מאמר: מה זה צ'י?

0 אור 0

New member
אני לא קלת כתיבה כמוך ...

וגם למען האמת יש לי יותר שאלות מתשובות בנושא הזה, תצטרך לסמוך על כל האחרים
 

טאוֹ

New member
רק חודשיים? ../images/Emo8.gif

מרתק לקרוא, גם את התגובות כאן בשרשור.
 

shushu10

New member
תודה על המאמר המעניין

כל אחד מגדיר את הצ'י מנקודת תפיסתו את כח החיות של האדם או יותר נכון את מקורותיו. מאחר וחלק מכח זה נתון באדם כבנק כח מיום לידתו וחייב גם בהפקדה מתמדת מבחוץ = אויר, מזון, מים, חום וכו' - הגדרת הצ'י אינה פשוטה ואולי וירטואלית ככח החיים עצמם. שהרי אף אחד ולו הטוב שבכימאים לא הצליח להצמיח עלה אחד של עשב. יש לי שאלה - הבאת דוגמא לשימוש בצ'י - בקשת כוס מים מתלמיד שבצע את הבקשה. כתבת שם "השימוש בצ'י לא היה דרך הגוף וגם לא היה שום דבר מסתורי או על-טבעי"... המורה השתמש בשפתו - הוא דיבר אל התלמיד ודיבור זה אמצעי גופני. איזה צ'י הפעיל את התלמיד? הוא הפעיל את עצמו לאחר שהחליט לבצע את הבקשה. יש אנשים עם כריזמה שכוח השפעתם רב - השאלה אם כריזמה היא צ'י? לגבי דבריה של דינה ראלט - צ'י = מידע בין-תאי . המינוח מידע הוא מינוח שאפשר להניח עליו את האצבע, כלומר משהו שאינו משתנה בעוד שאנו בעלי החיים עוברים שינוי מרגע אחד למשנהו ואיננו יכולים להדביק את קצב ההשתנות כדי שנוכל לעצור תהליך (שלא כמו היוגים הגדולים שיכולים לעצור נשימה, ללכת על גחלים או לעצור תהליך של רקבון הגוף שכל זה על-טבעי מובהק ). ואולי זה הסוד אותו מנסים אנשים לפענח וביניהם גם העוסקים באומנות הלחימה - דהיינו -, להגביר את עירנות על החושים, לקצר את זמן התגובה ולהאריך את משך איזון הגוף והנפש (לעצור את הרגע). מאחר והגוף שואף כל הזמן להיות באיזון פנימי יש מלחמה פנימית של כל תא ותא להשיג את המירב בבצוע תפקידיו ויש גם שתוף פעולה ביניהם. זהו המידע הבין-תאי. מאידך המידע הזה מופרע ומשתנה כל עוד הגוף חי. וראה זה פלא - אנשים שלא יכולים להפעיל חלקים מגופם עקב מחלה או תאונה הצליחו לעשות זאת בעזרת הצ'י הנמצא בחלק החזק יותר. עד כאן - כוחו של הטבע . אך מה תגיד על האבחנה הטיבטית האומרת כי שביעות רצון הינה פועל יוצא של הליחה האחראית על כך הנמצאת במח והיא הגורמת לאדם להיות מרוצה או לא. למשל כשהעין רואה משהו או האזן שומעת משהו - ליחה זו היא הקובעת את שביעות רצוננו. כמו גם קובעת את ההחלטה האם הטעם הוא חמוץ או מתוק, האם הריח דוחה או לא, האם הצליל נעים או לא, שצורה כלשהיא יפה או לא. לפי האבחנה הזו אין טבע אוביקטיבי הכל נתון לחושים ולאינטרפרטציה שלנו. ולסיום (מקוצר) - אני חושבת שאומנות הלחימה מאמנת את האדם לשליטה בהרבה תחומים ע"י חיזוק והגדלת הצ'י , אך איני בטוחה אם הוא הכלי הטוב ביותר, כל עוד לא בדקתי אם מטרותיה של אומנות זו עשויות להביא את האדם לחיים מוסריים והוגנים יותר, חיים ללא יריבות בינו לבין עצמו ובינו לבין החברה. דוד - ישר כח!
 
כמו שכתבתי, הרבה אנשים מבינים צ'י

בצורות שונות. להבנתי, צ'י אינו "כח החיות של האדם או יותר נכון את מקורותיו", כפי שכתבת, פשוט בגלל שצ'י אינו מוגבל לאדם - לא לאדם מסויים ולא למין האנושי, אפילו לא ליצורים ביולוגיים (צמחים וחיות). גם לרוח ולגשם יש צ'י, או יותר נכון הם מופעים של צ'י. כריזמה אינה צ'י, אבל כוח ציווי הוא בפירוש מופע של צ'י. יש אנשים שיכולים לגרום לאחרים לעשות דברים, אם בהפחדה, אם בפיתוי, אם בשכנוע ואם בדרכים אחרות; היכולת להשפיע על הסביבה היא מופע של צ'י. לגבי עצירת הנשימה והליכה על גחלים - שני דברים שונים לגמרי - הראשון ניתן לאימון ע"י כל אדם בעזרת ביופידבק (נאס"א עובדים על זה כבר שנים, אבל התוצאות לא מספקות), השני ניתן לביצוע גם ע"י אנשים שאינם יוגים, ראי התיאור ב"חוויה יפנית" של שפרה הורן, ועוד. בשניהם אין שום דבר על-טבעי או אל-טבעי. לגבי עצירת רקבון הגוף, אין לי מושג אבל אני די בטוח שגם כאן אין שום דבר החורג מהטבע. לגבי האבחנה הטיבטית, פשוט אין לי מושג. מעולם לא למדתי רפואה טיבטית או פילוסופיה טיבטית, והרשימה ממילא לא היתה עליה... לגבי הפסקא האחרונה שלך, ההגדרה שלי (כלומר של המורה שלי, שאני מקבל ומסכים איתה) ל"אמנות לחימה" היא "דרך לפתרון בעיות המתורגלת ע"י לחימה"; כדי לפתור בעיות בדרך של מינימום מאמץ ומקסימום תוצאה, צריך אדם להכיר את עצמו ואת סביבתו ולדעת איך להימנע מחיכוכים מיותרים מחד, ואיך לפתור חיכוכים שאין להימנע מהם בצורה בה התוצאה תהיה מיטבית; במלים אחרות, עדיף להרוג מאשר ליהרג, עדיף לפצוע מאשר להרוג, עדיף להשתלט מאשר לפצוע, עדיף לשכנע מאשר להשתלט. סאן-צה קרא לזה "לכידה שלמה": במקום לכבוש עיר של האויב, עדיף להעביר את כולה לצד שלי, בלי לפגוע בה ובתושביה. כדי לעשות זאת צריך רמה גבוהה מאוד...
 

shushu10

New member
ההגדרה בסיום "לכידה שלמה" יפה בעיני

לגבי כח הצווי - אין לי מושג אם זה מופע של צ'י. לגבי כוחות הטבע - רוח וגשם - כשלעצמם אין בהם טעם וריח. כל מה שיש בטבע קיים זה לצד זה ויש להם השפעה הדדית ויחס גומלין. כח חיות - כוונתי היא שאם אין יצור אנושי ובעלי חיים - לשם מה קיימים כל אלו שהרי כל דבר יש בו הצד הנותן והצד המקבל. לכן הייתי אומרת שהצ'י הוא כח המניע את החיים. בכל מקרה - הנושא מרתק אך לא עסקתי בו ברצינות. אלו תהיות בלבד. דווקא מענין ללמוד את הנושא מזוויות שונות.
 

shushu10

New member
לגבי עצירת רקבון הגוף -

היה פעם יוגי ידוע בשם יוגננדה ש"תכנת" את גופו כך שלאחר המוות ישמור על צורתו הקודמת במשך ימים רבים (ללא חומר משמר). הגופה נשארה חשופה מעל 20 יום ללא פגע. ספור אמיתי בהחלט.
 
"אם אין יצור אנושי ובעלי חיים -

לשם מה קיימים כל אלו..."? כדור הארץ היה קיים כשני מליארד שנים לפני שהופיעו עליו חיים; משהופיעו, הם נכחדו שלוש פעמים לפני הנוכחית; והיקום כולו היה קיים כ-8-9 מליארדי שנים לפני שנוצר כדור הארץ. אז איפה היה הצ'י אז? אני לא מצליח לקבל את הטענה שכל היקום קיים בשבילי... או שהתכוונת למשהו אחר?
 

shushu10

New member
התכוונתי בדיוק למה שאמרתי

אם אין מי שיחוש את הרוח או יירטב מהגשם - זוהי ברכה לבטלה או במלים אחרות - ללא תכלית. כל מה שנברא בעולם נוצר בתכלית. זוהי כמובן גישת היהדות ואני לא מנסה לשכנע בזה שאכן זוהי מטרת הבריאה .
 
"צ'י" אינו מושג יהודי, אלא סיני;

אם אני מבין נכון, הסינים מדברים על העולם כעל "רשת ללא טווה", כלומר לחלוטין לא מתייחסים לבורא, או לסיבת הבריאה. לכן גם אין ממש טעם לדבר על צ'י במונחים כאלה; זה עירוב מין בשאינו מינו.
 

אתד

New member
וגם הסינים הם שאמרו שהעולם

קיים מליונים של שנים, כמו גילוי ה"צ'י" ? ואם העולם קיים פחות ב6000 שנה? ואותה הגדרת צ'י של הסינים מוגדרת ביהדות (והיא מוגדרת) אז יוצא שאין ענין של עירוב מין בשאינו מינו אלה חוכמה ישנה שנמצאת בכתובים בלי קשר לסינים.. לא מנסה להסית לדיון דתי, אבל דתיים שכלתניים/מדעיים (לא פנטים) כבר ניפצו לא מעט מיתוסים "ששיכים לגויים" למרות העידוד ללמוד חוכמת גויים והאפשרות לעשות דיקור וכו' שכבר הכל קיים אצלנו. רשת ללא טווה? אז מי היוצר שלהם הם עצמם? איזה שחצנות, מה סופה שליטה עולמית? באמת נראה כך, בכוח. אגב, למה קשה לך לקבל שהיקום כן נברא בשבילך? (בגבולות) הצניעות היא מול היוצר שברא הכל להטיב עם האדם. אם רק היינו שומרים על שלמותו של העולם...
 

izackv

New member
אכן שחצנות...

ברור שמי שחושב שהכל מחובר והוא בסך הכל חלק מהרשת הזאת (כמו מולקולה באצבע שהיא חלק מהגוף) הוא שחצן. אבל אותה מולקולה שבטוחה שהגוף (כלומר הסביבה כפי שהיא מסוגת לקלוט אותה) נוצר אך ורק לסיפוק צרכיה ורצונותיה ולכבודה היא לא שחצנית וכמובן שהצדק רק איתה. יש ביהדות הרבה דברים יפים. הנסיון לטעון שהכל כתוב והכל ידוע והכל שייך לדת היהודית הוא לא אחד מהם. וגם הנכונות לדון (מתוך רגשי עליונות כמובן) על תרבויות זרות ומוזרות באמת בלי להכיר אותן לעומק (סך הכל הרי הם גויים, ירחם השם) הוא לא אחד מהם. מזל שדתיים אמיתיים לפחות מודים שאנחנו לא אמורים להבין את בורא עולם ואת דרך מחשבתו.
 
אולי היהדות צודקת והסינים טועים,

אבל המאמר הוא על צ'י, וצ'י הוא מושג סיני, לא יהודי. יתכן שביהדות יש משהו דומה, או יותר טוב, או אחר - אבל המאמר שלי היה על צ'י, ולדעתי כדי להבין למה מתכוונים כשאומרים "צ'י" צריך להבין למה הסינים מתכוונים כשהם אומרים "צ'י". והסינים אכן מדברים על העולם כ"רשת ללא טווה", ואינם מתייחסים לשאלה מי ברא את העולם ולמה. ככה זה הסינים, ואין טעם לבוא אלי בטענות בגללם.
 

Fistandantilos

New member
ישנם אינסוף השקפות

והדתיים וכל דת תמצא בסופו של דבר\אירוע\שאלה קיומית דרך נימוק כל אירוע שקרה בכך שאנחנו לא יכולים להבין X Y Z או תנמק בנימוקים כ"כ לא משכנעים קוגניטיבית. הפחד מהלא נודע הוא הגורם לאנשים לאמונה כה אדוקה וניסיון פתטי להצדיק ולהסביר כל דבר ע"י היהדות.. ובנוגע לאמונה - לדעתי זה אידיוטי להניח שרעיונות שנכתבו לפני אלפיים שנה יכתיבו את דרך החיים שלנו כיום.. ואפילו יותר גרוע הסתמכות על המילים האלה בכדי להצדיק אותנו כ "עם סגולה" "עם נבחר" "Chosen people of god" (חשיבה זו היא כמובן חשיבה שתוביל לנאציזם בסופו של דבר) בנוגע לצ'י - או תפיסתי של אלוהים- אלוהים הוא היקום עצמו, זה לא בן אדם, אין לו מח, זה גדול מדי בשבילנו בכדי להבין, זה לא נותן לנו מזל טוב\מזל רע, לא אכפת לזה מאיתנו, זה פשוט זה, הניצוץ שהחל את הכל. ולכן מה שחשוב הוא שימת הדגש על האדם עצמו ומה גורם לו לאושר ולא על איזה כח חיצוני.
 

Fistandantilos

New member
תיקון - ישנם אין סוף השקפות

הפחד מהלא נודע הוא הגורם לאנשים לאמונה כה אדוקה וניסיון פתטי להצדיק ולהסביר כל דבר ע"י היהדות.. ובנוגע לאמונה - לדעתי זה אידיוטי להניח שרעיונות שנכתבו לפני אלפיים שנה יכתיבו את דרך החיים שלנו כיום.. ואפילו יותר גרוע הסתמכות על המילים האלה בכדי להצדיק אותנו כ "עם סגולה" "עם נבחר" "Chosen people of god" (חשיבה זו היא כמובן חשיבה שתוביל לנאציזם בסופו של דבר) בנוגע לצ'י - או תפיסתי של אלוהים- אלוהים הוא היקום עצמו, זה לא בן אדם, אין לו מח, זה גדול מדי בשבילנו בכדי להבין, זה גדול מדי בשביל עצמו בכדי להבין. זה לא נותן לנו מזל טוב\מזל רע, לא אכפת לזה מאיתנו, זה פשוט זה, הניצוץ שהחל את הכל. ולכן מה שחשוב הוא שימת הדגש על האדם עצמו ומה גורם לו לאושר ולא על איזה כח חיצוני.
 
למעלה