ישנו פן נוסף שלא העלו כאן
האי אני אם חד הורית מהפריות מבחנה וללא אב לילד. תמיד חושבים על פרנסת הילד וכלכלתו. אך ישנו פן נוסף שכולם דוחקים מהמחשבה... לבן שלי התגלו בעיות התפתחותיות שהוא נולד איתן אך זה יצא "לאור" בגיל שנה ועשרה חודשים ואובחן לראשונה בגיל שנתיים וארבעה חודשים. אני רצה מאבחון לאבחון ומטיפול לטיפול. כלומר נכנסים כאן שיקולים נוספים שצריך לקחת בחשבון : האם אני בנויה לטפל בילד/ה עם בעיות - גם מבחינה כלכלית (סכומי עתק לאבחונים, טיפולים, סייעת צמודה בגן), גם נפשית, גם פיסית לרוץ לבד לכל המקומות הדרושים, ללחום על כל הדרישות הבירוקרטיות האיומות וחסרות כל הרגש והאכפתיות בשביל שיאשרו את האבחונים והטיפולים. צריך לזה חוסן נפשי עצום, שלא כל אחת מסוגלת לכך, וגם אם כן זה גם שאלה של בשלות נפשית שהיא לעיתים גם פונקציה של גיל האם. אני מצליחה להתמודד עם הדברים אך אינני צעירה ונכנסתי לכך מתוך הכרה שכל האחריות בכל מובני החיים היא עלי בלבד. אני מאמינה שלא הייתי במצב זה של בשלות נפשית וכלכלית בגיל צעיר יותר. ובכל מקרה
בכל החלטה שתחליטי ואם תרצי כל עזרה שהיא תשלחי לי מסר.