ב'בינארי' כוונתי שאתה רואה רק שתי אופציות,
או חילוני זוועתי, או חרדי מודרני, בעוד שכפי שכתבתי יש עוד אופציות אחרות שאינן מלוות בפגיעה הנובעת מהחינוך החרדי ומאפשרות מיזעור הבעיות הקיימות במערכות אחרות. זה לא קשור לאם החלטת או לא. עד כמה שידוע לי אין לי ילדים, אך החלחלה מכך שילדיי התיאורטים ילמדו בחינוך החרדי נובעת מכמה דברים. א. החינוך החרדי איננו מקנה את הכלים הדרושים להתמודד בעולם מודרני ואיננו מקנה את הכלים לתרום משהו של ממש לעולם. גם החרדי המודרני, שבסופו של דבר יכול להוביל את יוצאיו ללמוד מקצועות חול אילו ואחרים, לכל היותר מעודד תחום עסקי צר מאד. קרוביי בארה"ב הם חרדים מודרנים, ובני המשפחה הם עו"ד, טכנאי מחשבים, אנשי עסקים, ומנהלים שונים, אבל לא מעבר. לא תראה אותם מתעסקים בעבודות צווארון כחול, לא תראה אותם מתעסקים בשום תחום מדעי, ולא בתחומי יצירה. כשאתה מעביר ילד במע' החינוך החרדית, אתה מראש מטווה לו קו צר מאד בחיים, ושולל ממנו את העושר הקיים בעולם החופשי. מתוך, נניח, אלפי תחומים, הוא יוכל לבחור רק בכמה עשרות. זה היה קורע את ליבי, וכשאני מסתכל על האחיינים והאחייניות שלי, ליבי אכן נקרע על כך. ב. החינוך החרדי איננו מאפשר לאדם להתפתח בהתאם לנטיותיו וכישוריו האמיתיים, חינוך זה גם מדכא את היצירתיות. בגלל שמראש מערכת זו מעודדת אך ורק תחום מאד צר, ילדים שבאופן טבעי מוכשרים בתחומים אחרים, אינם יכולים להתפתח בהם. קח למשל את ז.ג. (שתי כיתות מתחתיי) שיכל להיות צייר עולמי, אך כשרונו דוכא ע"י החינוך החב"די. הרב חודקוב אמר לסבו, במענה לשאלתו האם לפתח את כשוריו של הנכד, "אומרים 'ידי זהב' ו'ראש ברזל'. למה ההבדל? כי אם לא משתמשים עם הראש, הוא נחלד, אבל תמיד אפשר לחזור לצייר" (לא ציטוט מדוייק אבל זה תוכן הדברים). חודקוב העדיף שהבחור יהפך לשליח ולא יפתח את כישוריו הכבירים בציור. כמה חבל!! עד היום כואב לי כשאני חושב על זה. הבחור יכל להיות אמן בקנה מדה עולמי של ממש, והפך לאיזה שליח עלוב ברוסיה. עוול גדול נעשה לבני ובנות מע' החינוך החרדי. ג. החינוך החרדי איננו מקנה כלים אינטלקטואלים. לא שהחינוך החילוני כה מוצלח בנקודה זו, אבל לפחות הוא איננו שולל את החקירה ואיננו דורש קבלת עול, בעוד שאלה הם דרישות בסיסיות בחינוך החרדי. "פיתוח החשיבה" שכיבכול מגיע ע"י לימוד גמרא, לדעתי, הוא מיתוס אחד גדול. נסה להתמודד בעולם הגדול עם יכולת פילפול ולומדעס, ותמצא חיש קל עד כמה שזה הבל. צורת חשיבה זו טובה רק או כמעט רק בתחום אחד: משפטים. בשאר התחומים הדורשים חשיבה לוגית, צורת חשיבה זו רק פוגעת. פוק חזי כמה עמל נדרש מיוצב"ש כדי להשתוות לעמיתיהם החילונים מלידה. ד. החינוך החרדי שולל את הגופניות - הן את העיסוק בבריאות הגוף (וכ"ש פיתוח הגוף), והן מיניות. נערים ונערות בגיל ההתבגרות זקוקים לצאת החוצה, להתעמל, לשחק משחקי ספורט וכד'. השלילה המוחלטת של זה בחינוך החרדי היא שערוריה לדעתי. בנוסף, לדעתי זה לא בריא נפשית לשלול מגע מיני ואינטימי עד לחתונה. עברו הימים שבהם התחתנו בגיל 13. כשחרדים מתחתנים בגילאי ה20, ללא שתהיה להם אפילו היכרות מינמלית עם בני המין השני, זה אומר שהם פספסו תקופה חשובה בחיים של התנסות מינית. לא אני ולא שום חילוני אחר תומך במין בגיל 14, אבל ממילא זה לא הגיל הממוצע של אובדן הבתולים בציבור החילוני. בישראל הגיל הוא בסביבות 17, וזה אומר שכמה שנים לפני כן היו מגעים אינטימיים אך ללא מין. בעיניי זה בריא וטוב. מע' חינוך תקינה לא תשלול זאת, אך תלמד נערים ונערות בגילאים המתאימים להקפיד על מין בטוח ותתן להם הדרכה פרקטית איך לעשות זאת. ניתן להאריך בזה עוד ועוד. הנקודה בקצרה היא שהחינוך החרדי איננו יכול להוות אופציה חילופית לבעיות הקיימות במערכות אחרות. יש לשלול אותו לגמרי, ולהתמקד בשיפור מערכות אחרת שאינן לוקות בבעיות מהותיות אלו. אני דווקא די אופטימי בנוגע לדור הצעיר החילוני. מבחינות מסויימות הוא דווקא טוב יותר מהדור שלי והדורות הקודמים לי (למרות הבעיות שציינת). בארה"ב, ואולי גם בישראל, הדור הצעיר טולרנטי יותר לזר ולשונה (ולמעשה לכל דבר), יותר שיוויוני, פתוח יותר לשינויים, מגלה יותר גמישות מחשבתית, חושב בצורה יותר גלובאלית, מודע יותר לאכות הסביבה, פחות חזירי, פחות ניהליסטי, מסתנוור פחות מאותוריטה אבל גם פחות מרדן, יותר ראליסטי, קצת יותר ערכי ושמרני, וקצת פחות דתי מהדור שלפניו. זהו טרנד חיובי שאם ימשיך, כנראה שנראה בעתיד עולם טוב ומוסרי יותר. ואני אומר את זה למרות שאני בהחלט מודע לאינספור בעיות קשות הקיימות בחינוך האמריקאי והישראלי. לא צריך להתעלם מהבעיות, והן רבות וקשות, אך יש גם נקודות אור.
או חילוני זוועתי, או חרדי מודרני, בעוד שכפי שכתבתי יש עוד אופציות אחרות שאינן מלוות בפגיעה הנובעת מהחינוך החרדי ומאפשרות מיזעור הבעיות הקיימות במערכות אחרות. זה לא קשור לאם החלטת או לא. עד כמה שידוע לי אין לי ילדים, אך החלחלה מכך שילדיי התיאורטים ילמדו בחינוך החרדי נובעת מכמה דברים. א. החינוך החרדי איננו מקנה את הכלים הדרושים להתמודד בעולם מודרני ואיננו מקנה את הכלים לתרום משהו של ממש לעולם. גם החרדי המודרני, שבסופו של דבר יכול להוביל את יוצאיו ללמוד מקצועות חול אילו ואחרים, לכל היותר מעודד תחום עסקי צר מאד. קרוביי בארה"ב הם חרדים מודרנים, ובני המשפחה הם עו"ד, טכנאי מחשבים, אנשי עסקים, ומנהלים שונים, אבל לא מעבר. לא תראה אותם מתעסקים בעבודות צווארון כחול, לא תראה אותם מתעסקים בשום תחום מדעי, ולא בתחומי יצירה. כשאתה מעביר ילד במע' החינוך החרדית, אתה מראש מטווה לו קו צר מאד בחיים, ושולל ממנו את העושר הקיים בעולם החופשי. מתוך, נניח, אלפי תחומים, הוא יוכל לבחור רק בכמה עשרות. זה היה קורע את ליבי, וכשאני מסתכל על האחיינים והאחייניות שלי, ליבי אכן נקרע על כך. ב. החינוך החרדי איננו מאפשר לאדם להתפתח בהתאם לנטיותיו וכישוריו האמיתיים, חינוך זה גם מדכא את היצירתיות. בגלל שמראש מערכת זו מעודדת אך ורק תחום מאד צר, ילדים שבאופן טבעי מוכשרים בתחומים אחרים, אינם יכולים להתפתח בהם. קח למשל את ז.ג. (שתי כיתות מתחתיי) שיכל להיות צייר עולמי, אך כשרונו דוכא ע"י החינוך החב"די. הרב חודקוב אמר לסבו, במענה לשאלתו האם לפתח את כשוריו של הנכד, "אומרים 'ידי זהב' ו'ראש ברזל'. למה ההבדל? כי אם לא משתמשים עם הראש, הוא נחלד, אבל תמיד אפשר לחזור לצייר" (לא ציטוט מדוייק אבל זה תוכן הדברים). חודקוב העדיף שהבחור יהפך לשליח ולא יפתח את כישוריו הכבירים בציור. כמה חבל!! עד היום כואב לי כשאני חושב על זה. הבחור יכל להיות אמן בקנה מדה עולמי של ממש, והפך לאיזה שליח עלוב ברוסיה. עוול גדול נעשה לבני ובנות מע' החינוך החרדי. ג. החינוך החרדי איננו מקנה כלים אינטלקטואלים. לא שהחינוך החילוני כה מוצלח בנקודה זו, אבל לפחות הוא איננו שולל את החקירה ואיננו דורש קבלת עול, בעוד שאלה הם דרישות בסיסיות בחינוך החרדי. "פיתוח החשיבה" שכיבכול מגיע ע"י לימוד גמרא, לדעתי, הוא מיתוס אחד גדול. נסה להתמודד בעולם הגדול עם יכולת פילפול ולומדעס, ותמצא חיש קל עד כמה שזה הבל. צורת חשיבה זו טובה רק או כמעט רק בתחום אחד: משפטים. בשאר התחומים הדורשים חשיבה לוגית, צורת חשיבה זו רק פוגעת. פוק חזי כמה עמל נדרש מיוצב"ש כדי להשתוות לעמיתיהם החילונים מלידה. ד. החינוך החרדי שולל את הגופניות - הן את העיסוק בבריאות הגוף (וכ"ש פיתוח הגוף), והן מיניות. נערים ונערות בגיל ההתבגרות זקוקים לצאת החוצה, להתעמל, לשחק משחקי ספורט וכד'. השלילה המוחלטת של זה בחינוך החרדי היא שערוריה לדעתי. בנוסף, לדעתי זה לא בריא נפשית לשלול מגע מיני ואינטימי עד לחתונה. עברו הימים שבהם התחתנו בגיל 13. כשחרדים מתחתנים בגילאי ה20, ללא שתהיה להם אפילו היכרות מינמלית עם בני המין השני, זה אומר שהם פספסו תקופה חשובה בחיים של התנסות מינית. לא אני ולא שום חילוני אחר תומך במין בגיל 14, אבל ממילא זה לא הגיל הממוצע של אובדן הבתולים בציבור החילוני. בישראל הגיל הוא בסביבות 17, וזה אומר שכמה שנים לפני כן היו מגעים אינטימיים אך ללא מין. בעיניי זה בריא וטוב. מע' חינוך תקינה לא תשלול זאת, אך תלמד נערים ונערות בגילאים המתאימים להקפיד על מין בטוח ותתן להם הדרכה פרקטית איך לעשות זאת. ניתן להאריך בזה עוד ועוד. הנקודה בקצרה היא שהחינוך החרדי איננו יכול להוות אופציה חילופית לבעיות הקיימות במערכות אחרות. יש לשלול אותו לגמרי, ולהתמקד בשיפור מערכות אחרת שאינן לוקות בבעיות מהותיות אלו. אני דווקא די אופטימי בנוגע לדור הצעיר החילוני. מבחינות מסויימות הוא דווקא טוב יותר מהדור שלי והדורות הקודמים לי (למרות הבעיות שציינת). בארה"ב, ואולי גם בישראל, הדור הצעיר טולרנטי יותר לזר ולשונה (ולמעשה לכל דבר), יותר שיוויוני, פתוח יותר לשינויים, מגלה יותר גמישות מחשבתית, חושב בצורה יותר גלובאלית, מודע יותר לאכות הסביבה, פחות חזירי, פחות ניהליסטי, מסתנוור פחות מאותוריטה אבל גם פחות מרדן, יותר ראליסטי, קצת יותר ערכי ושמרני, וקצת פחות דתי מהדור שלפניו. זהו טרנד חיובי שאם ימשיך, כנראה שנראה בעתיד עולם טוב ומוסרי יותר. ואני אומר את זה למרות שאני בהחלט מודע לאינספור בעיות קשות הקיימות בחינוך האמריקאי והישראלי. לא צריך להתעלם מהבעיות, והן רבות וקשות, אך יש גם נקודות אור.
