להמשיך הלאה

[אסתי קלי]

ועדיין

מה הבעיה בפשוט להגיד תודה
ולסגור עניין
היא לא הביאה לה משהו שנוגד את תפיסת עולמה על מנת לפגוע בה

 

[B l u e D e v i l]

כשזה חד פעמי אז אין בעיה,כשזה כל הזמן

אז מתעייפים.
אני למשל יכולה להבין את הבעל שלא התווכח וסתם. כי כמה אפשר?
היא גם מתארת לך כאן דפוס התנהגות. בגלל זה אין מה להתפס לכל מקרה באופן פרטני, כי לכל מקרה יש תשובה ודרך התנהגות. אבל כשאת צריכה להתמודד בכל שיחה או מפגש עם 5-6 ויכוחים שונים את נשחקת. ואז הדבר הכי קטן כבר מקפיץ אותך.

 

[אסתי קלי]

זהו שאני לא יכולה להבין

אדם בוגר שפוי ונורמלי לא יישב לאכול יום יום אוכל שדוחה אותו כי לא בא לו להתווכח
יש גבול לשטויות
פעמים שהוא יקום מהשולחן ויצא לאכול בחוץ היו עושות את שלהן
ואם לא אז אוכלים פלפל בחוץ כל יום
אני חושבת שבעלה פשוט עלה נידף ברוח
או..............שהוא אומר לה שהוא לא אוהב את האוכל של אימו כי הוא יודע שאחרת חבל לו על הזמן.,........


מכל מה שהיא כתבה עדיין לא מצאתי את החמה האיומה והנוראה שהייתי בטוחה שקיימת פה
יש כאן כלה שלדעתי מחפשת מלחמה וכמובן להיות מנצחת

 

[B l u e D e v i l]

על כן כתבתי בהתחלה

שהוא למד לחיות עם האמא, ועכשיו מגיעה האישה - וזה בעצם הבעיה האמיתית - ומשכנעת אותו שכל דבר שלא לגמרי מספק אותו הוא צריך להתקומם.
אני לא חושבת שהגרעינים *מגעילים* אותו. הכי הרבה הוא מעדיף בלי. (בערך כמוני עם עגבניות) הוא יכל לאכול גם ככה וגם ככה ורק יש לו העדפה. עכשיו האמא בעצם דחוקה לפינה כי קשה לה להבין איך מתפתחים ריבים שמשך כל השנים לא התפתחו. הענין הוא שהיא לא מרפה. בואי נניח לרגע שבאמת אשתו שכנעה אותו להיות צמחוני ולפני כן הוא לא אכל שום דבר מלבד בשר.
כרגע הוא מכריז שהוא צמחוני. אז למה לדחוף לו בכח אוכל שהוא לא אוהב?

אני לא חושבת שמדובר פה בחמות נוראית ואיומה. אני כן חושבת שמדובר פה במישהי שלא מבינה גבולות.
יש לה כלה שלא מעוניינת בא,ב,ג. היא אומרת לה את זה, לא רומזת, לא שותקת, אומרת לה גלויות. והיא ממשיכה להתעקש. גם אם היא חושבת שהיא החמות הכי נפלאה בעולם בזה שהיא עוזרת לנקות, לטפל בחתול, להביא פיצוחים - ביקשו שלא. אז תפסיקי. למה לעשות בכח?
והיא פוחדת (ובצדק) כי כשיגיעו הנכדים חמותה תחנוק אותם לגמרי. הרי ברור שהיא עושה עודף מתוך אהבה. היא לא מתעללת שם באף אחד, היא מנקה ומבשלת ומנסה לתרום. היא פשוט לא מצליחה לעצור כשאומרים לה. וזה מתסכל.
אתן לך דוגמה - תבוא מישהי וכל יום תכין לך עוגה. עוגה מושקעת מאוד, יפהפייה וטעימה רצח. כל יום היא תעמוד במטבח ותכין זיגוג, ותחשוב איך להפתיע, תוסיף מצרכים, תשקיע כסף, ותחשוב על איך היא מפנקת אותך. הכי מותק בעולם. אבל את עכשיו בדיאטה. והעוגה הזו שמול הפנים שלך מטריפה אותך. את לא מסוגלת לא לאכול ממנה, או שכבר נמאס לך מעוגות והאישה הזו עדין חושבת שהיא הכי בסדר בעולם שהיא אופה לך כל יום את העוגה הזו ודוחפת לך אותה בכח. למרות שהיא רואה שזה הורס לך את הדיאטה ובגללה את ממשיכה לעלות במשקל במקום לרדת.
בשלב מסויים את תתפוצצי (לא פיזית) כי זה מציק. לבקש ולבקש ולבקש ושלא מתיחסים לבקשה.

 

[kagome10]

 

[אסתי קלי]

ממש לא

אם אחרי הפעם השלישית שאסביר לה שאני בדיאטה ואסור לי לאכול עוגות והיא תמשיך
אבין שיש כאן בעיה שלא אובחנה בעבר אולי איזה בוג של התמהגות אובססיבית ואומר לה באהבה
אני אוהבת אותך ואוהבת את העוגות שלך אבל כרגע זה לא מתאים לי ואת חייבת להבין שאם לא תפסקי לאפות ולזגזג העוגה תלך לפח אחרי שתלכי

מפה ובהמשך האופה הקטנה יכולה לקחת את הדברים לאן שנוח לה להמשיך לאפות לשווא או לא
עניין שלה

 

[kagome10]

 

[B l u e D e v i l]

את צריכה להיות קודם כל מאוד סבלנית

שנית מאוד אוהבת, ושלישית מאוד בוגרת כדי לעמוד על העובדה שיש כאן בעיה באישיות שלה.
האישה פה, שהתחתנה בשלב שבעיני נתפס ינקות עדין, עדין לא היתה מספיק בשלה ובוגרת (וגם היום היא עדין מאוד מאוד צעירה-אם אני זוכרת נכון 23) כדי לעצור ולנסות לחשוב ממה נובעת הבעיה ואיך היא. היא יודעת שזה מעיק.
לגבי העובדה שתאמרי "אם לא תפסיקי לאפות העוגה תלך לפח" היא אמרה לה את זה. על הגרעינים. היא אמרה לה אם לא תקחי את זה או אם תמשיכי לקנות אנחנו נזרוק. ואז החל ויכוח אווילי שפעם הוא אהב את זה.
אז אני אישית אומרת שפשוט צריך ללמוד לשתוק ולפעול באופן חד צדדי ולידע בדיעבד במקרים שצריך לידע ולא כשלא צריך. אבל כל אלו הם דברים מהצד שנאמרים במחשבה ובבגרות.
ואפשר בהחלט להיפתח ולהבין שזה מתסכל מאוד.

 

[אסתי קלי]

וזה בדיוק מה שהיא מסרבת להפנים

לא צריך להתווכח ולריב על שטות חסרת ערך
רק כדי בסוף לצאת מנצחת
אז קנתה גרעינים
זה פשוט מגוחך להכנס בכלל לוויכוח על שקית גרעינים

 

[B l u e D e v i l]

היא לא סרבה להפנים את זה,היא פשוט לא הגיעה

לבד לתובנה הזו.
אבל כבר מהתגובות הראשונות כתבו לה את זה כמה בנות (וגם אני) והיא הסכימה והפנימה.
יכל להיות שמי שנמצאת בתוך הסיטואציה לא רואה את האפשרויות (זו הסיבה שהיא מתיעצת עם אחרות) ויכל להיות שהיא לא מספיק בעלת נסיון חיים וכן הלאה.
הענין הוא שהיא לא היתה ככה בעבר, עכשיו זה הוצע לה ואני מקוה שהיא כן תתחיל להתנהג ככה בהמשך. לפחות לטובתה.

 

[אסתי קלי]

אחרי האשכול המזעזע בפורום הריון

אני נוטה להאמין שדבר לא ישתנה

 

[B l u e D e v i l]

לא אוהבת את ההכללה הזו

קודם כל זה לא היה "אשכול" מזעזע. היא התפרצה על מגיבה אחת ספציפית (לאחרות היא ענתה בסדר). והיא פתחה עליה כזה פה שגרם לי להאמין שההורמונים אצלה עובדים שעות נוספות, כי אם היא היתה ככה באופן קבוע עם חמותה היא לא היתה נותנת לחתולים שלה תרופה אלא רעל, ושופכת לה חומצה לא רק באמבטיה אלא גם על הפנים.

 

[אסתי קלי]

זה לא רק המריבה עם הכותבת

כמו גם ההתבטאות הכמעט מופרעת על אחיות ומיילדות
פשוט לא נורמלי

 

[B l u e D e v i l]

קצת לא נוח לי

לערוך דיון על משהו שכתוב בפורום אחר בלי שהיא פתחה את זה פה, אז לא שאלתי אותה מאיפה ההחלטה שקודם כל אפידורל זה דבר כל-כך רע (אני לא רואה את עצמי יולדת בלעדיו) שנית מאיפה ההחלטה שכל המיילדות בנות שטן ומציעות ודוחפות אפידורל (אני היתי צריכה להתחנן שיתנו לי אותו)
יכל להיות שסיפרו לה סיפורי איימים על נשים שמתחננות ומאלצים אותן או דוחפים בכח - דבר שהוא כמובן לא נכון.
אני ילדתי בקפלן ולא בבית חולים של אוכלוסיה דתית, וכל מי שביקשה ללדת ללא אפידורל (בעיקר היום אצל נשים דתיות שרוצות לקיים את מצוות "בצער תלדי בנים" אבל לא רק) ילדה ללא אפידורל.

 

[אסתי קלי]

דרך ההנסחות שלה שם

וגם בפוסט העידכון שלה......
היא דרך שאני לא רוצה לאבחן כי אני לא פסיכאטרית אבל היא מאוד בעייתית

 

[B l u e D e v i l]

זה לא דורש אבחון

כי לכל אחד יש את הבעיות שלו. אבל את יכולה לומר פסיב-אגרסיב כי גם זה התנהלות שלכל אחד יש את היום הרע שלו. כשזה חוזר על עצמו זה יותר בעייתי.

 

[איילת המתולתלת]

כחרדית אני מתה מצחוק מהסיפא.

בעצב תלדי בנים זו לא מצוה. זה עונש שחוה קיבלה על אכילה מעץ הדעת.
זה כמו הבדיחה (הדלוחה, יש לציין)שאומרים כשמישהו עושה שטויות, שהפסוק "והיית משוגע" זה המצוה ה614. (זה מהקללות: "והיית משוגע ממראה עיניך")
בחיים לא שמעתי שדווקא דתיות מוותרות על אפידורל.
ולפי מה שאני רואה בפורומים השונים, הטרנד של טבעי, ביתי וכו', תופס הרבה יותר באוכלוסיה הלא דתית.
אגב, אני יולדת בלי אפידורל רק כי לא זה לא כזה כואב. (בפרט בלידה השניה, כשהילדה התפלקה לי בבית בטעות)

 

[B l u e D e v i l]

זה מה שאמרה לי האישה הדתייה שחלקה איתי

חדר בבית החולים והיתה היחידה מבין 8 חדרי הלידה שילדה בלי אפידורל. שהיא צריכה להרגיש את הכאב בלידה כי "בעצב תלדי בנים"
וזה נשמע לגמרי הגיוני.
אני לא מדברת על הטרנד העכשוי. טרנדים באמת שייכים למשועממים.

 

[איילת המתולתלת]

אז כפי שאמרתי, זו לא מצוה.

מה יהיה עם זה שאני, בלי אפידורל, לא סובלת בלידה? האם כדי לקיים את המצוה הזו אני צריכה לבקש קיסרי בלי הרדמה?

 

[B l u e D e v i l]

לא כתבתי שזה דיבר

אלא שהעונש הזה אמור להיות מיושם ולא להשתמש בכל מני עזרים כדי לחמוק ממנו.
מי שהעונש פסח עליה כיף לה. גם אצל אמא שלי אין צירים בכלל (רק צירי לחץ וכנראה בעוצמה נמוכה מאוד) וכנראה גם אצל בת דודה שהגיעה לבית חולים בכל הלידות שלה ממש עם תינוק בפתח כי לא הרגישה כלום.
אפשר לסדר לך מלקות בשוט כדי שתרגישי את הכאבים