מבוי סתום

[V i n a]

עזבי, אל תקשיבי לנו.. מה אנחנו יודעים.

ואני רק שאלה..
אם את כ"כ חכמה ויודעת הכל הכי טוב, איך זה שהמצב שלך כ"כ מסובך?

 

[miria4]

אני לא חכמה בכלל ולא יודעת כלום...

 

[V i n a]

בסופו של דבר

מדובר בחיים שלך, וכטוב בעינייך תעשי.
רק מציעה לך לפתוח את הראש ולנסות לשקול גם דיעות שלא מתיישבות עם דעתך, במקום להתנגח אוטומטית..
אולי תוכלי לקחת מכאן משהו פרודוקטיבי להמשך חייך, קטן ככל שיהיה.

 

[miria4]

צודקת 100%

אני שמחה שכתבתי לפרום הזה. יש כאן בהחלט אנשים שידעו להתבטא ולפקוח את עייני! המון תודה לכולכם!

 

[tal902]

הוי התמימות הנשית והקורבנית

מה אני עשיתי כבר??? "זה פשע להתאהב?"
&nbsp
רוצה לומר: קודם כל התכוונתי "עיסקה " במרכאות. כלומר, ידעת שאשתו מרשה לו לרעות בשדות זרים, אז זה סוג של יחסים פתוחים שמותר לו ללכת לאחרות. ידעת כשנכנסת לזה.
&nbsp
לעניין ההתאהבות. בהנחה שאת לא בת 3 וההתאהבות לא קרתה בפגישה הראשונה ולא השנייה. ברגע שהיה ניסיון שלו (ובטח ובטח אם היה ניסיון שלך) להתקרב והתברר לך שהוא נשוי, אם היית כה מוסרית היית אומרת "עצור, אני לא רוצה להיכנס לקשר עם אדם נשוי" ולוקחת צעד אחורה (בדיוק בשביל לא להגיע למצב שאת נמצאת בו היום. היית יכולה להגיד דבר איתי כשתתגרש וזהו.) לא עשית את זה ועכשיו את מתלוננת שבערכים שלך להיות ולגור עם נשוי זה לא לרוחך ושמה לו אולטימטום. אז איפה היית בהתחלה?
&nbsp
רוצה לומר: נכנס בעיניים פקוחות לסידור הזה (הדבר לא הוסתר ממך) ועכשיו מתלוננת על זה.
נו באמת....
&nbsp
החיים זה לא קומדיה רומנטית של ג'וליה רוברטס ויו גרנט....

 

[miria4]

לא מדוייק

הכרנו בתקופה מאוד לא פשוטה שהייתה לי (אחרי גירושין קשים, שנתיים של דיכאון... אבא שלי נפטר מדום לב, אליו הייתי קשורה מאוד, בעלי (לשעבר) עזב את הארץ ולא תמך כלכלית , מחסור כלכלי, בדידות תהומית, קושי רב לתקשר עם הסביבה הן הקרובה והן ליצור קשרים חדשים, התנתקתי מהכל ומכולם).
גם עליו עברו זמנים לא הכי טובים. ואיך לומר זאת, בהתחלה התפתחה ידידות. שיחות, שנינו גילינו שאנחנו אוהבים רולרים, אופניים, ים. וכך התפתחה חברות ורק אחר כך התאהבנו.
איש או אישה נשואה יש עליהם איזה אות קלון? הם לא יכולים להיות עם קשיים מטענים בעיות? אסור להם לחלוק לנסות למצוא אוזן קשבת? ממך אני מבינה שהעם הנשוי הם מצורעים שאסור להתקרב אליהם....
אתה צודק כשאמרת שכשהוא עשה צעד לקירבה אולי הייתי צריכה להיות חד משמעית ולסרב לקשר מיני רומנטי.... ואמרתי לו שלעולם לא הייתי ולא אהיה עם גבר נשוי. אבל, לא גיליתי חוזק, הייתי חלשה, ונשבעתי בקיסמו, נפלתי ברשתו, ואחרי מספר חודשים אמרתי שאני בתפקיד מאהבת לא יכולה להמשיך. ושיחליט מה שיחליט. הוא החליט לטובתי... מה עכשיו? לצלוב אותי?

 

[tal902]

לא לצלוב

רק חבל אבל שאת לא מבינה שאת עדיין המאהבת גם אם הוא עבר לגור/לחיות איתך. רק שהפעם המאהבת נותנת לו קורת גג.
&nbsp
וללא קשר, או עם קשר, ממליץ לך להתייעץ עם עורך דין לגבי ענייני הידועים בציבור וכדומה.
&nbsp
מידע זה כח, בטח אם את יכולה להיפגע מהעניין.
&nbsp
&nbsp
ועוד משהו בקטנה: את נשמעת מוצפת ומונעת מרגשות 90% אחו, והיגיוחן 10% . לא יודע אם זה נכון כך לפעול במצב המורכב שלך.
&nbsp
מקוווה שיש לך מישהו שאת סומכת עליו ושיכול לתת לך רפרנסים למצב שלך ממקום פחות ריגשי יותר הגיוני ושהוא לטובתך וכמה שניתן אובייקטיבי. כולל גם לתת לך סטירת התעוררת אם יש צורך.

 

[מפלצת או ילדה]

מ.ש.ל

לגמרי מלאך

מה פתאום מפרקת משפחות?!
בוודאי שאין לך שום אחריות לסיטואציה, את נפלת ברשתו, וזה הכל הוא

.

 

[miria4]

זאת הדעה שלך ומותר לך לחשוב איך שאת רוצה

רק אך תשכחי דבר אחד. הגבר הוא לא חפץ. בשביל טנגו צריך שניים. היחסים שלהם היו מפורקים הרבה לפני שהוא פגש אותי. אם הכל היה כל כך טוב אצלם הוא לעולם לא היה עוזב את הבית. אני לא קשרתי אותו בשלשלאות וחבלים. ההחלטה הייתה שלו והוא בחר מהיכן ללכת ולאן לבוא.

 

[מפלצת או ילדה]

היחסים שלהם

יהיו רעועים ככל שיהיו, לא מצדיקים את העובדה שאת, אישה גרושה שאמורה למצוא זוגיות עם גבר פנוי, מצאת לנכון לא רק להזדיין אלא ממש לפתח קשר דווקא עם גבר נשוי, ולא לעצור שם אלא להציב לו תנאי לעזוב את הבית כדי שיהיה איתך.
נכון שהוא נעתר ובלה בלה בלה <וכבר הסברתי לך למה>. אבל את פעלת באופן אקטיבי לחלוטין לקשור אותו אליך. לא בשלשלאות וחבלים. ביחס חם, תמיכה ומציצות.

 

[miria4]

לא הצבתי תנאים

מראש ומלכתחילה אמרתי והבהרתי שאני לא אהיה מאהבת. הבחירה הייתה רק שלו.... וכשהכי פחות חיכיתי לכך.... נקודה. וממש אין צורך כל הזמן להפוך את "האהבה" לפשע עשיר בתיאורים גסים ובמילים בוטות . ותגידי לי עוד דבר. הרבה אנשים היו מוותרים על אושרם? בכל מקרה אני לא מכירה כאלה. גם קדושים וצדיקים לא נקלעו בדרכי.

 

[מפלצת או ילדה]

הבעיה שלי איתך היא

לא החלק שהלכת עם גבר נשוי, זה החלק הנדוש. הבעיה שלי איתך זה שאין בך יושרה. וזה ההבדל בין 'תומכת' ל'ציידת' שבתרשים. את מניפולטיבית, ומנסה לסובב את הסיפור ככה שירגיש כשר, למרות שהוא לא, וכדי שלא יצלבו אותך את 'מתכסה' ב'אהבה' ו'אושר', ועוד מילים מתחום הטלנובלה. את לא מוכנה לקחת אחריות על החלק הלא מוסרי שלך בסיפור. ואת מתחבאת אחרי 'הוא החליט אז מה לוותר על האושר שלי?'.

והינה הצביעות המניפולטיבית שלך:
"איש או אישה נשואה יש עליהם איזה אות קלון? הם לא יכולים להיות עם קשיים מטענים בעיות? אסור להם לחלוק לנסות למצוא אוזן קשבת? ממך אני מבינה שהעם הנשוי הם מצורעים שאסור להתקרב אליהם....
אמרתי לו שלעולם לא הייתי ולא אהיה עם גבר נשוי. אבל, לא גיליתי חוזק, הייתי חלשה, ונשבעתי בקיסמו, נפלתי ברשתו, ואחרי מספר חודשים אמרתי שאני בתפקיד מאהבת לא יכולה להמשיך. ושיחליט מה שיחליט. "
מצד אחד מותר להתקרב ולפתח קשר עם גבר נשוי, מצד שני את לא מוכנה להיות מאהבת, מצד שלישי את הופכת למאהבת, ומצד רביעי אומרת לו 'לא לא, מאמי, אני אישה מוסרית

, או ש או ש', ומצד חמישי נשארת איתו... עד שהוא מחליט את מה שאת רוצה שיחליט. נכון קטע? התחלת מיעני חברות שזה כאילו מותר וסבבה, בשביל האושר שלך התגלגלת אליו למיטה <מה לעשות>, אבל לא הסתפקת בזה אלא לחצת על הגז עד למעבר לגור יחד <אושר שלי, אין ברירה. אבל היי, הוא החליט. אני? - אין לי כל קשר

>. עם גבר נשוי לא מצורע. וזה לא שהיה עקרוני לך נניח שיתגרש קודם מאישתו, ורק אז. להיות מאהבת שלו אצלך בבית 24/7 זה כבר סבבה. זה בסדר. ואת עדיין חיה עם גבר נשוי, כבר שנתיים, ואת לא מאהבת

. וקיבלת את האהבה והאושר שרצית. אז מה עכשיו עניין של 'אני לא יכולה לחיות עם גבר נשוי'?

ובהקשר הזה אני הרבה יותר מעריכה כלבות צייד שיודעות שהן ביצ'ז ואין להן שום בעיה להכיר בזה. הן לא מתכחשות ולא מסתובבות סחור סחור, ולא מספרות סיפורי סבתא צדקניים בניסיון להפוך את הקקי למרמלדה. הן אומרות בפה מלא - כן, לקחתי לה ת'בעל. זה מה שעשיתי, ואתם יכולים לקפוץ לי בשלשות.

 

[חייבתלהגיב]

הממ... את בטוחה שהוא התאהב בך?

תשמעי, אם הייתי גבר נשוי עם נישואים פתוחים, לאשתי לא היה הרבה רצון להיות איתי בבית, ואחת המאהבות שלי הייתה רוצה לפרנס אותי בזמן שאני לומד ועוד לעזור לי עם המזונות, הייתי הולכת על זה בלי למצמץ גם אם לא היה שמץ של אהבה בלבי כלפי המאהבת. מה אכפת לו? מה רע? אם יש גרסה גברית שלך, אשמח לשמוע עליה כי אני בדיוק במצב של לימודים בלי הכנסה ולא יזיק למשפחה שלי קצת כסף (במקרה שלי אני לא מעוניינת לעזוב את הילדות שלי וגם בעלי סבבה, אבל אם אותו גבר מעוניין לעבור לגור אצלנו, דווקא יש חדר פנוי בדירה! וגם הספה נוחה למדי). אני ובעלי תמיד מפנטזים על פרידה זמנית שבמהלכה אני אתחתן עם מיליונר, אתגרש ממנו ואקבל חצי מהרכוש - אבל לקבל את הכסף אפילו בלי להתגרש ולהתחתן עם ההוא - אפילו לא דמיינו שזה אפשרי!

 

[שילה112]

תגייד-איך את יודעת?דברת איתה?שאלת אותה?הרי הוא

מספר לך בדיוק מה שאת רוצה לשמוע.את שומעת,מפנימה ומגינה עליו....
כתבה לך המפלצת בחכמה:את מכשירה את הדרך לבאה אחרייך.

 

[מריוס זכריה]

אוף, מה יש לכולכם?!?

[אני לא כותב את זה לך, miria4, אלא לחלק מהעונים]

מה, אף פעם לא התאהבתם במישהו/מישהי נשוי?
וגם אם לא קרה לכם, זה לא יכול לקרות?
כשמתאהבים זה יכול להיות עניין מאוד רציני. קל לומר למישהו אחר "פויה, זה לא מוסרי". נראה אותכם.

נכון, יש פה בעיה מוסרית מורכבת. ובעיה מעשית מורכבת.
אבל תזכרו שנישואין שמתפרקים כי אחד הצדדים התאהב באחר, וגם הלך אחרי אהבתו, כנראה שמצבם לא היה מי יודע מה...

בכלל ,חלקכם נורא מתנשאים עליה. (אני מרשה לעצמי לכתוב את זה בתור אחד שהרבה פעמים קראו לו "מתנשא".)
אני לא אומר שהיא חפה מטעויות, אבל רבאק... אתם (אותו חלק) נסחפים פה קצת.

 

[מפלצת או ילדה]

אני אוהבת שאתה רומנטי

תשמע סיפור. רצה הגורל, ונפל בחלקי ליפול על חרב, ולמות עליו, כמאמר השיר, רק בלי ערב כחול עמוק.
אני והוא - שנינו היינו <ועדיין> אנשים נשואים, בתחילתה של אותה תקופה - עם ילדים מאוד צעירים ושלל בעיות בזוגיות ובחיים בכלל. היינו בתוך עננת רגשות סמיכה ומורכבת שש שנים תמימות, כי עבדנו יחד, יום ביומו, והייתה שם אהבה מאוד מיוחדת ומלאת עומק, בהחלט אחת הגדולות אם לא ה שידעתי, שהתבססה על היכרות קרובה, הומור חריף, שפה משותפת, הערכה הדדית, חיבור אינטלקטואלי מדליק ולא פוסלת את האפשרות שגם על כך שבסיפור היו ציצים מפורגנים

.בתקופות מסוימות זה בער כמו הר געש והעלה עשן ממגטונות של חום שנפלט הלוך וחזור מדי יום, וזה הודחק היטב בתקופות אחרות כשרציתי להשיג קצת ריכוז ושקט. כחצי שנה לקראת הסוף זה פרץ החוצה, והיה מאוד חזק. הוא התחיל להגיד שיש בצד שלו רגשות חזקים, והוא כבר לא יכול יותר ומאוד רוצה לחצות את הקווים. זה מאוד ערער אותי. לא היה דבר שרציתי יותר מלממש את כל המתח המטורף הזה של שנים. עד אותו יום המחוות הפיזיות המרחיקות ביותר שהוא זכה להן היו צ'פחות חבריות על הכתף. ונדרשו תעצומות לא קטנות בכלל במצב הזה כדי ... להחליט לקום ולחתוך, להחליף את מקום העבודה, פשוט להוציא את עצמי משם. והמהלך כאב לי כאבי תופת, וגם לו, כך הסתבר, אבל מבחינתי זה היה הדבר הנכון לעשות - למנוע מעצמי למעוד ולפגוע פגיעה אנושה במה שהסתבך בבית.

כחברים מעולם לא 'נפרדנו', הייתה פשוט הבנה מלאה שמוכרחים להתנתק כדי לאפשר לעצמנו להתקרר ו'להתנקות' מהעומס הרגשי הגואה. כמה שהיא הייתה גדולה - זאת הייתה אחת האהבות היותר מיותרות מבחינה רומנטית כי מבחינת העיתוי היא איחרה את זמנה, ובאה בקונסטלציה שהייתה מותירה הרבה קורבנות. וזה לקח בערך שנתיים, שבמהלכם הוא פה ושם שלח ד"שים, או דאג להזכיר את קיומו דרך מכרים משותפים ולהבהיר שאני חסרה והוא מתגעגע. ואחרי שכל הלבה הרותחת הזו נבלמה מבלי להתפרץ, נותרה ביננו ידידות עמוקה ואמיצה <חזקה יעני> והמון כבוד הדדי. היום אנחנו מתקשרים לפרקים, ועוזרים אחד לשני מקצועית או בסתם עצה כשמשהו נחוץ, ואני יודעת שיש בעולם מישהו שמאוד אוהב אותי, ושיהיה שם בשבילי מורלית אם רק אצטרך. מבלי שהוא זכה אפילו למשש לי בדל של ציצי

אז לא. לא כל אהבה, גדולה עוצמתית וסוחפת ככל שתהיה, צריך לממש. ולא כל סיפור אהבה מסתיים בטלנובלה ועזיבה של בית. לפעמים יש אהבות שתפקידן להזין לנו את הנפש, ויש אהבות שכל ייעודן להאיר על החושך במקום אחר.
ואני לא מלאך. אני בת אדם, ומבינה לגמרי מניעים של כל הצדדים. הבחירות שלי הן שלי ומחייבות אותי, ואני לא אומרת 'פויה, זה לא מוסרי' על זה שאנשים אחרים כן הולכים עד הסוף אחר הלב או כל איבר אחר שבוער באותו רגע. והבחור בהחלט יכל להיות במצב מעורער מבחינה זוגית. ולרצות לפרוק כל עול. אבל הגברת ידעה שהיא לא יוצאת עם אדון פנוי. הוא לא האכיל אותה במנטרות 'אני פרוד', והיא נכנסה עם נר למשולש הזה בדעה צלולה, מבחירה. אבל פתאום היא מתחסדת לנו ומנסה למכור לנו סיפורי מוסר שבהם היא אחת שבעצם 'נאלצת' לחיות עם גבר נשוי לא לה

. והכל קורה לה באופן פאסיבי, כמו למרים הבתולה, והיא פה בעצם הקורבן. ובחלוף השרשור - כבר של שניהם. כלומר, גם אישתו בתפיסתה פשעה כנגדה ומחזיקה לה בבעל כבאסיר ציון. אהה, רגע, בעצם הוא מחזיק את עצמו כאסיר. אהה, רגע, בעצם הוא די נהנה בחברתה ולא ממש סובל. בקיצור

.


אז, צ'טערת, אתה באמת ניסית כל מה שאתה יכול, אבל לא קניתי

ושיהיה בהצלחה לכולם

 

[מריוס זכריה]

ואני אוהב שאת קצרה וקולעת

אני סוף סוף מבין למה הפוסט הזה הוציא ממך הודעות של 1000 מילה כל אחת. אכן עתך פוריה ביותר היום.
&nbsp
אני לא אמרתי שכל התאהבות חייבת להסתיים בשבירת המסגרת.
בסך הכל אמרתי שזה קורה לפעמים. כל אחד יחליט מה שהוא רוצה ומה שנכון לו.
את החלטת מה שנכון לך, והיא החליטה מה שנכון לה.
עובדתית הוא פירק את המשפחה שלו וגר איתה. אז היא לא לגמרי טעתה.
&nbsp
את יודעת שאני ממעט לקבוע קביעות נחרצות, למרות שגם זה קורה לי.
פה בסך הכל חשבתי שהייתה עליה התנפלות מוגזמת. אולי אני טועה. קורה.
&nbsp
לגבי הסיפור שלך, כל הערכתי להחלטותיך. עשית מה שטוב לך, וזה מה שחשוב.

 

[מפלצת או ילדה]

כמה אהבה בשרשור אחד

אין לי מושג מה הבנת, אני בסך הכל מחזירה את חובתי לפורום שהזנחתי לאחרונה

.

הסיפור זה לא בא להסביר דבר, מלבד הפואנטה שאהבה היא לא תירוץ קדוש לשום דרמה רומנטית כאילו הייתה גזרה בלתי נמנעת של גורל, כפי שהצטייר ממך, וקצת לקיחת אחריות אישית על מהלכים ובחירות לא תזיק.

היא החליטה מה שנכון לה <מבלי להיכנס לשאלות מוסר>, אבל עובדתית זה שהוא גר איתה ולכאורה פירק משפחה איכשהו לא ממקם אותה בצד המנצח של המשולש, ולכן היא כאן, לחוצה ואבודה. כי בניגוד מוחלט לרעיון המקורי <היא רעה ומרעיבה, אני טובה ומספקת, יאללה גמור עניין ובוא אלי> מה שמתרחש עובדתית - יוצא לגמרי לפי מצוותה של אישתו, לטובתה המלאה

, כאילו היא זו שסידרה שם את הכל ואת כולם, ולא להפך. הבחור מקבל מענה לצורכי סעד-מין-כלכלה <שמעיקים מבחינתה?

> אצל נני באאוטסורסינג, שאף משלמת לה דמי חכירה ושימוש בנכס, וכשהוא שבע וכבר לא מחמיץ פנים, הוא פנוי להינות איתה מהדברים הכיפיים של החיים. וכאילו, פתאום התבלבלו היוצרות. ממצילת נפשות סודית והרואית המעבר של הבחור לגור אצלה ולצרוך משירותיה הפך אותה ל 'אישה בבית' שלחוצה על מקומה, ואילו אישתו היא לפתע הממתק הנוסטלגי הקליל והכיפי

, סוג של מאהבת לפאן . ושום כיוון לסיים עם הבית זונות הזה

.
אז איפה היא טעתה?

איפה שרוב הפנויות שמתאהבות בנשוי ושואפות להעביר אותו צד נופלות -
אין מתנות חינם, ואת השובר על מימוש אהבה גנובה צריך בסוף <או בהתחלה, או באמצע> לשלם בקופה, לא תמיד בשער חליפין שנוח להן

.

 

[אייבורי]

בחיי לפעמים את הזויה ברמות

&nbsp
היא לא פירקה משפחה, המשפחה שם לא הייתה קיימת כשהיא נכנסה לתמונה
רק זוג אנשים שתקועים יחד בהסדר כלכלי והסדר נוחות גידול ילדים.
&nbsp
שנית, התאהבות ואהבה זאת סיבה הכי טובה להיות בזוג, כל הרציונל ששמת כאילו זוגיות זה בעיקר הסדר נכון מוסרי
וככה קבעו זקני השבט, הוא טיעון שאינו עומד בשום הלימה למציאות.
אהבה היא בפירוש הסיבה העיקרית לזוג להיות יחד.
&nbsp
בכלל את כל הזמן מפנטזת שגברים נמצאים עם נשים בשביל ארוחה דלוחה ושירותי כביסה, צר לי לספר לך
בעולם המודרני, כביסה שירותי ניקיון וגם ארוחה חמה, קונים בגרושים.
גבר לא צריך שירותי כביסה
הוא לא צריך שירותי ניקיון
אפילו לא שירותי מציצת זין
הוא בטח ישמח לאישה שהיא קצת על הכיפאק והרבה טובת לב ומעניינת
&nbsp

 

[miria4]

אוהבת את התגובה שלך

אני גם לא חושבת שגבר זה מן ייצור שזקוק לשירותים השונים !!!!
כולנו גם הנשים וגם הגברים זקוקים לאהבה, הבנה, דאגה, לקום בבוקר מחובקים, טוב לב, ועוד. והרבה פחות למזון חומרי. הבן זוג שלי אלוף במטבח. יש לו ידיד זהב. הוא עושה הכל בבית כשצריך. קונה מנקה ומכבס. ואלוף במיטה! אני המלכה אצלו!
אבל אני יודעת לתת בדיוק באותו המטבע ולא בגלל שאני רוצה להוכיח לו כמה אני טובה בהשוואה לאשתו. אני זאת אני. תמיד הייתי כזאת. בו אדם קודם כל.