להמשיך הלאה

[עלה לא נידף]

בלך אומר לך שאת מדמיינת?

את אומרת שהתייחסה גרוע, בעלך התבייש בה ועכשיו הוא חושב שזה כמו צינון - היה ונגמר?

את צריכה ללכת עם בעלך ליועץ זוגי, ומבחינתי לקחת אותו באוזן לשם.
אם היא תרצה להכנס לחדר הלידה?
אם היא תתעקש להשגיחך עליך מניקה? גם אז תהיי בשקט ורק תגידי לבעלך אחרי שהיא תלך?

אתם צריכים ללמוד איך להתנהל מולה כזוג, ובעלך צריך לשמוע על זה מצד שלישי. ךגבי מה שהיא עושה לך, גם את תרוויחי מתמיכה שכנראה את לא מקבלת מבעלך. אחרת הענין לא היה משפיע עליך כל כך קשה.

אני מבינה איך הדברים הגיעו לכדי מצב שאת פשוט לא ישנה, גם גיסתי גרה עם חמים שלי כשנה ואין להשוות את היחסים שלי ושלה איתם. היא פשוט רועדת מפחד בכל פעם שהם מתקרבים אליה, לא יודעת איך לאכול אותם, וכמובן עמוסה בחוויות באמת מזעזעות שקשה לה להתגבר עליהם.

להגיד "את צודקת" זה בחינם, מה מעבר לכך?
עצם זה שסיפרת שהוא לא מאמין שאמא שלו לא אוהבת אותך, כבר אומר שמדובר בבחור שפשוט עושה את עצמו חרש\עיוור (אני מסתמכת על מה שסיפרת בכלליות).

 

[הריונית123]

אנחנו לומדים יחד איך להתנהל מולה

פעם שתקנו על הכל כשגרנו אצלה, היום אנחנו לא שותקים על כלום, כשמשהו לא מתאים לנו אנחנו אומרים. היא לא תכנס לחדר לידה כי אני כבר אמרתי מראש שאני לא מסכימה.

לגבי זה שהוא אומר שהיא לא שונאת אותי אני מבינה אותו, אני לא מצפה שהוא יגיד לי "וואלה את צודקת היא באמת שונאת אותך..." הוא מנסה להרגיע אותי, הוא לא אשם במה שהיא עשתה.

 

[B l u e D e v i l]

עולה לי תמונה לראש

את בחדר לידה והיא מנסה להיכנס את אומרת לא, היא אומרת כן, לא כן, לא כן, לא כן... ואז את צריכה להפסיק לענות לה ולהתחיל ללחוץ. מה עושים?

 

[הריונית123]

תאמיני לי

הרצתי את זה הרבה בראש...

 

[רוחמה כהן]

מאוד פשוט

לא מספרים לה בזמן הלידה, אלא אחרי הלידה, ואז היא לא תבוא ולא תפריע

 

[הריונית123]

אני חשבתי על זה אבל יש בעיה

מה עם אמא שלי?

מאוד חשוב לי שאמא שלי תהיה בסביבה אבל אמא שלי אמרה מראש שהיא מתנצלת אבל היא לא תוכל להיות איתי בחדר עצמו והיא תחכה מחוץ למחלקה כי היא לא תוכל לראות אותי סובלת...

אז יש 2 אפשרות-

1. אמא שלי גם ככה לא תהיה במחלקה אז אפשר לא לספר לאף אחד וזהו. ואז לסבול שאמא שלי לא בסביבה.

2. לספר לכולם ולקחת את הסיכון שחמותי תתדחף?

עלה לי עוד סיפור לראש-

כשהלכתי לסקירה הראשונה אז בעלי לצערנו לא יכל ללכת איתי (באשמתי לא עשיתי תור בזמן) וחמותי ישר התנדבה ואני כרגיל לא יכלתי להגיד לא בכל אופן אמרתי לה בסדר והתקשרתי לאמא שלי וביקשתי שתבוא גם.

בכניסה לרופא אמרתי לשתיהן שאני נכנסת לרופא לבד ושהן יחכו לי בפרוזדור. ושאני אבקש תמונות בשבילן. כשהרופא יצא ואמר לי להיכנס חמותי אמרה "אפשר גם להיכנס?" הוא אמר לה "תכף קודם רק המטופלת" , אמא שלי הייתה בשוק!!!! ואני כמובן לא הייתי כי ידעתי איך היא שמה פס עליי.. אמרתי לרופא שיגיד לה שהיא לא יכולה להיכנס וזהו. אבל החוצפה שלה פשוט בכל מצב.

אני לא אופתע אם היא תדחוף את האף הגדול שלה גם בחדר לידה.

 

[B l u e D e v i l]

קודם כל למה להזמין לבדיקת סקירה ולא לתת לראות

את הסקירה?
במיוחד אם עשית בתלת מיימד. הרי זה כל ההתרגשות.
שנית לגבי הלידה, זה לא לספר לכולם או לא לספר לאף אחד. מספרים למי שרוצים. חמותך לא צריכה לדעת שהודעת לאמא שלך ביום ראשון בבוקר ולה ביום ראשון אחהצ. היא צריכה לדעת שביום ראשון אחהצ נולד לכם ילד/ה.
את נכנסת יותר מדי לעובי הקורה כשממש אין בזה שום צורך.
אני יכולה לספר לך שאני היתי בב"ח שבוע לפני הלידה, וכמובן שכולם ידעו כי שבוע זה לא משהו שאפשר להסתיר אותו. אבל רק בודדים מאוד ידעו כשמכניסים אותי לחדר הלידה עצמו. כשהועברתי לחדר ההתאוששות שלחתי סמסים לאלו שרציתי שידעו עוד כשאני בב"ח ועדכנתי אותם שעבר בשלום ובמשקל התינוקת. ומי שלא רציתי שיגיע לבית חולים דאגתי שיגלה דרך אחרים בהמשך.

 

[הריונית123]

כואב לי הלב לכתוב את זה

זה קורע אותי לדעת שאמא שלי לא תהיה איתי בלידה עצמה, אבל אני רוצה מאוד שתהיה לפחות במחלקה שאני אדע שהיא שם מתפללת בשבילי וברגע שהקטנצ'יק שלי יצא לעולם אני אוכל לקרוא לה ולחלוק איתה את הרגע הזה, רק אני והיא ,

אבל זה בלתי אפשרי כי בעלי יתקשר לאמא שלו והיא תבוא במיוחד בגלל שהיא חסרת עבודה יושבת כל היום בבית והיא גרה 15 דקות מבי"ח ויש לה אוטו , אמא שלי עובדת וגרה חצי שעה מהבית חולים במונית ואין לה אוטו ואולי מישהו יביא אותה אבל אי אפשר לדעת, וכך יצא שחמותי תהיה הראשונה שתבוא החטטנית תשב שם על העורק הראשי שלי, ואיך שאני אלד במקום שאני אראה את אמא שלי ,אני אראה את האישה שאני הכי לא אוהבת בעולם.

ואני לא רוצה ואני לא מסוגלת להגיד לבעלי שאני לא רוצה כי זה נראה לי חוצפה.

מה לעשות אני לא יודעת

בקשר לסקירה, לא הזמנתי אותה לבדיקת סקירה, רק סיפרתי לה (אז עוד הייתי מתקשרת ומשתפת אותה) שבעלי לא יבוא והיא הודיעה לי שהיא תבוא במקומו, לא אמרתי לה "לא" אבל ידעתי שהיא לא תכנס כי אני מתביישת לשבת עירומה ליד מישהו שהוא לא בעלי.

 

[רוחמה כהן]

אין דבר כזה לא הולם

עד שכתבתי תגובה אחת, ראיתי שיש התקדמות אז אני כותבת שוב. בעלך לא חייב לעדכן את אימא שלו ברגע שמגיעים לבית חולים. הוא בוודאי יודע את ההיסטוריה בניכם, ויודע שאתם לא מסתדרות בלשון המעטה, ואם הוא אוהב אותך ומכבד אותך ומבין שבלידה את צריכה להיות רגועה כמה שאפשר, הוא לא יתקשר לאימא שלו, אלא רק אחרי הלידה.

את לא חייבת כלום לאף-אחד וזכותך המלאה להחליט מי יהיה איתך בחדר הלידה ומי לא.

 

[נומלה]

יצא המרצע מהשק

תתחילי לתרגל את שרירי המסוגלות. אם את לא מסוגלת לתקשר את מה שאת רוצה לבעלך איך הוא יוכל לעזור לזה לקרות? ועוד דבר, האם חשבת שבדיוק כמו שאת רוצה לחלוק דברים עם אמא שלך, בעלך רוצה לחלוק דברים עם אמא שלו? אולי במקום אמא שלך ואמא שלו תעזרו זה בזה ותחוו ביחד את הלידה ותערבו את ההורים רק אחרי?

 

[הריונית123]

אבל אני יולדת לא הוא

זה הגוף שלי והנפש שלי ואני לא רוצה לראות אותה בזמן לידה...

אפילו יש לי מחשבה שהיא תהנה מהסבל שלי...

אם הוא היה יולד אז מצידי שיביא את כל העיר לחדר הלידה אבל אני יולדת ואני רוצה שיהיו לידי אנשים שאוהבים אותי בזמן שרע לי... זה לא משהו שלו זה משהו רק שלי זה הגוף שלי !!!!אני רוצה לחוות את זה איתו ועם אמא שלי ממש אבל ממש לא עם אמא שלו.

פעם הייתי אצלה כשהיה לי רע היו לי כאבי מחזור נוראיים הייתי על סף עילפון הקאתי בשירותים והיא לא ניגשה אליי היא פיטפטה במשך חצי שעה בטלפון ושמעתי את הפיטפוטים שלה והיה לי עוד יותר רע כי הייתי זקוקה לשקט כדי לעבור את השעה הראשונה הקשה ...

פעם אחת גם לא הרגשתי טוב והיא ידעה והיא ריסקה ירקות עם מכונה ב10 בלילה הרעישה ובחיים היא לא עושה כאלה דברים כאילו והיא ידעה שרע לי ואני לא אמרתי לה כלום, כלה אחרת הייתה קמה ואומרת לה משהו ואני לא אמרתי לה כלום... בבוקר היא אמרה לי בחיוך "הפרעתי לך אתמול?"

אכלתי כל כך הרבה חרא מהאישה הזאת , אין מצב שהיא תהיה איתי בבית החולים פשוט אין מצב!!!!!!!!!

 

[mykal]

ממקום של הבנה אותך,

ואת הרצון שלך, לחוות את הלידה עם בעלך, ובאופן הכי טבעי עם אימך,
נראה לי שהיית יכולה להשיג זאת--בשקט, אם,
ואומר לך איך לדעתי זה יכול להיות מושג--
אם תהיי פחות אנטי ויותר בעד,
במקום לומר אמא שלך נוכחותה לא טובה/נעימה/נוחה לי/אינני רוצה אותה,
תגידי לו כמו שאמרת כאן, אני אתמודד עם כאבים,
אני מבקשת שלוה בלידה, ולכן, מי שיהיה איתי זה אתה בראש וברשונה,
ואמא שלי. את כל האחרים אשמח לפגוש כשאצא למחלקה.

נראה לי שבכלל זו גישה יותר נכונה כלפי בעלך--
אל תדברי נגדה, אלא בעד ענין שיהיה גם לו רצון אליו.

גם כאן בפורום את מביאה את העלבונות ממקום של נגד,
ומקבלת תגובות בהתאם.
מותר לך וזה נכון לומר, אני רציתי שלום, ועצמאות וכנות,
ומצאתי עצמי במאבק.
כך על הנקיון, כך על הבישולים, וכל הדוגמאות שנתת,
אז פשוט לכל הסיפורים תגשי לא ממקום של אנטי, אלא מרצון טוב של בחירה אישית.
הגישה משנה את התמונה.

בהצלחה.

 

[נומלה]

נו?

את לא מסוגלת להגיד לאב המיועד: יקירי אני יולדת את התינוק שלנו ושנינו רוצים שאני אהיה הכי שלווה בזמן הלידה, ולכן לא כדאי בשביל התינוק שאנמי אלחץ סתם בגלל מלחמות טיפשיות. למה את לא יכולה להגיד לו את זה? את לא חושבת שהוא רוצה את טובתו של התינוק בדיוק כמוך?

 

[הריונית123]

אמרתי כבר והוא הסכים איתי

 

[B l u e D e v i l]

ערומה בסקירה?

איזו סקירה עשו לך. או שערומה מבחינתך זה להרים את החולצה ולחשוף בטן?

עדין לא הבנתי מה הבעיה שאמא שלך תהיה אתך בזמן הלידה ותחכה בחוץ. בכל מקרה, היא זו שלא רוצה לחלוק אתך את הרגע.

 

[הריונית123]

סקירה מוקדמת

עשו לי נרתיקית...

היא לא רוצה

 

[B l u e D e v i l]

אני די מזועזעת האמת

כי אין כל סיבה שבשלב זה סקירה מוקדמת יעשו אותה נרתיקית.
כשהולכים לחפש דופק, לפעמים מגיעות נשים בשבוע 6 או 7 ואז עוד איכשהו אפשר להבין כי לא תמיד אפשר דרך הבטן (אני אישית הגעתי בשבוע 7 ועשיתי פרצוף והטכנאית אמרה לי בואי ננסה בטני. ברב המקרים בשבוע 7 כבר אפשר בטני. במיוחד אצל רזות ואכן שמעו דופק תוך רגע) אבל בשבוע 14-16? למה לעשות נרתיקי?
שקיפות עורפית שעושים בסביבות שבוע 12-13 גם עשו לך נרתיקי? למה?

 

[נומלה]

יש רופאים שעושים רק נרתיקית

את נשמעת מזועזעת מדבר שהןא פרוצדורה סטנדרטית לגמרי.

 

[B l u e D e v i l]

גם לבדוק

חום בפי הטבעת זו "פרוצדורה סטנדרטית" והיא מזעזעת אותי ומעולם לא עשיתי כך לביתי וגם תמיד הבהרתי סביבי שאני לא מסכימה לבדוק כך (ונכנסתי לריב עם אחות מפגרת בקופת חולים בנושא) אני לא רואה שום סיבה לחדירה אם לא צריך אותה.
לא נתקלתי באף רופא שעשה לי בדיקה נרתיקית בהריון מלבד לבדוק לי פתיחה בשלבי הלידה. אף אחד לא הציע את זה ,אז אפילו לא נדרשתי להתנגד. אין לזה פשוט שום סיבה אמיתית ומחייבת.
ואני אישית מרגישה שזה משפיל.

 

[נומלה]

טוב.

מה תעשי כשיגיע הזמן לקולונוסקופיה?