מאמר חדש פרי-מקלדתי על התרגומים
- פותח הנושא אייתלאדאר
- פורסם בתאריך
Lambengolmo
New member
../images/Emo45.gif יפה מאוד! מאמר מעניין וראוי
את הערותי כבר הערתי.
את הערותי כבר הערתי.
מלחמת התרגומים - הסוף ../images/Emo35.gif ../images/Emo70.gif
וגר זאב עם כבש ולוטם עם לבנית ירבץ, ווליס וכפיר ובר-זיק יחדיו והוביט קטון נוהג בם? לאן הגענו, אם מאמר כזה עובר ללא תגובה (למעט אחת, עניינית וקצרה) כמעט 24 שעות? אני, בכל אופן, אמרתי שם את רוב מה שהיה, יש ויהיה(?) לי לאמר בעניין התרגומים. ואם זו המילה האחרונה, אז באמת אפשר להוריד את הביצורים, לקפל את המדים, וללכת הביתה. אין מנצחים, אמנם, ואין מפסידים, אבל נראה שלא נשאר עוד קיטור לשחרר. האמנם?
וגר זאב עם כבש ולוטם עם לבנית ירבץ, ווליס וכפיר ובר-זיק יחדיו והוביט קטון נוהג בם? לאן הגענו, אם מאמר כזה עובר ללא תגובה (למעט אחת, עניינית וקצרה) כמעט 24 שעות? אני, בכל אופן, אמרתי שם את רוב מה שהיה, יש ויהיה(?) לי לאמר בעניין התרגומים. ואם זו המילה האחרונה, אז באמת אפשר להוריד את הביצורים, לקפל את המדים, וללכת הביתה. אין מנצחים, אמנם, ואין מפסידים, אבל נראה שלא נשאר עוד קיטור לשחרר. האמנם?
זה מאמר מאד מעניין
שיש לי וגם לאחרים כמה וכמה השגות עליו. אך אם אתה מצפה לקבל תגובה עניינית ולא מתלהמת למאמר שנראה שהשקעת זמן רב בכתיבתו ועריכתו, תאלץ לחכות מעט עד שהצד השני יתארגן ויכתוב את נימוקיו ואת דעתו בעניין. מלחמת התרגומים לא תגמר באופן רשמי עד שתרגום לבנית לא יופיע מחדש על המדפים. כל עוד הוא לא נמצא שם, המלחמה תימשך. באופן כלכלי, הקהל הראה את העדפותיו. בחנויות המשומשים לא ניתן להשיג את הספר כלל! ולהזכירך, זה לא ספר מד"ב נידח שיצא ב 1000 עותקים, אלא ספר מה Main Stream שיצא במהדורה הכוללת עשרות אלפי כרכים (!). והערכות המחירים שנתנו לי עליו נעות בין 200-250 ש"ח, פי שלושה מהכרך שניתן להשיג אותו בחנויות. ב´מיתוס´ דיווחו לי על ביקוש חסר כל תקדים לספרי המהדורה הישנה, ביקוש שכמעט משתווה לזה של המהדורה החדשה. (לפחות בעת שיחתי עמם). שאלה חשובה שמר לוטם (וגם אתה, כאביר הלוטמיסטים) צריך לשאול את עצמו היא, אם התרגום שעשיתי הוא כל כך טוב, כל כך מדויק, מעביר את רוח המקור בצורה טובה יותר מהתרגום הקודם, מדוע כל כך הרבה אנשים (ולא רק אלו ששייכים לחוג מצומצם זה) אומרים שתרגומו הקודם הוא ´גרוע´? מדוע יש ביקוש כל כך רב למהדורה הישנה? אנשים הם רציונליים בסך הכל, הם רוצים לקנות ולקרוא משהו משובח ומתוקן. ענה לי נא איפה, מדוע על מהדורת לוטם נתקבלו ביקורות כל כך גרועות ב´מיתוס´ שהם נאלצו לבצע צנזורה ולמחוק את רובן על מנת לא לפגוע במכירות? (לראשונה בתולדותיהם). אם זה כל כך טוב, למה כה רבים המתנגדים? יש לציין שהמונחים של מר לוטם, גם אם הם זרים ולעיתים מגוחכים, לא הפריעו לי להנות מהסילמאריליון והסיפורים שלא נשלמו בתרגומו. עוד שאלה מעניינת, מדוע נהניתי מתרגומים אלו ואת תרגום לוטם לשרה"ט דחיתי בשאט נפש? לא, ואני לא קונה את הטיעון של ´גרסה דינקותא´ - להזכירך, אני התוודעתי לתרגומו של מר לוטם לפני שקראתי את לבנית. (קראתי את הסילמאריליון בתרגומו לפני שר הטבעות). לתשובתך אודה.
שיש לי וגם לאחרים כמה וכמה השגות עליו. אך אם אתה מצפה לקבל תגובה עניינית ולא מתלהמת למאמר שנראה שהשקעת זמן רב בכתיבתו ועריכתו, תאלץ לחכות מעט עד שהצד השני יתארגן ויכתוב את נימוקיו ואת דעתו בעניין. מלחמת התרגומים לא תגמר באופן רשמי עד שתרגום לבנית לא יופיע מחדש על המדפים. כל עוד הוא לא נמצא שם, המלחמה תימשך. באופן כלכלי, הקהל הראה את העדפותיו. בחנויות המשומשים לא ניתן להשיג את הספר כלל! ולהזכירך, זה לא ספר מד"ב נידח שיצא ב 1000 עותקים, אלא ספר מה Main Stream שיצא במהדורה הכוללת עשרות אלפי כרכים (!). והערכות המחירים שנתנו לי עליו נעות בין 200-250 ש"ח, פי שלושה מהכרך שניתן להשיג אותו בחנויות. ב´מיתוס´ דיווחו לי על ביקוש חסר כל תקדים לספרי המהדורה הישנה, ביקוש שכמעט משתווה לזה של המהדורה החדשה. (לפחות בעת שיחתי עמם). שאלה חשובה שמר לוטם (וגם אתה, כאביר הלוטמיסטים) צריך לשאול את עצמו היא, אם התרגום שעשיתי הוא כל כך טוב, כל כך מדויק, מעביר את רוח המקור בצורה טובה יותר מהתרגום הקודם, מדוע כל כך הרבה אנשים (ולא רק אלו ששייכים לחוג מצומצם זה) אומרים שתרגומו הקודם הוא ´גרוע´? מדוע יש ביקוש כל כך רב למהדורה הישנה? אנשים הם רציונליים בסך הכל, הם רוצים לקנות ולקרוא משהו משובח ומתוקן. ענה לי נא איפה, מדוע על מהדורת לוטם נתקבלו ביקורות כל כך גרועות ב´מיתוס´ שהם נאלצו לבצע צנזורה ולמחוק את רובן על מנת לא לפגוע במכירות? (לראשונה בתולדותיהם). אם זה כל כך טוב, למה כה רבים המתנגדים? יש לציין שהמונחים של מר לוטם, גם אם הם זרים ולעיתים מגוחכים, לא הפריעו לי להנות מהסילמאריליון והסיפורים שלא נשלמו בתרגומו. עוד שאלה מעניינת, מדוע נהניתי מתרגומים אלו ואת תרגום לוטם לשרה"ט דחיתי בשאט נפש? לא, ואני לא קונה את הטיעון של ´גרסה דינקותא´ - להזכירך, אני התוודעתי לתרגומו של מר לוטם לפני שקראתי את לבנית. (קראתי את הסילמאריליון בתרגומו לפני שר הטבעות). לתשובתך אודה.
אין לי תשובה ברורה לשאלות האלה
על השאלה האחרונה, מדוע אתה, למשל, דחית את מהדורת לוטם של שה"ט עוד לפני שקראת, לדבריך, את התרגום הישן - רק אתה יכול לענות, לא אני. בפרט כשאתה אומר שנהנית מ"הסילמריליון" בתרגומו, והלא גם שם הופיעו הגמדאים והעלפים. אשר לביקוש בחנויות, יש לי השערה, המבוססת רק על הסקה, לא על בדיקה: מדוע יחפשו אנשים בחנויות את המהדורה הישנה, ולא את החדשה? קודם כל בוא נדבר על זמינות: מי שיש לו התרגום הישן ל"שר הטבעות" לא ייפטר ממנו כל-כך מהר. כך שבכל מקרה יש לנו ספר שאינו בדפוס, ושרוב מי שקנה אותו רוצה להמשיך ולהחזיק בו. מספיק, לדעתי, שכמה עשרות אנשים יחפשו את הספר, וכבר יהיה לך לחץ על חנויות הספרים המשומשים לספק ספר שאין להם - וכמובן שהמחיר יעלה בהתאם. עכשיו, מדוע שהרבה אנשים יחפשו את המהדורה הישנה? תסכים איתי שאם מדובר באמת ב"המון" אנשים, לא כולם קראו את שתי המהדורות והשוו ביניהן בעצמם - על אחת כמה וכמה שלא השוו למקור האנגלי. רובם, אם כן, של האנשים המחפשים דווקא את המהדורה הישנה, נחשפו, לדעתי, לביקורת על המהדורה החדשה. ביקורת כזו, כפי שכתבתי במאמרי, אפשר למצוא ברוב אתרי טולקין הישראליים, ובוודאי שגולשים הנכנסים לאתרים כמו "מיתוס" בחיפוש אחר טולקין יכירו גם את האתרים האלה ואת דעתם. בדיוק משום כך כתבתי את המאמר שלי, ואני מאד מקווה שלך ולזארן, לפחות, תהיה ההגינות לפרסם את המאמר הזה לצד הביקורות היותר-קטלניות על המהדורה החדשה, כדי שאנשים יוכלו להיחשף גם לדעות אחרות. עוד משהו, לגבי מי שבכל-זאת קרא את שתי המהדורות בעברית, ונניח לרגע שלא נחשף לביקורות באינטרנט, ועדיין מעדיף את המהדורה הישנה. כפי שכתבתי במאמר שלי, סגנונה של המהדורה הישנה מאד מרומם, תנ"כי ומליצי. ברוב המקרים, רות לבנית אכן הוציאה תחת ידיה ספר יפה וקולח (אם מתעלמים משיבושי-הלשון, התרגום המילולי וה"עברנגלית" שציינתי בכמה מקומות). ולמען האמת, הרבה יותר נעים לשמוע את סם, ואף את גולום, מתבטאים במהדורה הישנה: איזו עברית צחה, אילו ביטויים נשגבים! אבל, אליה וקוץ בה: גולום לא דיבר כך במקור! אפילו לא סם! במקור האנגלי, כפי שכתבתי, שפתו של גולום היא המונית ואף קלוקלת, וגם סם לא בדיוק מדבר אנגלית מלכותית. אבל אצל לבנית, כל ממזר מלך, וכל גולום - ארגורן. מי שלא מכיר את המקור האנגלי יכול בקלות להיתפס לסגנון התנ"כי הזה ולאהוב אותו - אבל הוא לא מקבל תרגום נאמן למקור! תראה, זה כמו לשכתב את Lord of the Rings באנגלית, לשפר את שפתו של גולום ולזרוע בה ביטויים מליציים, לחנך את סם, להוסיף כמה התייחסויות דתיות יותר מפורשות, ולמכור את זה מחדש בתור "שר הטבעות משופר". זה עשוי לעבוד, זה עשוי לתפוס, יש אנשים שיאהבו את זה... אבל זה לא מה שטולקין כתב. וכן, לסיכום, אני באמת ובתמים סבור שרוב הגישה השלילית למהדורת לוטם נובעת מכך שיש "גרעין קשה" של מתנגדים מרים למהדורה החדשה, שהצליח להפיץ את ביקורתו בקרב רבים מהטולקינאים הישראליים, בלי שהיתה לו התנגדות ראויה-לשמה. עמנואל לוטם עצמו אמר לי לא פעם, שהוא כבל את ידי עצמו מפאת היזהרות בכבודה של הגב´ לבנית, ולא אמר כל מה שיש לו לאמר על המהדורה הישנה. לו היה הוא כותב את המאמר הזה כך שישקף את דעתו-שלו על התרגום הישן, אין לי ספק שהוא היה חריף הרבה יותר. אבל הוא שומר על שתיקתו בעניין זה, ועדיין נזהר בכבודה של לבנית, בניגוד לגישתם של כמה ממתנגדיו כלפיו. (וכדי להסיר ספק, אני חושב שאתה, יחסית, די נזהר בכבודו על-פי רוב.)
על השאלה האחרונה, מדוע אתה, למשל, דחית את מהדורת לוטם של שה"ט עוד לפני שקראת, לדבריך, את התרגום הישן - רק אתה יכול לענות, לא אני. בפרט כשאתה אומר שנהנית מ"הסילמריליון" בתרגומו, והלא גם שם הופיעו הגמדאים והעלפים. אשר לביקוש בחנויות, יש לי השערה, המבוססת רק על הסקה, לא על בדיקה: מדוע יחפשו אנשים בחנויות את המהדורה הישנה, ולא את החדשה? קודם כל בוא נדבר על זמינות: מי שיש לו התרגום הישן ל"שר הטבעות" לא ייפטר ממנו כל-כך מהר. כך שבכל מקרה יש לנו ספר שאינו בדפוס, ושרוב מי שקנה אותו רוצה להמשיך ולהחזיק בו. מספיק, לדעתי, שכמה עשרות אנשים יחפשו את הספר, וכבר יהיה לך לחץ על חנויות הספרים המשומשים לספק ספר שאין להם - וכמובן שהמחיר יעלה בהתאם. עכשיו, מדוע שהרבה אנשים יחפשו את המהדורה הישנה? תסכים איתי שאם מדובר באמת ב"המון" אנשים, לא כולם קראו את שתי המהדורות והשוו ביניהן בעצמם - על אחת כמה וכמה שלא השוו למקור האנגלי. רובם, אם כן, של האנשים המחפשים דווקא את המהדורה הישנה, נחשפו, לדעתי, לביקורת על המהדורה החדשה. ביקורת כזו, כפי שכתבתי במאמרי, אפשר למצוא ברוב אתרי טולקין הישראליים, ובוודאי שגולשים הנכנסים לאתרים כמו "מיתוס" בחיפוש אחר טולקין יכירו גם את האתרים האלה ואת דעתם. בדיוק משום כך כתבתי את המאמר שלי, ואני מאד מקווה שלך ולזארן, לפחות, תהיה ההגינות לפרסם את המאמר הזה לצד הביקורות היותר-קטלניות על המהדורה החדשה, כדי שאנשים יוכלו להיחשף גם לדעות אחרות. עוד משהו, לגבי מי שבכל-זאת קרא את שתי המהדורות בעברית, ונניח לרגע שלא נחשף לביקורות באינטרנט, ועדיין מעדיף את המהדורה הישנה. כפי שכתבתי במאמר שלי, סגנונה של המהדורה הישנה מאד מרומם, תנ"כי ומליצי. ברוב המקרים, רות לבנית אכן הוציאה תחת ידיה ספר יפה וקולח (אם מתעלמים משיבושי-הלשון, התרגום המילולי וה"עברנגלית" שציינתי בכמה מקומות). ולמען האמת, הרבה יותר נעים לשמוע את סם, ואף את גולום, מתבטאים במהדורה הישנה: איזו עברית צחה, אילו ביטויים נשגבים! אבל, אליה וקוץ בה: גולום לא דיבר כך במקור! אפילו לא סם! במקור האנגלי, כפי שכתבתי, שפתו של גולום היא המונית ואף קלוקלת, וגם סם לא בדיוק מדבר אנגלית מלכותית. אבל אצל לבנית, כל ממזר מלך, וכל גולום - ארגורן. מי שלא מכיר את המקור האנגלי יכול בקלות להיתפס לסגנון התנ"כי הזה ולאהוב אותו - אבל הוא לא מקבל תרגום נאמן למקור! תראה, זה כמו לשכתב את Lord of the Rings באנגלית, לשפר את שפתו של גולום ולזרוע בה ביטויים מליציים, לחנך את סם, להוסיף כמה התייחסויות דתיות יותר מפורשות, ולמכור את זה מחדש בתור "שר הטבעות משופר". זה עשוי לעבוד, זה עשוי לתפוס, יש אנשים שיאהבו את זה... אבל זה לא מה שטולקין כתב. וכן, לסיכום, אני באמת ובתמים סבור שרוב הגישה השלילית למהדורת לוטם נובעת מכך שיש "גרעין קשה" של מתנגדים מרים למהדורה החדשה, שהצליח להפיץ את ביקורתו בקרב רבים מהטולקינאים הישראליים, בלי שהיתה לו התנגדות ראויה-לשמה. עמנואל לוטם עצמו אמר לי לא פעם, שהוא כבל את ידי עצמו מפאת היזהרות בכבודה של הגב´ לבנית, ולא אמר כל מה שיש לו לאמר על המהדורה הישנה. לו היה הוא כותב את המאמר הזה כך שישקף את דעתו-שלו על התרגום הישן, אין לי ספק שהוא היה חריף הרבה יותר. אבל הוא שומר על שתיקתו בעניין זה, ועדיין נזהר בכבודה של לבנית, בניגוד לגישתם של כמה ממתנגדיו כלפיו. (וכדי להסיר ספק, אני חושב שאתה, יחסית, די נזהר בכבודו על-פי רוב.)
אז אתה טוען שיש כאן פרופוגנדה
שלילית, שהוכנה במכוון על ידי הלבניתיים? הממ. כמה לא משכנע. מנסיונינו, התגובה השלילית למהדורה החדשה קיימת בצורה דומה בכל חתך של קוראי המהדורה המקורית, מבלי שאנחנו תרמנו לכך דבר (הלוואי שזה היה פועל יוצא של מעשינו! אבל לרוע המזל עדיין לא הגענו לקהל כה גדול). זו דעתם של אנשים ואי אפשר להתעלם ממנה, לא משנה עד כמה תנסה. שוב, השאלה היא אינה של נאמנות, אלא של חוויה ואווירה. אלה עוברים היטב במהדורה המקורית, ומושמדים בחדשה, מהסיבה הפשוטה שלוטם אינו מסוגל לכתוב בסגנון דומה. אין לו את הכישרון הזה והשמיעה הייחודית הזו לשפה (למען האמת, יש לציין שלמעטים ספורים בארץ יש שמיעה כזו כיום). לעומת זאת חוסר החיבה שלו לנוסח הקיים (´כבוד´ אמרת? אילו היה כבוד אמיתי הוא לא היה עורך) ניכר בכל פינה, מהתעקשותו לתקן כל משפט שני, גם אם אין בכך הכרח או שהתוצאה פחות טובה ו*פחות מדוייקת* (ויש לי לא מעט דוגמאות). יש אי-רציונאליות בדבר הזה, ואין מנוס מהמסקנה הזו. זה עובר בקריאה והקוראים הוותיקים מקבלים את המסר הזה, ואין שום צורך בהשוואה למקור: מה שאינו נשמע טוב, אינו נשמע טוב ושום תירוץ לא יועיל.
שלילית, שהוכנה במכוון על ידי הלבניתיים? הממ. כמה לא משכנע. מנסיונינו, התגובה השלילית למהדורה החדשה קיימת בצורה דומה בכל חתך של קוראי המהדורה המקורית, מבלי שאנחנו תרמנו לכך דבר (הלוואי שזה היה פועל יוצא של מעשינו! אבל לרוע המזל עדיין לא הגענו לקהל כה גדול). זו דעתם של אנשים ואי אפשר להתעלם ממנה, לא משנה עד כמה תנסה. שוב, השאלה היא אינה של נאמנות, אלא של חוויה ואווירה. אלה עוברים היטב במהדורה המקורית, ומושמדים בחדשה, מהסיבה הפשוטה שלוטם אינו מסוגל לכתוב בסגנון דומה. אין לו את הכישרון הזה והשמיעה הייחודית הזו לשפה (למען האמת, יש לציין שלמעטים ספורים בארץ יש שמיעה כזו כיום). לעומת זאת חוסר החיבה שלו לנוסח הקיים (´כבוד´ אמרת? אילו היה כבוד אמיתי הוא לא היה עורך) ניכר בכל פינה, מהתעקשותו לתקן כל משפט שני, גם אם אין בכך הכרח או שהתוצאה פחות טובה ו*פחות מדוייקת* (ויש לי לא מעט דוגמאות). יש אי-רציונאליות בדבר הזה, ואין מנוס מהמסקנה הזו. זה עובר בקריאה והקוראים הוותיקים מקבלים את המסר הזה, ואין שום צורך בהשוואה למקור: מה שאינו נשמע טוב, אינו נשמע טוב ושום תירוץ לא יועיל.
Lambengolmo
New member
הפרוטוקולים של זקני מינאס-תירית?../images/Emo3.gif
בכנות, הייתי רוצה לדעת מהן הדוגמאות
דוגמאות לכך שהתוצאה (לוטם) פחות מדוייקת, אני מתכוון. אשר ליתר: כן, אני חושב שיש כאן תעמולה שלילית. במכוון? תלוי למה אתה מתכוון. איני חושב שאתם מפיצים את הביקורת שלכם משנאת מרדכי, אלא מאהבת המן: אתם מבקשים "להגן" על התרגום הישן האהוב עליכם. אז לא, אני לא חושב שיש כאן כוונת-זדון, אבל אין זה אומר שאני חושב שאתם צודקים. ושים לב מה אמרת: "התגובה השלילית למהדורה החדשה קיימת בצורה דומה בכל חתך של קוראי המהדורה המקורית." כלומר, מי שקרא את המהדורה המקורית והתרגל אליה, עשוי שלא לאהוב את המהדורה החדשה. (ואגב, יש כמה וכמה שקראו את שתיהן ולא אהבו, למרבה הפלא, דווקא את לבנית. אבל לא זו הנקודה.) נכון, עמנואל לוטם לא אהב את הנוסח הקיים. נכון, הוא שינה כל משפט שלישי, בתוקף תפקידו כעורך. אשר לכבוד, גם אם את התרגום של לבנית הוא שינה מן היסוד, הרי שאת לבנית עצמה מעולם לא תקף אישית - לא ברמה האישית ואף לא ברמה המקצועית. כפי שכתבתי, אין לי רצון להתווכח על "נשמע טוב" או לא. מה שנשמע טוב לך לא בהכרח נשמע טוב לאחרים. אתה אוהב לשמוע את גולום מתבטא בעברית של עגנון, ואני אוהב לשמוע אותו מדבר עברית של שוק. לדעתך העברית המליצית בפי האורקים תורמת לאווירת האפוס, ולדעתי היא מגוחכת מפי מי שאמורים להיות תת-רמה של יצורים. טעם וריח, הלא תבין. לא לחינם התמקדתי בשורה הראשונה ב"אי-דיוקים". זוהי, בעצם, הטענה העיקרית שלך, ושל אחרים, איתה איני מסכים. זו הטענה עליה ביססתם את העצומה למען החזרת תרגום לבנית: שהמהדורה החדשה אינה "שגויה פחות". נניח שהוכחת לי ולכל הקהל הקדוש הזה שגירסת לבנית נעימה יותר לאוזן ולעין, קולחת יותר, הרמונית, אסתטית וערבה לחיך יותר מגירסת לוטם. לא זה המצב לדעתי, אבל נניח. מה עם הדיוק, הנאמנות למקור, השגיאות? נניח שאני מקבל (ואני לא) שלעמנואל לוטם אין כל חוש לשפה, ואין אוזן לצלילים ועין לכתיבה. אבל מה בדבר הכרת עולמו של טולקין? מה בדבר היכולת לתרגם את המילה distress? מה בדבר היכולת להבדיל בין Lúthien לבין Lórien? מה בדבר טענות שלנו על שבי ופציעה וטילטול דרך רוהן ו... אה, סליחה, זה לא היא. מה בדבר הפיכת הואלאר לרוכבי-פילים? כל אלה הן שגיאות וטעויות מחפירות שהתרגום הישן רצוף בהן, והתרגום החדש מתקן אותן. מה כל-כך מסובך להודות בזה? הבן, החלק היחיד בעצומה שלכם שמרתיח אותי הוא זה: הטענות שהמהדורה החדשה "לא פחות שגויה". אמרו מה שאתם רוצים (ונתווכח על כך עד אחרית הימים) על סגנון וקריאות וניקוד ובחירת מונחים: את השגיאות תיקננו.
דוגמאות לכך שהתוצאה (לוטם) פחות מדוייקת, אני מתכוון. אשר ליתר: כן, אני חושב שיש כאן תעמולה שלילית. במכוון? תלוי למה אתה מתכוון. איני חושב שאתם מפיצים את הביקורת שלכם משנאת מרדכי, אלא מאהבת המן: אתם מבקשים "להגן" על התרגום הישן האהוב עליכם. אז לא, אני לא חושב שיש כאן כוונת-זדון, אבל אין זה אומר שאני חושב שאתם צודקים. ושים לב מה אמרת: "התגובה השלילית למהדורה החדשה קיימת בצורה דומה בכל חתך של קוראי המהדורה המקורית." כלומר, מי שקרא את המהדורה המקורית והתרגל אליה, עשוי שלא לאהוב את המהדורה החדשה. (ואגב, יש כמה וכמה שקראו את שתיהן ולא אהבו, למרבה הפלא, דווקא את לבנית. אבל לא זו הנקודה.) נכון, עמנואל לוטם לא אהב את הנוסח הקיים. נכון, הוא שינה כל משפט שלישי, בתוקף תפקידו כעורך. אשר לכבוד, גם אם את התרגום של לבנית הוא שינה מן היסוד, הרי שאת לבנית עצמה מעולם לא תקף אישית - לא ברמה האישית ואף לא ברמה המקצועית. כפי שכתבתי, אין לי רצון להתווכח על "נשמע טוב" או לא. מה שנשמע טוב לך לא בהכרח נשמע טוב לאחרים. אתה אוהב לשמוע את גולום מתבטא בעברית של עגנון, ואני אוהב לשמוע אותו מדבר עברית של שוק. לדעתך העברית המליצית בפי האורקים תורמת לאווירת האפוס, ולדעתי היא מגוחכת מפי מי שאמורים להיות תת-רמה של יצורים. טעם וריח, הלא תבין. לא לחינם התמקדתי בשורה הראשונה ב"אי-דיוקים". זוהי, בעצם, הטענה העיקרית שלך, ושל אחרים, איתה איני מסכים. זו הטענה עליה ביססתם את העצומה למען החזרת תרגום לבנית: שהמהדורה החדשה אינה "שגויה פחות". נניח שהוכחת לי ולכל הקהל הקדוש הזה שגירסת לבנית נעימה יותר לאוזן ולעין, קולחת יותר, הרמונית, אסתטית וערבה לחיך יותר מגירסת לוטם. לא זה המצב לדעתי, אבל נניח. מה עם הדיוק, הנאמנות למקור, השגיאות? נניח שאני מקבל (ואני לא) שלעמנואל לוטם אין כל חוש לשפה, ואין אוזן לצלילים ועין לכתיבה. אבל מה בדבר הכרת עולמו של טולקין? מה בדבר היכולת לתרגם את המילה distress? מה בדבר היכולת להבדיל בין Lúthien לבין Lórien? מה בדבר טענות שלנו על שבי ופציעה וטילטול דרך רוהן ו... אה, סליחה, זה לא היא. מה בדבר הפיכת הואלאר לרוכבי-פילים? כל אלה הן שגיאות וטעויות מחפירות שהתרגום הישן רצוף בהן, והתרגום החדש מתקן אותן. מה כל-כך מסובך להודות בזה? הבן, החלק היחיד בעצומה שלכם שמרתיח אותי הוא זה: הטענות שהמהדורה החדשה "לא פחות שגויה". אמרו מה שאתם רוצים (ונתווכח על כך עד אחרית הימים) על סגנון וקריאות וניקוד ובחירת מונחים: את השגיאות תיקננו.
בעניין האורקים, עיין בקטע מהמכתב
ללוטם ששלחתי אליך, שעוסק בשפה שלהם. הראתי שם שהרמה של המקור אינה נמוכה כלל, ואפילו גבוהה מזו של ההוביטים בפרק ´טיהור הפלך´. ההחלטה של לוטם שצריך להנמיך את שפתם נבעה להערכתי מקריאה פרשנית שלו לפיסקה בסקציה ´על התרגום´ בסוף נספח F. בפועל אין לכך שום הצדקה. אורקים הם יצורים על טבעיים, גם אם זדוניים, וככאלה הם מחייבים תיאור שאינו נמוך. באשר לטעויות - אני מסכים שישנן כאלה במהדורה המקורית (ובשעתו הערכתי שיש כמה *מאות* כאלה שמחייבות תיקון), אבל יש הבדל ניכר בין אדם שניגש לתקן אותן *וזהו*, מתוך רצון לתקן עובדתית ותו לא, לבין מי שמחליט לתקן כל דבר שנראה *לו*, לפי טעמו האסתטי והאישי בראש ובראשונה, שגוי, בין אם זה נדרש עובדתית ובין אם לאו. אני לא מקבל את גישת ה´תיקון עובדות´ משום שנעשה הרבה יותר מזה. זו עובדה שלא ניתן להפריך ועל כן כל טענה ´מצטנעת´ או הטוענת להסתמכות על המקור אינה קבילה בעיני.
ללוטם ששלחתי אליך, שעוסק בשפה שלהם. הראתי שם שהרמה של המקור אינה נמוכה כלל, ואפילו גבוהה מזו של ההוביטים בפרק ´טיהור הפלך´. ההחלטה של לוטם שצריך להנמיך את שפתם נבעה להערכתי מקריאה פרשנית שלו לפיסקה בסקציה ´על התרגום´ בסוף נספח F. בפועל אין לכך שום הצדקה. אורקים הם יצורים על טבעיים, גם אם זדוניים, וככאלה הם מחייבים תיאור שאינו נמוך. באשר לטעויות - אני מסכים שישנן כאלה במהדורה המקורית (ובשעתו הערכתי שיש כמה *מאות* כאלה שמחייבות תיקון), אבל יש הבדל ניכר בין אדם שניגש לתקן אותן *וזהו*, מתוך רצון לתקן עובדתית ותו לא, לבין מי שמחליט לתקן כל דבר שנראה *לו*, לפי טעמו האסתטי והאישי בראש ובראשונה, שגוי, בין אם זה נדרש עובדתית ובין אם לאו. אני לא מקבל את גישת ה´תיקון עובדות´ משום שנעשה הרבה יותר מזה. זו עובדה שלא ניתן להפריך ועל כן כל טענה ´מצטנעת´ או הטוענת להסתמכות על המקור אינה קבילה בעיני.
לא התהליך אלא התוצאה
ראה, מצד אחד אתה פוסל תרגום כמו "סנומנה" כי אתה טוען שמובן מאליו ש-Snowmane הוא רעמת-שלג (או צח-רעמה), אבל מצד שני אתה טוען שלמרות שלקורא "מובן מאליו" שאורקים הם יצורים נחותים המדברים בגסות, צריך לחשוב ולהתעמק ולהבין שבעצם צריך להגביה את השפה שלהם. לדעתי, כל קורא סביר במקור האנגלי יראה מייד ששפתם היא שפה נמוכה, גם אם אינה שגויה. "There´s the forest" הוא "הנה היער", או "היער שם", ולא "היער שם הוא". המשפט "There´s the forest" הוא משפט שכל ילד דובר אנגלית, ולא משנה מאיזה מעמד, עשוי לאמר. המשפט "היער שם הוא" נשמע מליצי ומנופח. אגב, אתנחתא משעשעת: היה לי בנושא זה ויכוחון עם עמנואל לוטם בזמן תרגום שה"ט. הוא טען שיש לשים בפי הדמויות עברית תקנית למהדרין אם האנגלית שבפיהן במקור היתה תקנית למהדרין. אני חלקתי עליו, בפרט בעניין ההוביטים (מרי ופיפין, בפרט), ואמרתי לו: "אבל אתה לא יכול לכתוב עברית תקנית שתישמע כמו שפת-דיבור טבעית!". תשובתו היתה: "אינך יכול לכתוב עברית תקנית שתישמע כמו שפת-דיבור.
" בסופו-של-דבר אני חושב שלוטם כן הצליח להעביר ברמת השפה העברית שבפי הדמויות את רמת האנגלית שהיתה בפיהן במקור. לבנית, לדעתי, נכשלה בזאת, ואני בספק אם יש אנשים רבים שיסכימו איתך שדיבורו של אוגלוק צריך להישמע כעברית מליצית. יודע מה, עזוב אפילו את המקור: *הדמות* אינה מצדיקה עברית תקנית, בלי להכיר את המקור. איזה מין אורק נאלח הוא זה המדבר עברית צחה ומנופחת?? אבל חשוב מכך: אתה שב ודן בתהליך. ב*מדוע* עשה עמנואל לוטם, או עשינו, את השינויים שעשינו. מדוע זה חשוב, בעצם? אני בא להשוות בין שתי המהדורות לבין המקור. אני טוען שהאחת נאמנה יותר למקור מהשנייה. מדוע זה משנה כיצד הגענו לתרגום זה או אחר? מצידי, בוא נאמר שלבנית תירגמה תרגום שמימי, ואז בא מורגות בכבודו ובעצמו והכניס שגיאות לגלופות רגע לפני ההדפסה. ומאידך, את כל השגיאות של לוטם הוא הכניס בעצמו, ובכוונה תחילה. SO WHAT? התוצאה הסופית מונחת לפנינו. עכשיו השאלה שלי היא, היכן יש יותר שגיאות, והיכן התרגום המדויק יותר? על שאלה זו יש תשובה חד-משמעית. על השאלה "איזה תרגום יפה יותר" אפשר להתפלמס עד הדאגור דאגוראת.
ראה, מצד אחד אתה פוסל תרגום כמו "סנומנה" כי אתה טוען שמובן מאליו ש-Snowmane הוא רעמת-שלג (או צח-רעמה), אבל מצד שני אתה טוען שלמרות שלקורא "מובן מאליו" שאורקים הם יצורים נחותים המדברים בגסות, צריך לחשוב ולהתעמק ולהבין שבעצם צריך להגביה את השפה שלהם. לדעתי, כל קורא סביר במקור האנגלי יראה מייד ששפתם היא שפה נמוכה, גם אם אינה שגויה. "There´s the forest" הוא "הנה היער", או "היער שם", ולא "היער שם הוא". המשפט "There´s the forest" הוא משפט שכל ילד דובר אנגלית, ולא משנה מאיזה מעמד, עשוי לאמר. המשפט "היער שם הוא" נשמע מליצי ומנופח. אגב, אתנחתא משעשעת: היה לי בנושא זה ויכוחון עם עמנואל לוטם בזמן תרגום שה"ט. הוא טען שיש לשים בפי הדמויות עברית תקנית למהדרין אם האנגלית שבפיהן במקור היתה תקנית למהדרין. אני חלקתי עליו, בפרט בעניין ההוביטים (מרי ופיפין, בפרט), ואמרתי לו: "אבל אתה לא יכול לכתוב עברית תקנית שתישמע כמו שפת-דיבור טבעית!". תשובתו היתה: "אינך יכול לכתוב עברית תקנית שתישמע כמו שפת-דיבור.
כמה תיקונים ועל שפת האורקים
ראשית אני פוסל את ´סנומנה´ משום שהבחירה במילה הזו מעידה על אי הבנת הנקרא (דברי טולקין ב´מדריך למתרגם´), ונסיון לכתוב את המקור בצורה ´נכונה´ יותר מכפי שטולקין עצמו בחר (דבר שניכר בעוד מקומות, אגב). באשר לשפתם של האורקים, היא ´חיילית´ ברובה, ולא נמוכה מהדרוש. אין שגיאות מכוונות או קיצורים יוצאי דופן אצלם (תמצא יותר קיצורים כאלה ב´טיהור הפלך´, כמו למשל בשפתו של האיכר קוטון), ובמקום מסויים אוגלוק אף קורא ´splendid!´. בנוסח של לבנית יש הנמכות מדי פעם, והסגנון המילולי של המקור עובר יפה (´אנו הרגנו את הלוחם הגדול´; ´אנוכי אוגלוק, אני דיברתי´; ´לא יודע מה טוב בשבילו´; ´אני אדרוך לכם על העקב´), כי הוא יוצא דופן במכלול. כך למשל השפה של גרישנאק לא נמוכה כלל (´some stout fellows´) ואפילו מוגבהת בהשוואה לאוגלוק, להראות את הבדלי המעמד בינהם (אורק הררי לעומת שליח מיוחד של המגדל האפל). אצל גרישנאק בנוסח של לבנית אין הנמכות כלל. מעבר לזה ראוי להיזהר מפני הנמכת עברית בפנטסיה אפית גבוהה, כי זה יזדקר מיד ויצרום ויהרוס את הרושם המעודן והייחודי. התיאורים החיים מעבירים את הרושם המעיק מבלי צורך בהנמכה נוספת (גרישנאק באמת צריך להיות יותר נאלח מכפי שהוא?). זה אמצעי ´זול´ מדי לפנטסיה כזו, וטולקין נמנע בעצמו מלנצל אותו (באותה פיסקה בנספח F הוא כתב ´אני לא חושב שמישהו יהיה מעוניין בהעברה מדוייקת יותר, גם אם ניתן למצוא מקבילות´). מה ההבדל בין המהדורות? ביומרה שאין לה כיסוי. ללבנית לא היתה כזו. אין לה הקדמה או אחרית; היא אפילו לא שמרה את כתב-היד המקורי (למרבה האכזבה!). ללוטם היתה, ובשפע. ובסופו של דבר היא הוכחה כשגויה. עדיף שלא להבטיח מלהבטיח ולא לקיים.
ראשית אני פוסל את ´סנומנה´ משום שהבחירה במילה הזו מעידה על אי הבנת הנקרא (דברי טולקין ב´מדריך למתרגם´), ונסיון לכתוב את המקור בצורה ´נכונה´ יותר מכפי שטולקין עצמו בחר (דבר שניכר בעוד מקומות, אגב). באשר לשפתם של האורקים, היא ´חיילית´ ברובה, ולא נמוכה מהדרוש. אין שגיאות מכוונות או קיצורים יוצאי דופן אצלם (תמצא יותר קיצורים כאלה ב´טיהור הפלך´, כמו למשל בשפתו של האיכר קוטון), ובמקום מסויים אוגלוק אף קורא ´splendid!´. בנוסח של לבנית יש הנמכות מדי פעם, והסגנון המילולי של המקור עובר יפה (´אנו הרגנו את הלוחם הגדול´; ´אנוכי אוגלוק, אני דיברתי´; ´לא יודע מה טוב בשבילו´; ´אני אדרוך לכם על העקב´), כי הוא יוצא דופן במכלול. כך למשל השפה של גרישנאק לא נמוכה כלל (´some stout fellows´) ואפילו מוגבהת בהשוואה לאוגלוק, להראות את הבדלי המעמד בינהם (אורק הררי לעומת שליח מיוחד של המגדל האפל). אצל גרישנאק בנוסח של לבנית אין הנמכות כלל. מעבר לזה ראוי להיזהר מפני הנמכת עברית בפנטסיה אפית גבוהה, כי זה יזדקר מיד ויצרום ויהרוס את הרושם המעודן והייחודי. התיאורים החיים מעבירים את הרושם המעיק מבלי צורך בהנמכה נוספת (גרישנאק באמת צריך להיות יותר נאלח מכפי שהוא?). זה אמצעי ´זול´ מדי לפנטסיה כזו, וטולקין נמנע בעצמו מלנצל אותו (באותה פיסקה בנספח F הוא כתב ´אני לא חושב שמישהו יהיה מעוניין בהעברה מדוייקת יותר, גם אם ניתן למצוא מקבילות´). מה ההבדל בין המהדורות? ביומרה שאין לה כיסוי. ללבנית לא היתה כזו. אין לה הקדמה או אחרית; היא אפילו לא שמרה את כתב-היד המקורי (למרבה האכזבה!). ללוטם היתה, ובשפע. ובסופו של דבר היא הוכחה כשגויה. עדיף שלא להבטיח מלהבטיח ולא לקיים.
אבל בעצם לא ענית לי
אני עוד צריך לבדוק שוב האם במהדורה החדשה יש הבדל בין סגנונם של אוגלוק וגרישנאק. אבל לא זו הנקודה שאני רוצה עליה תשובה: מה תאמר על "היער שם הוא"? ועל "שאו רגליכם"? זה לא גרישנאק הדובר, אלא אוגלוק האייזנגרדאי. המקור אינו כה מליצי או מורם כאן. למיטב זכרוני, לוטם לא הנמיך את הסגנון של אוגלוק, פשוט תירגם אותו לעברית פשוטה, לא עברית "דלה". ומה תאמר על "שקר טפל עלי" = "He lied on me"?
אני עוד צריך לבדוק שוב האם במהדורה החדשה יש הבדל בין סגנונם של אוגלוק וגרישנאק. אבל לא זו הנקודה שאני רוצה עליה תשובה: מה תאמר על "היער שם הוא"? ועל "שאו רגליכם"? זה לא גרישנאק הדובר, אלא אוגלוק האייזנגרדאי. המקור אינו כה מליצי או מורם כאן. למיטב זכרוני, לוטם לא הנמיך את הסגנון של אוגלוק, פשוט תירגם אותו לעברית פשוטה, לא עברית "דלה". ומה תאמר על "שקר טפל עלי" = "He lied on me"?
כל זה אינו לעניין. לשון דיבור אין
מקומה בספרות, לא בעברית על כל פנים. הגזירה השווה שאתה גוזר מן המקור האנגלי לתרגום אינה במקומה. באקראי לקחתי לידי ספר. "ירודת המליונים" של ז´ול וורן (תרגום ג. אשד). אוקטב סרסן אומר (במשפט אקראי) "לאור התפתחותה הרבה של הטכניקה, ממש בושה היא להשתמש במסננת כהה ועתיקה זו". זו אינה שפת דיבור, וגם לא היתה כזו בשעה שתורגם הספר. מה שאתה תוקף, ומה שמהדורת לוטם שוללת, היא גישת התרגום העברי הישן. את פריש הבאושים של גישה זו אני פוגש יום יום, עם צעירים שמדברים אנגלו-עברית ועם תרגומים בלשון עילגת. זו שפה ראויה בעיניך? אם עברית תהיה שפה חיה חמש מאות שנה אפשר יהיה לדבר על "לשון דיבור ספרותית". כמות שזה היום זה פסול.
מקומה בספרות, לא בעברית על כל פנים. הגזירה השווה שאתה גוזר מן המקור האנגלי לתרגום אינה במקומה. באקראי לקחתי לידי ספר. "ירודת המליונים" של ז´ול וורן (תרגום ג. אשד). אוקטב סרסן אומר (במשפט אקראי) "לאור התפתחותה הרבה של הטכניקה, ממש בושה היא להשתמש במסננת כהה ועתיקה זו". זו אינה שפת דיבור, וגם לא היתה כזו בשעה שתורגם הספר. מה שאתה תוקף, ומה שמהדורת לוטם שוללת, היא גישת התרגום העברי הישן. את פריש הבאושים של גישה זו אני פוגש יום יום, עם צעירים שמדברים אנגלו-עברית ועם תרגומים בלשון עילגת. זו שפה ראויה בעיניך? אם עברית תהיה שפה חיה חמש מאות שנה אפשר יהיה לדבר על "לשון דיבור ספרותית". כמות שזה היום זה פסול.
אז אתה טוען שיש כאן פרופוגנדה
שלילית, שהוכנה במכוון על ידי הלבניתיים? הממ. כמה לא משכנע. מנסיונינו, התגובה השלילית למהדורה החדשה קיימת בצורה דומה בכל חתך של קוראי המהדורה המקורית, מבלי שאנחנו תרמנו לכך דבר (הלוואי שזה היה פועל יוצא של מעשינו! אבל לרוע המזל עדיין לא הגענו לקהל כה גדול). זו דעתם של אנשים ואי אפשר להתעלם ממנה, לא משנה עד כמה תנסה. שוב, השאלה היא אינה של נאמנות, אלא של חוויה ואווירה. אלה עוברים היטב במהדורה המקורית, ומושמדים בחדשה, מהסיבה הפשוטה שלוטם אינו מסוגל לכתוב בסגנון דומה. אין לו את הכישרון הזה והשמיעה הייחודית הזו לשפה (למען האמת, יש לציין שלמעטים ספורים בארץ יש שמיעה כזו כיום). לעומת זאת חוסר החיבה שלו לנוסח הקיים (´כבוד´ אמרת? אילו היה כבוד אמיתי הוא לא היה עורך) ניכר בכל פינה, מהתעקשותו לתקן כל משפט שני, גם אם אין בכך הכרח או שהתוצאה פחות טובה ו*פחות מדוייקת* (ויש לי לא מעט דוגמאות). יש אי-רציונאליות בדבר הזה, ואין מנוס מהמסקנה הזו. זה עובר בקריאה והקוראים הוותיקים מקבלים את המסר הזה, ואין שום צורך בהשוואה למקור: מה שאינו נשמע טוב, אינו נשמע טוב ושום תירוץ לא יועיל.
שלילית, שהוכנה במכוון על ידי הלבניתיים? הממ. כמה לא משכנע. מנסיונינו, התגובה השלילית למהדורה החדשה קיימת בצורה דומה בכל חתך של קוראי המהדורה המקורית, מבלי שאנחנו תרמנו לכך דבר (הלוואי שזה היה פועל יוצא של מעשינו! אבל לרוע המזל עדיין לא הגענו לקהל כה גדול). זו דעתם של אנשים ואי אפשר להתעלם ממנה, לא משנה עד כמה תנסה. שוב, השאלה היא אינה של נאמנות, אלא של חוויה ואווירה. אלה עוברים היטב במהדורה המקורית, ומושמדים בחדשה, מהסיבה הפשוטה שלוטם אינו מסוגל לכתוב בסגנון דומה. אין לו את הכישרון הזה והשמיעה הייחודית הזו לשפה (למען האמת, יש לציין שלמעטים ספורים בארץ יש שמיעה כזו כיום). לעומת זאת חוסר החיבה שלו לנוסח הקיים (´כבוד´ אמרת? אילו היה כבוד אמיתי הוא לא היה עורך) ניכר בכל פינה, מהתעקשותו לתקן כל משפט שני, גם אם אין בכך הכרח או שהתוצאה פחות טובה ו*פחות מדוייקת* (ויש לי לא מעט דוגמאות). יש אי-רציונאליות בדבר הזה, ואין מנוס מהמסקנה הזו. זה עובר בקריאה והקוראים הוותיקים מקבלים את המסר הזה, ואין שום צורך בהשוואה למקור: מה שאינו נשמע טוב, אינו נשמע טוב ושום תירוץ לא יועיל.
האמת שאני פשוט התייאשתי מהוויכוח
איתך. אם אתה ברצינות חושב ש"סנומנה" הוא תרגום יותר טוב ל-"snowmane" מאשר "צח-רעמה", הרי שאין לנו אפילו נקודת יחוס בסיסית להסכים מהו תרגום טוב, ומהו תרגום רע. מיתר נדיר, שעדיין מתעוררת מדי פעם בצרחות מבועתות כשהיא חולמת על התשדיר החדש של סנו: סנו-מנה - קסם של נקיון!!!
איתך. אם אתה ברצינות חושב ש"סנומנה" הוא תרגום יותר טוב ל-"snowmane" מאשר "צח-רעמה", הרי שאין לנו אפילו נקודת יחוס בסיסית להסכים מהו תרגום טוב, ומהו תרגום רע. מיתר נדיר, שעדיין מתעוררת מדי פעם בצרחות מבועתות כשהיא חולמת על התשדיר החדש של סנו: סנו-מנה - קסם של נקיון!!!
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.