להיות אמא בעזה

[כנרת יפה שלי]

../images/Emo39.gifנכון. ותודה.

 

[מחר יהיה יום חדש]

אם זה ילד שלי מול ילד שלהם - מעדיפה ששלהם ילך

 

[pf26]

אני חושבת שמרבית האנשים לא צוהלים

כולם מלקקים פצעים וכולם כואבים. שתי שאלות - האם את אמא לחייל ישראלי ? האם יש לך פתרון טוב ומספק ?

 

[mevav1]

אני כתבתי את דברייך ומצטערת שזו דעתי

אומנם לבי כואב כשילדים חפים מפשע נהרגים להם אבל...........!!!!!! ההבדל בינינו לבינם הוא שהם מסכנים אותם ויודעים שזה מה שיקרה אם ילדם יישנו במקומות כאלה. את יודעת....כשבתי הקטנה אושפזה בדנה, הכרנו שם אמא נפלאה ומתוקה ובת בת כ9 מתוקה שהן מעזה ומאוד התחברנו...אני עם הערבית הרצוצה שלי והן עם העברית הרצוצה שלהן וממש התחברנו. הבנות גם שיחקו יחדיו בעיקר בחדר המשחקים וגם כשיבו אחתמול השניה במיטה וחייכו אחת לשניה וזה היה פשוט מקסים. ואיך שהפעולה החלה,מיד חשבתי עליהן במידה והילדה שלה כבר החלימה וכולי תקווה ששלום להן. אז זה לא שאני אומרת שכולםרעים ושמגיע להם...ישנם גם טובים ולא רק החמסניקים רעים, ישנם עוד המון כמותם מפלוגות אחרות אבל לא משנה, הקטע הוא שהם חיים אלימות כל חייהם ולא יודעים מהם חיים שלווים וטובים. הםתמיד אחוזי תזזית ותמיד מוכנים אליי קרב. זה משהו שנדבק בהם ברבים מאוד מהם ושוב, אם הם ירצחו את אחותם על ש"ביישה את משפחתה" אז מה זה אומר?? הבעיה מתחילה אצלנו שאנו לא יודעים להסביר את המבצעים כמו שהצד השני עושה את עצמו מסכן. הם עוד מסכנים כי אנו הם היורים בהם לא הם את מבינה?? אז אם הם יורים עלינו שנים כה רבות ולא נותנים לשדרות המסכנה מהו יום וליל והם צריכים לחיות במקלטים והיזהר והילדים חיים בפחד מתמיד, אז מה את רוצה שאומר?? כשמרביצים, צריך להחזיר לא אחרת, מה ייצא מזה?? שזה מותר להם ואנו מפגרים, שותקים כי העולם לא מת עליהו והכלבים ירצחו אותנו ו"יזרקו אותנו לים"...זה מה שצריך לקרות? ברגע שהם יהיו מספיק גברים בשביל להחליט ולהבין שזו מדינתנו וישיש להם ברירה, לחיות לצדנו בדו קיום ובשלום, ללא שום טיל ואנו מצדנו נתמוך בהם וכמובן שאין לנו סיבה להלחם בהם, אז הכל יהיה טוב, לשני הצדדים. אבל כאמור, הם צמאי דם ומתים לדם ולמלחמות..ראי מה קורה בעולם עם המוסלמים. זה לא מספיק??

 

[אין לי אחות]

עונה

ראשית לא, אני לא אם של חיל ישראלי אבל אחי מגוייס בצו 8 כבר כמה ימים, נמצא בדרום ואני דואגת לו מאוד אנחנו לא בדרום אבל עושים כמיטב יכלתינו לעזור למשפחות משם, בעיקר כאלו עם ילדים עם צרכים מיוחדים בזמן מלחמת לבנון הישוב שבו אנחנו גרים ספג כמה וכמה קטיושות וכן, גם אז חשבתי על הילדים ששם. מאוד קל להגיד "הם" "הם יורים", "הם צמאי דם ומלחמות" "הם חיים אלימות" אבל כפי שניסיתי להסביר, המציאות קצת יותר מורכבת בתוך ה"הם" יש גם אנשים כמוני וכמוכם, ומי שיחפש קצת יוכל למצוא ברשת בלוגים שלהם אנשים משכילים שמתנגדים לחמאס ומתנגדים למלחמות אנשים שלא מזוהים עם הפתח או החמאס אלא בסה"כ רוצים לחיות. ב"הם" - מתחילה הבעיה מה את חושבת שילד בצד השני חושב עליינו? "היהודים שרק רוצים להפגיז אותנו והורגים אותנו" אני עדיין מאמינה שהמסה הגדולה בשני הצדדים מורכבת מאנשים חפצי חיים שמפחדים ומוחזקים בני ערובה בידי קיצונים. ולמי שרוצה להכנס הנה רק כדי להרגע ולקשקש על הילדים - זה בסדר, את לא חייבת להגיב אני הרגשתי שלמרות שזאת דעה לא פופולרית אני חייבת להשמיע אותה למי שכתבה שאם זה ילד שלהם או שלנו היא מעדיפה ששלהם יהרג- גם אני כואבת יותר כשילדים שלנו נפגעים, ככה אנחנו בנויים וזה בסדר. הבעיה היא שאני לא חושבת שהעובדה שהרגנו 30 או 40 ילדים בשבוע, גורמת לילדים שלנו להיות יותר בטוחים. ולבסוף - אם "הם" כל כך אלימים, צמאי דם ומלחמות למה אנחנו הופכים להיות כמוהם? אם הרג ילדים גורר מאיתנו טוקבקים צוהלים (לא כאן ספציפית, אבל אפשר לראות בשפע ברחבי הרשת) - למה זה הופך אותנו והאם זה לא אומר ש"הם" ניצחו?

 

[mevav1]

אני מבינה מה את רוצה לומר וזה נכון

שישנם גם אנשים טובים אצלם ראי דוגמת מה שכתבתי על ביה"ח וע"כ שאטבי לפני 24 שנים בערך העסיק המון עזתים ואפשר לומר ששנים אכלתי מצלחתם והייתי בברית המילה של ילדיהם וחייתי בעזה ללאחשש תקופה ארוכה בילדותי ולמעשה, עד שהיה אסור להיכנס לשם, הכל היה טוב ויפה. אז אני לא שוכחת את המשפחות הללו ואת החיים המיוחדים שהיו לנו שם, לא אחת ולא פעמיים כאמור...אבל שוב, דעתי היא שכמו שכתבו כאן, היהודים יותר חשובים לי מחייהם..חיי משפחתי, חיי הישראלים היהודים וכמו שהם לא יחשבו עלי כך אני לא אחשוב עליהם...בטח לא כעת. אבל לבי איתם ולא קל לחיות על לא עוול בכפם עפ"ר בצל המלחמה הזאת. עפ"ר מכיוון שלא כל עזתי רוצה בחיים כאלה..אני יודעת שרוב חייהם הם חוששים לפתוח את הפה כדוגמת מי שמעז ראי מה קורה לו כי אצלם כוח הרוטבה מדבר ולא כוח המוח..אבל עדיין, קודם ילדיי, משפחתי וארצי. לגבי הילדים שנהרגו שם, אף אחד לא אומר להם לשכנם שם. הם יודעים שזה יקרה ונהנים מכך, ראי דוגמת האב שאמר נראה לי השבוע, שילח את ילדיו לעשות פיגוע או אב אחר שאמר שהוא שמח שבנו שהיד. אז מה.....מה זה אומר תגידי לי...אנחנו חלילה וחססססס דומים להם?? אין מה להשוות בכלל ולמרות שחפים מפשע כילדים כה קטנים הולכים מפה, מלבד שצר לי וכואב לי עליהם, אני יכולה לומר שלהבא לא יעשו כן.

 

[dornat]

תרשי לי להגיב לתגובתך הראשונה

1. אין הכוונה למחוק מיליון ערבים אלא לגרום להם להבין ששיטת חמאס לא עובדת. וכדי שיוכלו להגיע למסקנה זו האוכלוסיה תצטרך להתפתח תרבותית. ערך חיי אדם אצלם הוא לא שווה לאצלנו. ורק כשערך זה ישתווה נוכל לדבר על שלום. 2. מי אמר לך שנסתבך כמו שהיה בלבנון? להזכירך היו מאז כמה שינוים "קלים": פרץ (הבדיחה המהלכת) כבר לא שר ביטחון אלא אהוד ברק(!) הרמטכל הוא לא ההומו ההוא מחיל האויר אלא גבי אשכנזי (!) חשוב לכל הגורמים הפוליטים לנצח מכיוון ואנו לפני בחירות. וחשוב לנצח במערכה זו כדי להבהיר ולהזכיר באותה הזדמנות לשאר הארגונים מי זה צה"ל (כי אולי שכחו מאז המלחמה האחרונה) 3. תרשי לי לחלוק איתך על המשפט שכתבת: "רובם אנשים שרוצים לחיות בכבוד ולגדל את משפחותיהם בביטחון" מאיפה את מביאה את השטויות האלו? עשית סקר על אוכלוסית עזה וראית שכולם מעדיפים שלום על מלחמה? להזכירך החמאס עלה בצורה דמוקרטית עם רוב מוחץ(!) אז מישהו כבר עשה בשבילך את הסקר הזה. אז בבקשה אל תייחסי להם תכונות ורצונות שאין להם. אני חושבת שאת מנסה להיות הומניטרית ויפת לב ונפש כלפי אוכלוסיה שגם אם יקרא את הדברים שכתבת למעלה יתקשה להאמין שמדובר בו. אז די לחלום.

 

[dornat]

המשפט האחרון:

טעות כתיב: אני חושבת שאת מנסה להיות הומניטרית ויפת לב ונפש כלפי אוכלוסיה שגם אם כולה תיקרא את הדברים שכתבת למעלה תיתקשה להאמין שמדובר בה. אז די לחלום.

 

[יומטוב5]

גם אני חושבת כמוך

שמונה שנים תושבי הדרום סובלים יש שם ילדים שלא יודעים מה זה ללכת לרכוב על אופנים לבד או ללכת לחבר כי לא יודעים מתי יבוא הקסם ופתאום אחרי שאנחנו עושים משהוא אנחנו לא חושבים על הילדים בצד השני לרוב הילדים בשדרות יש בעיות של חרדה ואני יודעת שכאשר צהל מפגיז הוא נזהר לא לפגוע באוכלוסיה אבל הם נמצאים בכוונה בתוך האוכלוסיה ורק הבשוע כאשר נהרג הבחיר הזהירו אותם והם לא האמינו שיפגיזו אותם שהילדים בפנים ולכן לא יצאו כאשר הם יורים הם לא רוצים לפגוע רוצים ומאד מנסים למזלנו לא תמיד הם מצליחים אני חושבת שהצבא שלנו הכי רגיש בעולם אבל עדין תושבי הדרום קודמים שבוע טוב ושקט

 

[אין לי אחות]

עונה גם לך

כבר עניתי למטה שאני לא אמא לחיל, אבל אחי מגויס כרגע בצו 8 ואני דואגת לו מאוד. אני לא ממש מבינה את השאלה, אני דואגת מאוד לכל החילים שיכנסו כנראה לסיטואציה מאוד בעיתית כאשר (כנראה שכבר אין "אם") תיושם המתקפה הקרקעית. ולגבי הפיתרון - כתבתי בשרשור למטה אחרי התגובה הראשונית והקשה אני חושבת שצריך להתמקד בטיווח משגרי רקטות ולמנף את המצב להדברות וללחץ בינ"ל על החמאס למציאת פיתרון מדיני מעבר להפסקת אש ולשחרור גלעד שליט.

 

[אין לי אחות]

(התשובה לpf26 )

 

[פלגיה]

יותר קל

לטווח משגרי רקטות מהאדמה. זה גם פוטנציאל לפחות נפגעים. משגר רקטות זה משהו קטן מאוד ובאמת כשמנסים לירות עליו מהאוויר גורמים להמון המון נזק לנפשות ולרכוש. אי אפשר לייצר "פצצה חכמה" שתפגע מהאוויר רק במי שיש דם על ידיו.

 

[ליידי דרמה]

עכשיו מודיעים על כניסת כוחות קרקעיים

שישובו בשלום הביתה כל חיילנו

יש לי 2 חברות עם בנים שם.

 

[שפיצית2]

אני לא מצטערת על הילדים!

לא צריך לרחם עלהם. כשהם שולחים מחבל להתפוצץ באוטובוס,הם מתכוונים שימותו ילדנו.כשנשלחים קסאמים וגראדים הם רוצים שילדנו ימותו. משפחה שמתגוררת מתחת למבנה עמוס חומר נפץ,ההורים אחראים על ילדיהם.הם יכלו ללחוץ להקיא את הסכנה משכנותם, אבל לתושבים הפלסטינים אין כוח מול החמאס ולא לעולם. לאירגון טרור איסלמי יש גיבוי דתי למעשיו. העולם לא יכול עליו.הידברות אינה אפשרות כאן. הכל בשם הדת. ראי סיפור גלעד שליט, אם היתה אפשרות הידברות, הוא מזמן היה חופשי.

 

[אין לי אחות]

איך אפשר לא להצטער על ילדים?

את סותרת את עצמך בגוף ההודעה. את אומרת שהם "יכלו ללחוץ ולהקיא את הסכנה משכנותם" (מה שידוע שאיננו נכון בפועל) ואז כותבת שלתושבים הפלסטינים אין כח מול החמאס. אז מה נכון? בנושא גלעד שליט יש הדברות כל הזמן. אנחנו לא הסכמנו על המחיר ואפשר להתווכח אם זה נכון או לא. אני הערב בהרגשה קשה מאוד שומעת על עוד ועוד חברים ובני משפחה שמגוייסים יודעת שבימים הקרובים נתחיל לשמוע על קרבנות ושיכולה להיות גם התלקחות פה בגבול הצפוני ושוב: כן, המתאבדים ומשגרי הרקטות רוצים לזרוע מוות ודינם מיתה 1,400,000 איש אינם מתאבדים ומשגרי רקטות. ואפילו על הילדים של אותם מחבלים הייתי מרחמת אם היו נהרגים, כי לילדים אין אחריות למעשי הוריהם.

 

[פלגיה]

מיליון איש

או כמה שהם לא יהיה (כבר עשרות שנים שלא נערך מפקד אוכלוסין בעזה. אף אחד לא יודע כמה אנשים יש שם באמת) יכולים להפיל את שילטון החמאס. ברגע שירצו. עד אז - הזורע רוח, יקצור סופה.

 

[שפיצית2]

כשיש כינים בראש, עושים טיפול.

גם המקומות חסרי הכינים בראש טובלים בחומר הכימי וגם המקומות הנגועים טובלים בחומר הכימי. צהל יצא לנקות את הכינים בעזה. נכנסנו כי יש שם בעיה.לא סתם כי בא לנו. תתעוררו, טובחים כבר 8 שנים את הדרום. זכותם לקבל שקט. כמה אפשר לגרד?

 

[ייסאן]

אבל הילדים.... זה לא משנה בכלל,

אם ההורים שלהם הכי חמאסניקים שיש, או יהודים/ערבים פשוטים וטובים מבית טוב(למרות שגם לנו לא חסר קיצוניים למען האמת) הילדים מתים!!! הילדים מתים, בין אם הם בני 7, כי איש חמאס פשוט משתמש בהם כמגן לירי שלנו, או כי התפוצץ להם טיל בבית, או כי הם בני 18-19 והולכים להגן על המדינה שלנו, עדיין ילדים... ילדים מתים חפים מפשע בכל מקום!

 

[חסימה לתפוז 21]

וזה הכול באחריות חמאס ועל ראשם.

 

[sagilgul]

גם אני לא מצטערת על הילדים.

כמה שזה נשמע קשה ולא הגיוני - כבר אין בי טיפת חמלה. כבר אין לי כח לראות את תושבי שדרות חיים בפחד, אני כל כך כל כך מרחמת עליהם - אנשים טובים, פשוטים, שבסך הכל רוצים לחיות את החיים שלהם בשקט, בדיוק כמו שאני כאן במרכז הארץ חיה את החיים שלי בשקט. לפעמים כבר לא נעים לי שיש לי שקט, זה נראה לי לא פייר שאני והבנות שלי מתכרבלות מתחת לשמיכה בערב ויושבות לראות טלויזיה ביחד, או סתם כל המשפחה יושבת לארוחת ערב ביום שישי - ואין לנו את הדאגות שיש להם. אני רוצה שכל תושבי ישראל יחיו בשקט, לא יכולה כבר לשמוע על כל הנפילות האלה, על זה שהילדים שם נולדים לתוך מציאות של פחד. אז זהו - כבר לא מרחמת על אף ילד בעזה. מבחינתי כל ילד שנולד שם הוא פוטנציאל להפוך למחבל, ואין בי שום חמלה ושום צער על אף ילד שנהרג שם. יודעת שאם הם היו יכולים הם היו נכנסים אלי הביתה וטובחים אותי ואת כל משפחתי בלי להניד עפעף. הם מבינים רק כח, ולצערי זהו הפתרון היחיד עם החמאס, גם אם המחיר יבוא על חשבון אזרחים "חפים מפשע".