מאמר מ"הארץ"

[1אילת2]

וואלה. 93. לא דיברת מקודם על

הומוגניות בחינוך הביתי? חשבתי שהתכונת לכך שבבתי הספר יש הטרוגניות. אבל ליפ הודעתך (על סביבה עם אנשים איכותיים) כנראה שלא הבנתי נכונה.

 

[לורליי43]

הבנת מצוין

אנשים איכותיים זו הגדרה מאוד הטרוגנית. מה שמשותף להם- זה שאכפת להם מהחינוך של הילדים שלהם.

 

[ליליה והגמדים]

יש לי סיפור בשבילך...

הגן של רעות מתנהל נפלא, מסודר, בפיקוח חביב-אך-קפדני, עם מנהלת נהדרת, מטפלות נפלאות, הילדה הולכת בשמחה ושבה מלאה חוויות ומאושרת. יש שתי אמהות שעוד מהתינוקיה הן כל הזמן בעניין של "בלגן נוראי בסידור העבודה של המטפלות", "אנחנו לא מקבלות תשובות ברורות", "יש אלימות בגן", "המטפלות לא יודעות להתמודד עם הילדים" וכולי. לשמוע אותן, זה דומה לחוויית הקריאה של ההודעות האפוקליפטיות שאת כותבת כאן לגבי מערכת החינוך הממלכתית. היא לא גן של ורדים, אומנם, אבל כל כך הרבה שחור שממוקד במטרה כ"כ ממוקדת, אני חוששת לומר לך אבל מעיזה בכ"ז: יש לי תחושה שאילו ה"משקפיים" הסובייקטיביות מאוד שלך. מצער שהיתה לך שורה של ארועים נקודתיים ואולי כשלת (הס מלהזכיר) בבחירת בי"ס או בניהול מערכת היחסים שלך עם ביה"ס, זה אינו מקרין על המערכת כולה. זו מערכת לא פשוטה, עם הרבה בעיות, חבל להעמיס עליה בנוסף גם את מה שלא מגיע לה. ויותר חבל, לטעמי, לגזול ילדייך את חוויית ההתפתחות החברתית בסביבת ריבוי חברתי ואת ההתמודדות עם דרישות העולם כהכנה לזמן שהם יצטרכו להתמודד בלי אמא מסייעת. את מחזקת את דעתי, שהבחירה בחינוך ביתי היא של ההורים למען ההורים, ברוב המקרים.

 

[1אילת2]

או. כאן אני חולקת עלייך.

בית הספר אינו מחזק את חווית ההתפחות, הריבוי החברתי שבו אינו נכון ואינו מתאים, ואין קשר בין בית הספר לבין התמודדות עם דרישות העולם. ולגבי בחירת בית הספר: נכון, בזמני לא היה מקובל ללכת לבתי ספר דמוקרטים או פרטיים. ביסודי הלכתי לבית הספר לפי חלוקה גאוגרפית. כך גם לחטיבה. היא מאוד לא מצאה חן בעיני ואחרי שבועיים עברתי לבית ספר אזורי. בית ספר מעולה. מורים טובים, פיקוח הולם וכיו"ב. גם שם, הנער החריג (פיגור? אספרגר? אולי אוטיזם?) חטף שם לא אחת. וגם סתם ילדים נונקונפורמיסטים הסתבכו. בעירי היה תיכון אחד. סרבתי ללכת לשם משום עריצותו של המנהל. בחרתי בתיכון, בעיר אחרת. לאחר שנת לימודים (כן, שם הציעו לי חשיש ושם כינתה אותי מורה בשמות) חזרתי לתיכון שבעיר מגורי. זה היה בית הספר הגרוע ביותר שבו למדתי ועדיין, ההתנהלות נחשבה נורמטיבית.

 

[לורליי43]

וזה באמת הנעלם הגדול

(בנוסף לחוסר ההסכמה לגבי מה קורה בדרך ומה הם מפסידים) האם התחזית הזו תתממש- " וכשיגיעו לגיל, יוכלו לעשות כל מה שיבחרו".

 

[Kalla]

בינתיים בני נתקל

בהרבה יותר אלימות במגרש המשחקים ליד הבית מאשר אי פעם נתקל בבית ספר. אז אולי גם שלא ייצא לשחק בחוץ? "ככל שבן אדם בינוני יותר כך יהיו לו יותר חברים בני גילו" - איזו סטיגמה! אכן מתאימה מאוד לבני המחונן והממש ממש לא בינוני. ואגב - בחוגים שהוא בחר אין אף ילד אחר מהכיתה שלו וכך זה היה תמיד. ולמה לך לנסות למנוע נזק מבית הספר כשילדייך בחינוך ביתי? איך בדיוק הוא יכול להיגרם להם?

 

[1אילת2]

אם הם יהיו בבית הספר, הנזק עלול

להגרם.

 

[Kalla]

את יודעת איפה הציעו לי סמים?

במסיבה אצל חבר'ה שלא היו בני גילי. במסיבה אחרת הציעו לי לשתות. לא עשיתי לא את זה ולא את זה. אז אולי בית הספר לא ממש הצליח לקלקל אותי למרות הניסיונות הרבים. וכמה מוזר - אף מורה אף פעם לא קרה לי או למי מבני כיתתי "מטומטמת". יש בתי ספר גרועים ויש מורים גרועים, כמו שיש בתים גרועים והורים מתעללים. צריך לבדוק טוב טוב לאיזה גן או בית ספר מכניסים את הילד. ובאמת הייתי מעדיפה להשאיר את הילד בבית ולא לשלוח אותו למסגרת שאני יודעת שהיא גרועה. אבל אם בוחרים מסגרת טובה ממש לא חובה שיקרו כל הדברים האלה. סיכוי יותר גדול הוא שהם יקרו דווקא במקומות אחרים, לפעמים מתחת לאף ההורים, כמו שקרה לבני עם בן של שכנים לא נחמד במיוחד. פרופורציות זה שם המשחק.

 

[ליליה והגמדים]

איפה לא הציעו לי סמים? ../images/Emo6.gif

בכל מקום, חוץ מבי"ס וחברת ביה"ס. ולהסתובב topless סביב גראס ואלכוהול בנואיבה, עשיתי עם חבר'ה דתיים מבני ברק שהיו חילונים בהסתר. וכל מה שרציתי לדעת ולא העזתי לשאול למדה אותי הבת של השכנה - שהביאה לי עדויות סטייל השמלה של מוניקה לוינסקי להראות לי "איך זה נראה כשזה מתייבש". שאני אמשיך?

ואנחנו מדברות על שנות השבעים השמרניות, לא על שנות ה- 2000 שהחיים נמצאים בהם בטווח הקשה על המיקלדת...עומר, בן 9, גולש קבוע בפורומים של פוקימונים שנותנים בהם קודים לפריצת משחקים....תרבות "רעה" לא באה מבי"ס

.

 

[Kalla]

../images/Emo6.gif../images/Emo45.gif מוכר, מוכר

(אבל רק בתיאוריה, לא יישמתי אף אחד מהם, ולא בגלל שמישהו היה מעליי עם שוט אלא כי למען האמת זה הגעיל אותי והייתה לי תחושה פנימית עמוקה שזה לא בסדר) ודווקא הידידים הטובים בכיתה היו ילדים טובים ירושלים בכל קנה מידה.

 

[Kalla]

ואגב, מי הציעה לי לעשות אורגיה?

בטח לא חברה מהכיתה, אלא בת של חברים טובים של המשפחה, שביקרתי אותה בסוף שבוע מתישהו בגיל התיכון. אחד החברים שלה בדיוק חזר מהצבא והם פשוט התחילו לעשות את זה מול הפרצוף שלי תוך שזרקו עליי מבטים שאינם משתמעים לשתי פנים. וכשהעזתי להגיד שאני רוצה לצאת, התחילו לשכנע אותי להישאר. בקושי הוצאתי את עצמי משם. ואחר כך החבר הזה שלה עוד התקשר אליי והציע לי לצאת. אגב, אותה בחורה חביבה עזבה מיוזמתה את בית הספר ועשתה לעצמה יופי של חינוך ביתי - בבוקר, כשהוריה היו בעבודה, נפגשה בביתה עם חבר זה או אחר למסיבת למידה משכרת חושים. מה לעשות, אי אפשר לברוח מהחיים, הם כל הזמן מחכים מעבר לפינה, במקומות הכי פחות צפויים. החוכמה היא להיות מוכן לכל ההפתעות.

 

[ליליה והגמדים]

הלמידה "קורית מעצמה"????

 

[צימעס]

כמובן!

כלומר - מונעת ע"י הילד בעקבות גירויים אליהם הוא נחשף בסביבתו.

 

[נורית מ.]

זה בלתי נתפס הרעיון הזה

יש הנחה מאוד מושרשת שכדי ללמוד צריך שיהיה מישהו שילמד. הבן שלי לא בחינוך ביתי אבל לפחות בשלוש וחצי שנותיו הראשונות בהן היה איתי בבית ראיתי במו עיניי איך הוא לומד "מהאויר" ממש.

 

[Kalla]

למה בלתי נתפס?

אני בטוחה שחלק גדול מהלמידה מתרחש כך, אך סביבות שונות, מבחינה פיזית וחברתית רק תורמות לתהליך הזה ומעשירות אותו.

 

[נורית מ.]

התייחסתי לפליאתה של ליליה

שהלמידה יכולה פשוט לקרות מעצמה. הרוב באמת לא מאמינים שזה אפשרי.

 

[Kalla]

אני לא מאמינה שהרוב מאמינים בזה.

יותר נכון, הלמידה קורית כששמים לב למה שקורה מסביב, חוקרים, מנסים, מסיקים מסקנות וכשמחקים או לומדים התנהגות. אבל שני דברים: 1) כשמחליפים סביבה והתנסויות - מעשירים את הלמידה. 2) זו דרך חשובה מאוד ללמוד, אך לא היחידה ולא מספיקה בפני עצמה. לפעמים צריך גם קצת תמיכה, הכוונה והדרכה מבחוץ.

 

[ליליה והגמדים]

למידה קורית מעצמה מאוד חלקית

כדי להגיע לדרישות הסף להטמעות מוצלחת בחברה ה"נורמטיבית", צריך קצת יותר מזה. על הלמידה הרנסומלית לא מבססים חינוך.

 

[Kalla]

אגב, אני מסכימה לחלוטין

לגבי מה שכתבת על הקטנה. לדעתי, לילדים עד גיל מסוים עדיף בבית, במיוחד כשיש אחים גדולים, אבל גם בכלל. היא כרגע בשלב של לימוד מיומנויות בסיסיות. היא עדיין תלויה בך (בכם) כמעט בכל דבר שהיא עושה. היא עדיין לא יודעת לבטא את עצמה, להשתמש בחופשיות בגופה, לנהל אינטראקציה חברתית וסביבתית ברמה שמאפשרת לה לשרוד לבד בעולם בחוץ (או אפילו בבית). אך כשהמיומנויות האלה יתבססו דיין, נגידבגיל 2-3, היא תרצה לרכוש את השלב הבא של מיומנויות, ואז, לעניות דעתי, הבית כבר לא מספיק וצריך שדה פעולה מגוון ונרחב יותר.

 

[לורליי43]

הנה הפישוט של דברי../images/Emo13.gif

כישורי חיים.