לשאת בתדר האהבה

לא שאלתי למי אתה עוזר אלא מדוע אתה עוזר למישהו מלכתחילה.

התשובה למדוע אתה עוזר לא נמצאת אצל מישהו אחר (בהתנהגות כזו או אחרת), אלא בך בלבד.
אתה הרי בוחר מתי לעזור ומתי לא.
השאלה היא האם אתה יודע, בתוך עצמך, מה העזרה לזולת מעניקה לך באופן אישי?
לא מה היא מעניקה לזולת, או באילו תנאים הוא ראוי לה.
 

ינוקא1

New member
אני עוזר למישהו מלכתחילה

כשאני מרגיש שזה נכון.

אני אעבור ברחוב ליד שני קבצנים , לאחד אני אתן 10 ש"ח ולשני לא אתן כלום.

אין לי מושג למה , ואני חושב שגם אינני צריך לדעת למה.

מה העזרה לזולת מעניקה לי באופן אישי ?

בניגוד לעבר שראיתי בעזרה לזולת ערך דתי , מבחינתי היום העזרה לזולת היא "החזרת חוב ליקום" (מונח שלקחתי מקסטנדה).
היקום \ ריבונו של עולם עשה איתי אינסוף טובות בחינם , וגם אני משתדל לעשות כמה טובות לאחרים.
ולמרות זאת , אעזור רק כשארגיש בתוכי שזה "נכון".
 
המם, אולי "מדוע" לא היתה המילה הנכונה

כוונתי היתה יותר לשאול איזו תחושה מתעוררת בך כשאתה עוזר למישהו.
"החזרת חוב ליקום" לא אומרת לי דבר, זה נשמע לי כמו סיפור להאמין בו, ולא כמו חוויה אישית.
אני שואל על היכרות עם עצמך - מה אתה חווה כשאתה עוזר למישהו?
אין באמת צורך שתענה לי על כך מיד, כי זה משהו שאולי קשה לענות עליו בדיעבד, מתוך זיכרון בלבד.
כוונתי אולי היא שתנסה, אם תרצה, לבחון את התחושה שהעזרה מייצרת בך, בפעם הבאה שאתה עוזר למישהו.
יום נעים ומופלא!
 

ינוקא1

New member
החזרת חוב ליקום

מתאר באופן מדויק את הרגשתי.
אני מרגיש שאני מלא בתודה כלפי העולם ואני רוצה לשתף.
אני מרגיש את הרצון "לברך" אחרים בטוב שזכיתי לו.
 

neophile

New member
שלא כמוך אני לא חושב על זה כלכך הרבה

אהבה ללא תנאי או הזכרות עצמית - זה מצב ריגשי , זה לא דורש שאני כן אחשוב בצורה מסויימת או לא אחשוב בצורה מסויימת על אנשים אחרים . זה דורש קשב לעצמי .
&nbsp
הפואנטה זה להפסיק להיות תלוי בגורמים חיצוניים בשביל להרגיש רגשות חזקים - ופשוט לעשות את זה מתוך קשב פנימי .
&nbsp
כמו שכתבתי קודם אצל רוב האנשים רגשות הם הפכפכים - בעוד שאהבה ללא תנאי היא יציבה - לכן אני מתייחס לזה כ"להחזיק בתדר"
זה להחזיק באיזה מצב תודעה - זה מעבר להרגשה מקרית כזאת או אחרת.
&nbsp
מסורות שונות קוראות למצב הזה בשמות שונים אבל כולם מזהים את איזור הלב - האיזור הריגשי - כדומיננטי בתהליך הזה .
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 

ינוקא1

New member
אני לא רואה כ"אהבה" את מה שאתה מדבר עליו.

המבחן של כל רגש , בסופו של דבר הוא ישומו "בחוץ".

אבן הבוחן לכל התהליכים הפנימיים היא המציאות החיצונית.

תהליכים וסיפורים פנימיים זה יפה מאוד , אבל אינך יכול להגדיר "אהבה ללא תנאי" , אם במציאותך החיצונית אתה לא תאהב כל אחד.

והשאלה שאני שואל אותך כבר כמה פעמים היא : האם אתה חושב שזה נכון במציאות החיצונית לאהוב כל אחד ?

לדעתי האישית לא.
והדרך להתפתחות רוחנית יציבה איננה "כל הזמן אהבה" ואיננה "כל הזמן שינאה" - הדרך היא ללמוד להגיב למה שקורה בחוץ הכי נכון שאפשר.
זו כל התורה על רגל אחת.
 

neophile

New member
כשאתה ברגש גבוה התגובות שלך יהיו שונות

אי אפשר להפריד רגש גבוה ממצב תודעה גבוה - זה בא בד בבד ובמצב תודעה גבוה יותר התגובות שלך יהיו שונות - מסתגלות ואינטילגנטיות יותר .
&nbsp
אין שום חובה להרגיש אהבה כלפי אנשים אחרים - זה בכלל לא קשור לאנשים אחרים !!!
זהו
&nbsp
 

ינוקא1

New member
תשחרר את השטות הזו של "רגשות גבוהים"

זה כמו שתרצה שיהיה לך רק ראש אך לא יהיה לך ישבן.

זה בעייתי לחיות ככה.
 

neophile

New member
אין לי בעיה לשחרר את זה

מפני שאני לא נאחז בזה ... אני משתמש במונח הזה לצורך הדיון .
&nbsp
היזכרות עצמית היא מונח הרבה יותר טוב אבל צריך לקחת אותו ביחס לכלל המושגים של הדרך הרביעית , מעבר לתרגול המעשי שלו דרך המדיטציה .
&nbsp
אני לא מתיימר כאן לתת שיטה שלמה או איזה עיקרון עליון שאתה משום מה נוטה להיאחז בכאלה .. "איזון" וכו'
אז אולי תפסיק אתה להיאחז בדמיון שאני עושה את מה שאתה עושה ..
&nbsp
אהבה ללא תנאי זה מושג יחסית "מכובס" אבל אנשים יכולים להתייחס אליו מתוך רשמים שהם כבר צברו .
&nbsp
בדיוק כמו שאתה הגבת הרבה אחרים גם יגיבו לכך ואולי הדבר העיקרי שניתן ללמוד מתוך התבוננות בתגובה הזאת הוא שאנחנו לא מסוגלים להיות באהבה ללא תנאי , שאנחנו שוכחים לעשות את זה , שכל מני תגובות אחרות נראות לנו הרבה יותר חשובות ורלוונטיות מאשר האפשרות הזאת .
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 
ממש לא

אפשר מבחינה תיאורתית בכל אופן לאהוב מישהו ללא תנאי ועדיין לא להסכים להיות קורבן.
מבחינתי מה שהופך את זה ללא תנאי זה משום ש-
לא משנה מה התנאים מצליחים לאהוב את האדם רוחנית למרות הכל
כך שהאהבה מעל כל הדברים.
זה לא אומר שנצמדים לאדם ליהך לדעתי אנהנ ללא תנאי היא גם אי הצמדות כי מוענים בתיאוריה לאהןב
את האדם גם אם הוא ילך לדרך אחרת ויעזוב
 
רק שרב האנשים כולל אני לא יודעים לאהוב ככה


או שהם שכחו או שזב בלתי אפשרי או שזה דורש עבודה ממש קשה
 
רכושנות ואהבה ללא תנאי לא הולכות ביחד רכושנות זו כבר "אהבה"

רגילה. באהבה ללא תנאי אוהבים את האדם גם אם הוא בוחר לעזוב.
 

neophile

New member
אני לא מדבר על אהבה שתלוייה בהכרח באנשים אחרים

ודווקא בסיטואציות של אהבה רכושנית זה קשה יותר להיות באהבה ללא תנאי כי זה נוגע לכל מני סיפוקים רגשיים ופיזיים שאנחנו מצפים להם וזה לגיטימי לגמרי - זוגיות זאת "זירה" אחת שבה יש אתגר להיות באהבה ללא תנאי אבל גם בחיי היום יום ומול אנשים זרים לגמרי ניתן ואפשר להיות באהבה ללא תנאי .
&nbsp
 
כמו שכתבת בקרבת אנשים שמעוררים אגואיזם קשה להיות בתדר ה

זה ( שאני אישית לא חושבת שהתנסיתי בו אני אגואיסטית די גדולה
).
ולכן אני כותבת בפה מלא שאני לא אוהבת באמת אנשים. אני מקריבה לקשר את המחירים הנחוצים
אם זה קשר שתורם לי אבל מפה ועד אהבה... יש הבדל... אולי אני חשה רגשות אבל זו לא אהבה שאני מחשיבה
לאהבה ללא תנאי ולכן מבחינתי היא בטלה לעומתה
 

neophile

New member
זה לא צריך להיות תלוי באף אחד מלבדך

אנחנו לא מושלמים וכשאני אומר להיות בתדר הזה אי אפשר להיות רק בו - אותם חיים רגילים שהתרגלנו אליהם מלאים בתדרים "נמוכים" שיכולים לשאוב אותנו לתהומות ... וזה ברגיל לגמרי .
רוב האנשים הם בגדר "נשאבים"
&nbsp
העניין הוא להיזכר ... להיזכר להיות בתדר הזה - ועצם ההיזכרות עוד לפני שאת מסוגלת לעשות את המעבר הזה היא כבר הישג משמעותי .
&nbsp
 
אוקיי קצת מעודד אבל עדיין לא חושבת שחוויתי כל כך את התדר


זה נראה עדיין חלום רחוק לחוות אותו
 

neophile

New member
יש לזה רמות

כמו כן יש כל מני דרכים מנטאליות להגיע לזה - למשל אפשר להשתמש ברעיון של הגילגולים ושל קארמה כדי לחשוב על זה שלפני שאת צוללת לאיזה תהום בעקבות סיטואציה יום יומית כלשהיא ... תחשבי רגע .. האם לא היית כבר בסיטואציה הזאת גם בחיים האלו וגם בחיים קודמים ?
&nbsp
האם שווה לך לצבור את הקארמה הזאת בעקבות הנפילה לתהום או שכדאי לך לעשות מאמץ לפעול אחרת ? אפילו אם זה רק להמנע מלבטא רגשות שליליים ולהתמודד עם המטען הזה בעצמך במקום להוציא אותו .
&nbsp
אחרי הכל זאת הקארמה שלך שהביאה אותך לסיטואציה הזאת ולבטא רגש שלילי זה לא להתמודד עם המטען הקארמטי - זה להאשים את הנסיבות החיצוניות ... זה לא לקחת אחריות .
&nbsp
והלקיחת אחריות הזאת היא בהחלט מאתגרת מאוד , היא דורשת שנעבד את הרגשות שלנו מה שנדמה לרוב האנשים כסבל בתור התחלה אבל תאמיני שיש שכר גדול עבור הטרחה הזאת ...
&nbsp
ככה מתקדמים באופן רוחני ממשי- מעבדים רגשות . ואין כמו סיטואציות יום יומיות בשביל לספק את הדלק עבור ההתקדמות הזאת .
&nbsp
את יכולה לרגע אחד לקחת את הפרספקטיבה של הנשמה המחייכת ולראות את עצמך מבחוץ - מתמודדת עם מצב מאתגר שכזה .
&nbsp
 
נכון ואיזה משפט מקסים זה הפרספקטיבה של הנשמה המחייכת!

והיה לי חלום על גלגולים קודמים בדיוק הלילה!
 
למעלה