לשאת בתדר האהבה
אתם יודעים כולנו בני אדם אגואיסטים עם השטיקים שלנו אבל יוצא לי להבחין שכאשר אני משנה את מצב תודעתי בחיי היום יום לתדר גבוה יותר (שאפשר להסביר אותו כהרגשת אהבה ללא תנאי) יש לזה השפעה מאוד חזקה על אנשים מסביבי בין אם הם מכרים או זרים, אם כי אני מוכרח לציין שלא תמיד קל להתמסר לזה בסביבת אנשים שלרוב מעלה בי את האגואיזם שלי אבל אם בכל זאת אני עושה את הוויתור על האגואיזם ונכנס לתדר הזה .. זה משדר משהו חזק שנראה שיש להרבה אנשים צורך בו .
אני לא יכול לומר שהרעיון הזה של לשאת בתדר האהבה הוא חדש לי אבל כשנחשפתי לו לראשונה למרות שהוא מצא חן בעיני לא הצלחתי ליישם אותו בפועל אלה רק בדמיון ... וחלק מאוד גדול מהמסע הרוחני שלי היה כיצד ללמוד להיות בתדר הזה שבשפת השיטה אותה אני מתרגל נקרא - הזכרות עצמית .
מה הקשר בין זיכרון לאהבה ?
ובכן ... אפשר אולי לתת אנלוגיה שזיכרונות של רגשות חזקים יכולים להשפיע על מצבים שונים בחיים שאנחנו נמצאים בהם .
כמעט לכל אדם יש זכרונות כאלה שהם לרוב חזקים מאוד כשהם טריים ויכולים להיות אפילו טרנספורמטיבים אבל נחלשים ככל שהזמן עובר והשכחה גוברת וכאשר אנחנו נזכרים ברגשות האלה וחווים אותן שנית זה יכול לשנות לגמרי את התגובות הרגילות שלנו לסיטואציות מסויימות , למשל סיטואציה שהיתה גורמת לי להרגיש עויינות או קנאה וכו' פתאום כשיש לי את הזיכרון החזק הזה - אז זה מה שאני מרגיש גם ביחס לסיטואציה שאני נמצא בה באותו רגע ... אהבה במקום אותן תגובות רגילות.
באור הזה ניתן להבין למה המנעות מביטוי של רגשות שליליים היא נחוצה, כשהאנרגיה הריגשית מבוזבזת היא לא עוברת את התהליך שמייצב אותה ב"רשת של אור" מה שהופך אותה לבלתי נשכחת...
לבטא את הרגשות השליליים זה בעצם להסיר אחריות מחלק חשוב בנו , להתייחס אליו כמו איזה זר לא רצוי שרק מחכים שהוא כבר ילך מפה ..
התחושה הזאת של זרות כלפי הרגשות השליליים היא מה שמונעת את הטרנספורמציה האפשרית בכל רגע ורגע לתדר האהבה .
אז אולי תנסו אתם לשנות את היחס המנטאלי-חשיבתי שלכם כלפי ביטוי של רגשות שליליים - מזרים ואוייבים - לחברים מוכרים שיש לנו סבלנות אליהם .
אתם יודעים כולנו בני אדם אגואיסטים עם השטיקים שלנו אבל יוצא לי להבחין שכאשר אני משנה את מצב תודעתי בחיי היום יום לתדר גבוה יותר (שאפשר להסביר אותו כהרגשת אהבה ללא תנאי) יש לזה השפעה מאוד חזקה על אנשים מסביבי בין אם הם מכרים או זרים, אם כי אני מוכרח לציין שלא תמיד קל להתמסר לזה בסביבת אנשים שלרוב מעלה בי את האגואיזם שלי אבל אם בכל זאת אני עושה את הוויתור על האגואיזם ונכנס לתדר הזה .. זה משדר משהו חזק שנראה שיש להרבה אנשים צורך בו .
אני לא יכול לומר שהרעיון הזה של לשאת בתדר האהבה הוא חדש לי אבל כשנחשפתי לו לראשונה למרות שהוא מצא חן בעיני לא הצלחתי ליישם אותו בפועל אלה רק בדמיון ... וחלק מאוד גדול מהמסע הרוחני שלי היה כיצד ללמוד להיות בתדר הזה שבשפת השיטה אותה אני מתרגל נקרא - הזכרות עצמית .
מה הקשר בין זיכרון לאהבה ?
ובכן ... אפשר אולי לתת אנלוגיה שזיכרונות של רגשות חזקים יכולים להשפיע על מצבים שונים בחיים שאנחנו נמצאים בהם .
כמעט לכל אדם יש זכרונות כאלה שהם לרוב חזקים מאוד כשהם טריים ויכולים להיות אפילו טרנספורמטיבים אבל נחלשים ככל שהזמן עובר והשכחה גוברת וכאשר אנחנו נזכרים ברגשות האלה וחווים אותן שנית זה יכול לשנות לגמרי את התגובות הרגילות שלנו לסיטואציות מסויימות , למשל סיטואציה שהיתה גורמת לי להרגיש עויינות או קנאה וכו' פתאום כשיש לי את הזיכרון החזק הזה - אז זה מה שאני מרגיש גם ביחס לסיטואציה שאני נמצא בה באותו רגע ... אהבה במקום אותן תגובות רגילות.
באור הזה ניתן להבין למה המנעות מביטוי של רגשות שליליים היא נחוצה, כשהאנרגיה הריגשית מבוזבזת היא לא עוברת את התהליך שמייצב אותה ב"רשת של אור" מה שהופך אותה לבלתי נשכחת...
לבטא את הרגשות השליליים זה בעצם להסיר אחריות מחלק חשוב בנו , להתייחס אליו כמו איזה זר לא רצוי שרק מחכים שהוא כבר ילך מפה ..
התחושה הזאת של זרות כלפי הרגשות השליליים היא מה שמונעת את הטרנספורמציה האפשרית בכל רגע ורגע לתדר האהבה .
אז אולי תנסו אתם לשנות את היחס המנטאלי-חשיבתי שלכם כלפי ביטוי של רגשות שליליים - מזרים ואוייבים - לחברים מוכרים שיש לנו סבלנות אליהם .
