הבעיה היא שאני טוב בבקורת שלילית אבל
חלש בביקורת חיובית. אני חוזר ואומר שאני רואה יסוד נכון בדבריך על השרשים הדו-עיצוריים אלא שאתה מקנה לשרשים האלה משמעות טכנית יתר על המידה, כמו לחתוך, לקטוע, לנסר להקציע, וכולי, שהיא איננה נכונה. נקח את השרש גדל. אני די מסכים שאפשר לראותו כמכיל את השרשים הדו-עיצוריים גד, גל, דל. אבל אם גד הוא גדע (במשמעות חתך), אז מקומו לא יכירנו כאן. ומה תגיד על אגד? ומה תגיד על גדי? שהוא גודע עשב? ואם אתה טוען שגדל (חשוב על גבל) זה גד+ל וגדר זה גד+ר אז אתה מרכיב על שרש דו-עיצורי שרש חד עיצורי, שגם לו צריכה להיות יד בקביעת מובנו של השרש המורכב. נדמה לי שהתאוריה שלך תעלה בידך רק אם תצליח להגדיר את השרש גד כך שהוא יתאים לכל המקרים בהם הוא מופיע, ללא בבל"ת סטטיסטי.