"אם תצליחו במאמציכם
תיכנסו ותשתלבו בעולם סגור החי כל כולו לפי דימויים שנקבעו במוחותיהם של אנשים שחיו לפני אלפי שנים ושטופחו וחוזקו במרוצת הדורות. דמיונות-שווא שיצרו נשמות מדומות שלא היו ולא נבראו והשגחה-אלוהית שאינה קיימת אלא ברצונו של אדם ובורא-עולם שנוצר בצלמו ודמותו של בשר-ודם. והכול כדי להקל על יצורי-אנוש לחיות חייהם הקצרים עלי-אדמות. יצרו בשבילכם עולם של אגדות-ילדים שבו סרחון הגוף המת הוא מעבר לעולם שכולו טוב, והחלל הקוסמי הריק של התוהו-ובוהו היקומי הוא אב רחום וחנון אנושי, שניתן להתפלל אליו והוא מאזין לתפילותיכם וקורע לפניכם את הים ועושה נסים ונפלאות אחרים למענכם, וכשבאה שעתכם להסתלק מן העולם הוא מסתירכם בצל כנפיו לנצח נצחים. הבל הבלים, ילדים חולמנים חמודים! בעיני הבוהו הקוסמי אתם פחות מחלקיק אבק פורח. אין שום דבר בכל התוהו-ובוהו הזה מחוץ לצרור עצביכם שבתוך הגוף שלכם, שירגיש או יידע על קיומכם או יחוש קשר כלשהו אל מאווייכם ומצוקותיכם. אין אתם קיימים יותר מעשב השדה או פרפר בן יומו. אין כל קשר בין צרור עצביכם לבין מה שקיים מחוץ לגופכם. כל כולכם אינכם יותר ממה שאתם - פקעת של תאים חלבוניים המתאחים בתוקף הכוחות של התוהו-ובוהו הקוסמי לצרור חי של בשר-ודם. כל הדימויים והחלומות והאשליות וציוצי הגבורה והתהילה והכבוד ואנקות הפחדים והאימות והזוועות, כל אלה נשארים בתוך צרור הבשר-ודם שלכם ואין להם כל קשר, או משמעות של קשר, ויחס לשום דבר שמחוצה לצרור הזה... רצונכם להשתעשע במלכות-שמים ובגן-עדן ובנשמות שאין הכליון שולט בהם ובכינויים מחמיאים של נזר-הבריאה ובברואים בצלם אלוהים ובנים נבחרים לבורא-עולם וכיוצא בהם - השתעשעו כאוות-נפשכם, אבל דעו לכם שכל השעשוע הזה נשאר בצרור הבשר-ודם שלכם, לטוב או לרע, ואינו משפיע על שום דבר שמחוצה לו ואפילו אינו קיים לגבי שום דבר שמחוצה לכם. אתם בסך הכול חוליה אפסית בזעירותה אפילו לגבי כדור-הארץ שבו אתם נולדים ומתים, בשרשרת המעגל הבלתי פוסק של חילוף החומרים שבתוך קליפת האדמה החיצונית של כדור-הארץ, והוא כל כולו עצמו אינו אלא בבחינת אבקיק זעיר שבזעירים בכל אותה מערכת של מיליארדי כדורי-ארץ המרחפים בחלל האינסופי כאבקיקים בענן אדיר של אבק. ואם כל ההכרה הבהירה המוחשית הזאת אינה מפריעה לכם לבנות בדמיונכם מלכות-שמים שנועדה בשבילכם, שיהיה לכם לבריאות! איני מוכן לקחת חלק במשחק הדמיוני היפה והמגוחך הזה! חפשו לכם אוויל תמים או נבל צבוע אחר" [אקזיסטנציאליזם על קצה המזלג בתוך אפיקורוס בעל כורחו מאת יהושע בר-יוסף].