לימודים בארה"ב

[aynatk]

לא בדיוק

נניח שסיכוי שירד גשם 50%, פסימיסט (=ריאליסט ) מקבל החלטה האם לקחת מיטריה על סמך המידע הזה. אופטימיסט -אופטימי (לא יודע את המידע, מתעלם ממנו או חושב שסיכוי לגשם הרבה פחות מ50 % ...קיצור הוא אופטימי). כתוצאה אופטימיסט מקבל החלטה שגויה לגבי מטריה ונרטב בחצי מהמקרים, לעומת פסימיסט שקיבל החלטה על סמך מידע השלם.

על אותו עקרון ממודלים תחזיות קניה-מכירה נכסים, מניות, פרויקטים מסוכנים בין אנשים בעלי דעות הטרוגניות.

דווקא מאוד מעניינת הדעיה של business school בנושא אופטימיות ופסימיות, חשבתי לשתף

 

[nadav779]

לא מבין מה עפתם על העניין של "אנגלית מושלמת"

ומבטא ישראלי... מורה פרטי טוב יכול להביא את האנגלית לרמה של שפת אם ולמחוק כל זכר למבטא ישראלי תוך לא הרבה זמן (יש מורים ששמים דגש על מבטא, כמו ההוא שעזר לג'וליה רוברטס להפטר מהמבטא הדרומי שלה). זה לא פשוט, אבל זה יחסית מכשול קטנטן בתכנית שהבחור מציג...

 

[Philip Jr]

אני ממש לא מסכים

ומצחיק שהבאת אותה בתור דוגמא, כי ג׳וליה חטפה לא מעט ביקורת על חוסר היכולת שלה לדבר במבטא לא אמריקאי, כאשר נדרשה לדבר במבטא בריטי ימי-הביניימי ב - Mirror Mirror או איך שלא קראו לסרט הזה.

תמצא לי מורה לאנגלית שיאמר שאפשר להביא את האנגלית לרמה של שפת אם ולמחוק כל זכר למבטא ישראלי תוך לא הרבה זמן.. אשמח לפגוש אותו או אותה. אני לימדתי אנגלית, ודודה שלי מורה כבר שלושים שנה במסגרות שונות והיא ממש לא הסכימה עם ההודעה שלך.

 

[Philip Jr]

ובעצם אולי אפילו יותר משעשע

אחרי שבדקתי קצת, זה שג׳וליה חטפה ביקורת גם על המבטא הדרומי שלה כשהיא הייתה צריכה לדבר בכזה. כלומר אפילו לדבר במבטא שלה היא לא הצליחה..

בקיצור, כשיש לך תשתית של אנגלית מצוינת, קצת יותר קל לשנות את המבטא, וגם אז לרוב זה לא הולך.. יו לאורי הצליח לעשות זאת בהאוס בצורה פנומנלית אבל הוא שחקן אדיר ונדיר עם כשרון ענק. אבל ישראלי לא דובר אנגלית כשפת אם? זה כבר מציב אותך בנקודת פתיחה אחרת לגמרי, ומאד מאד קשה לצאת מזה.

 

[nadav779]

ואגב, לא מדוייק לדעתי

דני טרחו למשל... מה אני אגיד לך, ממש בחור יפיפה. ואם יצא לך לראות אותו אתה יודע שגם אין לו כשרון משחק מזהיר בלשון המעטה, והוא ממש לא נולד למשפחה עשירה או מקושרת... המציאות מורכבת. אגב מה עם איילת זורר ועודד פהר? אמנם לא טום קרוז אבל הצליחו לא רע בכלל.

 

[Philip Jr]

אוקיי, ו...

כאן אתה חוטא במשהו אחר, וזה לקחת יוצא מן הכלל ולתת אותו בתור טיעון נגדי.. יוצא מן הכלל תמיד אפשר למצוא. אבל צריך הרבה ביצים כדי ללכת על מסלול קריירה ארוך, מפרך ועם סיכויים עצומים לכישלון על בסיס הקריירה של דני.. על איילת זורר אין לי מילים רעות, אני חושב שהיא אדירה. נחיה ונראה אם פותח השרשור יעבוד קשה כמוה כדי להגיע לאותו המעמד.

 

[Davidel16]

אני יודע שהסיכויים קלושים, אבל אני לא מתכוון

לוותר, להיפך. יש לי המון מוטיבציה ורצון לעשות את זה בענק וזה לאו דווקא קשור ליהירות, אחרי הכל מישהו חייב לפרוץ ולהצליח? למה שזה לא יהיה אני? נכון, המון ניסו ונכשלו, אקי אבני ביניהם, אבל מצד שני יהודה לוי שעשה סרט בהוליווד וממה שהבנתי הציעו לו תפקיד ראשי בסדרה שם, אבל הוא החליט שיש לו מחויבויות קודמות, מה שאומר שזה אפשרי
למה שאני לא אצליח רק בגלל שלפני לא הצליחו או בגלל שהסיכויים קלושים? תארו לכם אם היו אומרים את זה ללאונרדו או בראד, או מסי או איינשטיין.
ההיסטוריה נבנתה מאנשים שעשו את מה שאחרים פחדו ונכשלו, אחרי הכל מישהו יצליח ויפרוץ את הדרך לכולם, אז אין לי בעיה לנסות למרות שלא חסרים להם אמריקאים בלונדינים ושריריים.

 

[Philip Jr]

כלומר אתה לא יהיר

רק משווה את עצמך לליאו, שהתחיל את דרכו בגיל 5!! בפרסומות ובטלויזיה, או מסי, שהיה כבר חתום בנבחרת הנוער של ברצלונה!! בערך בגיל שלך, שלא לדבר על האיזכור של איינשטיין שאני בכלל לא רוצה להגיב לגביו.

ואתה רוצה ללמוד איפה שאגם רודברג למדה, הם הרי מעניקים ויזה והכל נכון? רק שהתוכניות שם עולות עשרות אלפי דולרים שתצטרך להוכיח שיש לך מראש. רק שמדובר באחד המקומות היקרים בעולם ומבלי שתהיה לך יכולת לעבוד, או להיבחן לאודישנים כמו עמיתך, כי שוב - לא תוכל לעבוד.. כך שבזמן שהם (אולי אולי אולי) יקבלו תפקידים, אתה תביט בהם מאחורי הדוכן של הקפיטריה שבה תעבוד 20 שעות בשבוע, בלי יכולת לשחק אפילו בפרסומת לטחורים.

ואתה חולם על הוליווד, אבל עוד לא היית נכון? אני הייתי באזור, לא מעט זמן אפילו. ואתה יודע מה? זה היה מקום עצוב מאד בעיניי. מצד אחד הבתים העצומים של בברלי הילס ובל-אייר, אנשים זוהרים ובכורות עם שטיחים אדומים וסלבס. ובינתיים מהצד השני של המתרס, דירות מעופשות ב - SLUMS של ל.א., שמלאות במלצרים במשרה מלאה שממלמלים בשנתם את אותה המנטרה שלך כנראה: "למה שזה לא יהיה אני"?

אני לא אוהב לטעות (בלשון המעטה), אבל אשמח מאד אם אטעה לגביך. אם אני צודק, העתיד שלך לא הולך להיות ורוד, וזה UNDERSTATEMENT.

 

[Davidel16]

לא משווה את עצמי, רק נותן דוגמות

לאנשים שהצליחו (לא יכול להביא כאלה שנכשלו, נכון?)
נכון להמון רוב הסיכויים שהיה כבר עבר וניסיון בזה, אבל זה לא אומר שאני צריך לוותר.
יש כמה בתי ספר שמקשרים אותך לסוכן ולאודישנים, אני מניח שמשחק הוא טיפה שונה ואפשר לעבוד עם ויזת סטודנט כזה סרט, כי אחרי הכל אלה לא לימודים רגילים, וזה אחד מבתי הספר האלה: http://www.theactingcorps.com/Site/faq.htm
וגם בארץ יש בית ספר שאני רוצה ללכת אליו, שמקשר אותי לסוכנות מיוחדת ואני אלך למיונים ואצור קשר איתם (מבטיח לעדכן)

ויש גם בית ספר נוסף בלוס אנג'לס ששמתי עליו עין:
http://www.aaronspeiser.com/classes/
רק 2,000 דולר לסמסטר, מה שאומר שאני יכול לממן את זה די טוב כולל מחייה (ותודה לגוגל מאפס)

אני מתכוון בזמן הקרוב ליצור רשימה של כמה בתי ספר כדי שיהיה לי משהו.
עד אז, אני מקווה ליצור רזומה מכובד של כמה סדרות ואולי סרט (!!)

 

[Philip Jr]

זו הבעיה

שאתה מניח לא נכון. אתה מתעלם בכל הודעה מהמידע שלא מסתדר עם שאיפותיך, וחבל שכך. למשל הפעם אתה "מניח" שאפשר לעבוד עם ויזת סטודנט בסרט או פרויקט "הוליוודי" אחר. אתה טועה.. והעובדה שלא תוכל לעבוד בעצם חוסמת אותך לחלוטין מלהתקדם בארה"ב (אבל לא בארץ כמובן..) אז בהחלט יתכן שתצליח למצוא מקום זול יותר ולממן את עצמך בלי לקרוס כלכלית, אבל מה אז? אם לחזור לארץ לשחק זה בסדר - אחלה, אבל אל תצפה להישאר בארה"ב אם לא תשיג אשרת עבודה, ואל תצפה מאף סוכן או מלהק בארה"ב אפילו להביט לכיוונך אם אין לך אישור לעבוד.

 

[Philip Jr]

ואגב

אתה יכול ועוד איך להביא דוגמאות לכאלו שנכשלו, זה בערך כולם. הבעיה ב - "אופטימיסטים" כמוך היא שאתה מתעלם לגמרי מהעובדה הזו, ולא רוצה לחשוב על אותם שחקנים שנכשלו, בין השאר כי זה נוח.

זו גם בעיה בפורום הזה למען האמת, רוב מי שבו התקבל ללימודים, ומי שנכנס בפעם הראשונה פוגש חבורה שבה כולם לומדים בחו"ל במקומות הכי טובים, ועלול להתקבל הרושם כאילו זה די טריוויאלי להתקבל.. רק שהאלפים שלא התקבלו לא חוזרים לפה, ולא שומעים עליהם. אז מי שנבון מכין תוכנית ב' ותוכנית ג'. למשל במקרה שלך לעשות צבא.. לשקול אפשרויות של לימודים והכשרה בארץ.. ולשקול אפשרויות אחרות פרט למשחק שקורצות לך, למקרה שלא תצליח ברמה שתאפשר לך לקיים את עצמך ומשפחתך כמו שאתה רוצה.

 

[Davidel16]

אתה צודק ב-100%

הנחתי שאפשר לעבוד עם ויזה, אבל לא בניתי על זה, ככה שעכשיו זה ירד מהפרק
ואני כן צריך להיות קצת יותר ריאלי, אבל הכל מובן, לא? לימודים באחד המקומות (מצאתי בית ספר שנחשב לטוב מאוד עם מגורים בניו יורק שדי תומך בסטודנטים משאר העולם).
אחרי הלימודים ממה שקראתי פה בפורום יש לי שנה לחפש עבודה, ככה שאם סוכן ימצא לי עבודה אני אוכל לעבוד שם, מקסימום אם לא הולך לי בחו"ל אני פשוט חוזר לארץ, עם תואר מניו יורק אני חושב שילך לי טוב ואם לא כנראה שאני שחקן ממש גרוע ואנסה בימאות / מפיק, אני מאוד אוהב את העולם הזה ורוצה להמשיך בו, גם אם אני מאחורי הקלעים
זה הבית ספר: http://www.nyfa.edu/ יש גם "סניף" בלוס אנג'לס אבל זה בלי מגורים.. כנראה שאלך על ניו יורק למרות שאני מעדיף LA כי נראה לי ששם יש יותר אופציות.
בשורה התחתונה - אני אנסה להיות יותר ריאלי ולא מוצף בחלומות.
תודה רבה לך!
בינתיים אין לי שאלות אני אתקדם ואני אראה איך זה, אני מאמין שלא יהיו לי שאלות נוספות
תודה לכל מי שעזר לי והקדיש מזמנו

 

[GeJuFan]

סתם בשביל דוגמא, למה שפיליפ אומר

כי במקרה אני מכירה את אותה דוגמא (לא באופן אישי אבל די עקבתי אחרי הקריירה של אותו אדם לא מעט שנים).
ג'ורג' קלוני, שאני הראשונה להודות שהוא לא השחקן הכי מעולה בעולם, בן אדם שמגיע ממשפחה של שואוביז (ברמה כזו ואחרת) הסתובב במשך 15 שנה בהוליווד עד שסוף סוף קיבל את הפריצה הגדולה שלו, בדרך הוא עשה הרבה מאד סרטים וסדרות גרועות (במקרה הטוב) ואיומות ביותר שאין מה אפילו לדבר (במקרה הגרוע).
לדעתי אחת הדרכים להצליח בהוליווד (מעבר לרצוי להיות במקום הנכון בזמן הנכון ואם אתה יודע לשחק וטוב אז מעולה) זה גם להבין איך עובדת התעשייה מבפנים, ללמוד למי צריך לגרד את הגב בשביל שיגרדו לך בחזרה אבל גם מבלי שתאבד את עצמך בדרך.

האמת אילו הייתי אתה, יש סיכוי שלפני שהייתי רצה להוליווד הייתי בודקת אפשרויות במקומות כמו אנגליה (שיש לה תעשייה מאד מוצלחת), אירופה (אם אתה יודע שפה נוספת). וכל זה כמובן בהנחה שיש לך או יש לך אפשרות להשיג אזרחות נוספת. אם יש לך אפשרות להשיג אזרחות אירופאית, אני בכלל לא הייתי מסתכלת לכיוון של ארה"ב אלא קודם מנסה לעבוד בתעשייה באירופה.
אבל זו אני.

 

[22ק ו ס ם]

קצת מוגזם לצפות ממנו להבין איך הוליבוד עובדת

מבפנים בגיל 16. אני חושב שקצת הגזמתם (לא מדבר ספציפית עלייך אלא על הלך הרוח כאן). הוא בסך הכל נער עם חלומות ולא צריך לדכא אותו. אז נכון, המסלול קשה וצריך להיות ריאלי, אבל מצד שני זה בדיוק הגיל שהוא צריך לחלום ובטח לא צריך לנסות לשכנע אותו לא לנסות להגשים את החלום כמו שמישהו כתב פה. מקסימום הוא יכשל והוא ילמד מהנושא וינסה משהו אחר אבל בגיל הזה צריך לעודד אנשים להגשים את עצמם.

 

[GeJuFan]

אני לא מצפה שיבין עכשיו

מה שכן התכוונתי זה שכמו בכל מקצוע, עוזר ללמוד להבין איך התעשייה שרוצים לעבוד בה עובדת.

 

[22ק ו ס ם]

זה נכון אבל זו לא עיצה רלוונטית בשבילו

לא רק שהוא רחוק מאוד מהופעה בסרט הוליבודי אלא שגם אם היה רוצה ללמוד על הנושא הוא לא ממש יכול. כשזה יהיה רלוונטי, אם וכאשר, אז אני בטוח שהוא ילמד. מה שהוא צריך ללמוד זה את רזי המקצוע קודם כל וזה מה שהוא מנסה לעשות.

 

[Philip Jr]

גם נער חולמני

צריך לדעת האם יוכל לקבל ויזה. האם יוכל לעבוד (או לא..). מה הסיכויים הריאליים להגשים את המסלול שהוא מתכוון לצעוד בו (לפני שהוא מוציא על זה את כל חסכונותיו למשל). זה מאד רלוונטי אם אתה שואל אותי, אני הייתי רוצה לשמוע זאת ונראה שגם הוא.

 

[22ק ו ס ם]

אני לא מדבר על העיצות הטכניות שהן בוודאי

נכונות. באלו הוא ממילא יתקל בתהליך. אני מדבר על התמונה הגדולה יותר של לזלזל בסיכויים שלו או באופטימיות שיש לו. בסופו של דבר שום דבר, אם הוא הולך אחרי החלום שלו הוא יהיה הרבה יותר מאושר מאשר אם יוותר עליו מראש בלי לנסות אפילו.

 

[GeJuFan]

פה אני מסכימה איתך לגמרי

כמי ששמעה את המשפט: חלומות באספמיה, לא מעט במהלך כל התהליך של ההרשמה ללימודים אני יודעת היטב מה זה כשיש לך חלום ואתה רוצה להגשים אותו וכולם אומרים לך שזה לעולם לא יקרה.

אבל אני כן גם מסכימה עם אחרים שרצוי שיהיו תוכניות חלופיות להגשמת אותו חלום. זה פשוט יותר קל להמשיך כשדלת אחת נסגרת ויודעים שיש דלת אחרת שנפתחת.

 

[Davidel16]

בדיוק

אני כרגע בודק איך אני יכול ללמוד ולא על התעשייה מבפנים, כמובן שאני אלמד בעתיד איך לדבר ועם מי אבל עדיין להיות אני ולא להשתנות, ובגלל זה אני אוהב לשמור על אופטימיות, כי אפשר לראות את הדרך הטובה ואפשר לראות את הדרך שמלאה במכשולים וכשלונות
כמו שאמרתי, תודה רבה לכולכם!
אני מודה לכם על התמיכה