לקראת כיתה א'

[נועה לביא]

פירטתי כבר למה

כי לא היה לזה רפרנס ?
ואם היה לזה רפרנס - זה היה עושה "רושם רציני" ? מה אנחנו פה - אוניברסיטה ? ביקשהו מהחתולה לספר מה היא שמעה בהרצאה, אז היא סיפרה. פתאום מתנפלים עליה: למה אין רפרנס ? זה לא רציני.

פירטתי כבר למה
היא אמרה (או ציטטה את המרצה) דברים בצורה נחרצת ותיארה מחקר שעושה רושם לא משהו. מדובר במורים למחוננים - כלומר, מורים בתוכניות העשרה/כיתות מחוננים שהאיתור אליהן מתבצע ע"פ בחינות שכבר דשנו כאן בטיבן בלי סוף. האם כאשר משווים ציוני אייקיו מתכוונים באמת למנת משכל או לציוני התקן בבחינות האיתור (ואז זה משנה כי לא חדש שהבחינות האלה מפלות לטובה את הנוטים לנחש מצד אחד - שכבר נמצא שבנים עושים זאת יותר מבנות - ועם זאת גם את ה"דגרנים" יותר)? ומעבר לכך - מה בכלל שאלו את המורים? זוגות רנדומליים של תלמידים או שהמורים מראש ידעו שיש פה עניין של בן-בת? מה אחוז הבנות בכיתה? (או לחילופין - האם יש אפליה מתקנת?) מבלי תשובות לשאלות האלה (ולעוד כמה) קשה לי להתייחס ברצינות לממצאים של המחקר. לרגע לא חשבתי שהחתולה בודה מלבה...

 

[אגוזים1]

נועה

פירטתי כבר למה
היא אמרה (או ציטטה את המרצה) דברים בצורה נחרצת ותיארה מחקר שעושה רושם לא משהו. מדובר במורים למחוננים - כלומר, מורים בתוכניות העשרה/כיתות מחוננים שהאיתור אליהן מתבצע ע"פ בחינות שכבר דשנו כאן בטיבן בלי סוף. האם כאשר משווים ציוני אייקיו מתכוונים באמת למנת משכל או לציוני התקן בבחינות האיתור (ואז זה משנה כי לא חדש שהבחינות האלה מפלות לטובה את הנוטים לנחש מצד אחד - שכבר נמצא שבנים עושים זאת יותר מבנות - ועם זאת גם את ה"דגרנים" יותר)? ומעבר לכך - מה בכלל שאלו את המורים? זוגות רנדומליים של תלמידים או שהמורים מראש ידעו שיש פה עניין של בן-בת? מה אחוז הבנות בכיתה? (או לחילופין - האם יש אפליה מתקנת?) מבלי תשובות לשאלות האלה (ולעוד כמה) קשה לי להתייחס ברצינות לממצאים של המחקר. לרגע לא חשבתי שהחתולה בודה מלבה...

נועה
ראשית הדברים שאת מעלה עכשיו מאוד מעניינים. זו בדיוק ה"דעה האישית" שלי חשוב, מעניין וכיף לשמוע. כלומר, למה לדעתך מחקר כזה הוא בעייתי ומה היה מעניין אותך לדעת בנוגע למבנה המחקר. זה אגב, הרבה יותר מעניין ומעלה מחשבות מאשר סתם להגיד "המחקר לא רציני ואני לא רוצה להתייחס אליו". מה גם שזה יכול להוות בסיס לדיון. אולי לחתולה יש תשובות שהיא קיבלה אותם במסגרת ההרצאה? אולי יש אנשים שיכולים להעלות סיבות נוספות לבעיתיות במחקר כזה (או ההיפך). בקיצור הבסיס הוא "דיון" (איזה דברים חשובים שיהיו במחקר כזה) ולא "פסילה" (אני לא יודעת איך בנוי המחקר אז אני לא אדבר על הנושא הזה). אבל יש לי גם שאלה נוספת. בואי עיזבי כרגע את "נכונות" המחקר "כמחקר מדעי". בואי נניח שאת עכשיו מתכננת לבנות מחקר חדש שבודק את הדברים הללו. האם יש לך איזו שהיא דעה אישית לגבי מה יהיו התוצאות? ואם כן למה? האם מנסיונך האישי נתקלת בדברים דומים או שונים? ושוב, לא שהנסיון האישי הוא הקובע, אבל זה כן מענין לשמוע

...

 

[נועה לביא]

זה בעייתי

נועה
ראשית הדברים שאת מעלה עכשיו מאוד מעניינים. זו בדיוק ה"דעה האישית" שלי חשוב, מעניין וכיף לשמוע. כלומר, למה לדעתך מחקר כזה הוא בעייתי ומה היה מעניין אותך לדעת בנוגע למבנה המחקר. זה אגב, הרבה יותר מעניין ומעלה מחשבות מאשר סתם להגיד "המחקר לא רציני ואני לא רוצה להתייחס אליו". מה גם שזה יכול להוות בסיס לדיון. אולי לחתולה יש תשובות שהיא קיבלה אותם במסגרת ההרצאה? אולי יש אנשים שיכולים להעלות סיבות נוספות לבעיתיות במחקר כזה (או ההיפך). בקיצור הבסיס הוא "דיון" (איזה דברים חשובים שיהיו במחקר כזה) ולא "פסילה" (אני לא יודעת איך בנוי המחקר אז אני לא אדבר על הנושא הזה). אבל יש לי גם שאלה נוספת. בואי עיזבי כרגע את "נכונות" המחקר "כמחקר מדעי". בואי נניח שאת עכשיו מתכננת לבנות מחקר חדש שבודק את הדברים הללו. האם יש לך איזו שהיא דעה אישית לגבי מה יהיו התוצאות? ואם כן למה? האם מנסיונך האישי נתקלת בדברים דומים או שונים? ושוב, לא שהנסיון האישי הוא הקובע, אבל זה כן מענין לשמוע

...

זה בעייתי
והשאלה היא בעיקר מה רוצים לדעת. על תוכניות המחוננים לילדים - לא הייתי טורחת לשרוף משאבים מחקריים. פה יש 4 בנות מתוך 20 ושם יש אפליה מתקנת (וזה עוד מבלי להתייחס לבחינות האיתור עצמן). קודם שיישמו את דו"ח נבו ואז אולי אפשר יהיה לטרוח לעשות מחקרים נורמאליים. אם כבר, אז שילכו לקבוצת גיל תיכון. לנושא עצמו - כמו שאמרתי - אני מאמינה ש*בממוצע* בנות כן ערות יותר לגורמים החיצוניים מבנים (אבל כמו שאמרתי, גם כאן, לא קונה נתונים מובהקים מדי). מה הן עושות עם זה? לא חושבת שזה גורם להן להחביא את החכמה, אבל כנראה שכן להמנע יותר מתדמית של גאון אקסצנטרי ואז אולי זה גם גורם להן להיראות פחות גאוניות אבל זה רק מרכיב אחד בשקלול ויתכן שהדעה הכוללת עליהן יוצאת חיובית יותר.

 

[נטשה הרציונלית]

אני דווקא התרשמתי

זה בעייתי
והשאלה היא בעיקר מה רוצים לדעת. על תוכניות המחוננים לילדים - לא הייתי טורחת לשרוף משאבים מחקריים. פה יש 4 בנות מתוך 20 ושם יש אפליה מתקנת (וזה עוד מבלי להתייחס לבחינות האיתור עצמן). קודם שיישמו את דו"ח נבו ואז אולי אפשר יהיה לטרוח לעשות מחקרים נורמאליים. אם כבר, אז שילכו לקבוצת גיל תיכון. לנושא עצמו - כמו שאמרתי - אני מאמינה ש*בממוצע* בנות כן ערות יותר לגורמים החיצוניים מבנים (אבל כמו שאמרתי, גם כאן, לא קונה נתונים מובהקים מדי). מה הן עושות עם זה? לא חושבת שזה גורם להן להחביא את החכמה, אבל כנראה שכן להמנע יותר מתדמית של גאון אקסצנטרי ואז אולי זה גם גורם להן להיראות פחות גאוניות אבל זה רק מרכיב אחד בשקלול ויתכן שהדעה הכוללת עליהן יוצאת חיובית יותר.

אני דווקא התרשמתי
שככל שמדובר בישראל - מדובר בקבוצת גיל התיכון. אחרת באמת המדגם די דל הלדשון המעטה. אלא אם מדובר באמת בריכוז ממצאים ממחקרים ברחבי העולים. כנ"ל לגבי "ציוני IQ". ברור לי שלא מדובר בישראל. מאיפה בישראל יודעים את ציוני ה-IQ בכלל ? לעדתי, מדובר בריכוז המחקרים מחול.

 

[נועה לביא]

אבל אם מדובר בנתונים שהצטברו במשרד החינוך

אני דווקא התרשמתי
שככל שמדובר בישראל - מדובר בקבוצת גיל התיכון. אחרת באמת המדגם די דל הלדשון המעטה. אלא אם מדובר באמת בריכוז ממצאים ממחקרים ברחבי העולים. כנ"ל לגבי "ציוני IQ". ברור לי שלא מדובר בישראל. מאיפה בישראל יודעים את ציוני ה-IQ בכלל ? לעדתי, מדובר בריכוז המחקרים מחול.

אבל אם מדובר בנתונים שהצטברו במשרד החינוך
זה חייב להיות בארץ...

 

[נטשה הרציונלית]

ברור, אלא שאלה אינם יכולים להיות בשום אופן

אבל אם מדובר בנתונים שהצטברו במשרד החינוך
זה חייב להיות בארץ...

ברור, אלא שאלה אינם יכולים להיות בשום אופן
"נתונים שהצטברו במשרד החינוך". במשרד החינוך אין שום מאגר נתונים לגבי ה-IQ של הילדים, וממילא אין שום יכולת להציג שאלונים לגורמים חינוכיים כלשהם במתכונת שפי שהוזכרה על ידי החתולה. לי היה ברור שמדובר בסוג של "דייג'סט" - או כפי שהחתולה הגדירה: "אוסף של מחקרים מרחבי העולם" שמשרד החינוך ריכז, לא במחקר עצמאי, אלא אם כן מדובר במחקר בארץ בהיקף מאוד קטן.

 

[Forum User]

טרם הספיקותי לבדוק בעצמי

ברור, אלא שאלה אינם יכולים להיות בשום אופן
"נתונים שהצטברו במשרד החינוך". במשרד החינוך אין שום מאגר נתונים לגבי ה-IQ של הילדים, וממילא אין שום יכולת להציג שאלונים לגורמים חינוכיים כלשהם במתכונת שפי שהוזכרה על ידי החתולה. לי היה ברור שמדובר בסוג של "דייג'סט" - או כפי שהחתולה הגדירה: "אוסף של מחקרים מרחבי העולם" שמשרד החינוך ריכז, לא במחקר עצמאי, אלא אם כן מדובר במחקר בארץ בהיקף מאוד קטן.

טרם הספיקותי לבדוק בעצמי
אבל ממה שאני מבינה (לינק באחת התגובות שלי לעיל), יש מישהי שעושה כעת דוקטורט באוניברסיטה העברית בנושא מגדר ומחוננות. עדיין לא הבנתי אם המחקר הוא ביוזמת המחלקה למחוננים במשרד החינוך.

 

[נטשה הרציונלית]

ברור. נו, טוב, שיהיה.

טרם הספיקותי לבדוק בעצמי
אבל ממה שאני מבינה (לינק באחת התגובות שלי לעיל), יש מישהי שעושה כעת דוקטורט באוניברסיטה העברית בנושא מגדר ומחוננות. עדיין לא הבנתי אם המחקר הוא ביוזמת המחלקה למחוננים במשרד החינוך.

ברור. נו, טוב, שיהיה.

 

[החתולה השחורה]

יפה אמרת. אכן יש לי תשובות לשאלות הללו,

נועה
ראשית הדברים שאת מעלה עכשיו מאוד מעניינים. זו בדיוק ה"דעה האישית" שלי חשוב, מעניין וכיף לשמוע. כלומר, למה לדעתך מחקר כזה הוא בעייתי ומה היה מעניין אותך לדעת בנוגע למבנה המחקר. זה אגב, הרבה יותר מעניין ומעלה מחשבות מאשר סתם להגיד "המחקר לא רציני ואני לא רוצה להתייחס אליו". מה גם שזה יכול להוות בסיס לדיון. אולי לחתולה יש תשובות שהיא קיבלה אותם במסגרת ההרצאה? אולי יש אנשים שיכולים להעלות סיבות נוספות לבעיתיות במחקר כזה (או ההיפך). בקיצור הבסיס הוא "דיון" (איזה דברים חשובים שיהיו במחקר כזה) ולא "פסילה" (אני לא יודעת איך בנוי המחקר אז אני לא אדבר על הנושא הזה). אבל יש לי גם שאלה נוספת. בואי עיזבי כרגע את "נכונות" המחקר "כמחקר מדעי". בואי נניח שאת עכשיו מתכננת לבנות מחקר חדש שבודק את הדברים הללו. האם יש לך איזו שהיא דעה אישית לגבי מה יהיו התוצאות? ואם כן למה? האם מנסיונך האישי נתקלת בדברים דומים או שונים? ושוב, לא שהנסיון האישי הוא הקובע, אבל זה כן מענין לשמוע

...

יפה אמרת. אכן יש לי תשובות לשאלות הללו,
(לפחות לחלקן),אך לאור סגנון הדיון, אין לי חשק להמשיך בו.

 

[אגוזים1]

חבל../images/Emo4.gif

יפה אמרת. אכן יש לי תשובות לשאלות הללו,
(לפחות לחלקן),אך לאור סגנון הדיון, אין לי חשק להמשיך בו.

חבל

דווקא היה יכול להיות מעניין

אבל אני גם מבינה את תחושתך (לכן גם הגבתי לכך...)

 

[Forum User]

אנחנו באוניברסיטה של החיים

כי לא היה לזה רפרנס ?
ואם היה לזה רפרנס - זה היה עושה "רושם רציני" ? מה אנחנו פה - אוניברסיטה ? ביקשהו מהחתולה לספר מה היא שמעה בהרצאה, אז היא סיפרה. פתאום מתנפלים עליה: למה אין רפרנס ? זה לא רציני.

אנחנו באוניברסיטה של החיים
ואף אחד לא מתנפל, אני לפחות (תקני אותי אם אני טועה) ביקשתי בנימוס. ולמה ביקשתי? כי מאוד מעניין אותי נושא המגדר בחינוך באופן כללי ומחוננות מגדרית באופן פרטני, וחדש לי שיש מישהו במשרד החינוך שחשוב לו לפרוס חסות על הנושא הזה עד כדי ריכוז מחקר. לעניין הרצינות, עם כל הכבוד לאינטואיציות הבריאות של כולנו בתור הורים, לא מזיק מדי פעם להתעניין גם במה שקורה באקדמיה, עובדה שכולנו מאוד שמחים לשמוע הרצאות של "אנשי מקצוע בתחום". יחד עם זאת, הרבה פעמים, כשאדם שומע הרצאה ואח"כ מספר על מה ששמע למישהו אחר, נוצר טלפון שבור וחלק מהמידע משתבש. לפעמים זה קורה בלי כוונה ולפעמים יש לבעלי עניין סיבה לשבש. בתחום פרוץ כמו האינטרנט צריך להיות מאוד זהירים, גם כששולחים את המידע על פני המים וגם כשדגים אותו מהאוקיינוס.

 

[נטשה הרציונלית]

טוב, אז לא הבנתי אותך

אנחנו באוניברסיטה של החיים
ואף אחד לא מתנפל, אני לפחות (תקני אותי אם אני טועה) ביקשתי בנימוס. ולמה ביקשתי? כי מאוד מעניין אותי נושא המגדר בחינוך באופן כללי ומחוננות מגדרית באופן פרטני, וחדש לי שיש מישהו במשרד החינוך שחשוב לו לפרוס חסות על הנושא הזה עד כדי ריכוז מחקר. לעניין הרצינות, עם כל הכבוד לאינטואיציות הבריאות של כולנו בתור הורים, לא מזיק מדי פעם להתעניין גם במה שקורה באקדמיה, עובדה שכולנו מאוד שמחים לשמוע הרצאות של "אנשי מקצוע בתחום". יחד עם זאת, הרבה פעמים, כשאדם שומע הרצאה ואח"כ מספר על מה ששמע למישהו אחר, נוצר טלפון שבור וחלק מהמידע משתבש. לפעמים זה קורה בלי כוונה ולפעמים יש לבעלי עניין סיבה לשבש. בתחום פרוץ כמו האינטרנט צריך להיות מאוד זהירים, גם כששולחים את המידע על פני המים וגם כשדגים אותו מהאוקיינוס.

טוב, אז לא הבנתי אותך
זה קורה הרבה כי המדיה הכתובה לא מעבירה נימה. אם זה מהסיבה הזאת - הרי שאני מאוד-מאוד מצטרפת לרצון לקבל הפניה למחקר, כי גם אותי הנושא מעניין מאוד ! חשתבי שזה היה כי רצית "לקטול" את התוכן (שאולי מאיזשהי סיבה נראה לך "לא רציני", כמו שהוא נראה לנועה). אין לי ספק שיש מישהו במשרד החינוך (וזה מתחיל בשרות החינוך וממשיך למטה) שחשוב להן לפרוס חסות על הנושא המגדרי. ראיתי במו עיניי באינטרנט ריכוז בנושא הזה מטעם משרד החינוך בהקשר של השתתפות בנות במגמות מתמטיקה ופיסיקה בתיכון. לא רואה למה שלא יעשו ריכוז כזה גם בנושא המחוננים. עצלנית מדי לחפש את החומר בעצמי, ולכן - כמוך, אשמח אם מישהו יעשה לי את העבודה.

 

[נועה לביא]

והרי ברור לכל שהסיבה למתאם

ענף אחד של המחקר, בדק את הגישה של
המורים למחוננים, ובדק למה הם מיחסים את ההשגים. למשל, נלקחו בן ובת עם אותם השגים ואותו אי קיו (גבוהים), והמורים נתבקשו להעריך את האינטיליגנציה של התלמידים, ואת הסיבה להשגים הגבוהים. התגלה שיש מיתאם סטטיסטי מובהק בין המיגדר וההערכה של המורים.

והרי ברור לכל שהסיבה למתאם
היא שמורים אוטומטית חושבים שבנים יותר חכמים ובנות כי זה מה שהחברה משדרת. לא יכול להיות, חלילה, שבנות באמת מגלות יותר תכונות של "חריצות" מבנים (אגב, מתאם סטטיסטי "מובהק"? את המספרים, בבקשה, כי אם זה משהו מעל ה0.8 אני משוכנעת שהם מעוותים. צר לי).

 

[החתולה השחורה]

שוב את מדברת על סיבות. אני לא מעונינת כרגע

והרי ברור לכל שהסיבה למתאם
היא שמורים אוטומטית חושבים שבנים יותר חכמים ובנות כי זה מה שהחברה משדרת. לא יכול להיות, חלילה, שבנות באמת מגלות יותר תכונות של "חריצות" מבנים (אגב, מתאם סטטיסטי "מובהק"? את המספרים, בבקשה, כי אם זה משהו מעל ה0.8 אני משוכנעת שהם מעוותים. צר לי).

שוב את מדברת על סיבות. אני לא מעונינת כרגע
להתווכח על הסיבות, פשוט כי אני לא יודעת מהן. אם את מסכימה לגבי תאור המצב, אז על מה הויכוח בעצם? לגבי מספרים-לא טרחתי לרשום. הייתי עסוקה בלהנות מההרצאה, אך האמיני לי שגם אני יודעת קצת סטטיסטיקה.

 

[נועה לביא]

האם אני מסכימה?לא יודעת

שוב את מדברת על סיבות. אני לא מעונינת כרגע
להתווכח על הסיבות, פשוט כי אני לא יודעת מהן. אם את מסכימה לגבי תאור המצב, אז על מה הויכוח בעצם? לגבי מספרים-לא טרחתי לרשום. הייתי עסוקה בלהנות מההרצאה, אך האמיני לי שגם אני יודעת קצת סטטיסטיקה.

האם אני מסכימה?לא יודעת
לא שוללת אבל בהחלט לא בוטחת בממצאים. נשמע רופף משהו מבלי לראות (ומתנצלת אם נעלבת מהתגובה שלי, אין לזה שום קשר אליך).

 

[נטשה הרציונלית]

את יודעת, זה מעניין מאוד

שמעתי המון דברים מענינים. זו היתה הרצאה
ארוכה ומאלפת, וכמובן שאי אפשר לתמצת אות כאן בכמה מילים, אבל בהקשר של דבריה של קלריסה, נאמר שם, שבנות נוטות הרבה פחות להחצין את המחוננות שלהן, מעריכות את עצמן פחות ממה שהן, וגם הסביבה מעריכה את האי קיו שלהן כנמוך ממה שהוא באמת. כמו כן, ההשגים שלהן מיוחסים לגורמים חיצוניים (הן חרוצות, מסודרות, משקיעות וכ"ו), לעומת בנים, שההשגים שלהם מיוחסים לגורמים פנימיים (הוא פשוט חכם, כישרוני, הוא נולד כך, זה הגנים שלו וכ"ו). כל הנ"ל מגובה במחקרים מדעיים מטעם משרד החינוך, ולא איזה אירגון פמניסטי מתלהם.

את יודעת, זה מעניין מאוד
וסותר לכאורה מחקרים אחרים (שגם כן צוטטו כאן בהרחבה בעבר), לפיהם ילד (מחונן וגם לא מחונן ) שמייחסים את ההצלחות שלו לגורמים "חיצוניים" ("אתה מצליח כי אתה משתדל/מתאמץ/חרוץ") - יצליח במה שהוא עושה הרבה יותר מילד שמייחסים את ההצלחות שלו לגורמים "פנימיים" ("אתה מצליח כי אתה חכם/מוכשר/מבריק"). זה מוסבר על ידי כך שאם הילד חושב שהוא מצליח כי הוא חרוץ ומשתדל - אז כאשר מסיבה כלשהי הוא לא מצליח, זה גורם לו להשתדל ולהתאמץ יותר. לעומת זאת, ילד שמייחס את ההצלחות שלו ליכולות הגבוהות ולכישרון - נוטה לוותר ולהכשל במצבים של קושי ("מה לעשות - היכולות שלי עד כאן, אם אני לא מצליח - כנראה שאני לא מסוגל ליותר"). לפי זה הבנות שמשבחים אותן על הגורמים ה"חיצוניים" כגון חריצות ומאמץ היו אמורות להצליח דווקא יותר מבנים שמצפים מהם להיות בעלי יכולות מולדות גבוהות יותר.

 

[אגוזים1]

אבל לא כתבו כאן

את יודעת, זה מעניין מאוד
וסותר לכאורה מחקרים אחרים (שגם כן צוטטו כאן בהרחבה בעבר), לפיהם ילד (מחונן וגם לא מחונן ) שמייחסים את ההצלחות שלו לגורמים "חיצוניים" ("אתה מצליח כי אתה משתדל/מתאמץ/חרוץ") - יצליח במה שהוא עושה הרבה יותר מילד שמייחסים את ההצלחות שלו לגורמים "פנימיים" ("אתה מצליח כי אתה חכם/מוכשר/מבריק"). זה מוסבר על ידי כך שאם הילד חושב שהוא מצליח כי הוא חרוץ ומשתדל - אז כאשר מסיבה כלשהי הוא לא מצליח, זה גורם לו להשתדל ולהתאמץ יותר. לעומת זאת, ילד שמייחס את ההצלחות שלו ליכולות הגבוהות ולכישרון - נוטה לוותר ולהכשל במצבים של קושי ("מה לעשות - היכולות שלי עד כאן, אם אני לא מצליח - כנראה שאני לא מסוגל ליותר"). לפי זה הבנות שמשבחים אותן על הגורמים ה"חיצוניים" כגון חריצות ומאמץ היו אמורות להצליח דווקא יותר מבנים שמצפים מהם להיות בעלי יכולות מולדות גבוהות יותר.

אבל לא כתבו כאן
שהן מצליחות פחות. רק אמרו שהן מחצינות את זה פחות... ואולי, בסופו של דבר, זה לטובתן שההתייחסות היא כזו?...

 

[נטשה הרציונלית]

אז זהו, שלכאורה זה אמור באמת להיות לטובתן...

אבל לא כתבו כאן
שהן מצליחות פחות. רק אמרו שהן מחצינות את זה פחות... ואולי, בסופו של דבר, זה לטובתן שההתייחסות היא כזו?...

אז זהו, שלכאורה זה אמור באמת להיות לטובתן...
מצחיק. פשוט הנחתי כמובן מאליו שהמחקר המצוטט בעצם מנסה להסביר מדוע בנות מחוננות מצליחות פחות מבנים (פחות בנות בתוכניות למחוננים, ציונים נמוכים יותר לבנות בתוכניות האלה). כי זה מה שהמחקרים האלה שמשווים לבנות לבנים בדרך כלל מחפשים. אשמח לדעת מהחתולה איך היא הבינה את זה.

 

[אגוזים1]

העניין הוא (לדעתי)

אז זהו, שלכאורה זה אמור באמת להיות לטובתן...
מצחיק. פשוט הנחתי כמובן מאליו שהמחקר המצוטט בעצם מנסה להסביר מדוע בנות מחוננות מצליחות פחות מבנים (פחות בנות בתוכניות למחוננים, ציונים נמוכים יותר לבנות בתוכניות האלה). כי זה מה שהמחקרים האלה שמשווים לבנות לבנים בדרך כלל מחפשים. אשמח לדעת מהחתולה איך היא הבינה את זה.

העניין הוא (לדעתי)
שגם אם ניתן להוכיח שיש פחות בנות בתוכנית המחוננים (נניח פחות בנות מאותרות) וגם אם ההצלחה שלהן בתוכניות הללו קטנה יותר (מבחינת ציונים נניח) עדיין יכול להיות שזה בכלל לא קשור למסקנה המדוברת (שמתייחסים להשקעה שלהן ולא לכישרון שלהן). זאת משום שלכך יכולות להיות מליון ואחת סיבות אחרות שלא קשורות בכלל לעובדה שהתיחסות להשקעה ולחריצות מדרבנת יחסית להתיחסות לכישרון... כלומר, בהחלט ייתכן, שכמו שנועה אמרה זה לא סותר. הרי לפי מה שחתולה כתבה (לפי מה שהבנתי) המחקר רק ציין שתי עובדות: האחת - הבנות פחות מחצינות את היכולות שלהן. שתיים - התיחסות המורים למחוננים היא תלויית מיגדר. לא ראיתי שהמחקרים שחתולה ציינה הגדירו את הסיבות לתופעות הללו או לכך שהן קשורות זו בזו. הם פשוט ציינו שהתופעות הללו קיימות. יצא לי קצת מסובך. האם הובנתי בכל זאת? (אם לא אני אנסה להסביר בצורה אחרת למה התכוונתי...)

 

[נטשה הרציונלית]

הבנתי לגמרי

העניין הוא (לדעתי)
שגם אם ניתן להוכיח שיש פחות בנות בתוכנית המחוננים (נניח פחות בנות מאותרות) וגם אם ההצלחה שלהן בתוכניות הללו קטנה יותר (מבחינת ציונים נניח) עדיין יכול להיות שזה בכלל לא קשור למסקנה המדוברת (שמתייחסים להשקעה שלהן ולא לכישרון שלהן). זאת משום שלכך יכולות להיות מליון ואחת סיבות אחרות שלא קשורות בכלל לעובדה שהתיחסות להשקעה ולחריצות מדרבנת יחסית להתיחסות לכישרון... כלומר, בהחלט ייתכן, שכמו שנועה אמרה זה לא סותר. הרי לפי מה שחתולה כתבה (לפי מה שהבנתי) המחקר רק ציין שתי עובדות: האחת - הבנות פחות מחצינות את היכולות שלהן. שתיים - התיחסות המורים למחוננים היא תלויית מיגדר. לא ראיתי שהמחקרים שחתולה ציינה הגדירו את הסיבות לתופעות הללו או לכך שהן קשורות זו בזו. הם פשוט ציינו שהתופעות הללו קיימות. יצא לי קצת מסובך. האם הובנתי בכל זאת? (אם לא אני אנסה להסביר בצורה אחרת למה התכוונתי...)

הבנתי לגמרי
אתן כמובן צודקות 100% - החתולה לא כתבה שום דבר מהסוג הזה. אני סתם קפצתי למסקנות בגלל כל מיני מחקרים אחרים שראיתי בזמנו שכן טענו לקשר שכזה.