היי חבר'ה,
לאט לכם. בוא נתחיל עם מה שאנו מסכימים. 1. הכללות – אם להכליל – הוא מעשה פסול; משום שהוא קובע מסקנות לאור נתונים רעועים, חלקיים, פשטניים. אחד הדבר היותר פרימיטיביים הוא להכליל ולגבש דעה על משהו על סמך זה ועוד להחליט לאור ההכללות החלטות. (ואגב, החברה החרדית ומוסדותיה מחנכים חזור וחנך את הילדים למחשבה "מכלילנית". הלך חשיבתה מיוסד על הכללה אחת גדולה. וסליחה על ההכללה שבשורה האחרונה...). 2. "החינוך החילוני", (אם בכלל קיים כזה ייצור), הוא כמו כל דבר – יש בו דברים טובים ויש בו דברים רעים; הכול זה שאלה של איך אתה ממקם את עצמך בתוך המרחב הזה ומה אתה עושה בו. 3. "החינוך החרדי" הקלאסי גורם לתלמידיו עוול ברמות זהות לעוול שגורם נבל שאונס נערה – רמיסת האישיות בגסות; התערבות במקומות הכי פרטיים והכי אינטימיים (תשאלו את חסידי גור שבינינו על שיחות הזרע שמתקיימות עם המשגיחים המיוחדים לנושא...). כמו כן, הטלת אינספור איסורים על ילדים רכים מעוררים בקרבם חרדות ביזריות וחסכים נפשיים לא הגיוניים (מחלקן אני סובל עד עצם היום הזה). על גבול התעללות נפשית (שלא לדבר על גערות, השפלות ואפילו מכות). אני יודע את כל זה היטב היטב. אני מכיר גם את פירותיו הטובים והמשובחים של החינוך החילוני. אני עובד עם אנשים שהם באמת העילית של התוצר החינוכי החילוני בארץ, ואני אומר לכם בכנות אני מלא קנאה והערצה לחברה הללו. משכילים, סובלניים, באמת מלח הארץ. ועדיין, ועדיין. אנו מצויים בעידן פוסט מודרני, והילדים והנערים נוטים לניהיליזם. יש תחושה של איבוד ערכים, של רעידת אדמה. ילדים ונערים בזים לכל ערכים. מדובר בתופעה נרחבת, לא משהו שולי שאפשר להמעיט בערכו. זה משהו מהותי, כי הפוסט מודרניזם מודע לעובדה שאין גורם שיכול לחייב או לאכוף ערכיות. זה ואקום בסיסי, (שאגב, לא מצדיק המצאת "אלוהים" או כל מוסד אונס אחר כדי למלא את הואקום הזה...), טבעי, שקשה להימלט ממנו. אני לא טוען זאת כדי לפסול, חלילה לי. החינוך החילוני הוא הנכון בעיניי לא בגלל הצלחתו או אי הצלחתו, אלא בגלל שזה לא מוסרי בעיני לגזול מילד ומנער את האישיות שלו, אבל, אבל. כשאני מדמיין את עצמי הורה לילד במערכת הזו, אני פשוט מפחד, מת מפחד. יחסי מין בגיל ארבעה עשרה, זה ללא ספק משהו שמעוות את האישיות. כל המתח המיני בין שני המינים בבית הספר, התחרות הבלתי אפשרית על מותגים ועל ג'גאדטים, מאבקים אלימים, ניבול פה, חוצפה למורים, ובהרבה מקרים אי לימוד ואלימות וולגריות בצורה מזעזעת – אלו הם מעשים דבר יום ביומו. זה לא קשור ליתד נאמן או לחדרים. האמינו לי, עמונאל רוזן (שערך את הכתבה שלינקקתי עליה בהודעה הפותחת אשכול זה) הוא ליברל ענק וסולד מדתיים לא קטן. אבל הכתבה שלו משדרת איבוד בלמים במערכת החינוך. (וזה משהו אוניברסלי, למי שתוהה). ונכון, כבר הודיתי, אתם צודקים לגמרי. מערכת החינוך החרדית הקלאסית היא אונס נפשי מתמשך. אבל רבים רבים הם מסגרות חינוך חרדיות מודרניות. מעלותיהן העיקריות בעיניי – הם הפרדה בין המינים, ויכול הצבת משמעת יסודית. המערכת החרדית מתאפיינת בכבוד ובערכים שיש לתלמידיה (אני חולק כאן נמרצות על דבריו הנאיבים של האנוס. דע לך, שקשה מאוד לחנך ילד ללא מערכת הרתעה צמודה). וגם ההפרדה בין המינים היא משהו שיש לתת עליו את הדעת. רפיון המתח המיני הוא דבר גדול מאוד! (שוב: החינוך החרדי ה"קלאסי" בקהילות סגורות כמו קהילות ליטאיות 'חזקות' וקהילות חסידיות אדוקות – ההסגר בין המינים הוא חריף כל כך שהבעיה מתגלעת בדיוק מהכיוון ההפוך; אבל יש מקומות בהם הנקודה הזו הרבה פחות בעייתית, כמו קהילות מודרניות שגם אם מקיימים את ההפרדה כהלכתה, עדיין ההתנהלות היא יותר בריאה). סיכומו של דבר, בגלל בעיות מהותיות שהפוסט מודרניזם (שהוא דבר חיובי וחיוני בעיני!) מוביל לפתחו של המחנך בתחילת המאה ועשרים ואחת, יש בי נטייה מאוד חזקה לחשוש ולפחד מהחינוך החילוני בזמן הזה, חינוך שהרבה פעמים יכול להוביל את תלמידיו לתהומות בל יתוארו. קשה לדמיין את עצמי כחילוני, שעובד קשה מאוד הרבה שעות ביום, מצליח להשפיע על ילדיי להיות לא אלימים ולא שתיינים. בעיני רוחי, משימה זו נעשית קלה הרבה יותר כאשר אני שולח את ילדיי למסגרת חינוך חרדית (ואני מוסיף כפי שכבר הוספתי בהודעתי הראשונה בנושא: חרדית מודרנית). אני מבקש פעם נוספת, לצפות בכתבה מאולפן שישי האחרון (אליה לינקקתי בהודעתי הראשונה הפותחת את האשכול). [לסיום עליי להבהיר: כל האמור לעיל אין בו שום הצדקה לחרדיות. כי הבעיה המרכזית שלי עם החרדיות, ועם הדתיות, היא – שבשקר יסודה והגיע הזמן, עם המון כבוד ועם המון הערכה ועם המון נתינת מקום למסורת הלאומית – להתבגר.]
