אתד ../images/Emo24.gif
חבל לי מאד שהגעת לתחושה כל כך חזקה של פגיעה, ושהנושא כל כך הטריד אותך שקמת בלילה כדי לפרט כתבת "אין לי מה להדחף לכם לדיונים .." ואני מאד מצטערת שכך את מרגישה בעקבות מה שכתבתי. לא זו היתה הכוונה. בפורום הזה כולם ברוכים - מטפלים, מטופלים או סתם מתעניינים. אני חושבת שיש לנו מה ללמוד מכל אחד באשר הוא (מכל מלמדי השכלתי ומתלמידי ..), ולא מנסה בכלל למיין בתגובותי מי האדם שלא אני עונה ולהתייחס בהתאם. העניין הוא, שכאשר מישהו שואל שאלה אישית בפורום, עולה אצלי דגל "המנהלת" ואז אני שומרת על כך שהתגובות יהיו ענייניות ולא מעליבות, אם אף אחד לא עונה, אני משתדלת להקפיץ או לפחות לתת תשובה חלקית. אבל כאשר מדובר באחד מהדיונים העקרוניים, כמו הנושא שדוד העלה, יורדות אצלי המגננות של "ניהול" ואני מתייחסת לשרשור הזה כאל שיחה - אם את כותבת משהו שלא מתאים לי, אני עונה ומתווכחת אתך, כמו שאתווכח עם כל אחד מהכותבים, כשאני לא מסכימה לדבריו. במקרה של הדיון הזה חשבתי שהטיעון שלך לא ענייני לקו שדוד העלה, ועל כך הגבתי - ללא כל כוונה להגיד שנושא שהעלית פחות חשוב, פחות מעניין או פחות מהותי לפורום. חבל שדוקא מתוך התייחסות של שוויון את בחרת לקחת את הדברים למקום של עלבון, ולמקום של אנטי ליהדות. מקווה שתקבלי את הצעתה של ימית להעלות את הנושא של החיבור ליהדות כנושא בפני עצמו - אני בטוחה שזה יהיה דיון מרתק, גם אם אולי יהיה טעון אצל חלק מהכותבים פה. ועוד מילה על הנושא של יהדות: כשאנו באים אל תרבות זרה לנו, אנו באים כסקרנים, חוקרים, תיירים או לומדים - אבל אין לנו שום מטען כזה או אחר. כשאנו מדברים על יהדות , זה כמו לדבר על אמא שלנו - אין אדם שאין לו מטען כלשהו לגבי אמא, ואין יהודי שאין לו מטען כלשהו לגבי היהדות (יסוריי אוהב), לכן הרבה יותר קל לנו לנהל דיון אקדמי על צ'י, מאשר על השכינה. והרבה יותר קל לנהל דיון על השכינה מאשר על תפילת שחרית יומיומית או על חבישת כיפה. ככל שהנושא קרוב אלינו ברמה המעשית, כך אנו מגיעים עם המטען הרגשי שלנו שלא קשור לדת עצמה, אלא למשפחה ולחויות שאנו עברנו. ושוב: לא נפגענו ממך, ואני מקווה בכל ליבי שגם את לא נפגעת, ומבינה כי את ברוכה כאן, ולא כל תגובה שאינה מפרגנת הינה שלילה כוללת שלך ושל דעותיך.