מה אתם הייתם עושים?

y a e l 7 0

New member
אז בוא נעשה סדר...

לא בלשתי אחרי הבת שלי עד שראיתי איזה בוקר אחד את הפייסבוק שלה פתוח עם מכתב למישהו זר שבזה"כ ערך כתבה. במכתב היא כתבה שהיא מזדהה עם הכתוב כי... ככה וככה. הפחד שלי הוא שיש או היה משהו בניהם וזה בכל זאת לא תקין שילדה ומורה נגיד יפגשו אחרי בית ספר. לכן, כשראיתי שהיא להוטה להסתיר ממני משהו, הייתי חייבת לבדוק וזה, רק כדי לנסות להגן עליה. ואגב, אין בעיה של מערכת יחסים בנינו. לא צריך לחכות לסמים כדי לבדוק מה קורה אצל מתבגר.
 

לאונידס

Active member
טוב ראית במקרה ושמעת על חברה במקרה

יש לך כל מיני מקרים ואת רק רוצה להגן עליה.
מערכת היחסים בינכן מצויינת אבל הבת לא מספרת ואת מאוד חוששת שהיא תגלה את מה שהתגלה לך בלי לבלוש.
את מאוד רוצה לפנות לכל מיני גורמים שיטפלו בבעיה שאת אומרת שלא קיימת כי אין לך בעיה אם הבת לסבית (בכלל לא בטוח שהיא כזו), יש לך בעיה אם הי נפגשת עם מורה אבל אין לך שום אינדיקציה שלמורה בלל יש כוונה לפגוש את הילדה, את רק אית מכתב תודה של הבת שלך.
&nbsp
בקיצור את בבלבלה רצינית, לדעתי את צריכה קודם כל לעשות סדר אצלך ורק אחרי כן לשקול אם בכלל כדאי להתערב אצל הילדה
 

PorFavor1

New member


 

PorFavor1

New member
מה שמוזר לי, זה-

שמתי לב לזה גם בהודעות של הורים אחרים ( מוטרדת12 ).
שאף אחד מההורים, לא מוכן להודות באופן חד וחלק שהוא מתנגד לתופעה ההולכת ומתגברת של הומו- לסביות- ביסקסואליות.
זה עולה באופן משתמע בלבד, מרומז, ולא במפורש.
 

נומלה

New member
זה בדוק או שזה ידע אישי בחינם?

למיטב הבנתי אחוז האנשים באוכלוסיה המעונינים בסקס חד מידי, הוא די יציב.
יתר על כן, קצת חפירה הסטורית (יוון העתיקה למשל) תראה שזה היה הרבה יותר מקובל מאשר עכשיו.
 

PorFavor1

New member
אז התופעה, קבועה

מה זה משנה בכלל ?
אנשים ( הורים ) חשים בחסמים לאמר זאת באופן מפורש "אני מתנגד ל... כך וכך...".
&nbsp
 

נומלה

New member
אולי כי הם לא?

אולי כי הם מבינים שזה משהו שאיננו תלוי התנהלות הורית ולכן התנגדות לזה רק תוביל להסתרה אבל לא לשינוי. ואולי רק אולי לא איכפת להם עם איזה מגדר הבן/בת שלהם נכנסים למיטה, וחשוב להם הרבה יותר שאלה יהיו יחסים מכבדים ואוהבים?
 
קודם כל

אל תדברי עם המורה. רק תהרסי את הקשר הזה בינהם, אם המורה תתחיל לחשוב שילדה בת 16 מאוהבת בה. דבר שני, למה לערב את היועצת בעניין? מה היא תוכל לעזור? ויותר מזה הילדה שלך תבין שזה בא ממך ותהרסי את היחסים שלך איתה סופית. הלכת ליועצת במקום לדבר איתה??? כאילו מה הקשר?
לדעתי את מסתכלת על העניין עקום לגמרי. מי אמר לך שאהבה שהיא חשה למורה היא רומנטית? אולי זו אהבה של הכרת הטוב? ובגיל שש-עשרה שהכל שוצף וקוצף אז נדמה לה שהיא מאוהבת, אבל למעשה לא?
תני לזמן לעשות את שלו. לבת שלך ללמוד לבד על הרגשות האלה ולהחליט בשבילה מה טוב. אל תתערבי. במיוחד שאת כל המידע שקיבלת קיבלת בדרכים לא כשרות.
אם אני כנערה הייתי יודעת או חושדת שההורים שלי פלשו למרחב האישי שלי וחיטטו לי בדברים הייתי מגיבה מאוד קשה. מאוד נעלבת ונפגעת, ובגדול לא סומכת עליהם בכלל. אם את לא רוצה לגרום טראומה לכל החיים שלך לבת שלך, ולהרוס סופית את הקשר שלך איתה. תצפיני עמוק בתוכך את המידע הזה ואל תדברי איתו על אף אחד. דברים תמיד מסתדרים בסוף, ואת תצטרכי לחכות ולראות באיזה אופן זה קורה. אין שום דבר שאת יכולה לעשות, אלא אם כן הבת שלך מיוזמתה תבוא אלייך ותשתף אותך בלי שאת לוחצת עליה לעשות זאת. אם הבת שלך חכמה והיא תבין שאת יודעת משהו שאותו את לא אמורה לדעת, באותה שניה היא מתקפלת ונסגרת, וסוגרת איתך להמון זמן את היחסים. אל תגיעי למקום הזה.
 
אז אם היא יודעת

אז למה לדבר איתה? תסמכי על הבת שלך שתדע להציג את עצמה כיאות. ואם המורה תחשוב שיש בעיה שהיא לא יכולה להתמודד איתה, היא מיוזמתה תפנה אליכם. חכי ותראי איך הדברים מסתדרים. לאט ובנחת ולא באימפולסביות ובמהירות.
זמן פה משחק תפקיד חשוב. הנערה תביא או שתחליט שלא להביא את המכתב למורה. המורה תקרא. תחליט איך להגיב ומה לעשות. אם היא תראה שכל העניין גדול עליה בעשרה מספרים, היא מיוזמתה תערב את ההורים. אף מורה לא רוצה להיות חשוד בקיום יחסים אסורים עם נערים.
או במילה אחת, סבלנות.
 

meidadc

New member
לא היתי עושה כלום

והיתי מפסיק לחטט בדבריה של ביתי ומתחיל לכבד את הפרטיות שלה.
היתי מתחיל לפשפש במעשי ובוחן מה יכולות להיות הסיבות שביתי לא תופסת אותי כגורם שאפשר להתייעץ איתו ושאפשר לבטוח בו.
למען האמת אם היתי מרגיש שביתי לא בוטחת בי, היתי מתחיל לבחון את הקשר בין זה לבין היותי מחטט בחפציה האישיים
 

BrightEye

New member
הם לא מתייעצים אתנו על הכל ולא על כל דבר

מכל מיני סיבות. לא בהכרח קשור לזה שהם לא בוטחים בנו.
יותר לזה שהם חוששים לאכזב, וזה אפילו כשההורים נותנים להם את כל התמיכה שאפשרית, את האהבה והפתיחות.
אולי אז אפילו במיוחד.
אם הם בוטחים בנו, אז המיטב שאפשר לצפות זה שהם ייפנו בשעת צרה.
הילדה כאן לא בצרה, ואין לה צורך לשתף את אמא שלה.
 

meidadc

New member
הנושא שעל הפרק הוא לא "כל דבר"

מדובר במשהו שלפי התרשמות האם מהווה חלק משמעותי בחייה כיום.
אני מאמין שבמידה והיו ערוצי תקשורת פתוחים במשפחה הזו, הנערה היתה משתפת את הוריה בנוגע לתחושות שלה.
אני חושב שאם האם לא היתה מרגישה שערוצי התקשורת במשפחה סגורים, היא לא היתה מרגישה דחף לחטט בחפצים של ביתה.

זה לא קשור לצרות. זה גם נמצא בקשר הפוך עם אכזבה. הורים שיפוטיים מעבירים תחושה שהם מאוכזבים מילדיהם. הורים לא שיפוטיים גורמים לילדיהם להרגיש שהם אוהבים אותם בלי תנאי ובלי קשר לבחירות שלהם
 

BrightEye

New member
התייחסתי לנושא על הפרק, והנערה לא חושבת

שהיא בצרה. מי שדואג שהיא בצרה זו האמא.
ושוב, לדעתי אתה טועה, ילדים מסתירים במשפחות הכי טובות. והרצון להיות הכי פתוחים ותומכים הוא מצויין, אבל תמיד הילדים יפרשו דברים קצת אחרת ממה שנראה לך שאתה עושה. ואני לא חושבת שזה רע אלא שזה בלתי נמנע.
בנוסף, למתבגרים יש סודות.
לא משנה עד כמה ננסה לתת הרגשה של פתיחות, יהיו דברים שהם ירצו שיישארו שלהם בלבד (לפחות לא של ההורים) או בקבוצת השייכות שלהם.
ולדעתי, זה בסדר גמור שיש להם סודות. זה לא מדאיג אותי, להפך. (זה בניגוד לגישה של לחטט ולבלוש כי אוי אוי אוי ואתם תצטערו כמו שכתבו חלק מהתומכים).
 

marioForever

New member
מה הייתי עושה,

באמת דבר ראשון לא מחטט בדברים של הבת שלי, כאילו תני לה כבוד,
אל תכנסי לחיים שלה
ודבר שני לא הייתי מנסה להפוך אותה למשהו שהיא לא כאילו לא הייתי רוצה שהיא תהפוך אלי...
הייתי רוצה שהיא תפתח אופי משלה, אינדווידואלי ואני יאהב אותו עם מה שהיא תבחר.
כן אפשר אולי לגעת ולכוון אבל זה, כבר לא לכוון זה כבר לחתוך בבשר החי מה שנקרא.
לחטט זה בעני הדבר הנורא ביותר שהורה יכול לעות. ילד צריך לדעת שיש לו מקום פרטי שהוא רק פרטי משלו, ואף אחד בעולם לא יוכל לדעת מה קורה שם, ככה זה התפתחות הילד, אם היא יום אחד תגלה שאין לה את המקום הזה ?! שאת לוקחת לה את המקום הפרטי האישי שלה . ?
בלי קשר שיש סיכוי טוב שכל החיים שלה אפילו עד גיל 30 שלה היא לא תסמוך עליך, גם את מכניסה לה בעיות פסיכולוגיות קשות.
פסיכולוגית להתאהב במורה זה נורמאלי לחלוטין ואם המורה באמת מתייחסת אליה בחום ואהבה אז זה נורמאלי להתאהב בה,
לא מכיר את המצב בבית שלכם ולא יודע איך המציאות בבית, יש מריבות, יש חום ואהבה, יש קרירות, יש חיבוקים, מגע.. לא מכיר מספיק כדי להגיד האם באמת היא מוצאת אצל המורה מה שהיא לא מוצאת בבית ולכן מתייחסת לזה בתור אהבה
אבל לא חושב שאת צריכה לעשות עם זה משהו.
היא קודם כל כבר לא ילדה, 16 זה נערה מתבגרת די מבוגרת האמת. עוד שנתיים היא הולכת לצבא ואז היא תוכל לעשות בערך כל מה שהיא רוצה. לכם באמת חשוב מאוד להתחיל להיות חברה שלה יותר והורה שלה פחוט זה הגיל שאת תרצי לעבוד על זה חזק לפי דעתי.
אני במקומך קודם כל מפסיק לחטט לה היא לא בת 8. היא עוד שנתיים צבא ואת צריכה לכבד את הפרטיות שלה. בלי קשר לבעיות הפסיכולוגיות שתצרי אצלה אם היא תגלה.
דבר שני אני מאוד שונה ממך, אני למשל הייתי מדבר עם הבת שלי דווקא בשביל שתמשיך את הקשר, הייתי מנסה להיות החבר שלה בגיל הזה, לא ההורה שלה.
היא מספיק מבוגרת להחליט בעצמה במי להתאהב,
אני ממליץ לך בחירוף לא לעשות את זה, כי זה אמון שלוקח שנים לבנות, ולפי הגישה שלך את כנראה תפלטי משהו כגון אבל למה את מתאהבת בה , או פשוט יעלה אווירה שאת לא מאשרת את זה, ולכן באמת אל תדברי איתה על זה כי את רק תהרסי משהו מקסים.
וכן תקבלי את העובדה שהבת שלך התאהבה בבחורה אחרת יותר מבוגרת ממנה. ותתעלמי שנייה מהעובדה שהיא מורה.
פשוט תקבלי את הבת שלך.
כמו שהיא.
בלי תנאים.
&nbsp
זה מה שאני הייתי עושה.
&nbsp
שי
&nbsp
 

xfwind

New member
"חיטוט" - יש פלישה לנורמנדי ויש הפעלת רחפן רנדומלי

אני חושב שצריך מרחוק ובעדינות בנגיעות קלות רק כדי לשלול צרות.
 
למעלה