקחת ( לכאן או לכאן) ולנסות להגיע לאיזושהיא הסכמה או פשרה. אני יודעת שזה לא פשוט אבל מי אמר שלגדל ילד זה קל? לפעמים זה קשה מההתחלה מקווה שעזרתי
 
כמובן שחסר לנו פרט קטן ופרטי

שאני לא מצפה מהמתלבטת לשתף אותנו בו... לא זוכרת שהיא אמרה שקיימו יחסים ללא הגנה כך שהוא ידע שזה עלול לקרות. אני יודעת שאני נכנסתי להריון אע"פ אמצעי מניעה. זה לא שהצד השני היה חסר אחריות ומודע להריון אפשרי. וכן, אני עדיין חושבת שלא נכון להפיל על בחור בתחילת חייו ילד שאינו רוצה והוא הוגן מההתחלה ואומר את זה. יש כמובן הסיכוי שכשיהיה ילד מוחשי, האבא ייקשר אליו וישמח בו. או שינטור לו טינה ויראה בו גורם שהכשיל את חייו. אל תשכחו את הפרשייה שהסעירה את המדינה לפני שנה. אב בעל כורחו שרצה להעניש את האמא שעשתה לו את זה. לצערה, רק היום היא יודעת שעשתה טעות שכפתה עליו.
 
למעלה