ראשית, זה אף פעם לא כולם.
אך חסרים כאן המון נתונים. למשל, מה אחוז מילדי החינוך הביתי שם הולכים לקולג'? ברור שאלה מהם שכבר מגיעים להשכלה גבוהה, היו בעלי מוטיבציה מלכתחילה, ממשפחות משכילות וכו'. השאלה מה קורה עם כל השאר. האם יש נתונים השוואתיים לגבי אחוז המגיעים לקולג' מכלל הלומדים בבתי ספר לעומת כלל הלומדים בחינוך ביתי? האם המצב בישראל דומה לזה שבארה"ב? וכו'... מה תפקיד המצב הסוציו-אקונומי (כי לרוב כדי לרכוש השכלה ממש רחבה בחינוך ביתי יש צורך במורים פרטיים שונים, עזרי לימוד וכו')? יש אינסוף שאלות שיש לענות עליהן לפני שבכלל מתייחסים ברצינות למחקר כזה, ואני כעקרון בכלל לא חסידה של מחקרים כאלה. לרוב הם מגמתיים, סותרים זה את זה, אף פעם לא מדויקים או אוביקטיביים. לי לא נראה הגיוני שילד נורמלי, ללא בעיות מיוחדות בתחום החברתי ו/או הלימודי ו/או בריאותי יתחנך בבית. אני רואה את הבן שלי ואני יודעת שהוא היה משתגע מזה. בקיצור - שיהיה לבריאות, אך לא בבית ספרי.
אך חסרים כאן המון נתונים. למשל, מה אחוז מילדי החינוך הביתי שם הולכים לקולג'? ברור שאלה מהם שכבר מגיעים להשכלה גבוהה, היו בעלי מוטיבציה מלכתחילה, ממשפחות משכילות וכו'. השאלה מה קורה עם כל השאר. האם יש נתונים השוואתיים לגבי אחוז המגיעים לקולג' מכלל הלומדים בבתי ספר לעומת כלל הלומדים בחינוך ביתי? האם המצב בישראל דומה לזה שבארה"ב? וכו'... מה תפקיד המצב הסוציו-אקונומי (כי לרוב כדי לרכוש השכלה ממש רחבה בחינוך ביתי יש צורך במורים פרטיים שונים, עזרי לימוד וכו')? יש אינסוף שאלות שיש לענות עליהן לפני שבכלל מתייחסים ברצינות למחקר כזה, ואני כעקרון בכלל לא חסידה של מחקרים כאלה. לרוב הם מגמתיים, סותרים זה את זה, אף פעם לא מדויקים או אוביקטיביים. לי לא נראה הגיוני שילד נורמלי, ללא בעיות מיוחדות בתחום החברתי ו/או הלימודי ו/או בריאותי יתחנך בבית. אני רואה את הבן שלי ואני יודעת שהוא היה משתגע מזה. בקיצור - שיהיה לבריאות, אך לא בבית ספרי.
