אוקי. הנה הכי ישיר שאפשר
ממי שעושה תואר ראשון...
נתחיל מהטוב: קודם כל פיליפ לא טועה אבל הוא גם לא לגמרי צודק, זה שמוסד מסוים הוא קל להתקבל אליו לא אומר שהוא לא מבוקש. האוניברסיטה שבה אני לומדת היא אומנם לא בטופ 50 (או 100) אבל בתחומה היא מהטובות ביותר שיש, ובתחום אותו אני לומדת יש כל שנה רשימת המתנה מפה עד לטימבקטו. אבל כן רצוי לבדוק בפינצטה כל מוסד לפני שמתקבלים, כי בכל זאת לימודים בארה"ב זה יקר, אבל מה זה יקר, יקר אש.
וזה החדשות הרעות, מה שכולם מנסים להגיד לך זה שהחיסכון מהמלצרות בארץ, והקצת כסף מאמא ומהסבים והסבתות סביר להניח לא ישאיר dent בעלות הכוללת של השכ"ל ועלויות המחייה.
אני משלמת 27 אלף דולר לשנה שכ"ל וזה הרבה לפני עלויות מחייה, שמקפיצות את זה בשקט לאיזור ה-40 אלף דולר בשנה.
כמו שנאמר לך, על ויזת F-1 אפשר לעבוד רק בקמפוס, ורק 20 שעות בשבוע, ואולי, אולי תרוויח משהו באיזור ה-600$ לחודש תלוי מה השכר מינימום בסטייט שבו תלמד, כלומר מדובר בכסף שבמקרה הטוב יכסה לך שכ"ד ואוכל (כמובן שכל זה כנראה לא יהיה תקף עם תלמד בניו-יורק או לוס אנג'לס כי אלו שני ערים מאד יקרות.
עכשיו לפי החוקים קיימת אפשרות לעבוד מחוץ לקמפוס אחרי השנה הראשונה, אבל זה רק תחת תנאים מסוימים (וסביר להניח שלא תעמוד בהם).
אבל חוץ מזה שלמה תרצה לעבוד מחוץ לקמפוס? כמי שעכשיו התחילה עבודה בקמפוס זה קודם כל כזה נהדר לעבוד עם חבריך לספסל הלימודים, והכי נהדר זה שהבוסים (טוב רובם) מבינים כשאתה עושה ש"ב בזמן העבודה (כשאין אנשים שצריך לטפל בהם) מצד שני אני עובדת בספרייה אז יכול להיות שבמקומות אחרים לא יקבלו את זה בברכה.
ועכשיו עושה חוזרת ללמוד