לימודים בארה"ב

Philip Jr

New member
סיכויים אפשר לכמת ולחשב

אחרת לא הייתה לנו עבודה. זה לא זלזול לומר שהסיכוי להיות שחקן הוליוודי כישראלי ללא אזרחות או רקע מסוים נושק לאפס ושווה להרבה פחות מהסיכויים שהיו לנו.

ושנית, אני תוהה אם אתה היית בהוליווד, ופטפטת למשל עם מלצרית / ״שחקנית״ במסעדה שם, שמאד מאד לא מאושרת, ודואגת לספר את זה לכל לקוח שמגיע. הוליווד לא מלאה באנשים מאושרים, את זה לא קשה לראות. גם לקלישאה של follow your dreams יש גבולות. לצורך העניין אם הייתי אומר לאמא ואבא שלי שאני רוצה להיות דוגמן בגיל 16, אני מאד מקווה שהם היו נותנים לי סטירה מטאפורית או לא
מטאפורית ומורידים אותי מזה. אז יש כאלו שיראו בזה כאיכפתיות לעודד נער להגשים את החלום הנ״ל. מבחינתי איכפתיות זה להציב מולו את העובדות הקשות, כדי שמה שלא יחליט זה יהיה מתוך הבנה אמיתית של המצב, ולא תמונה חלקית או שגויה של המציאות.
 

22ק ו ס ם

New member
אבל הוא לא חייב להיות שחקן הוליבודי

יש סיכוי גדול שהוא יהיה מאושר אם הוא יהיה שחקן בסרטים ישראלים או בברודווי. נכון שהסיכוי להיות שחקן קולנוע נמוך אבל יש הרבה משתנים שפשוט לא ממש תלויים בו ולכן הוא לא יכול לעשות כלום לשפר את הסיכויים שלו.

אם כל שחקן מתחיל היה עושה ניתוח קר של המצב אז אף אחד לא היה לומד משחק. כנ"ל אגב לגבי הרבה תלמידי דוקטורט. אבל ברגע שיש לך תשוקה למשהו, אני בעד שיגשימו אותה. גם אם הוא לא יהיה שחקן בסופו של דבר, יש סיכוי שהלימודים יפתחו בפניו עולמות חדשים. אולי הוא יהיה סוכן או בעל תפקיד אחר בקולנוע או בטלביזיה? למה לקטוע התלהבות של נער בן 16 בלי שהוא ניסה אפילו, זה לא מובן לי.
 

Philip Jr

New member
ועוד דבר חשוב

אתה מתייחס לזה כאילו אם ינסה אין לזה מחיר, מקסימום ילמד כמה דברים. קשה לומר שכך הם הדברים.. למשל לא נשמע שהוא או הוריו עשירים. אם ישקיע את כל חסכונותיו וחסכונות הוריו בלימודי משחק בארה״ב, יתכן מאד שיאבד את כל הכסף הזה. הרי גם בארץ, לא טריוויאלי בלשון המעטה להיות שחקן. השקעה במסלול כזה מסוכנת מאד. הייתה פה מישהי בפורום שאף רצתה למכור נכס בארץ כדי להגשים חלום דומה בהוליווד, גם היא צריכה פשוט לנסות?
 

22ק ו ס ם

New member
למה יאבד ולא ישקיע?

אתה יודע, יש הרבה דוקטורנטים שלא עבדו בסופו של דבר באקדמיה. האם גם הם בזבזו את הכסף? אם זה כסף שלו, אין בכלל שאלה שזכותו לעשות איתו מה שהוא רוצה. כמו כל השקעה שאנשים עושים בסטרטאפ או עסק, לפעמים היא לא מניבה את התוצאות הרצויות. אם ההורים שלו רוצים לתמוך בחלום שלו אז זה עניין בינם לבינו.

ומה בדיוק מסוכן? בגיל 25 או 30 הוא יגלה שהוא לא יכול לעבוד במקצוע שלו במקרה הכי גרוע, ואז ילך ללמוד או לעסוק במקצוע אחר. הוא לא בתחרות עם אף אחד.

וכן, אם מישהי רוצה להגשים חלום ומוכנה למכור נכס שיש לה, אז כל הכבוד לה, למה לא? כסף זה לא הכל בחיים וכל עוד היא בריאה ובגיל עבודה היא יכולה להחזיר אותו בטווח הארוך. זה לא בהכרח פשוט אבל זה שיקול שלה.
 

Philip Jr

New member
אני אענה על שתי ההודעות האחרונות שלך כך

אי אפשר לחלוק על הפילוסופיה האישית של מישהו, אבל היא אישית. אתה לא יכול לקבוע מהי "עצה רלוונטית" ומהי לא עצה רלוונטית. אתה לא רואה סיכון להיות בגיל 30 בלי תואר אקדמי פרט למשחק? אוקיי, אני כן.. ואין לי בעיה להיות "המבוגר האחראי" מדי פעם אם צריך. אתה חושב ששווה למכור את הנכס שלך בישראל כדי לממן לימודי תסריטאות בארה"ב? אוקיי, אני לא, אני חושב שזו השקעה בסיכון מעל ומעבר להגיון. וכשמישהו מגיע לפורום, זה כבר לא עניין בינו לבין עצמו, או בינו לבין הוריו, זה עניין ציבורי, ומי שפונה מצפה לקבל משוב על שאיפותיו, כוונותיו והרעיונות שלו לגבי העתיד.

אני גורס שההבנה של פותח השרשור של הלימודים בחו"ל ו - "הוליווד" יותר עמוקה וטובה אחרי שהוא קרא את השרשור הזה, ושההבנה הזו תעזור לו להחליט האם שווה לרדוף אחר החלום הספציפי הזה. תשוקה של נער בן 16 לחלום היא הרבה פעמים דבר חולף, יותר ממה שאתה או אני זוכרים.. אני פוגש כאלו נערים ונערות בהתנדבות שאני עושה בחטיבה/תיכון כל שבוע.. החלומות באים והולכים, וזה גם משהו שכדאי לקחת בחשבון. יש לך תשוקה למשהו? אוקיי, תחשוב על זה, תשקול את האפשרויות, תראה אם אתה מוכן להתחייב לדרך להגשמת אותה תשוקה.. בינתיים מר בחור לא עשה יותר מדי, את זה הוא אמר בעצמו.. אם היה לו ניסיון כלשהו, אזרחות, גב כלכלי איתן, משהו לטובתו - אולי הייתי מעודד אותו להמשיך. אבל אני לא מסוגל לא להביע את דעתי על המסלול שהוא מדבר עליו, ולהתעלם מהסיטואציה הספציפית שלו שהופכת את החלום הספציפי הזה לכמעט בלתי-אפשרי אם לא בלתי-אפשרי.
 

22ק ו ס ם

New member
לא, לא רואה סיכון בזה, חד וחלק

מי קבע שבגיל 30 צריך להיות עם תואר אחד לפחות, עבודה ואולי משפחה וילדים? לכל אחד יש מסלול אחר בחיים ואין תחרות. אפשר להוציא תואר גם בגיל 70. וכן, בגדול אני חושב שאפשר להשקיע כסף רב בהגשמת חלום חיים כי האושר האישי הרבה יותר חשוב בעיניי מכסף שבא והולך. לא הבנתי למה זה עניין ציבורי בדיוק? אם הוא מחליט למכור את הבית בשביל ללמוד, הציבור צריך להיות מודאג?

אני לא חולק על זה שיש לו יותר מידע אחרי קריאת השרשור. אני רק לא אוהב את הטון השלילי של רבים מהכותבים שמבטלים את החלום שלו רק כי הוא בעל סיכוי נמוך יחסית. יש אכן חלומות שבאים והולכים ולעומת זאת יש אנשים שמגיל צעיר חולמים משהו אחד ועושים הכל להגשים אותו כל החיים. כמו שאמרת, בינתיים הוא לא עשה כלום, אז איך אפשר לבטל משהו שעדיין לא נעשה צעד קונקרטי בביצועו? הרי כשהוא ינסה להגשים אותו בפועל הוא יתקל בכל הקשיים הללו, אבל מראש לפסול אותו?
 

Philip Jr

New member
אני גם לא אוהב את חוקי המשחק

ואשמח לתפוס לשיחה את אלו שקבעו אותם, אבל אתה מתנסח בקצת נאיביות לא? גם פותח השרשור מציין שהוא רוצה להיות במצב לתמוך במשפחה, בילדים, ואתה יודע שבמציאות הישראלית / אמריקאית / מערבית אכן צריך להיות בסיטואציה דומה לזו שהזכרת כדי לשרוד.. לא בגלל תחרות, אלא בגלל שאתה רוצה קורת גג, ומזון, ולהעניק לילדים שלך עתיד טוב. אז לא כולם צריכים תואר ראשון ואולי אפילו עבודה קבועה בגיל הזה, אבל אם אתה לא שם (בחברה שלנו, לא בזימבבווה) אז אתה עלול להיות בבעיה חמורה.. יתרה מזאת, לצערי הרב גם אם אתה כן שם, בימינו יתכן מאד שאתה בקושי שורד את החודש.

והנקודה השנייה היא לגבי "הטון השלילי", שאני מעדיף לכנות ריאלי. אם אומר לך שאני עומד לשלוח את המאמר הבא שלי ל - NATURE, ותגיד לי בתגובה שלעולם לא אפרסם שם גם במיליון שנה, זה טון שלילי. אם תאמר לי שבתור אקדמאי מתחיל עם קרוב לאפס ניסיון ומחקר פצפון שלא מחדש משהו משמעותי יש לי סיכוי של 0.001 אחוז להצליח, אז הטון הוא ריאלי.. ואני אוהב ואף מזמין ביקורת כזו כי אני יוצא ממנה מחוזק, ובסופו של דבר מורווח. אז גם במקרה שלו, אני מנסה להציג לו את התמונה הריאלית על כל מרכיביה, והוא מוזמן להמשיך באותו הכיוון או להחליט אחרת...
 

22ק ו ס ם

New member
הנקודה המרכזית היא שבכל העניינים שאתה מזכיר

הם עניינים שברובם טכניים שבכולם הוא יתקל בשלב זה או אחר. אם אין לו כסף ללימודים אז הוא פשוט לא יוכל ללמוד. אם הוא לא ירוויח מספיק כסף אז הוא לא יכול לפרנס את עצמו. יש הבדל בין להזכיר את הדברים הללו לבין לומר לו שזה ממש לא כדאי ולהניא אותו מחיפוש דרכים לממש את החלום שלו. אני חושב שזה משהו שאסור לומר בצורה כזו לילדים ונערים, ומסביר למה ילדים למשל, הרבה יותר יצירתיים ממבוגרים במבחני יצירתיות סטנדרטיים. אין דרך אחת להצליח בחיים ואנשים יכולים לקחת מסלולים מגוונים ומרתקים וצריך לעודד אותם ולא לדכא אותם. מישהו שהוא בריא ובגיל צעיר (וגיל 30 הוא בהחלט צעיר), תמיד ימצא עבודה לפרנס עצמו כך שזה לחלוטין לא מדאיג אותי.
 

Davidel16

New member
הייתי רוצה לעבוד בבריטניה, אבל אין לי שום

תמיכה שם, לא משפחה ולא שום דבר ואני מעדיף ארה"ב כי הוליווד זה ה-מקום לשחקנים.
וגם אני יודע שבהוליווד יש אנשים שמושכים בחוטים, קראתי עליה די הרבה וגם ראיתי במחוברים שחקנית ישראלית שנושאה לאמריקאי ובעלה הולך לדבר עם איזה מספיק שיכול "להזיז הכל שיחת טלפון" ופה כבר הבנתי שיש אנשים שיכולים לעשות הרבה וצריך לדעת עם מי לדבר.
 
הנה עוד הצעה

למה, למשל, לא הלכת ללמוד בתיכון לאומנויות במה?
בתקופתי היה את תלמה ילין בגבעתיים אבל בטח מאז
צמחו גם אחרים. לא יודעת היכן אתה גר ואם זו אופציה
אבל בזמנו בני נוער שהיו רציניים בעניין אומנויות השקיעו
והלכו לתיכון מיוחד שיתן להם השכלה ספציפית, נסיון מסוים וקשרים.
ואני מכירה הרבה אנשים שנסעו במיוחד מרחוק מאוד להגיע לגבעתיים
כל יום ללימודים ואפילו משפחה שעברה קרוב יותר כדי לאפשר לבן העשרה את החינוך הזה. ייתכן שזה כבר מאוחר מדי בשבילך אבל שם הייתי מתחילה.
 
למעלה