מאמר: מה זה צ'י?
- פותח הנושא דוד כפרי
- פורסם בתאריך
והצתה מאוחרת קצת...
הפריע לי המושג "כח צווי" ומצאתי למה, לבסוף. הרי הדיבור (שהוא מופע צ'י לפי הבנתך) כשלעצמו משפיע על הזולת. גם "כח מבקש" הוא מופע. נכון? גם בקשה יכולה להניע אדם לבצע אותה ולאו דווקא צווי. למה אם כן הפרדת את הצווי מיתר צורות הפניה של אדם לחברו כמשפיע או כמופע של צ'י? כאן כבר נכנסים קצת להבחנה בין שימוש בצ'י לרעה או לטובה. ובנושא כיבוש ללא פגיעה בתושבים - אני מבינה שהשימוש בצ'י לא אמור להשאר בתיאוריה אלא להיות מיושם במעשה. המלחמות עד היום לא הוכיחו שימוש חיובי בצ'י, גם לא בסין ששם פילוסופיית הצ'י נמצאת בכל פינת רחוב וטאי צ'י הוא עיסוק יום יומי של התושבים. לפי זה ברור שהשימוש בצ'י נשאר ברמה שבין אדם לחברו, וגם זו לטובה - אבל לא הצליח לכבוש את מקומו בשלטון או כסמל .לאומי.
הפריע לי המושג "כח צווי" ומצאתי למה, לבסוף. הרי הדיבור (שהוא מופע צ'י לפי הבנתך) כשלעצמו משפיע על הזולת. גם "כח מבקש" הוא מופע. נכון? גם בקשה יכולה להניע אדם לבצע אותה ולאו דווקא צווי. למה אם כן הפרדת את הצווי מיתר צורות הפניה של אדם לחברו כמשפיע או כמופע של צ'י? כאן כבר נכנסים קצת להבחנה בין שימוש בצ'י לרעה או לטובה. ובנושא כיבוש ללא פגיעה בתושבים - אני מבינה שהשימוש בצ'י לא אמור להשאר בתיאוריה אלא להיות מיושם במעשה. המלחמות עד היום לא הוכיחו שימוש חיובי בצ'י, גם לא בסין ששם פילוסופיית הצ'י נמצאת בכל פינת רחוב וטאי צ'י הוא עיסוק יום יומי של התושבים. לפי זה ברור שהשימוש בצ'י נשאר ברמה שבין אדם לחברו, וגם זו לטובה - אבל לא הצליח לכבוש את מקומו בשלטון או כסמל .לאומי.
ב"כח ציווי" הכוונה לכל דרך
לגרום לאחר לעשות את רצונך ע"י דיבור - החל מפיתוי דרך שכנוע ועד לסחיטה באיומים. להזכירך, הרשימה עסקה ב"מה זה צ'י?", לא במוסר. לא שהעיסוק במוסר רע, זה פשוט לא היה חלק מהרשימה. לגבי "שימוש בצ'י" - זה אולי חוסר ההבנה הכי גדול. "צ'י" הוא לא פילוסופיה ולא דבר שמשתמשים בו, הוא יותר מושג לחשיבה - סוג של משקפיים דרכם מסתכלים על העולם. ברגע שאדם עושה משהו, הוא משתמש בצ'י, או מפעיל צ'י, או מופעל ע"י צ'י. אין כאן ענין של תיאוריה או פרקטיקה, אלא ענין של איך מסבירים תהליכים. ניהול מלחמה אינו ענין פיסלוסופי אלא פרקטי; סאן-צה דיבר על הגנרל הנעלה, זה שיכול לנצח במלחמה בלי קרב פיזי, אבל אין הרבה גנרלים כאלה, בדיוק כמו שאין הרבה רופאים כמו "אחיו הבכור" של צ'י-פו, רופאו של הקיסר הצהוב, עליו סופר שהוא יכול להבריח את המחלה לפני שהיא נכנסת לגוף, ולכן רק בני-הבית יודעים כמה הוא רופא גדול...
לגרום לאחר לעשות את רצונך ע"י דיבור - החל מפיתוי דרך שכנוע ועד לסחיטה באיומים. להזכירך, הרשימה עסקה ב"מה זה צ'י?", לא במוסר. לא שהעיסוק במוסר רע, זה פשוט לא היה חלק מהרשימה. לגבי "שימוש בצ'י" - זה אולי חוסר ההבנה הכי גדול. "צ'י" הוא לא פילוסופיה ולא דבר שמשתמשים בו, הוא יותר מושג לחשיבה - סוג של משקפיים דרכם מסתכלים על העולם. ברגע שאדם עושה משהו, הוא משתמש בצ'י, או מפעיל צ'י, או מופעל ע"י צ'י. אין כאן ענין של תיאוריה או פרקטיקה, אלא ענין של איך מסבירים תהליכים. ניהול מלחמה אינו ענין פיסלוסופי אלא פרקטי; סאן-צה דיבר על הגנרל הנעלה, זה שיכול לנצח במלחמה בלי קרב פיזי, אבל אין הרבה גנרלים כאלה, בדיוק כמו שאין הרבה רופאים כמו "אחיו הבכור" של צ'י-פו, רופאו של הקיסר הצהוב, עליו סופר שהוא יכול להבריח את המחלה לפני שהיא נכנסת לגוף, ולכן רק בני-הבית יודעים כמה הוא רופא גדול...
עכשיו נשארתי עם יותר שאלות מתשובות
א) מה זה "כח בקשה" ? האם זה דומה או שונה מ"כח צווי" - שניהם גורמים לאחר לעשות את רצון המדבר ב) קצת סתירה בענין "שימוש בצ'י" . כתבת כי זה לא פילוס. ולא דבר שמשתמשים בו - אבל ברגע שאדם עושה משהו הוא משתמש בצ'י או מפעיל/מופעל ע"י צ'י. אם "מושג לחשיבה" מוליכה לעשייה הרי שהאדם עושה שימוש ב"מושג למחשבה" - או מוציא אותו מן הכח לפועל. הלא כן? ג) לא מבינה איך מנהלים מלחמה בפרקטיקה בלי קרב פיזי. אם הכוונה בצורה דיפלומטית - את זה אני מסוגלת להבין. אם "בתחבולות תעשה לך מלחמה" גם זו עשיה כלשהיא, אלא אם כן העברת בטלפתיה לאויב רגשות תבוסה ופחד. ד) האם כוחו של רופא כל יכול להבריח מחלה בטרם כניסה לגוף באה מיכולתו הטבעית או העל-טבעית. אם הכוונה היא לחוסן נפשי המספק לגוף כלים פיזיים (לחזוק המערכת החיסונית) כדי להתגבר על כניסת חיידקים או מחשבות קטלניות זה מוכר וידוע. אבל אני מניחה שלא בזאת מדובר כאן. האם צריך להתאמן כדי להגיע לרמה של אותו רופא או שזו סגולה מיוחדת במינה לאותו איש? האם הסגולה המיוחדת הזו נתקבלה מיישום מושג החשיבה. קצת הסתבכתי כנראה
א) מה זה "כח בקשה" ? האם זה דומה או שונה מ"כח צווי" - שניהם גורמים לאחר לעשות את רצון המדבר ב) קצת סתירה בענין "שימוש בצ'י" . כתבת כי זה לא פילוס. ולא דבר שמשתמשים בו - אבל ברגע שאדם עושה משהו הוא משתמש בצ'י או מפעיל/מופעל ע"י צ'י. אם "מושג לחשיבה" מוליכה לעשייה הרי שהאדם עושה שימוש ב"מושג למחשבה" - או מוציא אותו מן הכח לפועל. הלא כן? ג) לא מבינה איך מנהלים מלחמה בפרקטיקה בלי קרב פיזי. אם הכוונה בצורה דיפלומטית - את זה אני מסוגלת להבין. אם "בתחבולות תעשה לך מלחמה" גם זו עשיה כלשהיא, אלא אם כן העברת בטלפתיה לאויב רגשות תבוסה ופחד. ד) האם כוחו של רופא כל יכול להבריח מחלה בטרם כניסה לגוף באה מיכולתו הטבעית או העל-טבעית. אם הכוונה היא לחוסן נפשי המספק לגוף כלים פיזיים (לחזוק המערכת החיסונית) כדי להתגבר על כניסת חיידקים או מחשבות קטלניות זה מוכר וידוע. אבל אני מניחה שלא בזאת מדובר כאן. האם צריך להתאמן כדי להגיע לרמה של אותו רופא או שזו סגולה מיוחדת במינה לאותו איש? האם הסגולה המיוחדת הזו נתקבלה מיישום מושג החשיבה. קצת הסתבכתי כנראה
זה השלב בו צריך לעצור...
כי חוסר ההבנה כנראה יגדל ככל שנמשיך לדבר, פשוט כי המרחק גדול מדי. אבל ננסה... כשאני אומר "כוח ציווי", אני מתכוון ליכולתו של אדם אחד לגרום לאחרים לעשות את רצונו, בכל דרך שלא תהיה - פקודה, פיתוי, בקשה, שכנוע, ועוד. כל דבר שתלוי ביכולת של אותו אדם כתוצאה ממה שהוא, ולא מכוח הדרגה או הנשק שהוא עלול להפעיל נגדי. אם מישהו מכוון עלי אקדח ומצווה, כוח הציווי שלו תלוי באקדח. אם לא יהיה לו אקדח, לא יהיה לו כוח ציווי. יש דרכים לגרום אפילו לזה שמחזיק את האקדח לציית לזה שאין לו אקדח; זה כוח ציווי שאינו תלוי בגורם חיצוני, אלא באדם, באישיות שלו. דוגמא: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/article.asp?forum=148&a=6752&c=845&sc=0&ssc=0 לגבי צ'י כמושג: אני משתמש במושג "צ'י" כמו במודל, שמסביר את הקשר בין דברים; הוא לא הדברים עצמם. ניוטון ניסח תיאוריה שהסבירה בצורה מתמטית את תנועת הגופים במערכת השמש, בין השאר ע"י ניסוח משוואות כוח המשיכה (כוח המשיכה בין גופים שווה למכפלת המאסה בריבוע המרחק, אם אני לא טועה). משוואת כוח המשיכה היא מודל המסביר את התנהגות הגופים ביקום; המשוואה אינה ההתנהגות שהיא באה לתאר. איינשטיין, בתורו, הראה שהמודל נכון רק במצבים מסויימים, והרחיב אותו למצבים של תאוצות גדולות בתורת היחסות; אחריו הראו שבגדלים תת-אטומיים גם תורת היחסות אינה עובדת, וניסחו את תורת הקוואנטום כדי להסביר מה קורה בגדלים אלה; גם המכניקה השמיימית של ניוטון, גם תורת היחסות של איינשטיין וגם תורת הקוואנטים הם מודל ליקום, לא היקום עצמו. כשאני אומר ש"הצ'י שלי גרם לכוס המים להגיע אלי", כאילו אמרתי שהפעלתי מערכת מנופים שגרמה לכוס המים להגיע אלי; מדובר על סדרת פעולות מוחשיות לגמרי, כמו לחיצה על "שלח/י" בסוף כתיבת ההודעה, שבסופה הפעולה הרצויה לי. גם זה "שימוש בצ'י". מלחמה היא ענין פרקטי, וניצחון בלי לחימה גם הוא ענין פרקטי: http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=101742 לגבי הרופא האידיאלי: כמו הגנרל האידיאלי של סאן-צה, אין לי מושג אם אי-פעם היה מישהו בעל יכולות כאלה, אבל לזה צריך הרופא - או הגנרל - לשאוף: למניעת המחלה במקום לריפויה, ולמניעת הצורך בלחימה במקום בניצחון.
כי חוסר ההבנה כנראה יגדל ככל שנמשיך לדבר, פשוט כי המרחק גדול מדי. אבל ננסה... כשאני אומר "כוח ציווי", אני מתכוון ליכולתו של אדם אחד לגרום לאחרים לעשות את רצונו, בכל דרך שלא תהיה - פקודה, פיתוי, בקשה, שכנוע, ועוד. כל דבר שתלוי ביכולת של אותו אדם כתוצאה ממה שהוא, ולא מכוח הדרגה או הנשק שהוא עלול להפעיל נגדי. אם מישהו מכוון עלי אקדח ומצווה, כוח הציווי שלו תלוי באקדח. אם לא יהיה לו אקדח, לא יהיה לו כוח ציווי. יש דרכים לגרום אפילו לזה שמחזיק את האקדח לציית לזה שאין לו אקדח; זה כוח ציווי שאינו תלוי בגורם חיצוני, אלא באדם, באישיות שלו. דוגמא: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/article.asp?forum=148&a=6752&c=845&sc=0&ssc=0 לגבי צ'י כמושג: אני משתמש במושג "צ'י" כמו במודל, שמסביר את הקשר בין דברים; הוא לא הדברים עצמם. ניוטון ניסח תיאוריה שהסבירה בצורה מתמטית את תנועת הגופים במערכת השמש, בין השאר ע"י ניסוח משוואות כוח המשיכה (כוח המשיכה בין גופים שווה למכפלת המאסה בריבוע המרחק, אם אני לא טועה). משוואת כוח המשיכה היא מודל המסביר את התנהגות הגופים ביקום; המשוואה אינה ההתנהגות שהיא באה לתאר. איינשטיין, בתורו, הראה שהמודל נכון רק במצבים מסויימים, והרחיב אותו למצבים של תאוצות גדולות בתורת היחסות; אחריו הראו שבגדלים תת-אטומיים גם תורת היחסות אינה עובדת, וניסחו את תורת הקוואנטום כדי להסביר מה קורה בגדלים אלה; גם המכניקה השמיימית של ניוטון, גם תורת היחסות של איינשטיין וגם תורת הקוואנטים הם מודל ליקום, לא היקום עצמו. כשאני אומר ש"הצ'י שלי גרם לכוס המים להגיע אלי", כאילו אמרתי שהפעלתי מערכת מנופים שגרמה לכוס המים להגיע אלי; מדובר על סדרת פעולות מוחשיות לגמרי, כמו לחיצה על "שלח/י" בסוף כתיבת ההודעה, שבסופה הפעולה הרצויה לי. גם זה "שימוש בצ'י". מלחמה היא ענין פרקטי, וניצחון בלי לחימה גם הוא ענין פרקטי: http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=101742 לגבי הרופא האידיאלי: כמו הגנרל האידיאלי של סאן-צה, אין לי מושג אם אי-פעם היה מישהו בעל יכולות כאלה, אבל לזה צריך הרופא - או הגנרל - לשאוף: למניעת המחלה במקום לריפויה, ולמניעת הצורך בלחימה במקום בניצחון.
מעניין ומרתק
מסכימה עם רוב הדברים. קצת קשה לי עם החלק שאנשים משפיעים על הצ'י שלנו על ידי התנהגות תוקפנית או מניפולטיבית. אולי כי הצ'י מקודש בעיני כאנרגיה חיובית בלבד? מאמר מצויין וכל הכבוד על ההשקעה (חודשיים? וואו! ) והכי אהבתי את סופו שאומר שאפשר להגיע להבנת הצ'י ללא מילים, הבנה אינטואיטיבית. תודה
מסכימה עם רוב הדברים. קצת קשה לי עם החלק שאנשים משפיעים על הצ'י שלנו על ידי התנהגות תוקפנית או מניפולטיבית. אולי כי הצ'י מקודש בעיני כאנרגיה חיובית בלבד? מאמר מצויין וכל הכבוד על ההשקעה (חודשיים? וואו! ) והכי אהבתי את סופו שאומר שאפשר להגיע להבנת הצ'י ללא מילים, הבנה אינטואיטיבית. תודה
צ'י הוא חלק מהעולם הרגיל, כמו גשם
ושמש וכוח המשיכה וכוחות אלקטרומגנטיים (אור, ברקים, קרינה קוסמית...). האם גשם הוא טוב? או רע? כשהוא משקה את השדות הוא טוב, כשהוא מציף אותם הוא רע, כשהוא איננו השדות מתייבשים. גשם הוא פשוט גשם. האם אור הוא טוב? או רע? כשהוא איננו אני נתקל בדברים, נופל ונחבל; כשהוא ישנו אני לפעמים רואה דברים יפים, לפעמים מכוערים; כשהוא ישנו יותר מדי, אני נשרף בשמש... אור הוא פשוט אור. אתמול "הפעלתי צ'י" על בתי וגרמתי לה לבכות. זה רע, נכון? אבל זה היה כדי להחזיק אותה בזמן שהרופא בדק אותה וטיפל בה. אז הייתי רע או טוב? הכל תלוי בהקשר. גם צ'י, אינו חיובי או שלילי אלא בהקשר נתון.
ושמש וכוח המשיכה וכוחות אלקטרומגנטיים (אור, ברקים, קרינה קוסמית...). האם גשם הוא טוב? או רע? כשהוא משקה את השדות הוא טוב, כשהוא מציף אותם הוא רע, כשהוא איננו השדות מתייבשים. גשם הוא פשוט גשם. האם אור הוא טוב? או רע? כשהוא איננו אני נתקל בדברים, נופל ונחבל; כשהוא ישנו אני לפעמים רואה דברים יפים, לפעמים מכוערים; כשהוא ישנו יותר מדי, אני נשרף בשמש... אור הוא פשוט אור. אתמול "הפעלתי צ'י" על בתי וגרמתי לה לבכות. זה רע, נכון? אבל זה היה כדי להחזיק אותה בזמן שהרופא בדק אותה וטיפל בה. אז הייתי רע או טוב? הכל תלוי בהקשר. גם צ'י, אינו חיובי או שלילי אלא בהקשר נתון.
בענייני הורים
(לא קשור לצ'י) עד היום אני סוחבת המון רגשי אשמה על כל מיני רעות שעוללתי לילדים שלי - הראש יודע שלא ממש היתה לי ברירה בהפקרה שלה כשהיא היתה בטיפול נמרץ (כי אסרו עלי להכנס), או שעשיתי מאמצים עילאיים לפתור בעיות בבית ספר או עם ילדים תוקפנים, אבל אחד הבאגים שיש לנו כהורים, זה הנסיון לתת רק דברים טובים לילדים, לעטוף אותם ולהגן עליהם מכל דבר רע - וזה פשוט בלתי אפשרי. זה אפילו לא רצוי, למען האמת, כי בסך הכל הם צריכים ללמוד להתמודד לבד עם העולם ולפתח עצמאות - אבל את זה רק הראש יודע, זה איפשהו לא מצליח לעבור ללב.
(לא קשור לצ'י) עד היום אני סוחבת המון רגשי אשמה על כל מיני רעות שעוללתי לילדים שלי - הראש יודע שלא ממש היתה לי ברירה בהפקרה שלה כשהיא היתה בטיפול נמרץ (כי אסרו עלי להכנס), או שעשיתי מאמצים עילאיים לפתור בעיות בבית ספר או עם ילדים תוקפנים, אבל אחד הבאגים שיש לנו כהורים, זה הנסיון לתת רק דברים טובים לילדים, לעטוף אותם ולהגן עליהם מכל דבר רע - וזה פשוט בלתי אפשרי. זה אפילו לא רצוי, למען האמת, כי בסך הכל הם צריכים ללמוד להתמודד לבד עם העולם ולפתח עצמאות - אבל את זה רק הראש יודע, זה איפשהו לא מצליח לעבור ללב.
אור ../images/Emo201.gif
מאד מזדהה, והיו תקופות שייסרתי את עצמי לא מעט על "טעויות" שהיום אולי הייתי עושה אחרת. אבל כשרואה אותם כיום, איך הגדול מתמודד נהדר כבנזוג וכאב לשתי קטנות, והשני שפרח לו הרחק מהבית והפך לאיש העולם הגדול והצעיר שצועד לו בדרך שלו בשבילי החיים, אני גאה בהם ויכולה להיות גם קצת גאה בדברים הטובים שהנחלתי להם. עם ידיעה כזאת, לאט לאט הראש מצליח להעביר גם ל
.
מאד מזדהה, והיו תקופות שייסרתי את עצמי לא מעט על "טעויות" שהיום אולי הייתי עושה אחרת. אבל כשרואה אותם כיום, איך הגדול מתמודד נהדר כבנזוג וכאב לשתי קטנות, והשני שפרח לו הרחק מהבית והפך לאיש העולם הגדול והצעיר שצועד לו בדרך שלו בשבילי החיים, אני גאה בהם ויכולה להיות גם קצת גאה בדברים הטובים שהנחלתי להם. עם ידיעה כזאת, לאט לאט הראש מצליח להעביר גם ל
Fistandantilos
New member
ופה חשוב לשים דגש
בין חרטה לאשם וייסורים עצמיים... זה הזכיר לי סיפור בנוגע להדאלאי לאמה ה-14,אותו נהג לבקר בוהדיסט מבוגר, שהדאלאי לאמה חשב שמבקר אותו מטעמי כבוד... בסוף התברר שהוא רצה ללמוד ממנו דברים, וביקש מהדאלאי לאמה שילמד אותו לעשות סוג של מדיטצייה מאוד מיוחדת, הדאלאי לאמה טען שניתן לעשות אותה רק בגילאי העשרה, ולכן, אותו בודהיסט זקן באמונה בגלגול נשמות התאבד בתקווה להיוולד מחדש ולבצע את המדיטציה. יש שם תיאור מעניין מאוד איך הוא אינו מרגיש אשמה ושנאה עצמית בכלל, ותשובותיו לפעמים ממש מעוררות התפלאות על אטימות חינוכינו
באותה הזדמנות אשאל אם ישנו בתפוז או בכל מקום מעניין אחר פורום על בודהיזם\רפואה טיבטית?
בין חרטה לאשם וייסורים עצמיים... זה הזכיר לי סיפור בנוגע להדאלאי לאמה ה-14,אותו נהג לבקר בוהדיסט מבוגר, שהדאלאי לאמה חשב שמבקר אותו מטעמי כבוד... בסוף התברר שהוא רצה ללמוד ממנו דברים, וביקש מהדאלאי לאמה שילמד אותו לעשות סוג של מדיטצייה מאוד מיוחדת, הדאלאי לאמה טען שניתן לעשות אותה רק בגילאי העשרה, ולכן, אותו בודהיסט זקן באמונה בגלגול נשמות התאבד בתקווה להיוולד מחדש ולבצע את המדיטציה. יש שם תיאור מעניין מאוד איך הוא אינו מרגיש אשמה ושנאה עצמית בכלל, ותשובותיו לפעמים ממש מעוררות התפלאות על אטימות חינוכינו
באותה הזדמנות אשאל אם ישנו בתפוז או בכל מקום מעניין אחר פורום על בודהיזם\רפואה טיבטית?Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.