אני רואה בו דבר חיובי אפילו ששמעתי את הטענות על שלילת זכויות הפרט בדומה לדיקטטורה
מי שקורא מד"ב יודע שהאופציה הזו מופיעה בספרים ובסיפורים רבים, והיא משקפת בעוצמה את אי הנוחות של רבים מסגנון הדמוקקטיה על גבול האנרכיה, ורצון של יחידים רבים למסגרת מעט יותר נוקשה. יש רבים שרואים במשטר בסין את העתיד. מצד אחד שלטון מרכזי נוקשה ומצד שני חירויות פרט "הגיוניות". גופי הענק שהוקמו לאחר מלחה"ע השניה, בעקבות המלחמה הקרה או האחרון - האיחוד האירופאי משקפים את התשוקה הזו.
טוב/רע?
אז ההוא מסין, הגאון שנעלם כי השמיע בקורת פומבית, העיתונאית שנעלמה כי חשפה מה קורה ב- וואהן - זה מחיר כבר, לדעת פעילי זכויות אדם, לחיים "חסרי דאגה" תחת שלטון אבהי ומספק כל.