מה ההגיון בלהוליד ילדים כשאתאיסטים?
יצא לי לחשוב על השאלה הזאת בזמן האחרון, אולי כי הגעתי לשלב בחיים שמתחילים לחשוב על זה קצת יותר לעומק.
בתור אתאיסט, אני באמת לא רואה *שום* הגיון בלהביא צאצאים לעולם. אחד הדברים שהאתאיזם בעצם "מגלה" לנו, זה שאין לנו שום משמעות קוסמית בעולם ושאנחנו לא נזר הבריאה. בין אם אתה ביל גייטס ובין אם אתה סתם הומלס מסכן, החשיבות שלנו ליקום היא חסרת משמעות כמו שהחשיבות של נמלה, דג או כלב היא חסרת משמעות עבורו.
כולנו סה"כ תוצר אבולוציוני שרירותי, זה הכל.
בימים עברו, הולדת ילדים היתה כורח המציאות ודרך הטבע. לא היו אמצעי מניעה, והיו חייבים לפרוק איכשהו את היצר והחרמנות גם תוך ידיעה שיוולד ילד בעקבות המגע המיני.
כיום- יש לנו את היכולת לבחור. יש קונדומים, גלולות, מדבקות...זה ממש לא משהו שהוא חובה.
ולאור הממצאים הללו, הולדת ילדים נראית לי כמו המעשה הכי אנוכי שיכול להיות. אתה בעצם מחליט בשביל מישהו אחר על הקיום שלו, רק בגלל גחמה אישית שלך. בין אם זה לחץ חברתי ורצון ללכת בתלם ולא להיות חריג (הסיבה המרכזית לדעתי שבגללה יולדים ילדים), רצון להמשכיות, רצון לא להיות בודד, רצון להרגיש שיש לך מטרה עילאית בעולם חוץ מלהתקיים ועוד שלל סיבות אחרות.
עכשיו...מבחינת הילד שנולד, זאת סיטואציה של LOSE-LOSE. גם אם החיים שלו עברו בצורה טובה יחסית, בסופו של דבר הם היו חסרי משמעות כחייה של נמלה- וכל הסבל שעבר עליו והדאגות וכו' (וזה קיים גם אם החיים שלך יחסית נוחים)- היו לחינם.
אם רחמנא ליצלן הוא נולד חולה במחלה קשה, או שהחיים שלו סתם היו מחורבנים, מדכאים ומשעממים- הוא כמובן יצא מופסד אפילו יותר מהאופציה הראשונה, כי כל הסבל הרב שלו היו לחינם.
עכשיו...כמובן שאפשר לשאול את השאלה המתבקשת שהיא "אם חוסר קיום עדיף על קיום, אז למה שלא נתאבד כולנו?". אבל יש הבדל מהותי. כאשר אתה *כבר קיים*, חוסר קיום אוטומטית נראה אצלך מפחיד ומבהיל. הרי כל המנגנון האבולוציוני שלנו בנוי על הרצון לשרוד, ככה שאוטומטית זה נראה לנו הזוי להתאבד בכוונה תחילה.
אבל כאשר אתה בכלל לא קיים? הרי זה בדיוק כמו שאמא שלי יכלה ללדת לי 15 אחים כמו אמהות דתיות לדוגמא, ובמקום זה יש לי רק 3. זאת אומרת שהיא "חסכה" חיים מ-12 איש?? הרי טכנית היא יכלה להביא אותם לעולם ובחרה שלא.
כמובן שהדיון פה הוא נטו מנקודת מבט אתאיסטית-רציונלית-קרת רוח נטו. אם מערבים רגש, אז יש 1001 סיבות למה כן ללדת ילדים, אני אפילו לא חושב שאני צריך להסביר את הסיבות מרוב שזה ברור מאליו.
אני אשמח לעוד דעות בנושא, ותשתדלו להיות כמה שיותר הגיוניים כי אני אשמח לשמוע סיבות רציונליות למה זה כן כדאי.
יצא לי לחשוב על השאלה הזאת בזמן האחרון, אולי כי הגעתי לשלב בחיים שמתחילים לחשוב על זה קצת יותר לעומק.
בתור אתאיסט, אני באמת לא רואה *שום* הגיון בלהביא צאצאים לעולם. אחד הדברים שהאתאיזם בעצם "מגלה" לנו, זה שאין לנו שום משמעות קוסמית בעולם ושאנחנו לא נזר הבריאה. בין אם אתה ביל גייטס ובין אם אתה סתם הומלס מסכן, החשיבות שלנו ליקום היא חסרת משמעות כמו שהחשיבות של נמלה, דג או כלב היא חסרת משמעות עבורו.
כולנו סה"כ תוצר אבולוציוני שרירותי, זה הכל.
בימים עברו, הולדת ילדים היתה כורח המציאות ודרך הטבע. לא היו אמצעי מניעה, והיו חייבים לפרוק איכשהו את היצר והחרמנות גם תוך ידיעה שיוולד ילד בעקבות המגע המיני.
כיום- יש לנו את היכולת לבחור. יש קונדומים, גלולות, מדבקות...זה ממש לא משהו שהוא חובה.
ולאור הממצאים הללו, הולדת ילדים נראית לי כמו המעשה הכי אנוכי שיכול להיות. אתה בעצם מחליט בשביל מישהו אחר על הקיום שלו, רק בגלל גחמה אישית שלך. בין אם זה לחץ חברתי ורצון ללכת בתלם ולא להיות חריג (הסיבה המרכזית לדעתי שבגללה יולדים ילדים), רצון להמשכיות, רצון לא להיות בודד, רצון להרגיש שיש לך מטרה עילאית בעולם חוץ מלהתקיים ועוד שלל סיבות אחרות.
עכשיו...מבחינת הילד שנולד, זאת סיטואציה של LOSE-LOSE. גם אם החיים שלו עברו בצורה טובה יחסית, בסופו של דבר הם היו חסרי משמעות כחייה של נמלה- וכל הסבל שעבר עליו והדאגות וכו' (וזה קיים גם אם החיים שלך יחסית נוחים)- היו לחינם.
אם רחמנא ליצלן הוא נולד חולה במחלה קשה, או שהחיים שלו סתם היו מחורבנים, מדכאים ומשעממים- הוא כמובן יצא מופסד אפילו יותר מהאופציה הראשונה, כי כל הסבל הרב שלו היו לחינם.
עכשיו...כמובן שאפשר לשאול את השאלה המתבקשת שהיא "אם חוסר קיום עדיף על קיום, אז למה שלא נתאבד כולנו?". אבל יש הבדל מהותי. כאשר אתה *כבר קיים*, חוסר קיום אוטומטית נראה אצלך מפחיד ומבהיל. הרי כל המנגנון האבולוציוני שלנו בנוי על הרצון לשרוד, ככה שאוטומטית זה נראה לנו הזוי להתאבד בכוונה תחילה.
אבל כאשר אתה בכלל לא קיים? הרי זה בדיוק כמו שאמא שלי יכלה ללדת לי 15 אחים כמו אמהות דתיות לדוגמא, ובמקום זה יש לי רק 3. זאת אומרת שהיא "חסכה" חיים מ-12 איש?? הרי טכנית היא יכלה להביא אותם לעולם ובחרה שלא.
כמובן שהדיון פה הוא נטו מנקודת מבט אתאיסטית-רציונלית-קרת רוח נטו. אם מערבים רגש, אז יש 1001 סיבות למה כן ללדת ילדים, אני אפילו לא חושב שאני צריך להסביר את הסיבות מרוב שזה ברור מאליו.
אני אשמח לעוד דעות בנושא, ותשתדלו להיות כמה שיותר הגיוניים כי אני אשמח לשמוע סיבות רציונליות למה זה כן כדאי.