הדברים שאתה כותב מעניינים, יש כמה הערות. מה שמשפיע לדעתי על מחירי הנכסים הוא הריבית לטווח ארוך, שהיא תשואת האג"ח. אני מתייחס לריבית הבנק המרכזי כמשתנה שמשפיע על עלויות האשראי, ואינני מניח שמשכנתה ל 30 שנה ניתנת בריבית בנק ישראל. ציפיות האינפלציה ניתנות לחילוץ מהפער בין תשואת אג"ח מדינה צמודות ושאינן צמודות לאותה תקופה. כרגע בישראל הציפיות הארוכות עומדות על כ 2.56% אינפלציה שנתית. בצמודות יש מרכיב אופציה על האינפלציה כך שאני מניח שבפועל הציפיות קצת יותר נמוכות. ריבית ריאלית צריכה להיות מחושבת בקשר לתקופת ההלוואה או ההשקעה. ברור שזהב או כסף יכולים לרדת, כמו כל דבר אחר. פשוט ציינתי שהם שימשו היסטורית כהשקעות בתקופת מצוקה. בדקתי וראיתי שמשנת 1971 כשנותק בסיס הזהב של הדולר הזהב עלה מ 35$ לאונקיה לכ 1800$, לא רחוק מתשואת SP500. הדולר עצמו איבד את רוב כוח הקניה שלו. מה שאתה מכנה ארביטראז' הוא למעשה ערך יחסי כולל סיכון, משהו דוגמת מדד שארפ. הגישה הזאת מקובלת עלי אבל לא קוראים לזה ארביטראז' אם רוצים להיות מובנים. כללית אנחנו מסכימים כמעט בכול.
אין לי משהו חזק להגיד לגבי תקופת החישוב או הזהב. אכן אין פה משהו שאנחנו לא מסכימים לגביו באופן מובהק.
בפועל מה שאני קורא ארביטראז' זה לכל סטיה מעקרון השוק היעיל. כל הפרש מחירים שלא ניתן להסביר באחד משלושת הפרמטרים שציינתי.
כל "ארביטראז'" כזה ניתן תאורטית לנצל לצורך בניית אסטרטגיית השקעה שתביא לתשואה עודפת על השוק. מקבל את התיקון שההגדרה המילונית מצומצמת למקרה פרטני שכזה ולא מרחיבה לכלל המקרים.
מדד שארפ אכן מאוד דומה בקונספט למה שציינתי, אבל בפועל הוא נבנה על בסיס היסטוריית ביצועים אחורה. אני לא בטוח שניתן לבודד ממנו אמת אבסולוטית על ביצועים קדימה. או יותר נכון אני בטוח שלא, כמעט כמו לנחש מה יהיו תוצאות הלוטו לפי המספרים שיצאו בהגרלות הקודמות. על פי מחקרים.