יחסיות ללא יחוס
"העולם הזה" מבעד לעיניים שלך, מבעד לדעות ולניסיון העבר שלך... האדם במצב "רגיל" חווה חוסר סיפוק שאותו הוא מנסה למלא - מין, ממון, יוקרה, כבוד, רכוש - ה"שלי", פיתוח והאדרת ה"אני" - אגו. לאחר שהתנסה בסיפוק אחד הוא רץ למלא "סיפוק אחר", כביכול זהו סיפוק אחר אך בעצם הכל נובע מאותו חוסר סיפוק אחד גדול והאדם ממשיך לרוץ אחרי זנבו... "הרע" הינו אמצעי על דרך החסר לחוות את האשליה "בעולם הזה", הוא רק צד נוסף למטבע שמצידו השני ישנו "טוב" שגם צד זה הינו רק אמצעי. האדם לא זוכר את עצמו! (גורדייף) ומשום כך הכל רגעי, זמני בר חלוף, משתנה , בן אדם נתון לחסדי היקום שסביבו (כוחות חיצוניים וכוחות פנימיים) אין הוא אדון לעצמו! ועד שלא ישיג אדונות עצמית(ולא מלשון בעלות אלא כהוויה שאינה נגועה בהבלי "העולם הזה") לא ידע סיפוק אמת מהו. אדם שהוא אדון לעצמו("מואר" אם תרצי) אינו חווה אושר או אהבה אלא הוא האושר ואהבה , הוא החרות המוחלטת, הוא הסיפוק עצמו - הוא אחד ושמו אחד....