מה לעשות עם החונך?

dd19

New member
../images/Emo13.gif זה תלוי בחשבונית.

המורה למתמטיקה (תואר שני, מלמד בחטיבה ותיכון ומכין לבגרות) עבד ב'שחור' כמו רוב המורים הרגילים. למורה להוראה מתקנת היה עסק מסודר, וגם לה אחרי המסים נשאר משהו בין 80 ל 90.
 

גור42

New member
את יודעת, אף-פעם לא הבנתי את הקטע הזה...

מה הטעם להסתכן ולעבוד בשחור, אם הלקוחות שלך הם היחידים שמרוויחים מהעניין? בן-אדם מסתכן בדבר עבירה שיכול להכניס אותו למאסר, פשוטו כמשמעו, ובכזו קלות הוא מוותר על הכסף שהוא גנב מהמדינה במאמצים רבים וב"יושר"? הלקוח הוא זה שמרוויח, אבל המורה הוא זה שלא ישן טוב בלילה מחשש שמא איזו "נשמה טובה" תלשין עליו לרשויות המס. איפה ההגיון פה?
 

dd19

New member
ההגיון שגם אותו מורה צריך

לפרנס את המשפחה שלו , ומשכורת של משרד החינוך פשוט לא מספיקה.
 

נונינה1

New member
לא רק הלקוחות מרווחים מזה כסף

כשלא נותנים חשבונית חוסכים ללקוח את המעמ ולספק השירות את כל המס. לגבי הישן טוב בלילה - הטבע האנושי אצל הרוב נוטה להמעיט בערכו של סיכון בגלל שהוא לא ודאי. - כמו "לי זה לא יקרה" זה לא ענין של הגיון אלא של רגש. ובנוסף מוצאית את הצידוק שמרווחים כל כך מעט ומשלמים כל כך הרבה מס שזה ממש לא הוגן אז כן הוגן לא לדווח............
 

dd19

New member
אני לא מתווכחת על מחיר

כי זה נתון למשא ומתן. ובדרך כלל למי שיש תעודה זכותו לדרוש יותר , אבל לדרוש זה עוד לא לקבל
. אבל לדעתי האישית בלבד כשהבעיה היא חברתית והחונך עושה את העבודה שלו , השעות שלו יותר חשובות משעות של רכיבה טיפולית. חוזרת , זו לא המלצה, זו דעתי בלבד.
 
כולנו איתך באותה סירה...

ואם את שואלת אותי - ללכת ולהגיד לו בדיוק את מה שכתבת לנו. שמצד אחד היית משלמת לו כמה שרוצה וגם יותר אם היית יכולה - כי הוא נפלא ואת מעריכה את העבודה שלו וכו', ומצד שני - אתם לא יכולים להרשות זאת לעצמכם. ו - נסיכה יקרה - זה לגמרי לא מגיע מזלזול בהשקעה של הבן אדם או בחוסר הערכה. לפחות לא אצלי. ואני מאמינה שגם לא אצל גמבה. נהפוך הוא - ההתלבטות היא קשה כל כך בגלל שאנחנו מודעות להשקעה ולייחודיות של כל מי שעובד בתחום. אבל - וכאן מגיע האבל הגדול - זה מ - ז - ע- ז - ע אותי שכל המשפחות שרוצות להעניק ליקיריהן האוטיסטים איכות חיים טובה והתפתחות ואושר - נאלצות לותר על כל כספן, לבקש סיוע מבני משפחה קרובים (שלעיתים קרובות אינם צעירים בעצמם וזקוקים לכסף הזה עבור איכות חייהם) ולעיתים אף למכור את בתיהן. וזה לא משנה לצורך העיניין אם זה עבור מטפל מלומד, בעל ניסיון או צעיר וחסר ניסיון. אותי זה מזעזע שאנחנו צריכים לעמוד בדילמה הזו של לקחת כסף מהורינו הקשישים על מנת שהילד יוכל להתפתח ולחיות טוב ולתת את הכסף למטפל שגובה מאות שקלים בלי להתחשב במחיר שהמשפחה גובה עבור זה. ואיך אפשר להגיד לאחות הקטנה שהיא לא תלך לחוג ולה לא תהיה איכות חיים כי כל שקל במשפחה צריך ללכת למען אחיה? ואני אומרת את הדברים מתוך כאב גדול כי אם יש משפחה שעושה זאת עבור ילדה - זה אנחנו. אבל אני, למשל, לא משלמת לסייעת 70 ש"ח לשעה. קודם כל, כי אני לא יכולה, ושנית - כי קשה לי נפשית עם הרעיון של הטיפול לעשירים שנוצר כאן. וככל שנאפשר למחירים לעלות - כך זה ימשיך להיות כזה. אני משלבת את הילד שלי בשילוב יחידני ובוכה, פיזית, כל יום, על כך שכיום - לא כל הורה שרוצה יכול לעשות זאת.
 

ל י ל ך פ

New member
המחירים אצלנו בנתניה

החונכים מהרווחה מקבלים שכר מינימום. אני לוקחת חונכות באופן פרטי ומשלמת 30 ש"ח לשעה והן מבסוטיות כי זה הרבה יותר ממה שמקבלות מהרווחה. מצד שני מדובר בבנות צעירות וחסרות ניסיון שאני צריכה ללמד אותן הכל מהתחלה. הן הולכות להדרכה בגן (ללא תשלום) וזה כל הידע שיש להן. אם הייתי מוצאת מישהי ממש מקצועית וטובה הייתי מוכנה לשלם יותר, אבל לא נראה לי שיותר מ-40 או 50.
 

dd19

New member
את צודקת אבל הכתובת היא לא

אותו חונך אלא המדינה, שמביאה את כולנו למצב הזה. לחונך אין סנטימנטים כמו לסבים או לדודים ,הוא חייב להתפרנס בעצמו וזו ההחלטה שלו אחרי שהוא שומע על הקשיים של המשפחה. אם הוא מחליט שזה לא מספיק לו אז כולם נפרדים, הוא מחפש עבודה אחרת והמשפחה מחפשת חונך אחר.אבל הוא לא אחראי על המצב הכלכלי של המשפחה , אבל המדינה כן והיא מועלת בתפקידה.
 
אז יש לנו 2 אפשרויות.

אלה שיכולים, יעזרו לילד, ילמדו אותו כישורי חיים, ילמד יפרח ויתקדם, הוא גם ילמד לדבר, לפנות לאחר וליזום תקשורת, הוא יתחיל בגן תקשורת, ויעבור אח"כ לשילוב לילדי עשירים, כי יש להוריו את הכסף. ואלה שלא יוכלו? הילד יגדל ויחיה על חשבון המדינה או בהוסטל. אחלה רעיון.
 

גור42

New member
יש אפשרות שלישית: להפסיק לקטר ולהתחיל לפעול

לקום ולמצוא תחליפים לאותם דברים שלפי הדיעה המקובלת "חייבים לקנות בכסף". במובן מסויים, חברי הפורום כבר עושים את זה כל הזמן, מבלי לשים לב. עצם קיומו של הפורום הזה, מהווה אלטרנטיבה לקיומה של קבוצת תמיכה או יעוץ מקצועי שהיו עולים לנו הרבה מאוד כסף בכל מדיום אחרת, וכאן אנחנו מקבלים הכל בחינם. אולי כדאי לפתוח שרשור חדש שבו אנשים יגידו לאיזה שירותים הם זקוקים, ואנשים אחרים יתנדבו להעזור להם. כי צריך להודות באמת: לאף אחד אחר לא ממש אכפת. אפשר לקטר על זה עד מחר, אבל זה לא ישנה את המציאות. כדי לשנות את המציאות צריך לקום ולפעול. ובקשר לעניין הכספי: אפשר גם להחליט להפוך לעשירים. אנחנו חיים במדינה של כלכלה חופשית (יש כאלה שאומרים - חופשית מדי). הדרך אל העושר פתוחה לכל אחד ואחד, ללא הבדלי מעמד, גזע, דת ומין. אז בואו ונתחיל לדאוג לעצמנו, כי אף אחד אחר לא יעשה את זה בשבילנו.
 
או אפשרות נוספת: להתפשר.

להחליט להיות עשיר זו במידה מסויימת אוטופיה, אבל להבין באיזה מצב כלכלי אתה נמצא ולדעת שצריך לשלם מחיר על חשבון קידומו של הילד, זה יותר מעשי. אפשר שכולנו נחליט על גובה של סכום שמעליו אי אפשר לשלם למטפל, זו עזרה מעשית, שאולי לאלה שיש להם יהיה קשה ללכת לקראת. ולכן יבואו הטובים לעשירים והפחות טובים לאלה שמשלמים את ה-30, 40 ש"ח לשעה. רוב ההורים מתחילים ב-30. ש"ח, ואחרי שהחונך מוכיח יכולות, מעלים לו ל35 או 40. למה לא לנסות ולקבוע מחיר של שוק? אני למשל, זקוקה להרבה מאוד שעות לדניאל, אם אשלם לפי הסכום שאתה מציע, אפשר להגיד שאוכל לממן את זה רק למשך שנה אחת והשאר, קריסה כלכלית. וכמו שיודעים כאן, אני כבר הגעתי לקריסה כלכלית ובעיקר בגלל תשלום למשלבים. אז למה שהחונכים לא יבינו את הקשיים שלנו ובמקום לקבל 50 ש"ח משכורת התחלתית שלא יקבלו בשום מקום אחר, יתחילו בסכום יותר נמוך? אני כבר בטלפון אומרת את התנאים. אם לא ניראה לחונך והוא בא רק בגלל הכסף, אז הוא הולך למקום יותר טוב. לא מתאים לו, שילך ואילו הבן שלי הרוויח. הוא זקוק למישהו שיבוא גם בשביל הנשמה וגם כי איכפת לו ויש לו יכולת אהבה אמיתית ורגישות. אבל לעומת זאת, מי שכבר עובד איתנו, זה בד"כ לא בגלל הכסף. המשלבים כל כך נהנים ואוהבים להיות איתנו, הם משקיעים מרצונם וללא דרישה או בקשה מצידי, כי זה כיף לעבוד איתנו וזה חלק מהרווח שלהם. למרות שלא פעם המלצתי להם על עבודות נוספות עם משכורת יותר טובה, עדיין לא הלכו לחפש איפה יהיה להם יותר כדאי כלכלית. וזו לא תמימות להאמין שיש אנשים כאלו.
 

dd19

New member
יש אנשים כאלה.

אבל לא כולם כאלה , ולדעתי יש סיכוי גדול שיש יותר כאלה בין נשים . אבל בסיכומו של דבר כל אחד עושה את השיקול הכלכלי שלו , ולכן באמת רוב האידיאלים נשארים אצל הצעירים , כי המבוגרים נמצאים בין בנק למשכנתא לסופר
.
 

גור42

New member
אם כבר, אולי הגיע הזמן להפריד בין כסף לנשמה?

אם כבר מחפשים חונך שלא בא בשביל הכסף, למה לערב כסף בכלל? למה שלא יעבוד בהתנדבות? אני לא ציני. אילו היכולות החברתיות שלי היו יותר טובות, אני אישית הייתי שמח להתנדב לעבודת חונכות כזאת. מקסימום, הייתי מבקש החזר על הנסיעות. אבל אין ספק שהייתי מעדיף לעבוד בהתנדבות על לקבל שכר רעב. כי ברגע שהסכמנו שאני לא בא בשביל הכסף, למה סתם לקלקל את האווירה עם דיבורים על כסף? אני יכול לומר לך מניסיון, שכבן-אדם בא לתת את הנשמה שלו ואחר-כך מתחילות להתגלע מחלוקות בקשר לשכר, זה מרגיש מאוד לא נעים. אז למה לערבב בכלל? ובאשר לטענה שלהחליט להיות עשיר זו אוטופיה - אני לא מסכים. המצב הכלכלי של בן-אדם זה לא תורה מסיני. אפשר לשנות אותו. אבל זה כבר נושא לדיון אחר.
 

dd19

New member
למה רעיון?

ככה בדיוק המדינה מתנהגת. אמרו כאן שהחונך עובד כל השבוע , ואילו מורה פרטי צריך לחפש 5-6 מורים פרטיים. אז אם הבן שלי היה נשאר בבית ספר פרטי, גם הוא היה צריך 5-6 מורים פרטיים בשבוע.לכן הסכמתי להעביר אותו לבית ספר פרטי, כי מבחינתי זה אותו תשלום אבל יש הרבה יותר 'תמורה לאגרה'. ושוב אני מודה לאלהים שיש לי מקצוע מספיק טוב ומשכורת מספיק טובה.רק שבגלל המשכורת הזאת אני צריכה לשלם הכל פרטי, כי לא מגיע לי כלום. אז אולי אני מתבטאת בצורה קיצונית, אבל אני כבר לא מצפה לכלום מהמדינה.
 

koykoy

New member
והאבסורד שמשתלם למדינה

יותר להשקיע בחונכים כי הוסטל זה המון כסף .
 

dd19

New member
האם זה האבסורד היחיד במדינה

שיש לנו? כמעט בכל תחום טיפולי-בריאותי בחיים שלנו זה המצב
 

גור42

New member
הכתובת היא גם המדינה, אבל לא רק.

כתובת נוספת היא אותם אנשי מקצוע נפוחים שחושבים שרק בגלל שהם למדו כמה שנים באוניברסיטה אז זה בסדר לקחת מאות ולפעמים אפילו אלפי שקלים לשעה מאנשים שנאבקים לשרוד. אילו היה טיפה יותר הגיון במחירים שגובים פסיכולוגים, מטפלים, מאמנים, מאבחנים, ורופאים, אז היה נשאר די והותר כסף לשלם 40 או 50 שקל לשעה בשביל חונך טוב וגם לרשום את הילד לחוג אחר-הצהריים.
 
למעלה