אז זהו, שעל כף המאזניים מצויים שיקולים שונים ואולי מורכבים - ומדובר בשיקולים ש"חודש לפה או חודש לכאן" לא בהכרח יניבו את היכולת הברורה להחליט.
* שתי החברות מדברות על 90% הצלחה? מכובד!
** המחלה מפחידה, והתקשורת הפכה אותה למפחידה עוד יותר? עובדה.
*** ככל שנוקף הזמן, גדל הסיכוי (הרע) ש(גם) אני אדבק? ברור. כל יום שעובר מגדיל את הסיכוי לכך.
ומנגד...
* עד כה, לא היה תקדים לכך, שמפתחי החיסונים הצליחו לפתח חיסון תוך פרק זמן קצר כל כך, ובעקבות זאת, עולות תהיות. אבל מנגד.... אנו גם חיים בעידן מתקדם יותר מכל עידן שנבחן עד כה, ומעבר לכך: היו כבר ניסיונות לפתח חיסון נגד הסארס, וזו מחלה "דומה", כך שבסיס לפיתוח היה כבר.
** ונכון: ככל שנבדקה יעילות החיסון, איש לא יכול היה לבדוק מהי יעילותו לטווח הארוך ו/או מהן תופעות הלוואי שמלוות בנטילתו. לא לאחר חודש, ובטח שלא לאחר שנה.
ולמרות זאת, תרשו לי להביע (רק) דעה אישית של הדיוט מזדקן:
נכון שיצרני התרופות הם גופים גדולים, עשירים ואינטרסנטיים, ועבורם מכירת החיסונים תהיה עוד נקודת זינוק אדירה ברווחים. כלומר: להם כדאי מאד לפעול מהר ובגדול, ו"יהיה מה שיהיה".
ונכון גם, שלפעמים הכסף מעוור עיני אדם, ככה שקיים סיכוי לא קטן של ניסיון ל"עיגול פינות" ככל שזה ניתן לביצוע.
נכון גם, שבחברות הללו, אין "נוהל פוטין", ואיש ממפתחי החיסון לא יפגין הזרקה של החומר לביתו "לעיני כל", כפי שעשה המנהיג הרוסי ההוא.
ובכל זאת: מאד יתכן שלא ארוץ "ראשון" כדי לקבל את החיסון, גם אם יקבעו מי שיקבעו, שאני נמצא בקבוצת הסיכון הגדולה יותר, שמצדיקה זאת.
אקבל את הצעתו של הסבא, ואמתין (אולי אפילו בחשש), לבחון את "חכמת ההמונים" ואת כל מה שמסביב.
שבת שלום