שאלה לחבר הכנסת - אופנועים
הרפורמה בביטוח הרכב (חובה) בישראל דינה להביא למצב בו תעריפי הביטוח לרכבים כבדים (משאיות, גיפיפ, כלי שטח) ירדו בצורה משמעותית, בעוד שנטל הביטוח על כלים רכים (אופנועים, קטנועים ומכוניות מסוימות) יעלו באופן בלתי נסבל, המוציא את הביטוח מהשג ידם של בעלי כלי הרכב האלו. מקובל כי מטרתו של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים היא סוציאלית, ואולם הפעלתו במתכונת של שוק חופשי סותר את כוונותו המקורית של המחוקק, תוך שהיא מעמיסה על ציבור המבוטחים מעמסה שהציבור אינו יכול לעמוד בה: - לא יתכן שמדינת ישראל תגרום לכך לבעלי כלי רכב דו-גלגלי לא יוכלו עוד להשתמש ברכבם, על כל המשמעויות הנלוות לכך לפרט ולמשק. - לא יתכן שמדינה תחייב אזרחים לרכוש ביטוח שאפשר ואינם מעוניים במלוא הכיסוי אותו הוא מספק במחיר שאינם יכולים לעמוד בו. - לא יתכן ליצור מתכונת ביטוחית סוציאלית המעדיפה בעלי הכנסה גבוהה, ופוגעת באלו שהכנסתם נמוכה. - לא יתכן כי ההגיון שלפיו משלמים אזרחי מדינת ישראל ביטוח בריאות ממלכתי בשיעור היחסי למשכורתם, וזאת ללא קשר לסיכונם לחלות במחלות מסוימות, לא יחול גם על ביטוח החובה (מדוע לא ישלמו מעשנים ביטוח בריאות ממלכתי מוגדל, למשל, והרי העישון מוכר כגורם סיכון?) - לא יתכן כי המדינה תפעיל שוק ביטוחי הנכפה על האזרחים באמצעות חברות פרטיות העושות לביתן, תוך הטלת עלות המימון על הציבור. תכליתו של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים היא טובה לכל הדעות. אולם אין מנוס מלהתיחס באופן אמיץ למכשלותיו, ולפעול לכך שמדינת ישראל לא תהיה המדינה היחידה מבין המדינות המערביות בה לא יתקיים שוק כלי רכב דו-גלגלי מפותח, לטובת המדינה ותושביה. אודה לך על התיחסותך לכל הנקודות, וכמו כן לאמצעים לפתרון הבעיה. (הכותב הינו חבר ועד מועדון האופנועים הישראלי)