בחיי
את לא מפסיקה להפתיע
. את בעצם פיה טובה, שדואגת לכולם, גם לה!
הסכמת ללכת עם גבר נשוי אך ורק כי ראית שאישה אחרת זקוקה לעזרה!
בהתחלה תחזקת לה את הבעל כדי להוריד ממנה עומס בחדר המיטות, ולאפשר לה שקט תעשייתי שהיא התחננה אליו שנים על גבי שנים
.
אחר כך פתחת לו את העיניים על האפשרות שיעביר גם את שאר הפונקציות אליך, כדי להקל עליה. בשביל מה שהמסכנה תעבוד קשה? 20 שנה היא איתו יחד, אבל למעשה לחוד.
זה לא הגיוני שתמשיך לכבס לו. הכי הגיוני לעשות איחוד פעולות. והוא אמר וואלה, רעיון. בוא נכניס לה הקלות מרחיקות לכת. נראה אותה.
ועכשיו, כשאהבה והתרומה שלך לאנושות מגיעה לקטרזיס את פשוט אומרת שזה לא פר שהוא מחזיק אותה ככה, תלויה באוויר.
שיודיע לה כבר שהיא מפוטרת, ודי. אם הוא לא רוצה לתקן איתה, ונגמר לו ממנה, אז שישחרר אותה, זה יעשה לה רק טוב לעור הפנים
.
בואי, אני אסביר לך לגבי הפחדים, קצת כדי שתביני איפה את חיה. גבר שמאס באישתו, שרעב מינית באופן מתמיד, ושראה את האור ואת הגאולה אצלך - לא מתנדנד. הוא חותך.
גבר שמתנדנד הוא גבר שהלך איתך מלכתחילה לא רק כדי להשפריץ, ולמלא את הסעיף החסר הזה, אלא כדי <ואולי בעיקר> להעביר לגברת פואנטה. לזעזע לה את הספינה הרוגעת.
לא סתם ללכת על מישהי מהצד. אלא להתריס במישהי אפילו פחות אטרקטיבית ממנה. וזה מסר חזק. אפילו יותר מללכת עם כוסית אש. במהלך של ללכת עם מישהי הרבה יותר מבוגרת, והרבה פחות יפה הוא אומר לה 'מאמי זה עלול להיות לא רק זיון. כדאי שתקחי בחשבון שיש שם בחוץ ים של נשים נטושות ונואשות שיעשו הכל בשבילי ויהפכו אותי למלך בהשקעה מינימלית, ואם תמשיכי לוותר עלי, אז
אחת כזאת עוד עלולה לתפוס את המקום שלך, ולהנות מכל מה שיש לך איתי'.
משהיא לא התרשמה מהאיומים <כי בין ללכת לזיין עד לללכת לגמרי להזדיין מהבית אמור להיות מרחק גדול> - הוא הלך על מהלך של 'בעלהבית השתגע', והוציא אותם לפועל. ועבר לגור אצלך. אבל לא חלילה כדי לרוקן בזעם את החשבון המשפחתי ולהראות לה מה זה. אלא על חשבונך <כי את מאוד רוצה לעזור, וגויסת להיות מענה טוב יותר ומפנק יותר באופן מוצהר בכל מקום שההיא נכשלה בו בעבר
>, ומבלי לשבור את הכלים. בינתיים עדיין כאקט חינוכי.
והינה, זה עבד לו! מאזן הכוחות השתנה לטובתו, הוא הצליח להוציא אותה מהדד אנד., והיא חוזרת למשא ומתן. שולפת יחסים בני 20 ומנגד שולפת גירושין כקונטרה בוחנת. להוכיח אותו, מתוך מקום שיודע שהוא לא ישבור את הכלים והוא עדיין חזק במשחק. והינה הוא משיב לה 'לא לא', את לא תנצחי אותי ב'גירושין' שאת מקבלת על עצמך. אני הוא זה ששולט עכשיו בעניינים. אני זה שעזב אותך לזיין מהצד באופן גלוי... וצריך קצת יותר מכל זה כדי להביא אותי למצב של לחזור.
וזה מאוד רחוק מלהסתיים. המאבק. נהפוכו. הוא רק מקבל חיים חדשים ונפח. אחרי 20 שנה שלא הולכים ברגל, כי זה חצי חיים של גבר בן 40, הינה פתאום עכשיו יש תזוזה חיובית אחרי שנים של קבעון וקיפאון. ודווקא עכשיו התחלת לתפוס עליו תחת, ולעשות גלים של 'תחליט'. להרוס לו את כל ההישג הזה?!
את... עם האהבה המאוד גדולה והקרבה אין קיץ, ושאר ניסיונות פיתוי הולכים ומתגברים, עד כדי לחץ היסטרי - את בסך הכל כלי לחץ במאבק הכוחות העיקש הזה. גייס שלישי
. ומה שאת לא מבינה הוא שבאופן פרדוקסלי, המשך הקשר שלך איתו תלוי קשר גורדי בזה שהם ימשיכו להיות ככה, 'בלתי פתורים'. לא לכאן ולא לשם. גויסת לשם כך, ויש לך זכות קיום אך ורק במסגרת המשולש הרומנטי הזה.
והיא ... היא נקודת הייחוס האמיתית. כשהוא שוכב איתך, הוא עדיין מראה לה מה זה. והיא לנצח המשפחה שלו, במיוחד שאין לו אף אחד בארץ. וילדים הפגועים לא הולכים ברגל. וכלום לא הולך ברגל.
חוץ ממאהבת, שלפעמים אחרי שחורגת מהליין שהוקצב לה <בגלל שמתחילה להרגיש שבזכות זה שהיא 'הקריבה את עצמה' היא גם פונקציה במשולש הרומנטי הבוער> מסיימת את תפקידה ההיסטורי,
ונאלצת להסתפק במה שהיה לה, בזמן שהיה, ותו לא
.